יש
החוטאים בספרות/סרטי פורנוגרפיה. ויש החוטאים בקריאת ההודעות של ממשלת ישראל. זו
"מחלה" די קשה. התמכרות כמו להרואין, שטרם נמצא לה אדולן לגמילה.
מבין
הודעות הממשלה אני מחבב במיוחד את ההודעות של רשות המסים. לעיתים נדירות יש שם
מידע רלוונטי בענייני מסים. לרוב יש שם מידע משעשע בענייני גנבים.
כמה גנבים יש בישראל?
יש כאלה שמתגוררים בישראל ובנפרד מהם יש את אלה שמתגוררים בירושלים. אמנם דת – כל דת – היא מחסום בפני אנושיות. אבל בירושלים יש לזה יתרון. מאז אוקטובר 2023 יש בעיר "הקדושה" הזו פה ושם אזעקה. אבל חיילי החמאס ואיראן יודעים כי אם ישוגר כלי משחית כלשהו עם סיכוי של לפחות 50% שהוא נופל על מסגד אל־אקצא בעיר העתיקה – ישראל לא תיירט אותו. והיו דברים דומים לזה בעבר. אסקלציה, כמובן, עלולה לדחוף הצדדים לצעדי קיצון.
הנה,
על כן, מבט מהצד על מעללינו בדרך לניצחון המוחלט.
שאלה
בפוליטיקה ישראלית: מה עמדת האופוזיציה
באשר לחוק הגיוס לצבא? הנה התשובה המתבקשת: אין לאופוזיציה עמדה כי אם היתה כזו
היא היתה מוגשת כהצעת חוק לכנסת. במקום הצעת חוק לעניין המרכזי עליו הממשלה חלוקה
– הוגשה הצעת חוק לפיזור הכנסת שמשמעותה בחירות בעוד כמה חודשים.
הולך
אדם ברחוב. נעצר, מהרהר וחולץ סיגריה מחפיסה. מבעיר להבה ומתחיל בשריפת טבק ונייר,
מה דינו? המחמירים יאמרו שדינו סבל ממחלות ותוחלת חיים מוקטנת. אחרים יגיבו
ב"זבש"ו".
צודקים.
מותר לעשן, כמו שמותר לנסוע ברכב ולשרוף בנזין.
האם מותר לשרוף נייר? התשובה חיובית כל עוד הנייר
שלך והשריפה בשליטה. ואם על הנייר כתוב משהו, נניח נייר עליו כתוב שהרב מלובביץ או
ישוע הוא המשיח? אין בעיה, השריפה מותרת.
מן המפורסמות
הפסיכולוגיות הוא שכאשר נזקק אדם לטיפול נפשי די מהר מגיעה השיחה להורי המטופל,
וכמעט תמיד לצדדים השליליים שלהם, ובעיקר ביחסם אליו בעודו ילד. לפסיכולוגים יש בכך שתי תועלות חשובות: כמו לקברנים, גם לפסיכולוגים יש אוכלוסיית לקוחות מובטחת. והשניה,
שהמטופל מבין שמצבו נוצר גם בגלל ההורים,
ולכן אין זו "אשמתו".
ב־1969
קיבלתי צו לשרות מילואים באותה יחידה בה הייתי בצבא. כשהגעתי קרא לי מפקד היחידה
שהסביר כי יש הוראה חדשה: "לירות על הסירות של הבדואים". מה קרה? שאלתי.
והוא השיב כי זו ההוראה של אלוף פיקוד הדרום החדש, אריאל שרון. ומה ההצדקה, תהיתי?
הם מבריחים נשק לרצועת עזה.
שאלתי
אם יסתפק בעצירת הסירות ובדיקתן והוא השיב "ממש לא. האלוף הסביר כי צריך
להפחיד להרתיע". אם כך, השבתי, אני לא מתכוון לבצע את הפקודה. באותו יום העלו
אותי על המטוס שחוזר מסיני ובכך הסתיים הקטע הקרבי שלי בשרות הצבאי.
אני פונה אליך כי יש עדויות שאתה עושה שגיאות שאפשר ויעלו לך, ולנו, צאן מרעיתך, ביוקר. הנה, על כן, כמה עצות.
העצה המשפטית
עורך דינך הציע לך למשוך זמן וזה מה שאתה
עושה. דע לך שאתה נופל לפח שמכינים לך השופטים. אני כבר רואה את פסק הדין ובו השורה
הבאה: "נתנו לנאשם את כל הנוחות והזמן שביקש. טרטור בית המשפט מירושלים לתל
אביב. דחיות בטענות שונות והכל על מנת לדחות, ולדחות ולדחות. עתה הזמן נגמר והפסק
נכתב". עם הרשעה.
תקצר את עדותך ואת עדותם של עדי הגנה אחרים,
אם יש. תן לתביעה לתקוף ולהם תקריא בכל תשובה את הקטע הרלוונטי מעדותך. שהם ימשכו
זמן. ואם יש לפתע שאלה שלא נכללה בעדות – "אני לא זובר".
העצה הפוליטית
בכל סקרי הבחירות בשנה האחרונה מי
ש"אוכל" את הליכוד זה הצמד סמוטריץ' את בן גביר. כפי שראית כאשר יאיר גולן פטפט
"תחביב" על מלחמתנו הצודקת, אפשר לסמוך שבני גנץ ויאיר לפיד יהיו איתנו
לעת צרה. יש להם חוט שדרה אופוזיציוני רפה יותר מזה של ישראל כץ – מינוי ענק
לתפקיד שר הביטחון. מוצע לך לעשות כמה תרגילים כדי שיפרשו מהממשלה. ממילא אתה לא
זקוק להם כי אין לאופוזיציה ממשלה חלופית, ולא איכפת לך שתהיה ממשלת מעבר. באחת השטויות שיפלטו השרים שלהם תפטר אחד מהם.
תורה לחשב הכללי לעצור להם פרויקטים קטנים והעברות תקציביות. שיווכחו הבוחרים שלך
שחשבו שהם מהטובים – שהם לא.
העצה החרדית
אלה השותפים היסודיים ביותר שלך. אל תעשה
פשרות בעניין הגיוס עם כל מיני מכסות, גיוסי בלוף וכדומה. יעשו ממך קציצות בשטח על
אי גיוס, אי שיוויון בנטל, אי גיוס ערבים, אי גיוס נשים דתיות. עזוב את כל אלה.
הנה העצה: תבטל את חוק גיוס חובה לכ־ו־ל־ם.
מאוגוסט יש רק גיוס לצבא קבע של מי שמעוניין. שכר החיילים יהיה השכר הממוצע במשק
(15,000 שקל לחודש) בשלוש השנים הראשונות ואז יוצמד לשכר אנשי הקבע הרגילים. כל
חייל קבע שמדרגת רב סמל ומעלה יקבל רכב צמוד, כמובן מתוצרת ארה"ב.
בכך
כל פרשת הגיוס תחוסל. יהיה בישראל צבא מקצועני כמו ברוב מדינות העולם.
העצה הכלכלית
המלחמה עולה כסף רב. התקציב שסמוטריץ' הכין
הוא בדיחה. משרד האוצר יביא לך הצעות לקיצוצים ולהעלאות מסים. אתה צריך מהפך.
הנה ההצעה: חוק, שיצורף לחוק בנק ישראל,
וייקרא "חוק היציבות הכלכלית". הוא ייקבע שעל בנק ישראל לשמור יתרות
מטבע חוץ בסכום של 100 מיליארד דולר, והסכום הזה יוגדל יחד עם ההכנסה הלאומית (=
תמ"ג).
החוק יקבע כי אם לבנק יהיו יתרות גדולות
יותר הן יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות של הבנק. מכיוון שלבנק ישראל יש היום יתרות
של יותר מ־200 מיליארד דולר, החוק יקבע כי בכל שנה מחמש השנים הבאות יחולקו כדיבידנד
חמישית מההפרש שבין סכום היציבות – אותם 100 מיליארד דולר – לבין היתרות בפועל. זה
אומר שהשנה אתה מקבל 20 מיליארד דולר נוספים וזה מסדר לישראל את מימון המלחמה עד
ניצחון המוחלט.
שים לב שלא יעבדו עליך בעיניים: מדובר בדיבידנד
לבעלי המניות ולא בהלוואה.
עוד תחוקק שמס חברות יופחת מ־23% ל־15% ובכך
למשוך משקיעים נוספים לכלכלת ישראל.
כך הגירעון הממשלתי אפילו ייקטן על אף
הגידול המתבקש בתקציב הצבא, והפחתת מס חברות. הדירוג של חברות האשראי ישתפר. ובא
לתקציב ולכלכלה הגואל.
(*) דוצ'ה, כלומר, Duce, "מנהיג", היה תוארו של בניטו מוסוליני.
הדבר
השנוא ביותר על בנק הוא חוב שחוזר. עד כדי כך הוא שנוא שבעת שאדם לוקח הלוואה מבנק
(חוב, מנקודת מבט הבנק) הוא מתחייב לשלם עמלת פירעון מוקדם. כלומר בניגוד להפקדה
בחשבון עו"ש שהבנק שמח לקבל, חוב שמוחזר יוצר כאב ראש וטעם חמצמץ בפה.
לא
מכבר התקשרה יועצת ההשקעות בבנק והציעה להשקיע בקרן פלונית שעליה ממליצים
האנליסטים של הבנק. כמי שאינו מוכן להשקיע בקרן כלשהי, ביקשתי ממנה לבדוק עבורי
רכישה של אגרות חוב שמנפיקה ממשלת פינלנד. למה פינלנד? כי שם אדם לא יקבל משרה
במגזר הציבורי אם אינו שולט בפינית ובשבדית. שבדיה, חשוב לציין, היתה הכובשת של
פינלנד במשך כ־400 שנה. גם השילוט הציבורי הוא בשתי השפות, על אף ששיעור הפינים
ממוצא שבדי הוא רק 5% מכלל האוכלוסיה. הנה סימני זיהוי למדינה מתוקנת.
"אין
לממשלה שמכורה למלחמה דרך להיגמל מהסיוע האמריקאי" – כך קבעה השבוע כותרת "דה
מרקר", המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ". אפשר להבין מכאן שאם ניגמל
מההתמכרות למלחמה ניגמל גם מהסיוע האמריקאי, ובאה לציון העצמאות.
זה
מסוג הפייק ניוז שתומכי הממשלה ממציאים חדשות לבקרים. משנמאס לעסוק בטרור הישראלי בעזה, מגייסים מעין "עובדה
כלכלית", כדי לזקוף את קומתם של
מתנגדי הממשלה. בלוף.
"לינדסי
הויל, יו"ר בית הנבחרים, שמר לעצמו כמעט 300 מתנות במהלך ארבע השנים
האחרונות, כולל עשרות בקבוקי אלכוהול, סלסלות מתנה, עניבות, מחזיקי חולצות
ושוקולדים, כפי שמראות הצהרותיו.
"היו"ר
קיבל כמות גדולה של מתנות ממציגים זרים כגון שגרירים, חברי פרלמנט ולעיתים גם
חברות, והוא בחר לשמור מאות מהן במקום לתרום אותן לבית היו"ר – מקום מגוריו
ומשרדו – או לפרלמנט.
"הרשימה, שהוצהרה בהתנדבות על ידי היו"ר, כוללת כ-80 בקבוקי אלכוהול, כגון יין, שמפניה, ויסקי, רום ומיני אלכוהול אחרים, מאז 2021.
רשות
הכתיבה ללילך וולך מעיתון "הארץ": "מן הרגע שבו כתבה נגה ארבל ב־X (לשעבר
טוויטר) לכלי ה־AI של הפלטפורמה (גרוק) "אתה לא יודע הכל גרוק (....) ארבל, חוקרת
אסטרטגיה מדינית שהשתייכה לפורום קהלת, התווכחה תחילה בגסות הרוח המאפיינת אותה עם
אדם בשר ודם, משתמש טוויטר בשם
Thair Abu Ras, ובישרה לו שערבים
משלמים פחות מסים מכולם, וש–60% מהמקומות בלימודי רוקחות שמורים לערבים — שדרישות
הסף מהם נמוכות יותר.
בשכונות
החרדיות בירושלים הפירסומת הנפוצה ביותר על מודעות, שלטים ועמודים בזירה הציבורית
היא ל"תרופות לגדילה". האם ילדים במשפחות חרדיות נמוכים יותר מילדים
חילוניים? כנראה שלא. אלא שבתרבות החרדית ילד נמוך נתפס כעונש. סוג של סגרגציה
שידוכית. ומכאן כלכלת ה"תרופות" הפורחת.
אם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היתה מודדת גבהים, זרמי שתן ורוחב האגן היינו מדי זמן
לומדים האם מצבנו הממוצע בסולמות המדידה האלה השתפר או לא. הממוצע – הנתון הכי
מבוקש בסטטיסטיקה – לא מלמד דבר בעל חשיבות. הוא רק נוח לעיכול.
בחינוך
מדי כמה שנים מתפרסמים תוצאות מבחני פיז"ה העולמיים. או אז שר החינוך מכנס
מסיבת עיתונאים ומתגאה שמצבנו – הציון הממוצע ההשוואתי – השתפר. יודעי חן יודעים
להבדיל בין שיפור הנובע מציון גבוה יותר אצלנו או שמא מציונים יותר נמוכים אצל
זולתנו. חשוב? בערך כמו תחרות מי משתין רחוק יותר.
בממוצע
הציון בחינוך עברי גבוה יותר מהציון הממוצע בחינוך ערבי
(כנראה למעט נוצרים). בתוך החינוך העברי בולט הציון הממוצע הנמוך של בתי הספר
החרדים.
כל זה
ידוע. וגם ידועים זרמי הכספים השונים בין זרמי החינוך. ויש אפילו תיקצוב שונה לפי
"אשכולות" היישובים – שם חביב לפערי הכנסות. וחוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר.
כלומר לא באמת בסדר.
ניסוי שיקגו
נייר
עבודה שהתפרסם לא מכבר מסכם ממצאים של פרוייקט גוטרו בשיקגו, ארה"ב שבו 7000
משפחות ממוצא שחור בשיקגו הועברו להתגורר בשכונות של לבנים בין השנים 1976־1998.
המחקר בדק מה קרה מאז ועד היום לילדי אותן משפחות. הנה הממצאים:
הכנסה:
ילדים שהועברו ובגרו הם בעלי הכנסה הגבוהה ב־20% מזו של ילדים שהועברו לשכונות
"שחורות מבוססות".
מגורים:
הילדים של אז גרים בשיעור גבוה יותר בשכונות מעורבות מבחינת המוצא.
גן
ילדים: מבין הילדים שהועברו, התועלת בהכנסה ובמגורים גדולה יותר ככל שהילד בעת
המעבר היה צעיר יותר.
אז מה
אתה מציע, יאמר הספקן הישראלי, שנעביר משפחות מחריש לכפר קרע? מדרום תל אביב
להרצליה פיתוח?
ניסוי בוסטון
הפתרון
הנפוץ ביותר בארה"ב הוא הסעת תלמידים משכונות עניות לבתי ספר בשכונות
מבוססות. נייר עבודה מסכם את התוצאות ל"מפעל" הסעות כזה במסצ'וסטס שבו הוסעו
ילדים ממרכז בוסטון לבתי ספר שהסכימו להשתתף במבצע בפרברים העשירים. במונחי ישראל,
זה שקול להסעת ילדים בין כפר קרע ואלוני יצחק בין צפון תל אביב ודרומה.
הממצא
העיקרי: שיפור ניכר אצל השחורים במדד הכניסה להשכלה גבוהה. ואי שינוי אצל הלבנים.
כמו
בכל מקום בעולם גם בישראל יש קשר הדוק בין הכנסה והון לבין אזורי מגורים. בעוד
שבארה"ב יכול בית ספר לעשות סלקציה מבין הנרשמים ללמוד בו, בישראל פתרו את
הבעיה באמצעות אזורי רישום לגני ילדים ובתי ספר יסודיים ובחטיבת הביניים. כלומר,
סגרגציה לפי הון משפחתי.
מה
שמתבקש הוא לבטל את אזורי הרישום לחלוטין. באותה עת לשלול מבית ספר או רשות מקומית
את היכולת לפסוק מי ייכנסו בשעריו בין במבחנים ובין בראיונות. הבחירה תהיה אך ורק
בהגרלה כאשר הורים ירשמו ילדיהם לכמה כתי ספר עם סדר העדפות. במקביל התחבורה
הציבורית תותאם להסעות לקירבת בתי ספר.
זוכרים
את "גאולת הקרקע" – המוטיב הציוני הבולט ביותר? בכל כיתה בבתי הספר בישראל היתה קופת תרומות
לקרן הקיימת לישראל (קק"ל). אפילו בשם האירגון יש הטעיה, שכן הקרן לא נועדה
לכל הישראלים. באנגלית כתוב Jewish National Fund (JNF) ואכן אף לא־יהודי בישראל לא נהנה מגרוש אחד מכספי קק"ל. זה
החטא הקטן.
בסוף
השבוע שעבר שלח שר החוץ, גדעון סער, מכתב לנגיד בנק ישראל ובו "הצעה" –
עם איום, כמובן - להפסיק להדפיס שטרות של 200 שקל שבהם משתמש החמאס לשלם משכורות
לחייליו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שההצעה היא מצויינת.
בפגישה
עם י"ק, ביביסט ותיק ונאמן, סיפרתי את דבר המכתב ותוכנו וביקשתי את דעתו.
התגובה: "אז החמאס יעבור לשטרות של 100 שקל". כך קטל ביביסט את שר החוץ
שלו.
מפלגת
הלייבור הנמצאת בשלטון בבריטניה הבטיחה במערכת הבחירות לצמצם את העוני בקרב ילדים.
עתה מתנהל ויכוח איך עושים את זה.
הישראלים
מהזן הסוציאל־דמוקרטי לא זוכרים שהיה ויכוח כזה במפלגת פועלי ארץ ישראל, במערך,
במפלגת העבודה ועתה בדמוקרטים. בישראל, וברוב מדינות המערב, אין ויכוח בנושא הזה,
או בשום נושא לצורך העניין. הסוציאל דמוקרטיה חיה בשלום עם הסטטוס קוו.
שלום
לך מר טראמפ,
אתה
הרי ידעת לפנינו, תושבי המזרח התיכון, שממשלת ישראל מסרבת לצאת מעזה. גם החזרת כל
החטופים לא תשנה את עמדתה. בעזה, שמשון עשה שריר ונשאר איתנו לנצח. השבוע, גם בצלאל
סמוטריץ, שמחזיק את נתניהו באשכיו, הודיע על כך בפומבי.
אתה,
כך נראה, לא ממש מודאג מהמצב בעזה. מבחינתך, היא סוג של אוקראינה קטנה רק בלי
מינרלים שאפשר למצוץ מאדמתה.
ובכל
זאת, הנה הצעה כיצד להשתמש בסכסוך הילידים במערב המזרח התיכון לקידום עניין שאתה
עוסק בו באחרונה: הגרעין האיראני.
כאשר
ראיתי הידיעה בדבר הכוונה להשית היטל יבוא, כלומר מכס, בשיעור 165% הייתי משוכנע שהממשלה
מנסה להראות לנשיא ארה”ב
שישראל יודעת להשתין יותר רחוק ממנו גם במגרש שלו. סין, האויב העיקרי של ארה”ב, תספוג מכס של 145% בלבד.
או אז בקע
קולו של בנימין נתניהו מסביר באנגלית למראייניו ש"קטאר צריכה להחליט אם היא עומדת
לצד מבעירי האש או לצד מכבי האש" (תרגום שלי). מכאן קל להגיע למסקנה שהמכס
החדש יוטל בקרוב על יבוא מקטאר.
הפעם
בנימין נתניהו צודק. מי שבאמת שולט כאן זה מה שהוא מכנה ה"דיפ סטייט", חבורה
של שמאלנים חובבי חמאס, שונאי מדינת ישראל ובקיצור, בלשון בנו, כל אלה שנאחל להם screw
you!.
השבוע
הייתי צד לקטטה עם ספק התקשורת. מצאתי שהוא גובה 6 שקלים מדי חודש בגין
"הוראת קבע בבנק". כאשר התקוממתי על התשלום, הסביר לי נציג הספק שאם
אעביר את הוראת הקבע לחברת אשראי – או אז התשלום יהיה אפס. כל ספקי התקשורת עובדים
בשיטה הזו, אמר. אפס בהוראת קבע לכרטיס אשראי וכמה שקלים בהוראת קבע לחשבון הבנק.
והוא
הוסיף שיש הבדל של שקל פה־שקל שם, בין הספקים. לצופה מהצד נדמה שיש בישראל כ־10
ספקי תקשורת. אבל זה סוג של ישרא־בלוף. בפועל יש שניים בעלי תשתית של סיבים
אופטיים: בזק והוט. כל השאר רוכבים – תמורת תשלום
– על אחד משני התאגידים האלה. כך נראה קרטל שמנקודת ראות הצרכן הוא
מונופול.
מן
המפורסמות הוא שכאשר פלסטיני מת לאחר שהתעקש לישון במקום שפצצה ישראלית כוונה אליו
– הוא נהרג. כאשר ישראלי מת במקום שאליו יורה פלסטיני – הוא נרצח. השבוע למדתי כי גם
המילה נטרול בעברית היא רב משמעית.
לפנחס
ספיר, מי שהיה שר האוצר בשנים 1963־1974 מיוחסת האימרה "אף אחד לא חטף סטירה
על חנופה". טעה. האדמו"ר טראמפ הפליק השבוע שתי סטירות על חנפנים.
השמועות
בוושינגטון הן שאלון מאסק – הממונה על היעילות הכלכלית בממשל – עומד לסיים בקרוב
את תפקידו. כאילו שמאות אלפי עובדי המגזר
הציבורי אכן פוטרו במסגרת ה"ייעול" המובטח. מאסק שילם לנשיא טראמפ ממון
רב במירוץ הבחירות – חנופה בכל קנה מידה – והופ, אולי, החוצה.
סדרת הטלויזיה "קליאו" מחזקת את הטענה שהעלה ג'ון לה קארה בספריו ולפיה אירגוני הביון מתעסקים בשטויות. ישראל, באמצעות המוסד, הדגימה זאת ב"חשיפת ארכיון הגרעין האיראני" וברצח איסמעיל הנייה. כאילו שני המבצעים המהוללים האלה שינו משהו. כאילו שאם מחר פלסטיני ירצח את נתניהו מאזן הכוחות במזרח התיכון ישתנה.
השבוע
פורסם דו"ח בנק ישראל ל־2024 ובו שתי המלצות מרכזיות לקראת 2026. הראשונה היא
שחשוב לגייס גברים חרדים לצבא. למה לא גם נשים דתיות, פלסטינים אזרחי ישראל מכל
מגדר ויהודיות עם ילדים? ככה.
כאשר כלכלן אומר כי "צריך להעלות את שיעור המס" הוא נסמך על דעה קדומה שבאוניברסיטה נקראת מודל. המודל האנושי – הומו־אקונומיקוס – הוא אדם ששואף להביא למירב את תועלתו. כאשר מירב התועלת פוגשת את ההכנסה, ויש נשיקה, או אז הומו־אקונומיקוס מבצע עיסקה
איך זה
שהמפלגות הדתיות, שבלעדיהן אין לליכוד ממשלה, עסוקות כל כך בכסף ולא עושות דבר
באשר לרציחות? בכל זאת מדובר ברבבות (הבקשות
להפלות מסתכמות בכשישה עשר אלף) לשנה. ו"לא תרצח" זו אחת מעשרת הדיברות.
איכשהו כולם עוברים בשתיקה על הרציחות בעזה. בעיקר בזכות תעתועי הלשון כי אנחנו
קוראים להם הרוגים ולא נרצחים. והם זוכים לכבוד הזה מכיוון שאינם יהודים. אבל
לרצוח יהודים, במודע' בדם קר' בהסכמה או התעלמות שר הבריאות
מטעם מפלגה חרדית – ואין סקנדל?
אנחנו
ב־2003. ראש הממשלה אריאל שרון משחק בכסאות מוסיקליים ומושיב את בנימין נתניהו על
כסא שר האוצר במקום סילבן שלום. הגירעון של הממשלה נתפס כגדול מדי על ידי מרבית
הכלכלנים העוסקים בתחום המקרו־כלכלה. גם בנק ישראל הציע לטפל בעניין, ונתניהו עשה
כמבוקש.
תמיד
במצב עניינים כזה עולה השאלה על המינון ועל מי חוטף בעיטה בישבן. נתניהו מחליט שאת
הבעיטה יחטפו אנשים שלא עובדים, וחתך את "קיצבאות הילדים" (שם מטעה לכסף
שמקבלים הורים) ואת הקיצבה להבטחת הכנסה שמשולמת לאנשים עם מוגבלויות ובעלי הכנסה
נמוכה. מאז נתניהו התקפל מכל מהלכיו.
אדם הולך ברחוב ומעשן סיגריה. כאשר היא מיצתה את עצמה האיש עוצר, מחפש פח אשפה ומשלא מוצא כזה זורק את הבדל לריצפה וטוחן בנעלו את הסיגריה.
עצור
אדוני, שומע האיש ומסתובב. מולו אדם שמציג תעודת פקח עירוני. הוא מבקש ומקבל את
פרטי המעשן ומוסר לו דו"ח על זריקת פסולת בשטח ציבורי עם ברירת קנס של 500
שקל.
כמה עולה מטר מעוקב (קוב) מים? מחיר המים נקבע בידי רשות המים ועל פניו המחיר צריך להיות אחיד לכל מי שחי כאן. הנה דוגמאות:
לצרכן
ביתי עירוני המחיר הוא 8.3-15.2 שקל, תלוי במספר הנפשות. אם יש לך גינה תשלם את
המחיר הגבוה. כמה עולה קוב מים לגינות באזור "כפרי רב יישובי"? בעמקים
ובנגב 3.5 שקל, בגליל העליון 3.8 שקל. הרשות המקומית בפרדס חנה־כרכור קונה
מים במחיר 0.3 שקל. עירית קלנסואה נדרשת
לשלם 2.5 שקלים. יש באתר רשות המים מאות תעריפי מים. כך נראית העדפה. מתקנת?
מקלקלת?
הנה תמצית המידע המתפרסם על החברה החרדית בירושלים, שבה החרדים מהווים כמעט שליש מהתושבים: כמעט מחצית מהתושבים החרדים חיים מתחת לקו העוני (בהשוואה לכחמישית מאוכלוסיית ישראל כולה), ויותר מ־60% מהילדים במשפחות החרדיות חיים מתחת לקו העוני.
והנה
הפלא הראשון: שיעור הבעלות על דירת מגורים דומה בין החרדים וכל האחרים.
אלון מאסק נחשב לאיש העשיר בעולם. ויש הטוענים כי זה נכון הן בדולרים אמריקאים והן ברוע. אבל מותר להטיל ספק. כי מהו מדד הרוע? ומה מודד הכסף?
בענייני
רוע יש הגורסים כי סוחרי סמים הם רעים במיוחד. אבל בספר פריקונומיקס יש פרק הנפתח
בשאלה: "מדוע רוב סוחרי הסמים גרים בדירה עם אמא שלהם?" והתשובה: כי הם
עניים הן בכסף והן בהשכלה.
באשר
לעושר של מאסק – כ־280 מיליארד דולר הוא מה שנמדד. מה לא נמדד? הכסף השחור בצד
אחד, והחוב בצד השני. ענייננו היום הוא החוב.
במדינת יודומאניה, אי שם על חופי הים התיכון, התנהלה קטטה פוליטית חריפה. כרגיל במדינה ההיא הקטטה היתה על עניין שולי יחסית, כפי שהיתה קטטה בעניין הקמת ועדת חקירה כ־60 שנה לפני כן, כדי לפסוק האם מבצעי החבלה שהפעילה הממשלה כעשור קודם לכן במדינה שכנה היו חוקיים.
השבוע נערכו בחירות בגרמניה. שתי המפלגות הגדולות, הסוציאל דמוקרטים והנוצרים דמוקרטים, –איבדו חלק משמעותי מכוחן. המפלגה הליברלית לא עברה את אחוז החסימה. המפלגות בקצוות הימנית והשמאלית – הגבירו כוחן.
במספרים: המרכז קיבל 45% לעומת 61%
בבחירות הקודמות.
הנה איפיון שלי של המרכז: מפלגות שאין
להן סכסוך עם מה שיש. מי עלה? מפלגות שיש להן אי נחת וביקורת על מה שיש.
השבוע החלטתי "לצאת לשטח" ולעשות סקרים. הסקר הראשון נעשה בין יושבי בית קפה, השני בסטודיו פילאטיס והשלישי בקונדיטוריה. סך הכל 20 איש ואישה, ולכן אינו מייצג דבר ואף לא חצי דבר.
בית
הקפה ממוקם בשכונת בית הכרם בירושלים שהיא השכונה היותר עשירה בעיר. 8 מהנסקרים
היו אנשים שנמצאו מחוברים באצבעות ובאוזניים למחשב הנייד שלהם. שניים היו
פנסיונרים. בסטודיו היו 7 נשים ובקונדיטוריה עוד חמש. לאור המיקום הגיאוגרפי אני
מנחש שבממוצע סקרתי קבוצה זעירה מהעשירון השמיני בסולם ההכנסות.
הנסקרים
התבקשו להשיב לשאלה הבאה: מהו שקל דיגיטלי (שק"ד)? כולם לא ידעו מה זה. מה
שמלמד שהם לא קוראים את דיווחי בנק ישראל, כלומר, שהם בני אדם נורמלים בהחלט.
הסקר הממלכתי
לא
מכבר ערך הבנק המרכזי סקר מקיף שעסק בהיבטים של תמיכת הציבור בשקל דיגיטלי. קדם
לסקר מה שמכונה "פיילוט" שזה סוג של משחק מקדים שבו הסבירו למשתתפי
המשחק מה זה שקל דיגיטלי. אבל בסקר עצמו הניחו, כך זה נראה, שהציבור מודע לנושא –
בניגוד מוחלט לסקר הלא־מייצג שלי.
הנה
הממצא העיקרי: 51% מהציבור בעד שקל דיגיטלי.
ממצא
שולי: התמיכה בשק"ד עולה עם ההכנסה.
מעניין כי בסקר שלי – כולם בהכנסה בינונית פלוס – לא ידעו שק"ד מהו.
אבל אולי זה בגלל שהם ירושלמים והאוויר בעיר דליל.
מה זה
שקל דיגיטלי? "בימים אלה שוקל בנק ישראל להנפיק בנוסף גם "שקל
דיגיטלי". 1 שקל דיגיטלי = 1 שקל חדש תמיד. למשל, 100 שקל
דיגיטליים,
יהיו שווים לשטר של 100 ₪".
ממילא רוב
העיסקות הכספיות נעשות עתה בצורה דיגיטלית. בין אם זה בהעברה בנקאית, כרטיס אשראי,
או אחת האפליקציות Google Pay, Bit, Paybox, Paypal, וכו' .
אם כך
מה מעניין בהצעה שבנק ישראל "ינפיק" "מטבע דיגיטלי"? אכן זה
גם לא חשוב וגם לא מעניין. שלחתי את דו"ח הסקר לחבר שלי, כלכלן בממשלה לשעבר
ואיש עסקים בהווה, לקבל חוות דעתו: "עוד נייר מטופש של הפרזיטים מבנק
ישראל".
הריבית שלא מקבלים
ואחרי
כל זה אני תומך בהולדת השקדים ובלבד שיוסיפו להם צימוקים.
אחד
מתפקידי בנק ישראל הוא לפקח על הבנקים המסחריים. הפיקוח נדרש כי אם בנק מסחרי יעשה
שטויות (נניח, להמר על אג"ח של ממשלת ניקרגואה) ובתגובה, הציבור ינסה למשוך
את כל כספו מהבנק, הבנק המסחרי יתמוטט ולא יוכל לעמוד במשיכות הכסף כי רובו ניתן
כהלוואה לעסקים, למשקי בית, למשכנתה ולהימור המטופש על האג"ח של ניקרגואה.
אחת
הדרכים למנוע מבנקים מסחריים מלעשות שטויות היא לעצום עין כלפי העדר תחרות בין
הבנקים. כך, למשל, כמעט כל הבנקים לא משלמים ריבית על יתרות זכות. כדי לקבל ריבית
על כסף נדרש אדם לחסום אותו לתקופה מוגדרת. וכך הכסף אינו עומד לשימוש מיידי.
השקד עם צימוק
כאן
השק"ד יכול לעזור. בנק ישראל "ינפיק שק"דים" עם ריבית על יתרת
זכות – זה הצימוק. איזו ריבית? הריבית שבנק ישראל קובע מדי חודש. האדם הנבון יעביר
את כספו מבנק מסחרי לבנק ישראל ליהנות מריבית. זה ילחיץ את הבנקים המסחריים והם ייאלצו
לשלם ריבית שתתחרה בזו של בנק ישראל. בנק ישראל, עם זאת, לא ישתמש בכספי השק"ד
ולא ייתן הלוואות, וזה כולל משיכת יתר.
בין
היתר, בגלל שהבנקים לא משלמים ריבית למפקידי העו"ש, יש להם רווחים גדולים –
בערך 40 מיליארד שקל בשנה. כ־40% מזה מחולק לבעלי הבנקים. במילים פשוטות הכסף של
כולנו שיושב בבנק מחולק לבעלי הבנק העשירים שגם לא משלמים מס מלא על הכסף שהם
מקבלים.
כך
נראה שק"ד טעים.
קושייה בכלכלה גיאוגרפית: מהו המקום בישראל שאם ייצרו בו חשמל, החשמל יהיה הכי זול והכי פחות מזהם את האוויר. רמז: ממשלת ישראל, ליתר דיוק ממשלות ישראל, טרם גילו את המקום.
כדי להבהיר את מצבם של הטובים אתחיל עם הרעים. למשל, המפלגות החרדיות ואלה שתומכים בהן. ולא, אין לבלוג הזה בעיה עם הסירוב להתגייס לצבא והדרישה לפטור מגיוס. פציפיזם הוא בסיס להשוואה. סירוב לשרת בשטחים כבושים היא דוגמא נוספת. ההבדל הוא בעניין אחד: הפציפיסט מבקש את הזכות לכולם. החרדים מבקשים/דורשים ומחוקקים את הזכות רק לעצמם. זה מקרה קלאסי של אי שיוויון בזכויות אדם. בענייני גיוס עמדתן של המפלגות הדתיות והימניות אינה, כפי שהן טוענות, בעד גיוס לכל. הן בעד זכותן של נשים לא להתגייס אבל רק בנימוק של אורח חיים דתי. שוב: זכויות יתר לקבוצה אחת בלבד.
א. מורים ועוזרי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה הבחינו בשיפור רב בעבודות שהגישו סטודנטים בשנתיים האחרונות. תחילה היו מי שחשבו שזו תוצאה של שיפור בהוראה. אחרים, ספקנים שכמותם, טענו שהשיפור הוא ביטוי לעליה בהיקף הגניבות, "העתק" ו"העתק-הדבק". זאת, עד שהבינו כולם שלא רק התוכן הוא שהשתפר אלא גם הניסוח. אז נחתה ההכרה: הממונה על השיפור אינה אלא תוכנת ChatGPT, שלא רק יודעת כל מה שאי פעם התפרסם אלא גם שולטת בעברית שליטה ללא מצרים.
ב. תהליך הסלקציה לסמינרים למורות בחברה החרדית מוכר
וידוע: שם לא מתעסקים בזוטות של ידע, השכלה, וכישורים כדי למיין את המועמדות. הבעיה
היא שהאשכנזים לא רוצים את המזרחיות, בין השאר כי כי הן מפחיתות את "ערך
השידוך" של בנות הכיתה. אלא שהמדינה אוסרת מיון לפי מוצא/עדה (ומתירה מיון על
פי לאום, כמובן). הפיתרון נמצא בדמות "ספרדיות מחמד", שמתקבלות כדי
שאפשר יהיה ליהנות ממימון ציבורי.
ג. השבוע התפרסמה בעיתון הכותרת הבאה: "משרד
החינוך כופה שיוויון על תכניות המצטיינים, ויש לכך מחיר". המאמר מספר על התעללות
בתלמידים בבית הספר "הכפר הירוק", שיש בו תכנית מיוחדת
ל"מצטיינים". כדי להתקבל לא מספיק שהתלמידים יהיו מצטיינים בכיתתם ,
כלומר בעלי ציונים גבוהים במיוחד. הם גם עוברים מכינה,ראיונות קבלה, והנורא מכל: עליהם לעמוד במכסה.
אם יש יותר "מצטיינים" משמתירה המכסה עושים הגרלה. וכך, אורן לא התקבל
לבית הספר. פויה.
ד. בחזרה לכותרת: השיוויון פוגע במצטיינים. כלומר, בסדר
גמור שלמצטיינים יש כיתה מיוחדת. סלקציה כזו נחוצה לקידום ההייטק במדינת ישראל.
אבל שיגיע לשם איזה מזרחי עם ציון 70 במתמטיקה?! זה מחיר גבוה מדי. קצת טמבלים שם,
בכפר הירוק. אם במקום 600 שקל לקורס ההכנה היו גובים 6,000 זה היה שיוויוני לאללה,
ואורן היה נכנס לכיתה המיוחלת. כאשר המחיר נמוך מדי, המזרחים – כלומר מי שלהוריהם
אין 6,000 – מצליחים להשתחל בהגרלה.
ה. מיהו מצטיין? למנהלים, למורים, לפקידי משרד החינוך
ולמאמינים בהישגים במבחני פיז"ה הקריטריון ברור: הציונים. מי מצטיין
במתמטיקה? מי שמוציא 100 במבחן. פיתגורס, למשל, למד בכפר הירוק, במכינה למצטיינים,
וכשנשאל במבחן מה גודלו של המיתר במשולש ישר זוית ענה מה שענה ומאז ברור שכדור
הארץ הוא שטוח (פתרון פיתגורס נכון רק ביחס למישור, לא לגופים תלת מימדיים ויותר).
ו. האם הצלחה במבחנים מולידה פיתגורסים? נו טוב, לא
צריך להגזים. יש מספר לא קטן של עוסקים בחינוך שטוענים שהצלחה במבחן היא תכונה
שאינה זהה ליכולתו האמיתית של התלמיד (למשל, לעת שיתבגר ויידרש להצטיין בקבוצה). לכן
החליטו לדרוש גם כתיבת עבודות. עד שהתבררו יכולותיה הנ"ל של ה-ChatGPT. פרופ' אליס ברזיס
מאוניברסיטת בר אילן מצטטת את פרופ' אנדריאס שליישר מארגון OECD, הטוען שגם רקע של השכלה גבוהה אינו מבטיח הגדלה של מיומנות.
ז. שימו לב לאזורי הרישום לבתי ספר. משמעותם היא
שילדי שכונות עניות לא יכולים להרשם לבתי ספר בשכונות מבוססות (וכן, גם להפך...).
הסלקציה נעשית עוד לפני שהילד נולד. המבחן הוא כמה כסף היה להורים כדי לקנות דירה
באזור שבו יש אנשים עם הרבה כסף. בצפון תל אביב, על הכרמל בחיפה, בעומר שליד באר
שבע, ברחביה ובבית הכרם בירושלים. הכתבה בעיתון מצטטת מחקר שנעשה באוניברסיטת באר
שבע. שם אומרת מנהלת חטיבת ביניים: "אין להם [להורים של תלמידי המצטיינים]
צורך בלימודי מדעים. יש להם צורך בכיתה הומוגנית". זה בדיוק מה שרוצים הורי התלמידות האשכנזיות המועמדות
לסמינר למורות.
מסקנה: בהתחשב בנכתב דלעיל כלי הסלקציה
המוצלח וההוגן ביותר הוא ההגרלה.
בסוף השבוע שעבר הודיע נשיא ארה"ב על הטלת מכס בשיעור 25% על יבוא ממקסיקו וקנדה ותוספת מכס של 10% על יבוא מסין שיפעל בעוד כחודש. כמו כן הודיע על כוונה להטיל מכס על שורה של מוצרים המתחרים במוצרים שמיוצרים בארה"ב ומגבלות על יצוא מוצרים אסטרטגיים.
המהלך יספק בחודשים הקרובים עדנה
להיסטוריונים כלכליים שיוזמנו, יכתבו, יופיעו ויספרו מעוללות המרקנטליזם – שיטה
כלכלית שהיתה נהוגה בעולם בין המאה ה־16 וה־18 שהאמינה כי צבירת זהב היא המתכון
לשגשוג כלכלי שיושג באמצעות צמצום היבוא והגדלת היצוא; ובעיקר על ידי שוד של זהב.
ידידי ב.י. ביקש לאחרונה לבשל מרק תנינים. כמי שוויתר על ספרי בישול לטובת חיפושי מרשמי האינטרנט, כתב "מרק תנינים" במנוע החיפוש וקיבל עשרות אתרים. כבור קולינרי שאינו מבדיל בין פטרוזיליה לכוסברה החליט ב.י. לבדוק מה יש לידיד האחר שלו chat gpt לסייע במשימה. איך שלחץ על האות ם במקלדת מיד עלה מרשם אחד וחוסלו ההתלבטויות.
איך
הבינה המלאכותי הזו יודעת לשלוף במהירות שיא הוראות איך לעשות מה? סביר שהיא סרקה
בזריזות את כל האתרים שמנוע החיפוש מצא, את ספרי הבישול הנושנים ואת העיתונים
היומיים. ובוחרת/רוקחת אחד לבקשת המעוניין.
הבה נשחק בנדמה לי:
תרחיש ראשון: בבוקר ה־7 לאוקטובר 2023 פתחו
אנשי חמאס בהפגזת מרגמות ורקטות על בסיסי צבא ועל היישובים הישראליים הסמוכים לרצועת
עזה. מספר ההרוגים זהה למספר שהיה בפועל באותו יום. אין חטופים. ישראל הגיבה כפי
שהגיבה במציאות.
שאלה: מה יקרה לתקציב הביטחון בשנים 2025-
2035 בתרחיש החדש?
אני משער שמי שקורא את המאמר הזה מחכה בקוצר רוח לשעה 0830 ביום ראשון, עת תיכנס לתוקפה הפסקת אש בעזה. לפיכך המאמר הזה בא להפיג את המתח עם אזוטריה כלכלנית. ליתר דיוק - קשכּלנית.
השבוע נפתח בידיעה ולפיה ראש המוסד וראש השב"כ (שוב?) יצאו לקטאר כדי לדון (שוב?) בעיסקה. הידיעה הקפיצה מכסאו את ידידי האוסטרלי המתגורר בישראל זה עשרות שנים ששאל את ידידו הכלכלן מדוע עיסקות נדל"ן נעשות בישראל באמצעות מתווך.
מה עניין שחת (עיסקה פוליטית) לתחת (עיסקה
בנדל"ן)? על כך יסוב המאמר דלהלן.
בית משפט בברזיל הוציא צו מעצר לצורך חקירה נגד חייל ישראלי במילואים בחשד לפשעי מלחמה בעזה. האיש, מתברר, הצליח לצאת מברזיל בטרם נעצר, ובישראל התחוללה קטטה תחת כיפת הברזל של הקורבן.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,
יולי אדלשטיין, הודיע על כינוס דחוף ואמר "אני נבוך עבור ברזיל וממשלתה שנכנעו לטרור המשפטי
הפרו-פלסטיני. אני מצפה לשמוע מנציגי צה"ל ומנציגי משרד החוץ את תוכנית
הפעולה שלהם בנושא ההגנה על חיילינו מפני סנקציות ורדיפות פושעות אלה".
תומאס מלתוס לא הספיק לראות את מימוש תחזיתו של רעב עולמי. אבל זכה שכל כלכלן ודמוגרף מתחיל מכיר את "חוק מלתוס" לפיו האוכלוסיה גדלה בקצב גדול בהרבה מכושר הייצור – מה שיביא לרעב הקטלני.
מאז כתב הכומר האנגלי תחזיתו מתנהל ויכוח לא
על התחזית אלא על יחסי הגומלין שבין הכלכלה והדמוגרפיה. מי מהן מזינה את השניה? מי
הביצה ומי התרנגולת?
