17 במאי 2013

על מחלות הולנדיות ווירוסים כלכליים

ועדת המומחים אבחנה כי לחולה נשקפת סכנה כפולה:  הווירוסים שסביבו מתרבים בקצב מהיר וחוץ מזה יש סכנה חמורה של הידבקות במחלה ההולנדית. לפיכך הוחלט לתת לחולה אספירין.

מופרך?

ועדת המומחים היא ה"ועדה המוניטרית" של בנק ישראל. החולה הוא כלכלת ישראל. הווירוסים הם הפחתות הריבית מכל עבר. והאספירין היא הפחתת הריבית מהיום.


המחלה ומשאב הטבע

נתחיל עם המחלה ההולנדית. זו תופעה כלכלית מוכרת. כאשר מדינה מגלה משאב טבע ומפיקה אותו בכמויות גדולות מתחיל מטבע זר לזרום לתוך המדינה וכתוצאה, מתחזק שער החליפין של המטבע המקומי,  היבוא נהיה זול יותר והיצוא  קשה יותר. אחרי כמה שנים של בוננזה, משאב הטבע נגמר והמדינה מוצאת עצמה  על סף פשיטת רגל משום שאיבדה את שווקי היצוא שלה וחלק ניכר מהייצור המקומי הוחלף  במוצרים מיובאים.
זו הסכנה הנשקפת לכלכלת ישראל בשל מרבצי הגז הטבעי שנמצאו במים הטריטוריאליים שלה. 

חומרתה  של המחלה תלוי דרמטית בהיקף ההפקה. ככל שתגדל ההפקה, וכסף רב יותר  יזרום למשק, כך תחמיר המחלה. וזה בתמצית הנימוק הכלכלי (ויש אחרים חשובים אף יותר) מדוע אין לאפשר יצוא של גז טבעי.

ממה יתפרנסו ילדינו

בעקבות הניסיון של נורווגיה מתמלוגי הנפט שמופק בים הצפוני,  המליץ בנק ישראל לממשלה להשקיע בחו"ל את תמלוגיה מהגז באמצעות קרן שפע. כך שכאשר מאגרי הגז ינוצלו עד תום, והעתיד יהיה שחור,  נתפרנס משכר דירה שישלמו לנו תושבי ניו יורק ומוזמביק שיגורו בדירות שתרכוש ממשלת ישראל – באמצעות "קרן השפע". אלא שהממשלה טרם הקימה את הקרן (וטוב שכך) ולכן בנק ישראל החליט לקנות מטבע חוץ עד שהקרן תוקם ותשקיע את הכסף בחו"ל.

זה מהלך ראוי בנסיבות הנוכחיות אם כי הטיפול העדיף הוא לאסור יצוא של גז טבעי וכן להטיל מס על השימוש בגז – מס שישקף את הנזק הסביבתי שהגז גורם כמו כל דלק אחר.
מה שמעביר אותנו לווירוסים – הפחתות הריבית.

מתקפת הווירוסים

ההיגיון עובד כך: אם מסביבנו כולם מורידים ריבית אז יש סכנה שמשקיעים פיננסים (נניח קרן הפנסיה של פועלי הבניין בסין, אם יש דבר כזה) תעביר כסף להשקעה בישראל ששם הריבית גבוהה יותר. כדי למנוע את כניסת הכסף הספקולטיבי הזה, שבמהותו דומה לכסף מגז טבעי, נדרשת הורדת ריבית גם כאן. וזה מה שהוחלט.
אלא שלאנטי וירוס הזה יש השפעות לוואי קשות. ואלה יעצימו בגלל החלטה שקיבלה הממשלה בשבוע הבא. הנה ההסברים:

1.    כאשר הריבית יורדת אנשים שהחזיקו פיקדונות בשקלים מחפשים אפיק אחר להשקיע בו את כספם. מה הם עושים? בורחים לניירות ערך ולנדל"ן. מדיניות ממושכת של ריבית נמוכה גורמת, לכן, לניפוח מחירי המניות והדירות, לבועת בורסה ולבועת נדל"ן. לכן גם אם מדינות אחרות הפחיתו ריבית ואין ברירה אלא לעשות את אותו הדבר, המינימום הנדרש הוא להטיל מס על רכישת ניירות ערך ונדל"ן כדי למנוע את הבועה. את זה, כמובן, לא עושים.

2.    לא רק שלא עושים את זה אלא, תודה ללפיד, לנתניהו ולעדר השרים שסביבם הם מנפחים את הבועה עוד יותר. במסגרת ההחלטות לתקציב 2013-14 הוחלט על "רפורמה" בפנסיה. הסעיף  המרכזי שם הוא שמי שהכנסתו מעל 15,000 שקל לחודש לא ייהנה מהטבת מס לחסכון לפנסיה. מכיוון שחלק ניכר מהחיסכון מקורו באנשים שהם החברים של ריקי כהן ויאיר לפיד, המשמעות היא שעוד יותר כסף יזרום לניפוח הנדל"ן והמניות.

וזה די מטופש. כי גם אם רוצים לדפוק את בעלי ההכנסה של מעל 15,000 שקל יש שיטה קצת יותר חביבה לעשות את זה מאשר באמצעות דחיפת כספם לניפוח מחירי מניות ודירות. למשל? להעלות את המס השולי להם בשיעור גדול יותר מהעלאת המס השולי של מי שהכנסתו 5,000 שקל.

אלא שאלוהי ה"רפורמות" והטיפשות הם ביסוד מדיניות הממשלה ולכן המחלות הכלכליות יהיו עמנו גם הלאה.
17.5.2013