ארכיאולוגיה קולינרית. עד לפני כ־50 שנה האנגליות של תושבי האיים הבריטים נשענה על שני יסודות: המלוכה וארוחת הבוקר. הארוחה כללה ביצה עין (לפעמים מבושלת במים רותחים), עגבניה (תמיד מבושלת), שעועית אפויה, נקניקיות, פרוסות שומניות מבשר חזיר, פטריות, פודינג שחור (שבולת שועל מבושלת בדם) וטוסט מקמח לבן. פרט לצמחוניים כמעט כולם אכלו את הגועל נפש הזה מדי יום. עתה, וכמו הכדורגל אנגלי, גם ארוחת הבוקר האנגלית בדרך לסוף חייה.
נתניהו באוסלו
ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש שהוועדה לבדיקת האירועים שקדמו ל־7 באוקטובר 2023 תתחיל את מסעה בהסכמי אוסלו. המאמר הזה מבקש לתמוך בדרישתו.
הנה ההתחלה הצנועה. חברו טוב של נתניהו, שר
בממשלת רבין ומתנגד חריף להסכם אוסלו, יכול היה להצביע נגד ההסכם ולהפיל את הממשלה
אבל בחר להימנע, הן בממשלה והן בכנסת. הימנעות בסוגיה קריטית כל כך לטבח ה-7
באוקטובר גרועה כמעט כמו תמיכה בהסכם. אז מומלץ לנתניהו לשקול שוב אם ירצה להעלות
באוב את התנהלותו של אריה דרעי בימי אוסלו האיומים.
רבין באוסלו
מכאן לרבין. בקיץ 1995 התקיימה במעון ראש
הממשלה בירושלים פגישה בין דייר המעון לכעשרה עיתונאים מ"ידיעות
אחרונות". השיחה, כמו הארוחה, היתה משמימה עד שאחד העיתונאים שאל את ראש
הממשלה "איזו טעות עשית?" רבין התלבט, השביע את הנוכחים שלא יפרסמו את תשובתו
ואז הצהיר: הסכם אוסלו. הטעות, אמר, היא בכך שזה לא היה הסכם שלום מלא, מפני שישראל התנגדה להקמת מדינה פלסטינית בכל טווח
זמן. במקום זאת נקבעה תקופה של כמה שנים לניהול משא ומתן על מה שיהיה בעתיד. הסכם
אוסלו היה הסכם פתוח, בדומה להסכם לרכישת דירה מבלי לקבוע מחיר, שטח והעברת החזקה.
אדריכל אוסלו התחרט על שהיה סרבן הסכם שלום.
נתניהו באוסלו
נתניהו האופוזיציונר שיחק אותה לגמרי אחרת.
הוא התנגד להסכם והסית נגדו אבל ברגע שנבחר לראשות הממשלה הודיע שהוא מכבד את ההסכם
כי ממשלה מחויבת לכבד הסכמים בינלאומיים שעליהם חתמה קודמתה. במסגרת זו אף הורה
להעביר לרשות הפלסטינית 80% משטח העיר חברון, כפי שנקבע בהסכמי אוסלו המסוכנים, ועוד
13% משטחי C בגדה
המערבית, ככתוב בהסכם וואי.
אלא שנתניהו הוא הביביסט המקורי. הוא תמיד
בעד ונגד, תלוי מתי.
ולראיה בסיפור המס הבא: בהיותו שר אוצר
ב־2003 הגיש נתניהו לכנסת הצעת חוק שכללה קיצוצים גדולים בתשלומי רווחה. שורת בג"צים הוגשה נגד ההצעה אבל
ההתנגדוית נדחו. כאשר נשאל מדוע בחר בקיצוץ ברווחה ולא בהעלאת מסים השיב שישראל
נמצאת בגבול העליון של שיעורי מס (המצאה של הכלכלן ארתור לאפר), כך שכל העלאה במס
תקטין את הכנסות המדינה. וראו זה פלא, ממשלתו הנוכחית העלתה את המע"מ, העלתה
את מס הכנסה ותקבולי המס שלה תופחים ועולים. נכון, יש שם גם מס־בלוף, מעין הלוואה לטווח קצר
שהוא גובה מתקבולי מס עתידיים, אבל או־טו־טו הוא הולך להטיל מס ענק על בנקים.
ביביזם קלאסי, ששכח את ידידו לאפר.
החמאס באוסלו
במהלך כל שנות שלטון הימין הוגשו הרבה הצעות
חוק בכנסת לביטול החקיקה הישראלית שנועדה לממש את יישום הסכמי אוסלו. אף לא אחת
מהן התקבלה, למרות שלימין בראשות נתניהו היה רוב בכנסת. גם הממשלה לא קיבלה החלטה
לביטול ההסכם המסוכן.
גם חמאס, בדומה לנתניהו, התנגד להסכם אך כשהגיע
לשלטון ב־2006 אחרי בחירות למועצה המחוקקת (פרלמנט) הפלסטינית, לא ביטל אותו. החמאס
התנגד להקמת מדינה פלסטינית עצמאית שאינה אלא
שלב ביניים בלבד בדרך לאיחודה של פלסטין הגדולה. ולמרות זאת, ממשלת נתניהו סייעה
במימון החמאס.
אפשר וזה יימצא בוועדה החוקרת כשיתוף פעולה
עם האויב?
לאור כל זאת, טוב שחקירת אירועי אוקטובר 23'
תתחיל באוסלו. טוב שנתניהו יידרש להסביר מדוע לא ביטל את ההסכם המסוכן, שלדבריו
עודד את הטרור.
הקיר באיסטנבול
לקיר יש מקום של כבוד בהיסטוריה של התנועה הציונית. המפורסם שבהם הוא הכותל המערבי, שבחריציו נוהגים יהודים לתחוב פתקים עם בקשות עזרה מיהוה. ז'בוטינסקי, ליברל בעיני עצמו, השתמש בדימוי הקיר כדי להבהיר שעל הערבים במדינה הציונית יהיה להשלים עם היותם מיעוט בעל זכויות שוות, אחרת יופעל נגדם קיר הברזל, שם קוד לכוח צבאי. במובן הזה תושבי עזה למדו בשנתיים האחרונות על ההבדל בין קיר אבנים לקיר ברזל.
פרשת ה־IRA
לפני כמאה שנה הוקם באירלנד ה־IRA, אשר כלל את הזרוע הצבאית של התנועה הלאומית שנאבקה נגד הכיבוש הבריטי. הבריטים, איך לא, הגדירו אותו ארגון טרור, כפי שהגדירו את האצ"ל והלח"י בפלסטין. לוחמי חופש או טרוריסטים – באירלנד זה נגמר באלפי הרוגים ובשחרור רוב האי מהשלטון הבריטי.
התקנא העולם הפיננסי בהצלחה זו והקים לוIRA
משלו: Individual Retirement
Account - קופות גמל בניהול אישי, המאפשרות להשתחרר
ממסלולי החיסכון המקובלים, שרובם מושקעי אג"ח ומיעוטם מניות. הכל בשם החופש
של החוסך לעשות בכספו מה שנראה לו ולא להתקפל בפני עריצות מסלולי החיסכון הסולידים
יחסית.
הרצח המוצלח
הנה
רשימה חלקית: אחמד יאסין, עבד אל עזיז רנתיסי, סאלח
אל-עארורי, אסמאעיל הנייה, מחמד דף, יחיא סינוואר, מחמד סינוואר, ראפע סלאמה, איסאם א-דעאליס, ראאד סעד, היית'ם עלי טבטבאי, חסן נסראללה, נביל
קאוק, עבאס מוסאווי, איברהים עקיל, אחמד והבי, אברהים קובייסי, מחמד סרור, ח'ליל
אל-מקדאח, ח'ליל אל־וזיר.
אלה שמות מנהיגים ומפקדי פתח, חמאס
וחיזבאללה שישראל רצחה/חיסלה – תלוי מי ומהיכן מסתכלים – מ־1988
ועד סוף השבוע שעבר. ואם מסתכלים מלמעלה, ההשפעה של הרציחות האלה על המצב דומה להפליא
להשפעה של כוח המשיכה של הירח על החורים בגבינה מסוג אמנטל.
הצ'ופצ'יק של הקומקום
או,
כשמו במערכון של הגשש החיוור, הזרבובית.
במערכון,
השואל מבקש לדעת איך קוראים למקום שממנו יוצא התה. בחיים זה המקום שבו נכנס, נצבר
ונשפך הכסף.
בשעה שמשרדי
האוצר, הרווחה, השוויון החברתי והמועצה הכלכלית־חברתית במשרד ראש הממשלה מתעלמים
מהחיים בצ'ופצ'יק, רשות המסים דווקא מצאה לנכון להאיר אותו בהשוואה לחיים בלעדיו בשנים 2022-2014. החוקרים חיברו בין נתוני
ההכנסות מעבודה, מפנסיה ומהון לאורך התקופה לפי עשירון וגיל, כמעט בדיוק מה שעושה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מדי שנה. וכאן אני נזכר במה שאמר עמיתי,
ראול טייטלבאום (שכתב תחת השם ישראל תומר): "אותו נתון כלכלי המתפרסם על ידי
שני גופים שונים לעולם יהיה שונה".
מרשם לדחיית המוות
לכאורה אספקת המרשם שבכותרת נתונה בידי רופאים. אלא שרופאים מטפלים במחלות, ולא ברור כלל שמחלות הן הגורם העיקרי למוות. כדי לבחון את מצב המוות חברו 16 חוקרים, רובם מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, לבדיקה מעמיקה. כאן תובא, לצד תיאור המחקר וממצאיו, התרופה האולטימטיבית לדחיית קץ החיים.
ציון בירושה
לא
מכבר פורסם באתר "הזמן הזה" מאמר שעניינו ירושה. הטענה העיקרית של הכותב
היא שהמתים חיים עמנו לנצח. כלומר, העבר נמצא בחיינו בהווה ויימצא בהם גם בעתיד. ולא
רק בצורת כסף והון.
אך הכסף,
איך לא, מדבר בקול הכי רם. המקרה של ארה"ב משמש במאמר להמחשה. רמת החיים שם
היא מהגבוהות בעולם אך לצד זאת זו המדינה עם חוב ציבורי מהגבוהים בעולם – 125% מההכנסה
הלאומית השנתית (לעומת 50% לפני 40 שנה) לעומת ישראל עם 75%. יפן, הניצבת במקום הראשון
עם 240% (50% לפני 40 שנה), היא המעניינת ביותר לסיפורנו. האוכלוסיה שם מזדקנת
בקצב מהיר והמשמעות היא שהזקנים של היום חיים מצוין על חשבון הנכדים שלהם, שייאלצו
לשלם את החוב.
שמאל מתלבט
מי
שקנה כרטיס טיסה ללונדון ולצדו כרטיס לקומדיה "צ'ארלס השלישי" נמצא עתה במצב
של אי ודאות גדולה. הצגת הבכורה מתוכננת לינואר 2040, והשאלה היא האם הטיסה תצא
מנתב"ג או מנתב"ן – שדה התעופה החדיש על שמו של הדוצ'ה, שבעת כהונתו
הוחלט על הקמתו בים, מרחק קילומטר אחד מהעיר חדרה.
המס החדש
כך מסביר אתר הממשלה את המס החדש: "מומלץ לאמץ חלופת מס רווח דיפרנציאלי על
רווחים העולים על 50% בהשוואה לממוצע הרווחיות בשנים... 2018-2022 (בהצמדה לתוצר או למדד אחר שישקף
נאמנה את היקף הפעילות הריאלית)".
יש לקוות כי
שרי הממשלה וחברי הכנסת שאמורים להצביע בעניין מבינים את הכתוב לעיל. מכיוון
שהציבור מוזמן לשלוח הערות על המס החדש עד ל־9 בדצמבר, הנה נסיון להסביר איך
מבשלים מס.
להתיישר לימין
במאמרה השבועי ב"הארץ" עסקה הסופרת איריס לעאל בטיבה של האופוזיציה לממשלה. יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, נפגש בקביעות עם ראש הממשלה אבל הוא וחבריו מחרימים את חד"ש ורע"ם, המתנגדות לממשלה אף יותר משאר האופוזיציה.
המאמר כולל פנינה פוליטית. מתברר כי
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, מסתייג מהחרם של שאר מפלגות האופוזיציה ולכן הוא נפגש
עם יו"ר חד"ש איימן עודה ומדווח לו מה הוחלט במפגש הקבוע של המפלגות
המתנגדות לממשלת נתניהו.
מכונית מחשמלת בחניה
רשות המסים מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר שיעור מס קניה שיוטל על מכונית חשמלית החל מינואר 2026. שיעור המס הנוכחי הוא 45% ומומחי הרשות סבורים שיש כאן סבסוד ולפיכך ראוי להעלות את המס ל-52%, עם זאת הם מודים שגם בשיעור החדש יש סבסוד. בצר להם הם פונים לציבור שיסייע בקביעת המס.
איך זה שהטלת מס, ובמיוחד העלאת שיעור מס,
מהווה סבסוד?
גלי ים המלח
מספר המפתח הוא 2.54 מיליארד דולר. זה הסכום שתשלם הממשלה לתאגיד ICL – שמו העברי החדש יחסית של תאגיד "כימיקלים לישראל", הבעלים של מפעלי ים המלח. וזה עוד מחיר צנוע, כי לדעת ראשי התאגיד הפיצוי הראוי, כמחושב בספרי החשבונות, הוא 6 מיליארד דולר. בעליו, אוהבי ממשלת ישראל, ויתרו על רוב הכסף.
מדוע בכלל מתחייבת הממשלה
לשלם, ולו סנט אחד, לתאגיד פרטי ? ובכן, זה מוגדר פיצוי על הנכסים – למשל, בריכה
לאידוי מים שיותירו מפעלי ים המלח עם תום
הזיכיון.
בינה או מפלצת
בתור לרופא במרפאת קופת חולים ישבו כמה
אנשים, מחכים לרופא. או אז שלף אחד מכיסו את הכרטיס הכחול שמנפיק הביטוח הלאומי לבני
80+ והכריז: יש לי פטור מתור.
מזכירת המרפאה אמרה שבקופה אין פטור מתור.
הצטרף אליה אדם שהגדיר את עצמו עורך דין ואמר: אין פטור מתור במרפאה.
בעל הכרטיס זז לפינה להתייעץ עם טלפונו. מצא
מה שמצא והכריז: יש פטור מתור בהכל.
העו"ד: מאין לך?
האיש: מצ'אט GPT.
העו"ד שלף אף הוא את נשקו האלקטרוני
ואחרי דקה הראה לכולם כי באתר "כל זכות" הממשלתי כתוב במפורש שהפטור
מתור לא חל על שירותי רפואה, תחבורה ציבורית, תנועה ברכב וכאשר למישהו יש תור לשעה
נקובה.
הפצ"ר, הרע והמכוער
"הפצ״ר הייתה מוכרחה לסיים את תפקידה. אין על כך חולק. היא ביצעה מעשים שפוגעים בצה״ל ובאמון הציבור בו. .. יש להמשיך לחקור ולמצות את הדין עם כל המעורבים - את מה שקרה בשדה תימן, את ההדלפה, את ההסתרה ואת הפריצה לבסיס צה״ל."
דברי יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד. הוא ראוי לציטוט הזה בגלל מה שהוא לא אמר.
קטטה ליברלית
מאז שהתפרסם תחילה כעיתונאי, ולאחר מכן כשנעשה פוליטיקאי, חשבתי שיאיר לפיד (יש עתיד) הוא התגלמות הריק, הלא־כלום. כאשר כיהן כשר אוצר התברר שטעיתי. מהריק נפלט נאד. היה זה בצורת ההצעה לבטל מע"מ על רכישת דירה. עברו כמה שנים והשבוע שוחררה עוד נפיחה: מי שלא מתגייס לא יוכל להצביע בבחירות לכנסת.
טבחי השלום
מי הם
בעלי המקצוע הכי נדרשים בישראל בעת הזו? האם טכנאי כלי טיס לא מאוישים שיודעים לכוון
פגזי טנקים אל עבר אויבים בלבד ולא אל אזרחים? האם עובדים בבניין ובתשתית - שנתיים
עברו כאשר רוב העבודות נעצרו? האם חיילים, שיחליפו את אנשי המילואים, במיוחד כאשר
הממשלה מסרבת לגייס בחורים המניעים את גופם תוך כדי מלמול בלתי פוסק?
דיסלקציה חברתית
בכלי
שיט גדולים של הצי הבריטי לפני 80 שנה לא היתה מיטה לכל חייל. לעומת זאת היה בהם חדרון
ובמרכזו שולחן מרובע שסביבו יכלו לעמוד ששה אנשים. על השולחן היתה מונחת מפה של
האזור שעליה צויינו אתרים של האויב וספינות בריטיות אחרות. המפה הונחה תמיד מול מפקד
הספינה ומי שעמד מולו, כמעט תמיד הקצין הכי זוטר, נאלץ לקרוא אותה הפוך – משימה
מסובכת להחריד.
על
הקצין הזוטר נכפה, אם כן, סוג של דיסלקציה.
האיום הפלסטיני
מה משותף לדוויין וושינגטון, בריאן טולברט, אלכס
טיוס, ריצ'רד הנדריקס, מייקל קרטר, לארי ריצ'רדס ובראד ליף? כולם אמריקאים, כולם
כדורסלנים וכולם שיחקו ב... נבחרת ישראל. לשם איזון ספורטיבי נוסיף את
רוברטו קולואטי וויליאם סוארס, שמקצועם כדורגל ואף הם שיחקו בנבחרת הלאומית.
מחיר הרומנטיקה
הכלכלנות
במצב ביש. אמנם היא עדיין מתהדרת בתואר מדע, אבל אין דבר מדעי – מהסוג שקרל פופר
היה מגדיר ככזה – באסופת הדעות של כלכלנים. מכאן העיסוק האינטנסיבי בעניינים
"אמפיריים". העולם מוצף נתונים. העולם מוצף במחשבים. מחברים אותם יחד
והופ, יש על מה לדבר. מה גם שהכל מתפארים היום בבינה מלאכותית שכדי להפעילה אפשר
גם בלי מקלדת.
כמה עולה קילו פחמן
השאלה
שבכותרת לא ממש מעניינת. למעט את מי שמתכננים לגלוש באתר סקי ואולי יבקשו לרכוש
"מוטות גלישה" עשויות מפחמן. אבל זה נכון גם למי שקונה מיונז, למשל.
המיונז מונח בצנצנת זכוכית ולה מכסה מתכתי. קניתם? או אז שילמתם גם כדי לשחרר פחמן בייצור הזכוכית שבקנקן והמתכת שבמכסה.
היום שאחרי במבט מלפני
ביום
שאחרי הודעת ראש הממשלה על "הניצחון המוחלט" מתכנסת מועצת עיריית
ירושלים לדיון בהצעה לשנות את שמו של רחוב עזה לרחוב נתניהו. " גיבור הניצחון
ראוי לכבוד הזה" מסביר ראש העיריה. נציג האופוזיציה הליברלית טוען שמדובר
בתקדים מסוכן: "לתת לרחוב שם של אדם חי יביא גל את תביעות כאלה, ואין לנו די
רחובות לכך". נציג האופוזיציה מהאולטרה־ימין מסביר בלעג שאם מגיע למישהו פרס
על הניצחון הגדול הרי זה איסמעיל הנייה, ראש החמאס, שפתח ב־7 לאוקטובר 2023 את
הדלת ל"ניצחון המוחלט", שכלל אינו מוחלט.
מי בעד חיסול הפשיעה?
יש
נוהג ולפיו סופרים כמה מקרי רצח ארעו בישראל בכל שנה (בניכוי טרור). על פניו נראה
שיש מקום לספור כמה נהרגו בידי ישראלים. בעוד שבעשור האחרון מספר הנרצחים בישראל
היה 200-300 לשנה, השנה המספר הזה מתגמד מול מספר הנרצחים בידי ישראלים. כך וכך
מדובר בפשיעה ובנושא הזה יש למדעני הכלכלה תרומה חשובה.
חילוץ בראשל'"צ
האם יש ברשותכם 818,000,001 שקל? אם כן, יש לכם סיכוי טוב לרכוש את קניון הזהב בראשון לציון. כלומר לא את כולו, רק 51% ממנו, אבל השליטה אצלכם ביד. מי שבידו הסכום הזה (למעט אם שמכם עופר, נפתלי או עזריאלי) יקבל מיד אישור של רשות התחרות, מה גם שההצעה שלכם גבוהה בשקל אחד שלם מההצעה של עופר.
דיסלקציה פוליטית
"הגיע הזמן להניח לסוגיית גיוס החרדים. הם לא
יתגייסו, לא עכשיו ולא בעתיד הקרוב, וצריך לוותר על זה. ההתנגדות לגיוס כיום היא
הגדולה ביותר שהיתה, והחרדים מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי והתקציבי. ההנהגה
החרדית לקחה בחשבון שבעקבות זאת היא לא תשב בממשלות עתידיות ויישללו מבוחריהם
תקציבים וכו'. מי שחושב שהוא מאיים על החרדים שלא יישבו בקואליציה — לא מכיר אותם.
כרגע הגיוס הוא עגל הזהב, והם לא יחטאו....
אם יש חובת שירות — היא נאכפת. אם יש פטור — הוא מעוגן בחוק, לא בדיל פוליטי".
הכותבת בקטע לעיל היא אושר סניור, חרדית בעבר
וחילונית בהווה. דבריה מובאים כאן כדי להדגים שצרות האופק, שלטענתה מאפיינת את
החרדים, לא פוסחת על חילוניים.
הדמוקרטים בתזוזה
אני די
בטוח שאף לא אחד מהקוראים והקוראות ערים לעובדה שלפני כשנתיים הוקמה בירושלים
המזרחית מפלגה פלסטינית בשם הדמוקרטים(*) .
עניין הקמתה
היה חשאי למדי וכינוסיה נערכים בזום בלבד.
אמש פירסמה המפלגה את ההודעה הבאה:
"סוגיית המדינה הישראלית המפורזת מנשק כימי,
ביולוגי ואטומי יכולה וצריכה להיות חלק מהסדר אזורי רחב... שמבטיח את האינטרסים
הביטחוניים שלנו."
דם, יזע ושטויות
עורך
"הארץ", אלוף בן, כתב לפני כשבע שנים מאמר המשווה בין נתניהו לצ'רצ'יל.
הוא מצא דמיון רב בין השניים במדיניות, באהבת מתנות יקרות, בזלזול בתושבי
הקולוניות (אצלנו – פלסטין) ועוד.
נאום ספרטה של נתניהו השבוע דומה לנאום
"דם,יזע, ודמעות" של אלילו, שפסלון שלו מוצב בלשכת ראש הממשלה. שניהם
הציעו צנע לתושביהם. דם, יזע ודמעות מוחלף אצל ביבי באוטרקיה.
משחקים בנדמה לי
חיל
האוויר והשב"כ, כך בהודעה של הממשלה, תקפו בקטאר מבנה שבו התכנסו ראשי החמאס.
בהמשך המאמר תופיע רשימה מלאה, וחסוייה, של הטרוריסטים שחוסלו. עד אז קצת פוליטיקה
בינלאומית.
המירוץ אחרי יציבות
בראיון
ב"הארץ" עם שיג'ה אוישי טען הפרופסור לפסיכולוגיה כי מה שחשוב בחיים הוא
"עושר פסיכולוגי" כלומר גיוון, שתת סעיף בו הוא מעט אי־יציבות. בו בעת
בעולם הכלכלי יש חיפוש מתמיד אחרי יציבות ומתעצמת הדעה שאנו קרובים ליציבות מטבעית
בדמות הביטקוין ושאר "מטבעות" הקריפטו. אחת ההוכחות לטענת האפשרות למטבע
יציב באה מעולם החשמל. ייצור מטבע קריפטו כרוך בעלות גבוהה במיוחד של חשמל הנצרך
כדי "לכרות" את ה"מטבע". זאת כאשר הדפסת שטר דולר עולה פחות
מסנט.
הסוציולוג ויועץ ההשקעות
אחת התופעות החדשות יחסית היא הגידול
בריבוי הטבעי של יועצי השקעות, מתווכים פיננסים ומיני שמות לאלה שעיסוקם הוא הכסף
של הזולת. אפילו בקרב שחקני הכסף ערכם של בוגרי מנהל עסקים גובר על זה של כלכלנים
על אף שכלכלנים מתהדרים במדע ומינהל עסקים רק משתכשכים בביצת המזומן.
שיני הסוס
הבה
ניכנס לרגע לעורם של בני משפחת פאליק, חבריו של בנימין נתניהו ותורמים לפועלו. למשל
בהקשר הדמיוני הבא: מדינת ישראל ידועה ביחסה הקמצני לפנסיה של ראש ממשלה. איך יוכל אדם שתרם כל כך
הרבה למדינה להתקיים מכמה עשרות אלפי שקל בחודש בלבד, אם וכאשר יפרוש?
לפיכך
התכנסו בני המשפחה באחד מבתיהם במיאמי לדון במתנה שיעניקו לראש הממשלה לעת פרישה והזמינו
גם את יאיר, בנו, לשם קבלת היזון חוזר. פה אחד הוחלט להעניק לנתניהו מטוס מנהלים
תוצרת בואינג ששוויו 100 מיליון דולר, שיחסוך לבעליו את העמידה בתור בשדה התעופה ואת
ההצטופפות עם הפלבאים במחלקה הראשונה.
"הליברלים" כועסים
חידוש
שנת הלימודים השבוע יצר עוד הזדמנות לאנשים טובי לב – ליברלים להשקפתם – לתקוף את
הממשלה. מתברר שמשרד החינוך הסיר מבחינות הבגרות באזרחות פרקים על דמוקרטיה
ליברלית, זכויות חברתיות ועוד. לעומת זאת חוק הלאום ומדינת הלאום יופיעו בבחינה.
דברים
כדורבנות, אלא שנוהג הוא לבלוג הזה לנבור בשורשי השינוי הפוליטי מהימים של פעם
לימינו.
שלום רמטכ"ל
הדובר
שלך מסר כי הורית "לבחון מדוע כוחות הצבא תקפו בבית החולים נאסר בחאן יונס
באמצעות פגזי טנק". אנסה להשיב בהמשך המאמר על אף שאני הדיוט בענייני טנקים
ופגזים. עד אז אני מבקש להציג לך תרחיש שונה לחלוטין.
כאשר 55%=100%
המאמר
הזה עוסק בעניין הנוגע סטטיסטית בכל ישראלי. בישראל יש כ־3.6 מיליון משקי בית –
רובם משפחות. ויש מספר דומה של כלי רכב פרטיים. בממוצע יש מכונית לכל משפחה.
משק
הבית הממוצע מוציא מדי חודש כ־20 אלף שקל לתצרוכת. כ־12% מזה הם על המכונית הפרטית
– לא רחוק ממה שהמשפחה מוציאה על מזון – הסעיף המרכזי בהוצאה המשפחתית.
מיטב הפרופסורה
23 פרופסורים לכלכלה שיגרו בסוף השבוע שעבר מכתב לבנימין נתניהו. הנה ציטוטים מהמכתב:
"אנחנו
כותבים מתוך דאגה דחופה לרעב המתפשט בעזה ולתוכנית ממשלת ישראל לרכז אזרחים ב'עיר
הומניטרית'". "כבני אדם, ככלכלנים וכמדענים,
אנו קוראים להפסקה מיידית של כל מדיניות שמחמירה את הרעב הנרחב".
טיפול במחלות
הנושא שבכותרת אמור להיות בסמכות בעלי השכלה רפואית. אך יש גם מחלות חברתיות, והן לא זוכות לטיפול הראוי. למשל הילד בן השנתיים שמת השבוע ממחלת החצבת אחרי אשפוז של כמה שבועות. זה אמנם נשמע כמו מוות ממחלה רפואית, אבל זו טעות. הילד מת כי הוא לא קיבל חיסון נגד חצבת. חצבת אינה רק עניין אישי, היא עניין חברתי, כי היא מידבקת וקטלנית למדי למי שלא חוסנו.
משבר?! כלכלי!?
השבוע נפתח בפרשנות מלומדת על משמעותה הכלכלית של החלטת הממשלה להרחבת/כיבוש/השתלטות על העיר עזה. הדעה הרווחת היא כי מדובר בהוצאה כספית ענקית לממשלה, בגיוס עוד רבבות אנשי מילואים לתקופה ממושכת שתפגע במגזר העיסקי וכיו"ב נזקים שסיכומם הוא "סיכון הכלכלה" עד כדי משבר כלכלי!! כך התחזית העדכנית.
המאמר
הזה בא לבחון את טיב התחזית.
שובו של הקי"ץ
אדם שחזר ארצה מכרתים דיבר בתיעוב על היוונים, כי על מסעדה שבה חפץ
לאכול היה שלט "ישראלים לא רצויים". החוצפה של "היוונים", בלשון
רבים כמובן , שמפלים בין סועדים ממש לא מקובלת עליו, אמר, ויותר הוא לא יבקר ביוון.
מסרבים ביחד
הרווח מההפסד
ענת קם מעיתון "הארץ" כתבה מאמר ביקורת על אריאל כהנא מעיתון "ישראל היום". המאמר של כהנא תקף את רשת ב' על שדיווחה על משברים נפשיים של חיילים בטענה שדיווחים כאלה הם סיוע לאויב בזמן מלחמה ותהה גם על אי תפקודה של הצנזורה.
וכך סיימה קם את מאמרה: "אפשר אולי להתנחם בעובדה שכשזה נוגע
לאריאל כהנא ו"ישראל היום", אתם לא משלמים על זה."
שלום אנטוניו (*)
אתה בוודאי ער למה שמתרחש במזרח התיכון. ארגון דתי טרוריסטי, שתפס את השלטון בעזה ב־2007, תקף את ישראל ב־7 באוקטובר 2023, רצח אלפים וחטף מאות בני אדם. בתגובה פלשה ישראל לעזה, ומאז היא מפוצצת כל דבר שעומד שם. עתה היא מתמקדת בהרעבה המונית וברצח עם. לדעת רבים אלה פשעי מלחמה.
פ"נ הסוציאליזם
על מותו
של הסוציאליזם יש כמעט הסכמה מלאה. אלה הנמנים על ה"כמעט" תוהים אם כלל
נולד. כלומר הוא נולד בכתובים. הוא אפילו גדל כתנועה פוליטית. אבל מעולם לא הגיע
לשלטון. הרוב רואה במשטרים שהיו בברית המועצות, במזרח אירופה ובסין סוציאליזם
בפעולה שמותו נבע מהעובדה שסוציאליזם היא שיטה כלכלית שלא מסוגלת לתפקד ודינה
קריסה.
הקשישים העושקים
לפני
שנים נתקלתי לראשונה בביטוי "גילוי נאות" שכתב עיתונאי בתחום הפיננסי
במאמר על הבורסה בניו יורק. מה שהיה "נאות" הוא הגילוי שהכותב בעל מניות
הנסחרות באותה בורסה. הרבה יותר נאות היה אם הוא היה נמנע מכתיבה בעניין.
גם לי
גילוי נאות: ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה הוא מטרד חביב. הוא היה
הכלכלן הראשי של משרד האוצר והתפטר כאשר השר "שלו" – יאיר לפיד – המליץ
לממשלה לפטור ממע"מ רכישת דירה. אני לא יודע על עובד מדינה אחר שעשה צעד
פומבי ואמיץ כזה.
החברים מהדירקטוריון
האם
מותר לקבוצה של אנשים שמקצועם גניבה להיפגש במטרה לחלק אזורי גניבה לכל
משתתף? השאלה עלתה כאשר קראתי נייר עבודה
שעסק בקנוניות (Collusion)
במטרה לגלות את היקפן במגזר העיסקי. הדבר הראשון שהחוקרים מצטטים הוא שורה של
מחקרים המלמדים שקנוניות עיסקיות מניבות תועלת. למשל, יש תקשורת טובה, יש מידע שיסייע ליציבות עיסקית. יש תועלת בשיתוף
פעולה להוזלת עלויות. יש אפשרות לשיפור בפריון העבודה של משתתפי הקנוניות. 11
מחקרים נמנו שהצביעו על התועלת של שיתופי פעולה בין עסקים – קנונייה בלשון העברית.
כיתוב או דיבוב
הנה
מידע רלוונטי לפתרון השאלה שבהמשך: ב־60 השנה האחרונות שיעור הגידול בידע באנגלית,
בעולם שאינו דובר אנגלית כשפה ראשונה, גדל בכ־10% מדי שנה. הנה השאלה: תאגיד אמזון
המוכר, בין השאר, ספרים מבקש להנפיק
בבורסה בניו יורק אגרות חוב צמודות לשיעור הגידול במיומנות בשפה האנגלית. האם את.ה
קונה?
נטל המס + הצעה צנועה(*)
לפני
כשנה פירסמה רשות המסים את מחקרם של עופר רז־דרור ועופר כהן "ה 1%" שבדק
את מצבם של מי שהכנסתם היתה 1.4 מיליון שקל ויותר לשנה. מבחינת הבלוג הזה, הממצא
המרכזי שמצאו הוא שבקרב האחוזון דנן ככל שההכנסה עולה שיעור המס יורד. למרות
ששיעור מס הכנסה הכי גבוה הוא 50% (מהכנסה של 720 אלף לשנה), דיירי המאיון העליון
משלמים בממוצע 26%.
מהו
סכום מס בריאות על הכנסה של 50,000 שקל? 2415 שקל (= 4.8%). מהו סכום מס בריאות למי שהכנסתו 100,000 שקל?
נכון, 2415 שקל (= 2.4%). למה? ככה.
הפופיק של הכלכלה
היכן נמצא מרכז
החיים? לכאורה זו ממין השאלות למומחים בפילוסופים של שעמום. אבל אפשר ולביולוגים
יש תשובה שיש לה גם סימוכין סיפרותיים. הספר "קליפת אגוז" – משעשע ומומלץ - של איאן מקיואן מסתכל על
העולם באמצעות עובר ששומע מה קורה סביבו ומחכים טרם הוולדו בעניין הטבע האנושי.
בלבול ביצים ללא תועלת
ובקיצור
המקובל: בבל"ת. והפעם, בלי קשר למלחמות בנג'מין ניתאי.
ב־30
השנה האחרונות הצליחו הבלוף־שמאל והימין בישראל לבצע שינויים משמעותיים בהסדרי
הפנסיה. הקואליציה הזו הונעה מסיבה אחת
עיקרית: לצמצם את הסובסידיה הציבורית לפנסיה. ואפשר גם להבין למה. פנסיונרים הם לא
קבוצת לחץ. פרט לאנקדוטה קצרת ימים של "מפלגת הגימלאים" אין להם מכנה
משותף מהזן הפוליטי והחברתי. וחוץ מזה הם לא עובדים. ויש הבדל בין לא־עובדים זקנים
ולא־עובדים צעירים שמנענעים ישבנם ימים ארוכים בשיחה עם יהווה.
גורל ההליקופטר
ב־1977
עלה הליכוד לראשונה לשלטון. שמחה ארליך מונה לשר האוצר ויחזקאל פלומין לסגנו.
השניים נמנו עם חסידי הרב מילטון פרידמן מחסידות שיקגו, שדגל בכלכלה פרטית, ממשלה
מזערית ותחרות חופשית. אחד הפרוייקטים הראשונים שלהם היה להזמין תכנית הפרטה מתאגיד
מריל לינץ' האמריקאי, שכתב דו"ח מפורט, כולל את מי מפריטים וכמה כסף זה שווה.
החור בפורדו והחור בתקציב
על פי
דיווחי רשות המסים עד כה הוגשו כ־30 אלף תביעות בגין פגיעות במבנים, וכ־11 אלף
איש פונו מבתיהם. נניח כי המפונים איבדו את דירתם ומחיר הממוצע של דירה הוא 2.5
מיליון שקל בעוד שהתשלום הממוצע לדירות אחרות הוא חצי מיליון לשיפוצים. הנה לנו 37
מיליארד שקל שהממשלה תשלם בגין נזקי דירות. ויש עוד כ־8000 תביעות בגין נזקי רכב
וציוד.
מלחמת אירן: סיכום ביניים
ביומיים הראשונים של המלחמה התנגדתי לה נחרצות. עכשיו אני תומך נלהב בה בזכות הישגיה הגדולים. מיד ההסבר. אבל ראשית, על הסיבות להתנגד למלחמה דווקא.
יומיים אחרי שפרצה התייצבו כל הגנרלים בדימוס וצדדו בה. הם תמיד היו בעדה, אמרו, לעומת נתניהו הרופס, עד שקם ראש הממשלה, ממש בדקה התשעים, התעשת ועשה מהלך נכון, צודק והכרחי. לעמדה זו שותפים כל הגנרלים, החל בדוד זיני, מועמד ראש הממשלה לתפקיד ראש השב"כ שלעומתו נתניהו נראה שמאלני קיצוני, עבור באהוד ברק וכלה ביאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים, הסוציאל-דמוקרטים לכאורה. כאשר כל הגנרלים מביעים עמדה זהה – חובה להתנגד.
במדינת הגנבים
יש
החוטאים בספרות/סרטי פורנוגרפיה. ויש החוטאים בקריאת ההודעות של ממשלת ישראל. זו
"מחלה" די קשה. התמכרות כמו להרואין, שטרם נמצא לה אדולן לגמילה.
מבין
הודעות הממשלה אני מחבב במיוחד את ההודעות של רשות המסים. לעיתים נדירות יש שם
מידע רלוונטי בענייני מסים. לרוב יש שם מידע משעשע בענייני גנבים.
כמה גנבים יש בישראל?
משקיף מהצד
יש כאלה שמתגוררים בישראל ובנפרד מהם יש את אלה שמתגוררים בירושלים. אמנם דת – כל דת – היא מחסום בפני אנושיות. אבל בירושלים יש לזה יתרון. מאז אוקטובר 2023 יש בעיר "הקדושה" הזו פה ושם אזעקה. אבל חיילי החמאס ואיראן יודעים כי אם ישוגר כלי משחית כלשהו עם סיכוי של לפחות 50% שהוא נופל על מסגד אל־אקצא בעיר העתיקה – ישראל לא תיירט אותו. והיו דברים דומים לזה בעבר. אסקלציה, כמובן, עלולה לדחוף הצדדים לצעדי קיצון.
הנה,
על כן, מבט מהצד על מעללינו בדרך לניצחון המוחלט.
בלוף־פוזיציה
שאלה
בפוליטיקה ישראלית: מה עמדת האופוזיציה
באשר לחוק הגיוס לצבא? הנה התשובה המתבקשת: אין לאופוזיציה עמדה כי אם היתה כזו
היא היתה מוגשת כהצעת חוק לכנסת. במקום הצעת חוק לעניין המרכזי עליו הממשלה חלוקה
– הוגשה הצעת חוק לפיזור הכנסת שמשמעותה בחירות בעוד כמה חודשים.
קבורה, שריפה, מיחזור
הולך
אדם ברחוב. נעצר, מהרהר וחולץ סיגריה מחפיסה. מבעיר להבה ומתחיל בשריפת טבק ונייר,
מה דינו? המחמירים יאמרו שדינו סבל ממחלות ותוחלת חיים מוקטנת. אחרים יגיבו
ב"זבש"ו".
צודקים.
מותר לעשן, כמו שמותר לנסוע ברכב ולשרוף בנזין.
האם מותר לשרוף נייר? התשובה חיובית כל עוד הנייר
שלך והשריפה בשליטה. ואם על הנייר כתוב משהו, נניח נייר עליו כתוב שהרב מלובביץ או
ישוע הוא המשיח? אין בעיה, השריפה מותרת.
בגנות ההורות
מן המפורסמות
הפסיכולוגיות הוא שכאשר נזקק אדם לטיפול נפשי די מהר מגיעה השיחה להורי המטופל,
וכמעט תמיד לצדדים השליליים שלהם, ובעיקר ביחסם אליו בעודו ילד. לפסיכולוגים יש בכך שתי תועלות חשובות: כמו לקברנים, גם לפסיכולוגים יש אוכלוסיית לקוחות מובטחת. והשניה,
שהמטופל מבין שמצבו נוצר גם בגלל ההורים,
ולכן אין זו "אשמתו".
מדינה עם תחביב
ב־1969
קיבלתי צו לשרות מילואים באותה יחידה בה הייתי בצבא. כשהגעתי קרא לי מפקד היחידה
שהסביר כי יש הוראה חדשה: "לירות על הסירות של הבדואים". מה קרה? שאלתי.
והוא השיב כי זו ההוראה של אלוף פיקוד הדרום החדש, אריאל שרון. ומה ההצדקה, תהיתי?
הם מבריחים נשק לרצועת עזה.
שאלתי
אם יסתפק בעצירת הסירות ובדיקתן והוא השיב "ממש לא. האלוף הסביר כי צריך
להפחיד להרתיע". אם כך, השבתי, אני לא מתכוון לבצע את הפקודה. באותו יום העלו
אותי על המטוס שחוזר מסיני ובכך הסתיים הקטע הקרבי שלי בשרות הצבאי.
כבוד הדוצ'ה (*)
אני פונה אליך כי יש עדויות שאתה עושה שגיאות שאפשר ויעלו לך, ולנו, צאן מרעיתך, ביוקר. הנה, על כן, כמה עצות.
העצה המשפטית
עורך דינך הציע לך למשוך זמן וזה מה שאתה
עושה. דע לך שאתה נופל לפח שמכינים לך השופטים. אני כבר רואה את פסק הדין ובו השורה
הבאה: "נתנו לנאשם את כל הנוחות והזמן שביקש. טרטור בית המשפט מירושלים לתל
אביב. דחיות בטענות שונות והכל על מנת לדחות, ולדחות ולדחות. עתה הזמן נגמר והפסק
נכתב". עם הרשעה.
תקצר את עדותך ואת עדותם של עדי הגנה אחרים,
אם יש. תן לתביעה לתקוף ולהם תקריא בכל תשובה את הקטע הרלוונטי מעדותך. שהם ימשכו
זמן. ואם יש לפתע שאלה שלא נכללה בעדות – "אני לא זובר".
העצה הפוליטית
בכל סקרי הבחירות בשנה האחרונה מי
ש"אוכל" את הליכוד זה הצמד סמוטריץ' את בן גביר. כפי שראית כאשר יאיר גולן פטפט
"תחביב" על מלחמתנו הצודקת, אפשר לסמוך שבני גנץ ויאיר לפיד יהיו איתנו
לעת צרה. יש להם חוט שדרה אופוזיציוני רפה יותר מזה של ישראל כץ – מינוי ענק
לתפקיד שר הביטחון. מוצע לך לעשות כמה תרגילים כדי שיפרשו מהממשלה. ממילא אתה לא
זקוק להם כי אין לאופוזיציה ממשלה חלופית, ולא איכפת לך שתהיה ממשלת מעבר. באחת השטויות שיפלטו השרים שלהם תפטר אחד מהם.
תורה לחשב הכללי לעצור להם פרויקטים קטנים והעברות תקציביות. שיווכחו הבוחרים שלך
שחשבו שהם מהטובים – שהם לא.
העצה החרדית
אלה השותפים היסודיים ביותר שלך. אל תעשה
פשרות בעניין הגיוס עם כל מיני מכסות, גיוסי בלוף וכדומה. יעשו ממך קציצות בשטח על
אי גיוס, אי שיוויון בנטל, אי גיוס ערבים, אי גיוס נשים דתיות. עזוב את כל אלה.
הנה העצה: תבטל את חוק גיוס חובה לכ־ו־ל־ם.
מאוגוסט יש רק גיוס לצבא קבע של מי שמעוניין. שכר החיילים יהיה השכר הממוצע במשק
(15,000 שקל לחודש) בשלוש השנים הראשונות ואז יוצמד לשכר אנשי הקבע הרגילים. כל
חייל קבע שמדרגת רב סמל ומעלה יקבל רכב צמוד, כמובן מתוצרת ארה"ב.
בכך
כל פרשת הגיוס תחוסל. יהיה בישראל צבא מקצועני כמו ברוב מדינות העולם.
העצה הכלכלית
המלחמה עולה כסף רב. התקציב שסמוטריץ' הכין
הוא בדיחה. משרד האוצר יביא לך הצעות לקיצוצים ולהעלאות מסים. אתה צריך מהפך.
הנה ההצעה: חוק, שיצורף לחוק בנק ישראל,
וייקרא "חוק היציבות הכלכלית". הוא ייקבע שעל בנק ישראל לשמור יתרות
מטבע חוץ בסכום של 100 מיליארד דולר, והסכום הזה יוגדל יחד עם ההכנסה הלאומית (=
תמ"ג).
החוק יקבע כי אם לבנק יהיו יתרות גדולות
יותר הן יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות של הבנק. מכיוון שלבנק ישראל יש היום יתרות
של יותר מ־200 מיליארד דולר, החוק יקבע כי בכל שנה מחמש השנים הבאות יחולקו כדיבידנד
חמישית מההפרש שבין סכום היציבות – אותם 100 מיליארד דולר – לבין היתרות בפועל. זה
אומר שהשנה אתה מקבל 20 מיליארד דולר נוספים וזה מסדר לישראל את מימון המלחמה עד
ניצחון המוחלט.
שים לב שלא יעבדו עליך בעיניים: מדובר בדיבידנד
לבעלי המניות ולא בהלוואה.
עוד תחוקק שמס חברות יופחת מ־23% ל־15% ובכך
למשוך משקיעים נוספים לכלכלת ישראל.
כך הגירעון הממשלתי אפילו ייקטן על אף
הגידול המתבקש בתקציב הצבא, והפחתת מס חברות. הדירוג של חברות האשראי ישתפר. ובא
לתקציב ולכלכלה הגואל.
(*) דוצ'ה, כלומר, Duce, "מנהיג", היה תוארו של בניטו מוסוליני.
חוב חמוץ-מתוק
הדבר
השנוא ביותר על בנק הוא חוב שחוזר. עד כדי כך הוא שנוא שבעת שאדם לוקח הלוואה מבנק
(חוב, מנקודת מבט הבנק) הוא מתחייב לשלם עמלת פירעון מוקדם. כלומר בניגוד להפקדה
בחשבון עו"ש שהבנק שמח לקבל, חוב שמוחזר יוצר כאב ראש וטעם חמצמץ בפה.
סלט כלכלי
לא
מכבר התקשרה יועצת ההשקעות בבנק והציעה להשקיע בקרן פלונית שעליה ממליצים
האנליסטים של הבנק. כמי שאינו מוכן להשקיע בקרן כלשהי, ביקשתי ממנה לבדוק עבורי
רכישה של אגרות חוב שמנפיקה ממשלת פינלנד. למה פינלנד? כי שם אדם לא יקבל משרה
במגזר הציבורי אם אינו שולט בפינית ובשבדית. שבדיה, חשוב לציין, היתה הכובשת של
פינלנד במשך כ־400 שנה. גם השילוט הציבורי הוא בשתי השפות, על אף ששיעור הפינים
ממוצא שבדי הוא רק 5% מכלל האוכלוסיה. הנה סימני זיהוי למדינה מתוקנת.
מקרה סעד
"אין
לממשלה שמכורה למלחמה דרך להיגמל מהסיוע האמריקאי" – כך קבעה השבוע כותרת "דה
מרקר", המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ". אפשר להבין מכאן שאם ניגמל
מההתמכרות למלחמה ניגמל גם מהסיוע האמריקאי, ובאה לציון העצמאות.
זה
מסוג הפייק ניוז שתומכי הממשלה ממציאים חדשות לבקרים. משנמאס לעסוק בטרור הישראלי בעזה, מגייסים מעין "עובדה
כלכלית", כדי לזקוף את קומתם של
מתנגדי הממשלה. בלוף.
הצורך במנדט
"לינדסי
הויל, יו"ר בית הנבחרים, שמר לעצמו כמעט 300 מתנות במהלך ארבע השנים
האחרונות, כולל עשרות בקבוקי אלכוהול, סלסלות מתנה, עניבות, מחזיקי חולצות
ושוקולדים, כפי שמראות הצהרותיו.
"היו"ר
קיבל כמות גדולה של מתנות ממציגים זרים כגון שגרירים, חברי פרלמנט ולעיתים גם
חברות, והוא בחר לשמור מאות מהן במקום לתרום אותן לבית היו"ר – מקום מגוריו
ומשרדו – או לפרלמנט.
"הרשימה, שהוצהרה בהתנדבות על ידי היו"ר, כוללת כ-80 בקבוקי אלכוהול, כגון יין, שמפניה, ויסקי, רום ומיני אלכוהול אחרים, מאז 2021.
אנטישמיות ישראלית כשרה
רשות
הכתיבה ללילך וולך מעיתון "הארץ": "מן הרגע שבו כתבה נגה ארבל ב־X (לשעבר
טוויטר) לכלי ה־AI של הפלטפורמה (גרוק) "אתה לא יודע הכל גרוק (....) ארבל, חוקרת
אסטרטגיה מדינית שהשתייכה לפורום קהלת, התווכחה תחילה בגסות הרוח המאפיינת אותה עם
אדם בשר ודם, משתמש טוויטר בשם
Thair Abu Ras, ובישרה לו שערבים
משלמים פחות מסים מכולם, וש–60% מהמקומות בלימודי רוקחות שמורים לערבים — שדרישות
הסף מהם נמוכות יותר.
סגרגציה חינוכית
בשכונות
החרדיות בירושלים הפירסומת הנפוצה ביותר על מודעות, שלטים ועמודים בזירה הציבורית
היא ל"תרופות לגדילה". האם ילדים במשפחות חרדיות נמוכים יותר מילדים
חילוניים? כנראה שלא. אלא שבתרבות החרדית ילד נמוך נתפס כעונש. סוג של סגרגציה
שידוכית. ומכאן כלכלת ה"תרופות" הפורחת.
אם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היתה מודדת גבהים, זרמי שתן ורוחב האגן היינו מדי זמן
לומדים האם מצבנו הממוצע בסולמות המדידה האלה השתפר או לא. הממוצע – הנתון הכי
מבוקש בסטטיסטיקה – לא מלמד דבר בעל חשיבות. הוא רק נוח לעיכול.
בחינוך
מדי כמה שנים מתפרסמים תוצאות מבחני פיז"ה העולמיים. או אז שר החינוך מכנס
מסיבת עיתונאים ומתגאה שמצבנו – הציון הממוצע ההשוואתי – השתפר. יודעי חן יודעים
להבדיל בין שיפור הנובע מציון גבוה יותר אצלנו או שמא מציונים יותר נמוכים אצל
זולתנו. חשוב? בערך כמו תחרות מי משתין רחוק יותר.
בממוצע
הציון בחינוך עברי גבוה יותר מהציון הממוצע בחינוך ערבי
(כנראה למעט נוצרים). בתוך החינוך העברי בולט הציון הממוצע הנמוך של בתי הספר
החרדים.
כל זה
ידוע. וגם ידועים זרמי הכספים השונים בין זרמי החינוך. ויש אפילו תיקצוב שונה לפי
"אשכולות" היישובים – שם חביב לפערי הכנסות. וחוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר.
כלומר לא באמת בסדר.
ניסוי שיקגו
נייר
עבודה שהתפרסם לא מכבר מסכם ממצאים של פרוייקט גוטרו בשיקגו, ארה"ב שבו 7000
משפחות ממוצא שחור בשיקגו הועברו להתגורר בשכונות של לבנים בין השנים 1976־1998.
המחקר בדק מה קרה מאז ועד היום לילדי אותן משפחות. הנה הממצאים:
הכנסה:
ילדים שהועברו ובגרו הם בעלי הכנסה הגבוהה ב־20% מזו של ילדים שהועברו לשכונות
"שחורות מבוססות".
מגורים:
הילדים של אז גרים בשיעור גבוה יותר בשכונות מעורבות מבחינת המוצא.
גן
ילדים: מבין הילדים שהועברו, התועלת בהכנסה ובמגורים גדולה יותר ככל שהילד בעת
המעבר היה צעיר יותר.
אז מה
אתה מציע, יאמר הספקן הישראלי, שנעביר משפחות מחריש לכפר קרע? מדרום תל אביב
להרצליה פיתוח?
ניסוי בוסטון
הפתרון
הנפוץ ביותר בארה"ב הוא הסעת תלמידים משכונות עניות לבתי ספר בשכונות
מבוססות. נייר עבודה מסכם את התוצאות ל"מפעל" הסעות כזה במסצ'וסטס שבו הוסעו
ילדים ממרכז בוסטון לבתי ספר שהסכימו להשתתף במבצע בפרברים העשירים. במונחי ישראל,
זה שקול להסעת ילדים בין כפר קרע ואלוני יצחק בין צפון תל אביב ודרומה.
הממצא
העיקרי: שיפור ניכר אצל השחורים במדד הכניסה להשכלה גבוהה. ואי שינוי אצל הלבנים.
כמו
בכל מקום בעולם גם בישראל יש קשר הדוק בין הכנסה והון לבין אזורי מגורים. בעוד
שבארה"ב יכול בית ספר לעשות סלקציה מבין הנרשמים ללמוד בו, בישראל פתרו את
הבעיה באמצעות אזורי רישום לגני ילדים ובתי ספר יסודיים ובחטיבת הביניים. כלומר,
סגרגציה לפי הון משפחתי.
מה
שמתבקש הוא לבטל את אזורי הרישום לחלוטין. באותה עת לשלול מבית ספר או רשות מקומית
את היכולת לפסוק מי ייכנסו בשעריו בין במבחנים ובין בראיונות. הבחירה תהיה אך ורק
בהגרלה כאשר הורים ירשמו ילדיהם לכמה כתי ספר עם סדר העדפות. במקביל התחבורה
הציבורית תותאם להסעות לקירבת בתי ספר.
החטא ועונשנו
זוכרים
את "גאולת הקרקע" – המוטיב הציוני הבולט ביותר? בכל כיתה בבתי הספר בישראל היתה קופת תרומות
לקרן הקיימת לישראל (קק"ל). אפילו בשם האירגון יש הטעיה, שכן הקרן לא נועדה
לכל הישראלים. באנגלית כתוב Jewish National Fund (JNF) ואכן אף לא־יהודי בישראל לא נהנה מגרוש אחד מכספי קק"ל. זה
החטא הקטן.
החיים בלי מזומן
בסוף
השבוע שעבר שלח שר החוץ, גדעון סער, מכתב לנגיד בנק ישראל ובו "הצעה" –
עם איום, כמובן - להפסיק להדפיס שטרות של 200 שקל שבהם משתמש החמאס לשלם משכורות
לחייליו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שההצעה היא מצויינת.
בפגישה
עם י"ק, ביביסט ותיק ונאמן, סיפרתי את דבר המכתב ותוכנו וביקשתי את דעתו.
התגובה: "אז החמאס יעבור לשטרות של 100 שקל". כך קטל ביביסט את שר החוץ
שלו.
קיבעון סוציאל דמוקרטי
מפלגת
הלייבור הנמצאת בשלטון בבריטניה הבטיחה במערכת הבחירות לצמצם את העוני בקרב ילדים.
עתה מתנהל ויכוח איך עושים את זה.
הישראלים
מהזן הסוציאל־דמוקרטי לא זוכרים שהיה ויכוח כזה במפלגת פועלי ארץ ישראל, במערך,
במפלגת העבודה ועתה בדמוקרטים. בישראל, וברוב מדינות המערב, אין ויכוח בנושא הזה,
או בשום נושא לצורך העניין. הסוציאל דמוקרטיה חיה בשלום עם הסטטוס קוו.
עניינים גרעיניים
שלום
לך מר טראמפ,
אתה
הרי ידעת לפנינו, תושבי המזרח התיכון, שממשלת ישראל מסרבת לצאת מעזה. גם החזרת כל
החטופים לא תשנה את עמדתה. בעזה, שמשון עשה שריר ונשאר איתנו לנצח. השבוע, גם בצלאל
סמוטריץ, שמחזיק את נתניהו באשכיו, הודיע על כך בפומבי.
אתה,
כך נראה, לא ממש מודאג מהמצב בעזה. מבחינתך, היא סוג של אוקראינה קטנה רק בלי
מינרלים שאפשר למצוץ מאדמתה.
ובכל
זאת, הנה הצעה כיצד להשתמש בסכסוך הילידים במערב המזרח התיכון לקידום עניין שאתה
עוסק בו באחרונה: הגרעין האיראני.
165 אחוז
כאשר
ראיתי הידיעה בדבר הכוונה להשית היטל יבוא, כלומר מכס, בשיעור 165% הייתי משוכנע שהממשלה
מנסה להראות לנשיא ארה”ב
שישראל יודעת להשתין יותר רחוק ממנו גם במגרש שלו. סין, האויב העיקרי של ארה”ב, תספוג מכס של 145% בלבד.
או אז בקע
קולו של בנימין נתניהו מסביר באנגלית למראייניו ש"קטאר צריכה להחליט אם היא עומדת
לצד מבעירי האש או לצד מכבי האש" (תרגום שלי). מכאן קל להגיע למסקנה שהמכס
החדש יוטל בקרוב על יבוא מקטאר.
