חינוך חובה – גם באוניברסיטה




עם פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר התברר כי בנק ישראל מתקשה לשלוט על האינפלציה. וזה מעניין כי הבנק מבקש לעגן בחוק את הסידור בפועל ולפיו השליטה באינפלציה היא היעד היחיד שאליו חותר הבנק, ומצוי בסמכותו. אחת הסיבות מדוע הוא כישלון מוניטרי מתמשך היא בכך שהבנק נעול על דרך אחת לשליטה באינפלציה. הבנק מאמין כי רק באמצעות הריבית ינועו המחירים. האמונה חזקה על אף שהמציאות - שתתבייש לה - ממשיכה להוכיח ההיפך.


 מול החד־ממדיות המוניטרית מגלה הבנק אופקים נרחבים במדיניות ציבורית שאינה באחריותו. כך היה אתמול ביום עיון על חינוך שערכה מחלקת המחקר.

שתפו:

האוצר לא משלם


מדוע למרצה באוניברסיטה לא מגיע מה שקיבל כל פקיד של הממשלה?


משרד האוצר טוען כי אין הצדקה להצמדת שכר המרצים באוניברסיטאות לשכר הממוצע במשק. זו הסיבה העיקרית לכך שאין הסכם בין הממשלה לבין הסגל האקדמי. הפרופסורים טוענים לשחיקה בשכרם מ־1996  ועד היום - ביחס לשכר הממוצע במשק - בשיעור של .25%  האוצר רואה רק 4%  מזה.

שתפו:

חלוקה לא בריאה


 האם הגדלת ההוצאה על בריאות משפרת את הבריאות? התשובה איננה פשוטה. למשל, מי שמחזיקים בהשקפה חברתית ימנית - המאמינים בתחרות חופשית - יטענו כי רק אם הגדלת ההוצאה תיעשה על־ידי המגזר הפרטי, תהיה התשובה חיובית. לרוב, יטענו אלה, שקל שתוציא הממשלה יביא תועלת מעטה אם בכלל, ואילו שקל שיוציא המגזר הפרטי יהיה מועיל ויעיל.

 המדינה שמוציאה הכי הרבה כסף על בריאות היא ארצות־הברית, וזה לא ממש עוזר לה להתמקם בצמרת מבחינת איכות הבריאות כפי שהיא נמדדת בתוחלת חיים ובמניעת תמותת תינוקות. במדרג הזה ארה"ב היא במקום רע באמצע. היא מוציאה - כסף פרטי וציבורי 16% -  מהתפוקה הלאומית (תמ"ג) שלה על בריאות - פי־שניים מישראל. באיכות היא נחותה מישראל ומכל המדינות שבהן מערכת הבריאות מולאמת.

שתפו:

ההגירה מאתיופיה

 הנייר, שלא לדבר על מצגת מחשב, סובל הכל.  מיליארד שקל נוספים לאתיופים בחמש שנים - סכום שהממשלה מסרבת בעקשנות להתחייב להעביר לארגון המורים לצורך צמצום מספר התלמידים בכיתה? לכתוב, להצהיר ואף להעביר החלטת ממשלה בנושא - זה קל. זה אפילו יתממש.  בין זה לבין המציאות הישראלית כפי שתהיה בחמש השנים הקרובות יש מרחק לא קטן.

שתפו:

עשרה מיליארד של הטעיה

רוב הסכום שמציעה הממשלה כתוספת למורים השובתים מיועד לעדכון שכרם שנשחק במשך כמעט 10 שנים. זה כסף ישן, לא חדש

 במודעות שפירסמה הממשלה בעיתונים נכתב כי הממשלה עומדת להשקיע עוד 10 מיליארד שקל בחינוך ואיך זה שהמורים העל־יסודיים והפרופסורים לא רואים את העתיד הוורוד וממשיכים בשביתה. באמת, איך?

 כי 10 מיליארד זו הטעיה. בנק ישראל פירסם אתמול מסמך הטוען שבתקציב 2008־,2010 שהונח על שולחן הכנסת, אין זכר לסכום הזה. אבל נניח שבנק ישראל טועה. גם אם הסכום קיים, הוא - בעיקרו - לא מיועד לרפורמה בחינוך שעליה מדברת הממשלה. אין בלוף משכנע יותר, מאשר זה שטמון בו גרעין קטנטן של אמת עטוף בערימה של קש.
שתפו:

להיוולד לחיים קשים


 הקשר בין התרת הפלות מלאכותיות לבין ירידה בפשיעה

 בכנס פארמה שהתקיים בשבוע שעבר סיפר ד"ר מרדכי שני בעבר יו"ר ועדת סל התרופות, על אופן הפעולה של הוועדה אצלנו בהשוואה למדינות אחרות. ההשוואה מחמיאה לוועדה הישראלית, אבל לא תמיד.
שתפו:

אם לאולמרט היה סרטן בצוואר הרחם


 מצער שלאהוד אולמרט יש סרטן הערמונית. הסבל סביב הניתוח הצפוי הוא גדול. אבל מבחינה לאומית, אם כבר נגזר על ראש הממשלה לחלות בסרטן, אזי עדיף היה סרטן צוואר הרחם. וזה הסיפור כפי שתואר אתמול בכינוס מטעם המרכז הישראלי לניהול שעסק ב"מחיר החיים" כפי שהדבר בא לביטוי בסל התרופות.

שתפו:

עורו המזרחיים (א)

 
בשליש הראשון של המאה ה־20 גל המהגרים היהודים לארה"ב היה פחות או יותר בעיצומו. הם, כמו מהגרים אחרים , היו בתחתית הסולם החברתי והכלכלי. מי שחיפש יהודים בסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות האמריקאיות מצא אפס אחד גדול. מסקנה: באותם ימים הייתה אפליה בוטה נגד יהודים בארה"ב.
שתפו:

מקדימים תרופה


כמה שקלים שווים חיי אדם? לכאורה, זו שאלה מבזה. באופן מעשי, ובמציאות שבה אנו חיים, לשאלה הזו ניתנת תשובה פעם אחר פעם. כל תשלום פיצויים על מוות מניח ערך מסוים לחיים שאבדו. אנשים שמבטחים חייהם בביטוח חיים עושים זאת כל הזמן. חיי אדם לא שווים כל מחיר גם לפי התורה היהודית. כאשר אלוהיהם של היהודים מבקש לחסל את תושבי סדום, מחליט אברהם להתמקח. הוא מנהל מו"מ בשאלה כמה צדיקים בסדום ימנעו את חיסול כל השאר הסיפור הזה מתחיל את מאמרם (*) של עמיר שמואלי ואסתי ניסן־אנגלצ'ין, שבא לבדוק מהו ערך חיי אדם בישראל .2007

שתפו:

הסל הנכון

  
 בקרוב יש לצפות להקמת ועדת סל התרופות.  זו ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ לממשלה על תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות שיתווספו לביטוח הבריאות הממלכתי. בהחלטת הממשלה מחודש אוגוסט נקבע גם כי בוועדה יהיו רק ארבעה רופאים, ולשם האיזון גם ארבעה כלכלנים. משום מה לא נדרשים שם ארבעה סופרים. בטח כלכלנים מבינים בתרופות יותר ממשוררים או סתם בני־אדם.

 בשנתיים האחרונות התעורר סקנדל סביב הוועדה, שהגיע לשיאו כאשר חברי הוועדה התבקשו להמליץ על תרופות בסכום שהממשלה ביקשה להקצות לנושא, ואילו הם המליצו על תרופות בסכום גדול בהרבה. אפשר היה לחשוב שהממשלה תלמד מהניסיון לנוכח המעילה באמונה - אך היא לא למדה דבר בהחלטה החדשה נדרשים השרים להנחות את חברי הוועדה לעמוד במסגרת התקציב. זה בדיוק מה שעשו בעבר - וחברי הוועדה ציפצפו.
  
שתפו:

יותר בריא


 השבוע מציינים 84  שנה למותו של הכלכלן  וילפרדו פרטו, שאין סטודנט לכלכלה שלא שמע עליו. רוב הכלכלנים המתבטאים בנושאים ציבוריים משתמשים, במפורש או במובלע, בכלל פרטו . לעתים קוראים לזה כלל היעילות של פרטו או פרטו אופטימום. בימים אלה הוא מככב בשיח אודות סל התרופות.

שתפו:

השומנים של חברת חשמל


בלתי סביר בעליל שמחיר החשמל יועלה רק כדי לספק את כרישי שוק ההון

 בפגישה בין ראשי חברת חשמל ורשות החשמל - הגוף הציבורי שקובע את מחיר החשמל - ביקשו מנהלי החברה לייקר את החשמל לצרכנים. לא מכבר ביקשה החברה לגייס כסף באמצעות מכירת אגרות חוב למימון פעילותה. הכישלון היה צורב. גופים שמוכנים לקנות אגרות חוב של עסקים גרועים סירבו לקנות אגרות חוב של חברה שתמיד שילמה חובות במועד.
שתפו:

התרופה הנכונה


 אפשר שזרע הפורענות הצפויה לחברת "שראל" נזרע ב2-  בפברואר,2005  ביום עיון שנערך מטעם החברה לקניינים של ציוד רפואי. מנכ"ל החברה, משה מודעי, אמר אז: "עם זאת, ושלא ברצונה... הפכה שראל לבנק של בתי-החולים הממשלתיים בסכומים המגיעים באופן קבוע כמעט לרבע מיליארד שקל... אין זה סוד כי ללא האשראי שמעמידה שראל לרשות בתי-החולים לאורך השנים, היו רובם מתקשים לפעול. אך יש לומר ביושר כי לאשראי זה, הנלקח כהלוואות מהבנקים, יש מחיר כבד. העלות הגבוהה של הריבית המשולמת להם מעמידה את שראל במצבים בלתי-אפשריים של טענות והאשמות מצד הלקוחות, הספקים ומשרד האוצר כאחד."

שראל היא חברה הקונה תרופות ומכשירים רפואיים במרוכז עבור בתי-החולים בארץ. היא הוקמה בינואר 1995 ונמצאת בבעלות פרטית של עמותה, המורכבת ממנהלי בתי-החולים הציבוריים, ושמה "בתי-חולים ציבוריים למען הציבור."

שתפו:

חברת חשמל רוצה אהבה


 לכאורה הנושא קטנטן. האם תקציב הפרסום של חברת חשמל צריך להיות 10 ,5  או 40 מיליון שקל. במיליארדים שהחברה משנעת מדי שנה כל המספרים האלה מתגמדים. הטעויות - עניין שקורה בכל ארגון - בסדרים הכספיים של החברה בוודאי שיותר גדולים מהמספרים האלה. עם זאת תקציב הפרסום הוא נייר לקמוס לניהול של מונופול החשמל.
שתפו:

שווים ושווים פחות ביהדות

    
 לא מכבר התקיים במכון לרציונליות שבאוניברסיטה העברית דיון על ספרו של יורם מישר בדמותו - רעיון השוויון מעזרא עד ניטשה . מישר בדעה שעזרא - דמות תנ"כית מימי בית שני - הוא האקטיביסט השוויוני הראשון. לדבריו, סביר שעזרא ערך מקצת מהתורה, ובמיוחד משפט נוסח משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה (ויקרא כד.(

שתפו:

הליפסטיק והשן


 מיד לאחר הודעת משרד האוצר על הפחתת מס הקנייה על מוצרי חשמל וקוסמטיקה עלתה השאלה, האם נכון עושה הממשלה כאשר היא משקיעה מאות מיליונים בהפחתת המס על הליפסטיק במקום, למשל, לממן טיפול שיניים לילדים. פקיד במשרד האוצר לא אהב את ההתייחסות הזו. לדבריו, צריך להפריד בין הדיון על המסים לבין דיון על ההוצאות. אין קשר בין השניים, ובמיוחד לא ראוי שיהיה קשר כזה.
שתפו:

הנהלים של פישר


 מתוך הדו"ח האחרון של מבקר המדינה על בנק ישראל: מיום הקמתו של הבנק, חברי הנהלת הבנק (כעשרה במספר) התמנו לתפקידם בידי נגיד הבנק, שלא באמצעות הליך של מכרז פנימי או חיצוני או ועדת איתור וללא בדיקה והמלצה של ועדה ציבורית בלתי תלויה ...מאמצע שנת ,2005  כמה חודשים לאחר מינויו של פרופ׳ סטנלי פישר לנגיד הבנק, גויסו לבנק ארבעה אנשים שמונו לתפקידים בכירים ובתוקף תפקידם הם גם חברים בהנהלה: המשנה לנגיד, פרופ׳ צבי אקשטיין; מנכ"ל הבנק, מר יעקב דנון; מנהל מחלקת משאבי אנוש, מר אבי אידלסון; ומנהל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, מר צחי פרנקוביץ. עובדים אלה גויסו ומונו לתפקידם ללא הליך של מכרז שוויוני ותחרותי ולא באמצעות ועדת איתור.
שתפו:

בשם הדמוקרטיה


 לפי החוק, בסוף החודש הבא תאבד חברת חשמל את רישיונה לייצור, הולכה וחלוקה של חשמל. רישיונות לפעולות אלה יינתנו לכ - 10 חברות שיוקמו מהיום ועד אז, כתוצאה מפיצול חברת חשמל. מי שחושב שהמחוקק יצא מדעתו אם הוא מאמין בחוק הזה – לא יטעה בהרבה. אבל כנראה ששר התשתיות, בנימין בן־אליעזר, הוא הנבון מכולם. עובדה: הוא המציא את החוק, והכנסת אישרה.

שתפו:

הצילו, רפורמה


 בשבוע שעבר הציגו ראש הממשלה, שר האוצר (דאז,(  שר התמ"ת ושר הרווחה תוכנית למלחמה בעוני ולהגדלת מספר העובדים במשק. התגובה הציבורית הייתה פושרת למדי. כמו כל דבר אחר שקשור בממשלה הזו, גם התוכנית החדשה נתפסת כמשהו לא רציני. גם מי שהתוכנית טובה בעיניהם לא מאמינים שתצא אל הפועל, ובמידה רבה של צדק: כאשר תוכנית כלכלית ממשלתית לא מספרת מאיפה יבוא הכסף ואיך הוא יזוז ממקומו הנוכחי ליעדים החדשים – זה לא רציני.

שתפו:

בול פגיעה


מדוע נסיעה באוטובוס אגד מירושלים לתל־אביב עולה 17.7  שקל? חסידי הכלכלה האווילית (סליחה, החופשית) עלולים לחשוב שיש מנגנון חופשי שבו אגד מתחרה ברכב פרטי, ברכבת ובמוניות שירות וקובע את המחיר הטוב ביותר מבחינתו במסגרת התחרות הזו. זו חשיבה מעניינת ונטולת קשר עם המציאות.

 במציאות, את המחיר קובע משרד התחבורה. ואיך הוא עושה את זה? הוא יודע שהקו הזה מאוד מבוקש. לכן משרד התחבורה מטיל מס על הנוסע. אגד אמנם תשמח להסיע בקו הזה במחיר של 9 שקלים, אבל משרד התחבורה מכריח אותה לגבות 17.7  שקל ולהשתמש בהפרש כדי לסבסד, למשל, את הקו מירושלים לחברון.
שתפו:

כחלון, נתניהו ומה שביניהם





 רבבות צרכני חשמל קיבלו עם חשבון החשמל האחרון מכתב מוועד עובדי החברה, שבו הוזהרו מפני העלאת המחירים הצפויה – אם וכאשר תופעל "הרפורמה" במשק החשמל שכבר אושרה בממשלה ובכנסת. בהתאם לתוכנית הזו, שביצועה נדחה לאוגוסט, תפוצל חברת החשמל לעשר חברות. העובדים, שהתנגדו עד כה, כנראה נשברו, ועל־פי הדיווחים הם מוכנים לפיצול. כעת הם מתמקחים על המחיר: מועד רחוק ככל האפשר, ותמורה לעובדים. חבל שכך. להתנגדות לפיצול החברה יש ביסוס רב, והיא נסמכת בעיקר על שתי טענות: האחת היא שהפיצול יסכן את אספקת החשמל לצרכנים, והשנייה – שהוא יגרום בוודאות לעליית מחיר החשמל.
 
שתפו:

הלילה בו יורידו את השאלטר


 
 בחצות ליל ה־3 במארס יודממו תחנות הכוח של חברת חשמל ובמדינת ישראל תשרור עלטה. כך הודיע השבוע משה גביש יו"ר חברת חשמל. כולם עברו לסדר היום.
שתפו:

הסל הגדול של מכבי


לפני כחודש הודיעה שירותי בריאות כללית על ביטוח "משלים פלאטינום," שעיקרו מתן תרופות לטיפול בסרטן שאינן בסל הבריאות תמורת תשלום חודשי (המשתנה עם הגיל) והשתתפות במחיר התרופה – אם וכאשר בימים הקרובים אמור משרד הבריאות להחליט אם לאשר לשירותי בריאות מכבי תוכנית ביטוח שאפתנית עוד יותר מכבי תציע במסגרת הביטוח המשלים, הקרוי מגן זהב, לספק כל תרופה שאינה בסל, וגם תרופות הכלולות בסל לשימושים מוגבלים. מי שיצטרף, תמורת תשלום חודשי שלא ידוע לי כרגע, יהיה זכאי אחרי שנתיים לכל תרופה שיזדקק לה. נשמע טוב, לא?

 שאלתי כמה אנשים האם, נניח, תמורת 6 שקלים לחודש יסכימו לקנות ביטוח שיספק להם כל תרופה לכל מחלה? כולם הסכימו בהתלהבות. אבל, הוספתי, תיאלצו לשלם השתתפות עצמית של 300 שקל לחודש, אם וכאשר. ההתלהבות הצטננה מאוד. זו, בגדול, התוכנית של מכבי, שהולכת כנראה לעשות תרגיל על מבוטחיה.

שתפו: