הנה תמצית המידע המתפרסם על החברה החרדית בירושלים, שבה החרדים מהווים כמעט שליש מהתושבים: כמעט מחצית מהתושבים החרדים חיים מתחת לקו העוני (בהשוואה לכחמישית מאוכלוסיית ישראל כולה), ויותר מ־60% מהילדים במשפחות החרדיות חיים מתחת לקו העוני.
והנה
הפלא הראשון: שיעור הבעלות על דירת מגורים דומה בין החרדים וכל האחרים.
אלון מאסק נחשב לאיש העשיר בעולם. ויש הטוענים כי זה נכון הן בדולרים אמריקאים והן ברוע. אבל מותר להטיל ספק. כי מהו מדד הרוע? ומה מודד הכסף?
בענייני
רוע יש הגורסים כי סוחרי סמים הם רעים במיוחד. אבל בספר פריקונומיקס יש פרק הנפתח
בשאלה: "מדוע רוב סוחרי הסמים גרים בדירה עם אמא שלהם?" והתשובה: כי הם
עניים הן בכסף והן בהשכלה.
באשר
לעושר של מאסק – כ־280 מיליארד דולר הוא מה שנמדד. מה לא נמדד? הכסף השחור בצד
אחד, והחוב בצד השני. ענייננו היום הוא החוב.
במדינת יודומאניה, אי שם על חופי הים התיכון, התנהלה קטטה פוליטית חריפה. כרגיל במדינה ההיא הקטטה היתה על עניין שולי יחסית, כפי שהיתה קטטה בעניין הקמת ועדת חקירה כ־60 שנה לפני כן, כדי לפסוק האם מבצעי החבלה שהפעילה הממשלה כעשור קודם לכן במדינה שכנה היו חוקיים.
השבוע נערכו בחירות בגרמניה. שתי המפלגות הגדולות, הסוציאל דמוקרטים והנוצרים דמוקרטים, –איבדו חלק משמעותי מכוחן. המפלגה הליברלית לא עברה את אחוז החסימה. המפלגות בקצוות הימנית והשמאלית – הגבירו כוחן.
במספרים: המרכז קיבל 45% לעומת 61%
בבחירות הקודמות.
הנה איפיון שלי של המרכז: מפלגות שאין
להן סכסוך עם מה שיש. מי עלה? מפלגות שיש להן אי נחת וביקורת על מה שיש.
השבוע החלטתי "לצאת לשטח" ולעשות סקרים. הסקר הראשון נעשה בין יושבי בית קפה, השני בסטודיו פילאטיס והשלישי בקונדיטוריה. סך הכל 20 איש ואישה, ולכן אינו מייצג דבר ואף לא חצי דבר.
בית
הקפה ממוקם בשכונת בית הכרם בירושלים שהיא השכונה היותר עשירה בעיר. 8 מהנסקרים
היו אנשים שנמצאו מחוברים באצבעות ובאוזניים למחשב הנייד שלהם. שניים היו
פנסיונרים. בסטודיו היו 7 נשים ובקונדיטוריה עוד חמש. לאור המיקום הגיאוגרפי אני
מנחש שבממוצע סקרתי קבוצה זעירה מהעשירון השמיני בסולם ההכנסות.
הנסקרים
התבקשו להשיב לשאלה הבאה: מהו שקל דיגיטלי (שק"ד)? כולם לא ידעו מה זה. מה
שמלמד שהם לא קוראים את דיווחי בנק ישראל, כלומר, שהם בני אדם נורמלים בהחלט.
הסקר הממלכתי
לא
מכבר ערך הבנק המרכזי סקר מקיף שעסק בהיבטים של תמיכת הציבור בשקל דיגיטלי. קדם
לסקר מה שמכונה "פיילוט" שזה סוג של משחק מקדים שבו הסבירו למשתתפי
המשחק מה זה שקל דיגיטלי. אבל בסקר עצמו הניחו, כך זה נראה, שהציבור מודע לנושא –
בניגוד מוחלט לסקר הלא־מייצג שלי.
הנה
הממצא העיקרי: 51% מהציבור בעד שקל דיגיטלי.
ממצא
שולי: התמיכה בשק"ד עולה עם ההכנסה.
מעניין כי בסקר שלי – כולם בהכנסה בינונית פלוס – לא ידעו שק"ד מהו.
אבל אולי זה בגלל שהם ירושלמים והאוויר בעיר דליל.
מה זה
שקל דיגיטלי? "בימים אלה שוקל בנק ישראל להנפיק בנוסף גם "שקל
דיגיטלי". 1 שקל דיגיטלי = 1 שקל חדש תמיד. למשל, 100 שקל
דיגיטליים,
יהיו שווים לשטר של 100 ₪".
ממילא רוב
העיסקות הכספיות נעשות עתה בצורה דיגיטלית. בין אם זה בהעברה בנקאית, כרטיס אשראי,
או אחת האפליקציות Google Pay, Bit, Paybox, Paypal, וכו' .
אם כך
מה מעניין בהצעה שבנק ישראל "ינפיק" "מטבע דיגיטלי"? אכן זה
גם לא חשוב וגם לא מעניין. שלחתי את דו"ח הסקר לחבר שלי, כלכלן בממשלה לשעבר
ואיש עסקים בהווה, לקבל חוות דעתו: "עוד נייר מטופש של הפרזיטים מבנק
ישראל".
הריבית שלא מקבלים
ואחרי
כל זה אני תומך בהולדת השקדים ובלבד שיוסיפו להם צימוקים.
אחד
מתפקידי בנק ישראל הוא לפקח על הבנקים המסחריים. הפיקוח נדרש כי אם בנק מסחרי יעשה
שטויות (נניח, להמר על אג"ח של ממשלת ניקרגואה) ובתגובה, הציבור ינסה למשוך
את כל כספו מהבנק, הבנק המסחרי יתמוטט ולא יוכל לעמוד במשיכות הכסף כי רובו ניתן
כהלוואה לעסקים, למשקי בית, למשכנתה ולהימור המטופש על האג"ח של ניקרגואה.
אחת
הדרכים למנוע מבנקים מסחריים מלעשות שטויות היא לעצום עין כלפי העדר תחרות בין
הבנקים. כך, למשל, כמעט כל הבנקים לא משלמים ריבית על יתרות זכות. כדי לקבל ריבית
על כסף נדרש אדם לחסום אותו לתקופה מוגדרת. וכך הכסף אינו עומד לשימוש מיידי.
השקד עם צימוק
כאן
השק"ד יכול לעזור. בנק ישראל "ינפיק שק"דים" עם ריבית על יתרת
זכות – זה הצימוק. איזו ריבית? הריבית שבנק ישראל קובע מדי חודש. האדם הנבון יעביר
את כספו מבנק מסחרי לבנק ישראל ליהנות מריבית. זה ילחיץ את הבנקים המסחריים והם ייאלצו
לשלם ריבית שתתחרה בזו של בנק ישראל. בנק ישראל, עם זאת, לא ישתמש בכספי השק"ד
ולא ייתן הלוואות, וזה כולל משיכת יתר.
בין
היתר, בגלל שהבנקים לא משלמים ריבית למפקידי העו"ש, יש להם רווחים גדולים –
בערך 40 מיליארד שקל בשנה. כ־40% מזה מחולק לבעלי הבנקים. במילים פשוטות הכסף של
כולנו שיושב בבנק מחולק לבעלי הבנק העשירים שגם לא משלמים מס מלא על הכסף שהם
מקבלים.
כך
נראה שק"ד טעים.
קושייה בכלכלה גיאוגרפית: מהו המקום בישראל שאם ייצרו בו חשמל, החשמל יהיה הכי זול והכי פחות מזהם את האוויר. רמז: ממשלת ישראל, ליתר דיוק ממשלות ישראל, טרם גילו את המקום.
כדי להבהיר את מצבם של הטובים אתחיל עם הרעים. למשל, המפלגות החרדיות ואלה שתומכים בהן. ולא, אין לבלוג הזה בעיה עם הסירוב להתגייס לצבא והדרישה לפטור מגיוס. פציפיזם הוא בסיס להשוואה. סירוב לשרת בשטחים כבושים היא דוגמא נוספת. ההבדל הוא בעניין אחד: הפציפיסט מבקש את הזכות לכולם. החרדים מבקשים/דורשים ומחוקקים את הזכות רק לעצמם. זה מקרה קלאסי של אי שיוויון בזכויות אדם. בענייני גיוס עמדתן של המפלגות הדתיות והימניות אינה, כפי שהן טוענות, בעד גיוס לכל. הן בעד זכותן של נשים לא להתגייס אבל רק בנימוק של אורח חיים דתי. שוב: זכויות יתר לקבוצה אחת בלבד.
א. מורים ועוזרי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה הבחינו בשיפור רב בעבודות שהגישו סטודנטים בשנתיים האחרונות. תחילה היו מי שחשבו שזו תוצאה של שיפור בהוראה. אחרים, ספקנים שכמותם, טענו שהשיפור הוא ביטוי לעליה בהיקף הגניבות, "העתק" ו"העתק-הדבק". זאת, עד שהבינו כולם שלא רק התוכן הוא שהשתפר אלא גם הניסוח. אז נחתה ההכרה: הממונה על השיפור אינה אלא תוכנת ChatGPT, שלא רק יודעת כל מה שאי פעם התפרסם אלא גם שולטת בעברית שליטה ללא מצרים.
ב. תהליך הסלקציה לסמינרים למורות בחברה החרדית מוכר
וידוע: שם לא מתעסקים בזוטות של ידע, השכלה, וכישורים כדי למיין את המועמדות. הבעיה
היא שהאשכנזים לא רוצים את המזרחיות, בין השאר כי כי הן מפחיתות את "ערך
השידוך" של בנות הכיתה. אלא שהמדינה אוסרת מיון לפי מוצא/עדה (ומתירה מיון על
פי לאום, כמובן). הפיתרון נמצא בדמות "ספרדיות מחמד", שמתקבלות כדי
שאפשר יהיה ליהנות ממימון ציבורי.
ג. השבוע התפרסמה בעיתון הכותרת הבאה: "משרד
החינוך כופה שיוויון על תכניות המצטיינים, ויש לכך מחיר". המאמר מספר על התעללות
בתלמידים בבית הספר "הכפר הירוק", שיש בו תכנית מיוחדת
ל"מצטיינים". כדי להתקבל לא מספיק שהתלמידים יהיו מצטיינים בכיתתם ,
כלומר בעלי ציונים גבוהים במיוחד. הם גם עוברים מכינה,ראיונות קבלה, והנורא מכל: עליהם לעמוד במכסה.
אם יש יותר "מצטיינים" משמתירה המכסה עושים הגרלה. וכך, אורן לא התקבל
לבית הספר. פויה.
ד. בחזרה לכותרת: השיוויון פוגע במצטיינים. כלומר, בסדר
גמור שלמצטיינים יש כיתה מיוחדת. סלקציה כזו נחוצה לקידום ההייטק במדינת ישראל.
אבל שיגיע לשם איזה מזרחי עם ציון 70 במתמטיקה?! זה מחיר גבוה מדי. קצת טמבלים שם,
בכפר הירוק. אם במקום 600 שקל לקורס ההכנה היו גובים 6,000 זה היה שיוויוני לאללה,
ואורן היה נכנס לכיתה המיוחלת. כאשר המחיר נמוך מדי, המזרחים – כלומר מי שלהוריהם
אין 6,000 – מצליחים להשתחל בהגרלה.
ה. מיהו מצטיין? למנהלים, למורים, לפקידי משרד החינוך
ולמאמינים בהישגים במבחני פיז"ה הקריטריון ברור: הציונים. מי מצטיין
במתמטיקה? מי שמוציא 100 במבחן. פיתגורס, למשל, למד בכפר הירוק, במכינה למצטיינים,
וכשנשאל במבחן מה גודלו של המיתר במשולש ישר זוית ענה מה שענה ומאז ברור שכדור
הארץ הוא שטוח (פתרון פיתגורס נכון רק ביחס למישור, לא לגופים תלת מימדיים ויותר).
ו. האם הצלחה במבחנים מולידה פיתגורסים? נו טוב, לא
צריך להגזים. יש מספר לא קטן של עוסקים בחינוך שטוענים שהצלחה במבחן היא תכונה
שאינה זהה ליכולתו האמיתית של התלמיד (למשל, לעת שיתבגר ויידרש להצטיין בקבוצה). לכן
החליטו לדרוש גם כתיבת עבודות. עד שהתבררו יכולותיה הנ"ל של ה-ChatGPT. פרופ' אליס ברזיס
מאוניברסיטת בר אילן מצטטת את פרופ' אנדריאס שליישר מארגון OECD, הטוען שגם רקע של השכלה גבוהה אינו מבטיח הגדלה של מיומנות.
ז. שימו לב לאזורי הרישום לבתי ספר. משמעותם היא
שילדי שכונות עניות לא יכולים להרשם לבתי ספר בשכונות מבוססות (וכן, גם להפך...).
הסלקציה נעשית עוד לפני שהילד נולד. המבחן הוא כמה כסף היה להורים כדי לקנות דירה
באזור שבו יש אנשים עם הרבה כסף. בצפון תל אביב, על הכרמל בחיפה, בעומר שליד באר
שבע, ברחביה ובבית הכרם בירושלים. הכתבה בעיתון מצטטת מחקר שנעשה באוניברסיטת באר
שבע. שם אומרת מנהלת חטיבת ביניים: "אין להם [להורים של תלמידי המצטיינים]
צורך בלימודי מדעים. יש להם צורך בכיתה הומוגנית". זה בדיוק מה שרוצים הורי התלמידות האשכנזיות המועמדות
לסמינר למורות.
מסקנה: בהתחשב בנכתב דלעיל כלי הסלקציה
המוצלח וההוגן ביותר הוא ההגרלה.
בסוף השבוע שעבר הודיע נשיא ארה"ב על הטלת מכס בשיעור 25% על יבוא ממקסיקו וקנדה ותוספת מכס של 10% על יבוא מסין שיפעל בעוד כחודש. כמו כן הודיע על כוונה להטיל מכס על שורה של מוצרים המתחרים במוצרים שמיוצרים בארה"ב ומגבלות על יצוא מוצרים אסטרטגיים.
המהלך יספק בחודשים הקרובים עדנה
להיסטוריונים כלכליים שיוזמנו, יכתבו, יופיעו ויספרו מעוללות המרקנטליזם – שיטה
כלכלית שהיתה נהוגה בעולם בין המאה ה־16 וה־18 שהאמינה כי צבירת זהב היא המתכון
לשגשוג כלכלי שיושג באמצעות צמצום היבוא והגדלת היצוא; ובעיקר על ידי שוד של זהב.
ידידי ב.י. ביקש לאחרונה לבשל מרק תנינים. כמי שוויתר על ספרי בישול לטובת חיפושי מרשמי האינטרנט, כתב "מרק תנינים" במנוע החיפוש וקיבל עשרות אתרים. כבור קולינרי שאינו מבדיל בין פטרוזיליה לכוסברה החליט ב.י. לבדוק מה יש לידיד האחר שלו chat gpt לסייע במשימה. איך שלחץ על האות ם במקלדת מיד עלה מרשם אחד וחוסלו ההתלבטויות.
איך
הבינה המלאכותי הזו יודעת לשלוף במהירות שיא הוראות איך לעשות מה? סביר שהיא סרקה
בזריזות את כל האתרים שמנוע החיפוש מצא, את ספרי הבישול הנושנים ואת העיתונים
היומיים. ובוחרת/רוקחת אחד לבקשת המעוניין.
הבה נשחק בנדמה לי:
תרחיש ראשון: בבוקר ה־7 לאוקטובר 2023 פתחו
אנשי חמאס בהפגזת מרגמות ורקטות על בסיסי צבא ועל היישובים הישראליים הסמוכים לרצועת
עזה. מספר ההרוגים זהה למספר שהיה בפועל באותו יום. אין חטופים. ישראל הגיבה כפי
שהגיבה במציאות.
שאלה: מה יקרה לתקציב הביטחון בשנים 2025-
2035 בתרחיש החדש?
אני משער שמי שקורא את המאמר הזה מחכה בקוצר רוח לשעה 0830 ביום ראשון, עת תיכנס לתוקפה הפסקת אש בעזה. לפיכך המאמר הזה בא להפיג את המתח עם אזוטריה כלכלנית. ליתר דיוק - קשכּלנית.
השבוע נפתח בידיעה ולפיה ראש המוסד וראש השב"כ (שוב?) יצאו לקטאר כדי לדון (שוב?) בעיסקה. הידיעה הקפיצה מכסאו את ידידי האוסטרלי המתגורר בישראל זה עשרות שנים ששאל את ידידו הכלכלן מדוע עיסקות נדל"ן נעשות בישראל באמצעות מתווך.
מה עניין שחת (עיסקה פוליטית) לתחת (עיסקה
בנדל"ן)? על כך יסוב המאמר דלהלן.
בית משפט בברזיל הוציא צו מעצר לצורך חקירה נגד חייל ישראלי במילואים בחשד לפשעי מלחמה בעזה. האיש, מתברר, הצליח לצאת מברזיל בטרם נעצר, ובישראל התחוללה קטטה תחת כיפת הברזל של הקורבן.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,
יולי אדלשטיין, הודיע על כינוס דחוף ואמר "אני נבוך עבור ברזיל וממשלתה שנכנעו לטרור המשפטי
הפרו-פלסטיני. אני מצפה לשמוע מנציגי צה"ל ומנציגי משרד החוץ את תוכנית
הפעולה שלהם בנושא ההגנה על חיילינו מפני סנקציות ורדיפות פושעות אלה".
תומאס מלתוס לא הספיק לראות את מימוש תחזיתו של רעב עולמי. אבל זכה שכל כלכלן ודמוגרף מתחיל מכיר את "חוק מלתוס" לפיו האוכלוסיה גדלה בקצב גדול בהרבה מכושר הייצור – מה שיביא לרעב הקטלני.
מאז כתב הכומר האנגלי תחזיתו מתנהל ויכוח לא
על התחזית אלא על יחסי הגומלין שבין הכלכלה והדמוגרפיה. מי מהן מזינה את השניה? מי
הביצה ומי התרנגולת?
