מילים שמכסות על כלום



מהו אותו "יעד גירעון" שבגינו זיגזג שר האוצר, יאיר לפיד? זיגזוג, שלדעת כלכלנים רבים, גרם  להחלטה של סטנדרד אנד פורס – תאגיד שעיסוקו מתן ציונים – להוריד את הציון של כלכלת ישראל? ואיך זה מתקשר עם "שיוויון בנטל" – סיסמא שבה מחזיקה מפלגתו של לפיד?

מילים שמנסות להטעות.

כאשר אנשים רגילים משתמשים במילה יעד, הם מדברים על משהו שמתכוונים אליו: מטרה, למשל. לראש הממשלה היתה לפני שנתיים מטרה ולפיה "יעד הגירעון" יהיה  2% השנה (ולרגע לא נעסוק בפשר המספר המוזר הזה  על אף שמאחורי כל אחוז מסתתרים בערך 10 מיליארד שקל). בראשית 2012 שינה דעתו וקבע שה"יעד" יהיה 3%. בפועל, באותה שנה, הגירעון היה יותר מ – 4%. אז מה? אז כלום. המילים "יעד גירעון" נטולות כל משמעות מעשית.  ברצותו של ראש הממשלה משמעותן אחת, וברצותו משמעותן אחרת. כמעט כל מספר זוכה. ובחיים הממשיים? דבר לא משתנה.

מה זה גירעון?

נדבק לפיד במחלת הבוס ובחודש ומשהו שהוא בתפקיד כבר פלט כמה גירסאות ל"יעד" הזה. למה הוא נוהג כך?  התשובה המתבקשת היא חוסר הבנה.  למה להצהיר על מספר אם ממילא לא עושים דבר להגיע אליו.

ולא במקרה. "יעד הגירעון" הוא ההפרש שבין ההוצאות בתקציב (שידועות מראש) להכנסות (שאינן ידועות) מחולק בתוצר המקומי הגולמי (מספר מההפטרה). לכן גם אם שר האוצר נורא רוצה שהיעד יהיה למשל  4.6% - המספר הזוכה השבוע – אין כמעט  סיכוי שהוא יגיע אליו,  כי זה לא בשליטתו.

אז הוא שולף מילים. לעשות רושם.

מה זה שוויון בנטל?

כמו "שיוויון בנטל". החידוש היחיד בביטוי הזה הוא שגיוס לצבא שפעם היה כבוד, מוכר עתה כנטל. גיוס לצבא יכול להיות שיוויוני בשני מצבים: כאשר כולם מגוייסים באופן שווה וכאשר אף אחד לא מגוייס. מה עושים בוועדת השרים ל"שיוויון בנטל"?

הכל חוץ משיוויון. אף אחד אפילו לא מציע שיוויון בין גברים ונשים. למה לא? הרי נשים דורשות שיוויון בכל, אז מה פסול בשיוויון בנטל הזה?  אף אחד גם לא דורש שיוויון בין נשים. יש נשים "דתיות" שפטורות, ויש נשים אחרות שאינן פטורות, אלא אם כן הן ערביות. אפילו שיוויון בין גברים אין איש דורש. כל דורשי השיוויון מסכימים לפטור ערבים מגיוס לצבא. אבל גם בין ה"יהודים", כלומר כל מי שאינו ערבי, אף אחד מהמלהגים על שיוויון, לא באמת מציע שיוויון. יש המדברים על פטור ל – 1800 עילויים. ויש המדברים על  גיוס בגיל 23 לקבוצה הנקראת "חרדים" בעוד כל השאר יגוייסו בגיל 18. ויש, רבים שכחו, את ישיבות ההסדר ששם עושים – במקרה הטוב – חצי צבא. אבל הם לא משתמטים כי הם של בנט.

יש כאן הכל חוץ משיוויון.

כאמור יש אפשרות להשיג שיוויון בדרך הכי קלה שבעולם: לפטור את כולם מגיוס ולחפש חיילים בשכר כמו בארה"ב, אנגליה ומדינות אחרות. אבל גם את צורת השיוויון הזו אף אחד לא מציע.

אז מה הוא ה"שיוויון בנטל"? חארטה מילולית כמו "יעד הגירעון". סיסמא ריקה  שאין מאחוריה ממש, אבל היא מדברת אל ליבו של ה"מיינסטרים" הישראלי.  וזו אולי מהותה של הפוליטיקה החדשה שהביאו אלינו צמד האחים לפיד את בנט: חיוך מבחוץ, ריק מבפנים ומילים שמנסות להטעות.
(פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ביום 7.5.2013)
שתפו: