שר הכלכלה, נפתלי
בנט, מבטיח שאחרי שיגמור "לטפל" בעובדי הנמלים
בחיפה ובאשדוד תתפתח תחרות שתוביל להפחתת מחירים של מוצרי יבוא לצרכן הישראלי ולשיפור הרווחיות ליצואן הישראלי. זה חנטריש
מבית מדרש בנט.
ובקיצור:
בנטריש.
כשהתמנה נתניהו
לשר האוצר ב־,2003 הוא החליט לפרק
את רשות הנמלים –
המונופול האימתני – לשלושה נמלים מתחרים. בדיוק מה שהתנגד לו שבע שנים קודם לכן, בעת שהיה ראש ממשלה. ההבטחות הרקיעו
שחקים, כמו הבנטריש הנוכחי.
התכנית הנוכחית
עבר עשור, נמל
אחד מהשלושה – הנמל באילת – הופרט, ומעט השתנה.
כעת רוצים להקים רציפים חדשים בחיפה ובאשדוד, שיופעלו בידי גורמים פרטיים. אלה,
בתוספת הנמלים הפרטיים הקיימים באילת ובקישון (ולא נשכח את עקבה, שבה העלויות הן עשירית מאשר בישראל, יתחרו בשני
הנמלים הגדולים. הממונה על ההגבלים אף שיגר מכתב
לנמלים והודיע כי בכוונתו להכריז עליהם "קבוצת ריכוז", הכרזה
שמשמעה שאסור להם להפעיל
רציפים חדשים. הכל למען התחרות והוזלת המחירים.
בואו בחשבון
אם נניח שעובדי
נמלי אשדוד וחיפה מקבלים שכר כפול מהראוי, והתחרות
תפחית השכר במחצית, בכמה ישתנו המחירים? אותו "שכר מופרז" המוערך ב־500 מיליון שקלים שקל בשנה, מהווה חמישית האחוז
ממחירי המוצרים העוברים בנמלים. כלומר, אם קניתם
טלוויזיה ב־5,000 שקלים, הייתם
יכולים לחסוך 10 שקלים. וגם זה רק בהנחה שהיבואן
יגלגל את ההוזלה לצרכנים – מה שכלל לא ברור שיקרה. שלא לדבר על כך שהרציף הוא חלק מזערי באופרציה. מה עם שירותי הנתב?
הגוררות? סריקת המכולות? אפסון ושינוע סחורה?
אלה הרי יישארו ב"מונופול הדורסני," שלבטח יתנכל
לרציף הפרטי.
חלופות אפשריות
אותה חמישית
האחוז, מבטיח בנט, תזרום לכיסנו בעוד חמש שנים,
כשתסתיים בנייתם של הרציפים "הפרטיים". אלה ייבנו מכספי
ציבור ויועברו ליזמים פרטיים.
עד אז נהיה עדים לשביתות, להאטות ולסכסוכים. הנה התחייבות: ביבי יתקע לבנט סכין קטנטן בתהליך. לחלופין אפשר להוציא צו
ולהפחית את תעריפי הנמלים לא בחמישית האחוז
אלא בחמישה אחוזים, ולהפקיד את קביעתם בידי רשות ציבורית דוגמת זו שקובעת את מחירי החשמל. אלא שזו לא תחרות, זה פיקוח
ציבורי.
ואפשר גם להחליף
את ההנהלה של הנמלים, כדי שהעניינים שם יתנהלו
באופן תקין יותר.
תכנית בנט ושופרסל
על אף זאת,
התקדים של בנט ראוי לאימוץ. מדוע שנסבול תחת עולה של
רשת שיווק שאצלה אחוז הרווח הוא לפחות 30 אחוז? מעתה תחויב שופרסל להפקיד שליש מהמדפים שלה בידי "פרטיים," שיתחרו
בשופרסל עצמה. ושכביש 6 יעביר את הנתיב השלישי
שהוא סולל לגורם פרטי אחר, שיתחרה במונופול הכבישי של חברת דרך ארץ.
אם זה נכון בנמל
אשדוד, למה זה לא נכון בכביש ?6 כי כביש 6 ושופרסל הם בבעלות פרטית. על הבעלים הפרטיים,
ריכוזיים ככל שיהיו ועושקים ככל שיחלבו, בנט
לא יפעיל את תבונתו הכלכלית החדשנית באותה מידה ובאותם כלים שהוא מבקש להפעיל על הקניין הציבורי. כי הקניין הפרטי קדוש.
והקניין הציבורי נתון לביזה, לסכסוכים
ולתרגילים כלכליים מופקרים.
אז מה עושים עם
רשת שיווק דורסנית (ויש לנו רשתות שיווק דורסניות
כמספר נמלי הים הדורסניים) כאשר שר הכלכלה מאוד מודאג מיוקר המחיה? מה עושים עם יצרנים, קוקה־קולה למשל, שמוכרים את אותו
מוצר לרשת שיווק דורסנית בחצי מחיר מזה שנגבה
מהמכולת השכונתית?
משחקים בלגו
רציפים.
20.5.2013
(המאמר התפרסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ביום 22.5.2013)
