מס ימני



לימין הישראלי יש think tank משלו ושמו קהלת. הוא מנפיק ניירות עמדה בכל עניין, והרבה בכלכלה. פעלתנותו הכלכלית קשורה הרבה למיכאל שראל, מי שהיה הכלכלן הראשי של משרד האוצר והתפטר ברעש רב עת שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ביקש לבטל את המע"מ על רכישת דירות חדשות. ללמדנו שיעור חשוב בכלכלת הימין: הם לא אוהבים פטורי מס.

שתפו:

האמצע שוקע



על הממצאים קשה לחלוק: מדד ג'יני, המודד אי שיוויון בהכנסה, מלמד כי ב – 2017 אי-השיוויון בישראל היה הנמוך ביותר זה עשרים שנה. ברכות לראש ממשלתנו ולשר אוצרנו שהגו וביצעו, ובמיוחד ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמדדה. אלא שהפינה האינטרנטית הזו באה הרי לקלקל ולפעמים לקלל. אז גם השמחה הזו מהולה בחוכמות הסטטיסטיקה.
שתפו:

אשמת מונופול



מדוע מחירי החשמל יעלו בקרוב? מי שקורא עיתונים, מקשיב לרדיו וצופה בטלוויזיה יודע את התשובה: כי חברת חשמל היא מונופול. ומי מכם שקורא את העיתון "הארץ" יודע שמן הראוי לפרק את המונופול, לייצר תחרות חופשית ואז מחירי חשמל ירדו ובא לציון הגואל.

וזה, כמאמר הילדים, קשקוש בלבוש.
 
שתפו:

הלהיט הפיננסי החדש



אני לא יודע אם שמתם לב אבל סטטיסטית כל עשר שנים יש משבר/משברון כלכלי/פיננסי. אם נצרף את התחזית של קרן המטבע הבינלאומית לתחשיב הסטטיסטי אז אנחנו קרובים מאוד למשבר ולא למשברון. כי לדעת מומחי הקרן, העולם הפיננסי לא ערוך לקראת המגיפה ומכאן שמה שיתחיל כמשברון יעמיק למשבר וכולנו בצרה צרורה.
שתפו:

לא למטרות רווח?



אתם קמים בבוקר ומוצאים בתיבת המכתבים שלכם מכתב מרשות המסים המודיע כי מעתה אתם פטורים מתשלום מס הכנסה. אם אתם אנשים פוליטיים בוודאי תאמרו שהממשלה השתגעה. מצד שני, ותרשו לי השערה פרועה, לא תשכרו עורך דין שיגיש בשמכם עתירה לבית המשפט לצוות על הממשלה לחדול מהאפליה ולקבוע לכם שומה כדין.
שתפו:

קפיטליזם ורוד



שני אירועים מעניינים פתחו את השבוע הכלכלי. בראשון פרסמו שורה של כלכלנים ופוליטיקאים מצע כלכלי חדש למדינות האיחוד האירופי. הקבוצה, בראשות תומס פיקטי מצרפת, ממליצה לחזק את האיחוד האירופי באמצעות הקמת קרן שתגבה מסים חדשים בהיקף של כמעט טריליון יורו לשנה ותחלק אותם במטרה לצמצם את אי-השיוויון שגאה ב – 40 השנה האחרונות.
שתפו:

הגירה ושנאת זרים



על העובדות יש מחלוקת מעטה, אם בכלל. הגירה מעוררת שנאת זרים, רדיפתם, גזענות ובסוף הצבעה בעד מפלגות ימין המצדדות בדחיית מהגרים, גירושם ושאר מרעין בישין. ולמה זה קורה? כלכלנים הציעו  שני הסברים עיקריים.

בראשון נטען כי המהגרים הם שכבה חברתית "נצרכת" ולכן הם מהווים נטל תקציבי על המדינה הקולטת. בכלכלנית זה נקרא "ההסבר הפיסקלי" והוא מביא לתוצאה שמי שאמורים להתנגד להגירה הם בעלי אמצעים שרוב נטל המס נישא על כיסיהם. די מהר התברר שלהסבר הפיסקלי אין גיבוי פיסיקלי. דווקא משלמי המס הכבדים גילו עמדות בעד הגירה.
בשני נטען כי מהגרים מהווים "מתחרים" בשוק העבודה.  במי הם מתחרים? זה בכלל לא היה ברור. קחו את ישראל, למשל. שנים עבדו כאן פלסטינים בשכר מינימום ואף פחות מזה. הם התחרו בעובדים ישראליים? ספק גדול. האם הסודאנים שמנקים את חוף הים בתל אביב מתחרים בישראלים שהיו מנקים במקומם? ספק ענק במיוחד.
שתפו:

דיבידנד מהפסד


הידיעה הוטמנה בתחתית העיתון. בכלי תקשורת אחרים היא לא נודעה כלל. נכתב בה כי "קנון הולדינגס" תחלק דיבידנד בסך של 100 מיליון דולר לבעלי מניותיה. למה ראוי לאזכר ידיעה אזוטרית שכזו? כי "קנון הולדינגס" דלעיל היא חברה מפסידה. מה שלא צריך להפתיע כי חלוקת דיבידנד של תאגיד מפסיד הפכה מזמן לנורמה. נורמה לא ראויה.
שתפו:

ציונות הומניסטית



כולנו – מילה שתובהר בהמשך – מצפים בקוצר רוח למינוי שר חוץ ושר קליטה חדשים. השבוע האיר את מחשבי מאמר פרי מקלדתה של לאה שקדיאל ולדעתי היא מתאימה לממשלה גם אם, יש המרמזים, היא לא הצביעה בעד לא אחת מהמפלגות המרכיבות את הקואליציה. כמו יאיר לפיד אבל מוערכת בידי רבים. כדברי הרבנית ויקיפדיה: "השקפת עולמה ..הדגשת הצורך לאפשר פשרה טריטוריאלית בארץ ישראל, וראיית השלום כמצווה דתית חשובה יותר מהתיישבות בכל שטחי יהודה והשומרון וחבל עזה".

שתפו:

הבשורה על פי בנימין



זה לא יפה, שמאלנים שכמותכם, שאתם לא מפרגנים לממשלה שככל שמספר תומכיה בכנסת מתקצר כך גוברת בה ההומניות ודרך ארץ. לפני שבועיים במקום ללמד את תושבי עזה לקח על מעלליהם, החליטה הממשלה לחסוך בתחמושת ולשפר את תוחלת החיים בגטו שהקמנו שם.
יפי הנפש  בעולם בקושי שמו לב להחלטה האנושית הזאת. אבל כאשר ממשלתנו יוצאת בגבורה נגד תאגיד בינלאומי גדול ומוכר – השמאל בכל העולם צוהל ומחכה לבשורה על פי בנימין.
שתפו:

החיסון והמחלה



אני לא יודע כמה מכם מכירים את האדון או הגברת פראמיקסו. משפחת פראמיקסו, מתברר, היא משפחה מסוכנת. זו משפחת נגיפים (וירוסים) שצאצאיה מופקדים על מחלת החצבת. זו מחלה מדבקת לא נעימה. בתסמינים שלה יש דווקא משהו נחמד: מופיעה פריחה על הגוף, ויש מי שמוצא דמיון בינה לפרחי החצב. בכשליש מהמקרים, מדווח משרד הבריאות, החולים מקבלים גם דלקת באוזן התיכונה ובעין. במקרים נדירים זה יכול להיגמר ממש רע. החיסון, מדווח המשרד, מצליח ב – 97%. כלומר 3% מהמתחסנים בכל זאת יידבקו במחלה. מבחינה סטטיסטית החיסון הוא סיפור הצלחה.
שתפו:

סקס, מריחואנה וההלכה היהודית



"ביי ביי בייבי" היא הכותרת שנתנה קרן המטבע הבינלאומית לסדרה של נתונים שפירסמה שמצביעים בברור על ירידה מתמשכת בשיעורי הילודה הנמדדים כמספר הילדים לאישה. התופעה היא כלל עולמית ויש מדינות – יפן וסין הן הבולטות, אבל איטליה ויוון אף הן ב"סכנה" – שהיחס בין צעירים וזקנים יהפוך נתון דמוגרפי לבעיה כלכלית.

בניגוד לעניינים פוליטיים וכלכליים, מגמות דמוגרפיות לא ניתנות לתיקון מיידי, ואולי – כך חשבו – לא ניתנות לתיקון כלל. התופעה הזו צריכה להדאיג בעיקר את בני 50 +  כי כאשר הם יפרשו מעבודה הצעירים עלולים להתמרמר על הנטל הכלכלי של "תחזוקת הקשישים" שלא רק חיים יותר אלא גם חולים יותר – ממש אסון כלכלי – ולקצץ בקצבאות.

איך אנחנו יכולים להימנע מהתרחיש הזה? שלושה כלכלנים מאוניברסיטאות אמריקאיות פרסמו בימים אלה מחקר ולפיו יש דרך, והיא נבדקה ונמצאה מובהקת מבחינה סטטיסטית, ללא עלות כלכלית של ממש, והכי חשוב: כיף רב משמעי.
הם מתחילים בעמדה פסימית. שורה לא קטנה של מחקרים בביולוגיה מצאה קשר שלילי בין שיעור הילודה וצריכת סמים. מסקירת המחקרים האלה עולה שסמים פוגעים במחזור אצל נשים, בירידה בספירת זרע ושאר מרעין אצל גברים. כל אלה, איך לא, מקטינים את שיעורי הילודה. או שזה מה שחשבו רבים עד שמדע הרפואה גילה את המריחואנה ואימץ אותה תחת השם קנאביס רפואי.

הכלכלנים גם מצאו מחקרים, או ניסיון אישי, שקנאביס זה כיף. וכיף זה יותר סקס. ויותר סקס יכול להוליך ליותר ילדים. מה שמזמין מחקר על שיעורי הילודה בעקבות הכנסת קנאביס לסל התרופות והליגליזציה שלו בכמה ממדינות ארה"ב.
הנה לכם הדילמה המחקרית: מה גובר על מה? הביולוגיה שנפגעת מסמים או הכיף שמעודד זיונים? החוקרים מספרים בדקדקנות איך העניין נבדק על פני תקופה של 12 שנה. והתוצאה חד משמעית: יותר מריחואנה – יותר ילדים. בדרך להוכחה הסטטיסטית נברו החוקרים גם בנתוני המכירות של קונדומים. והפלא ופלא: באותם אזורים שבהם הקנאביס פרח, הקונדום צנח.

הממצאים האלה אמורים לעניין את החרדים במקומותינו. מן המפורסמות הוא שמשפחות חרדיות יולדות יותר ילדים ממשפחות חילוניות. לכאורה ההלכה היהודית – פרו ורבו – מסדרת את הדמוגרפיה. אלא שרבנינו מעודדים את הצעירים לשנן גמרא במקום לייצר דברים בעלי ערך. לפיכך הבעיה הדמוגרפית דווקא מתעצמת כי לא רק קשישים הם נטל אלא גם צעירים.

לפיכך, כבוד סגן השר ליצמן, אתה צריך לסדר פרו ורבו בקרב החילוניים. כבר למדת שהם לא מבינים את שפת הכסף כי הגדלת קצבאות הילדים לא הזיזה מעלה את שיעורי הילודה אצלם. בדיוק ההפך קורה גם אצלם וגם אצל הלא יהודים.
איך מסדרים שהחילוניים יעשו יותר ילדים שיעבדו לכשיהיו מבוגרים? נכון, מריחואנה חוקית לכל – ורצוי עם פטור ממע"מ. או, בהתאם למשנתו הכלכלית של שר האוצר, קנאביס למזדיין נוסח מחיר למשתכן (הסיסמא מנוסחת בלשון זכר אך היא פונה לנשים ולגברים כאחד).

שתפו:

בזכות הכניעה



התגובות על החלטת הקבינט להפסקת אש בעזה השבוע היו מעורבות. צמד מנהיגי ה"מרכז" יאיר לפיד ואבי גבאי תקפו את ההחלטה מימין בדרישה להגיע להפסקת האש המבוקשת אחרי "מכה קשה". גם המפגינים של הימים האחרונים באו בטענות לממשלה על הכניעה הנחפזת. בחד"ש בחרו לנשק את ידיו של ראש הממשלה באמצעות הטענה ש"ישראל התחילה" בעת ששיגרה יחידה של מסתערבים לבחוש בקלחת המנהרות בעזה – מבצע שהסתיים בכישלון עת היחידה התגלתה. ומכיוון ש"ישראל התחילה" נכון יהיה ש"ישראל תתקפל" – כפי שהקבינט החליט.
שתפו:

בין ברלין וירושלים


אורן יפתחאל כתב סיפור מחייו שהתפרסם ביום שישי האחרון ב"הארץ". גם בסיפורים לכאורה עובדתיים רשאי הקורא לברור, להוציא דברים מהקשרם ולמצוא משמעויות שהסופר כלל לא התכוון להן. הסיפור (והספר) לא שייכים לסופרים.

הסיפור, לטעמי, ראוי. אני בוחר שני עניינים להיטפל אליהם. הראשון עוסק בחוסר הקשר שבין העיר ברלין, שם מתרחש עיקר הסיפור של יפתחאל, לבין הכפר אל-בירווה, המופיע גם הוא בסיפור. לא ידעתם שיש כפר בשם כזה? די מובן כי הוא נחרב במלחמת השחרור/נכבה. מי החריב אותו? אלה שברחו ממנו? אלה שכבשו אותו?
שתפו:

משחקים כלכליים



הבה נשחק במשחק כפי שמקובל בלימודי כלכלה במוסדות להשכלה גבוהה. אני אבנה תרחיש, והקוראים מתבקשים לנחש את התוצאה של התרחיש. אין ציונים בסוף אז אפשר לשחק בשקט.
נניח כי הדולר האמריקאי התחזק כלפי השקל. לא משהו דרמטי במיוחד. נניח 5% כך שהשער מגיע ל – 3.9 שקל לדולר במקום 3.7 שקל כפי שהיה באמצע השבוע. על מנת להמחיש כמה זה צנוע אזכיר כי במארס השנה השער היה 5% נמוך יותר מאשר השבוע – ואף אחד לא מת מזה.
שתפו:

חרם על ישראל



לא. זו אינה המלצה אלא כותרת שמבקשת לומר בקצרה על מה המאמר הזה. אז כל הפרנואידים מיאיר לפיד וימינה מתבקשים להירגע ולהימנע מלבזבז כספי ציבור בתביעה נגד כותב המאמר הזה.

עכשיו משהנקודה החוקית הובהרה הנה השאלה: מדוע ממשלת ישראל, באמצעות המשרד לעניינים אסטרטגיים, מתקוטטת עם  ה – BDS וכל מי שמשמיע עמדות שאינן תואמות את אלה של הממשלה. שהרי שיקול קר-מזג, גם לשיטתה של ממשלת הימין, היה מוליך למסקנה שעדיף להפנות לכוון ה-BDS  ותואמיו את אותו היחס הבטלני שמקבל הטרור ("עפיפונים") של החמאס.
שתפו:

סובסידיה לכולסטרול



אני לא יודע אם שמתם לב אבל בשבוע האחרון היה אירוע "היסטורי" ו"פורץ דרך" במדינת ישראל. ואם לא שמתם לב זה בגלל שאתם שונאי שר האוצר, משה כחלון ("היסטורי") ושר החקלאות, אורי אריאל ("פורץ דרך"). וזה ממש לא יפה. או, לחלופין, ששני האישים האלה מבלבלים את המוח. תבחרו.
שתפו:

סיפור על אהבה ועונש



בפעם הראשונה זה קרה באמצע שנות ה – 70 במאה ה – 20. המורה לכלכלה הכריח אותנו לקרוא פרקים מהגותו הכלכלית של מילטון פרידמן. אחרי שתי פיסקאות התאהבתי באיש. הכתיבה רהוטה. הלוגיקה זורמת. המתמטיקה לא מאוד מסובכת, התוצאות חד-משמעיות, והעיקר – הכל, באמת, די פשוט. אמנם הטקסטים עצמם העידו על אדם מנותק מהמציאות. אבל מי צריך מציאות כאשר יש פנטזיה כל כך יפה. כל מה שנדרש מהכלכלן הנבון הוא להתאים את המציאות לפנטזיה – והכל יבוא על תיקונו, בשלום, בכיף, והכי חשוב – ביעילות.
שתפו:

לשקר יש רגלים



מה אנחנו מעדיפים: אמת או שקר? לכאורה התשובה ברורה. אבל כל אחד מאיתנו משקר מדי פעם. רופא שפוגש חולה סופני לרוב ישקר "לטובת החולה". יהיה התירוץ אשר יהיה, אם אנחנו משקרים אז גם משקרים לנו – מה שלא פעם מכעיס אותנו. אבל כך זה עם בני אדם.
שתפו:

בושה של שמאל



יותר מחצי מיליון איש ואישה השתתפו בסוף השבוע בהפגנה בלונדון בדרישה למשאל-עם חוזר על הברקזיט – פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. כמי שמכיר קצת את הדמוגרפיה האנגלית אני מעריך ששני שלישים מהמפגינים נמנים על תומכי מפלגת הלייבור – השמאל – שבאופוזיציה.
המפלגה השמרנית שבשלטון מפולגת בנושא הכי חם בפוליטיקה הבריטית לעת הזו. ההתקוטטות הפנים מפלגתית מייצרת כותרות רבות לתקשורת. אבל מה עמדת השמאל?

שתפו:

סופרים עניים



לפני עשרות שנים התקיים באוניברסיטה העברית דיון רב משתתפים על העוני בישראל. בפני המשתתפים הוצגו ממצאי מחקר שערכו כלכלנים במשרד האוצר שחשפו עובדה לא ידועה עד אז: העניים משקרים. יש להם יותר כסף ממה שהם מדווחים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). איך האוצר יודע את זה בלי להזדקק לבדיקות פוליגרף? כי מנתוני ההכנסה של העניים – כפי שנמצאו במחסני מס הכנסה – התבררה האמת העגומה. ואולי בעצם להפך – כי אם הם משקרים אז יש פחות עניים ממה שחשבנו.
שתפו:

שוב מרקחה?



מי שטורח בענייני מידע כלכלי שם לב שהעולם כמרקחה. שוב. במלאת עשור למשבר הכלכלי העמוק האחרון, התרבו חוזי המשבר הבא במקומותינו ובעולם כולו. בין השאר התראיינו שורה של מומחים שכולם – ורק אנחנו לא ידענו –ניבאו מבעוד מועד את המשבר ההוא. והם דיברו על ריכוזיות, על אשראי התופח כבועה נוסח אגרות חוב מגובות משכנתאות בימים האפלים לפני עשור. ויש סימנים מובהקים פחות: ארצות הברית החלה מלחמת סחר עם כל העולם, והעולם הגיב בלוחמת מכס נגדית. מלחמת הסחר הזו, מסבירים המומחים, תמנע כל אפשרות לפעילות בינלאומית מתואמת בעת משבר, אם זה יבוא. כי, כן, כל מומחה מנבא עם הסתייגות. אחרת ייתפס כאשר מכנסיו מופשלים. איטליה על הבנקט, סין מזרימה כספים לבנקים אות שהם בצרות. הזהב והנפט נסחרים במחירי שיא. ויש עוד.
 
שתפו:

הפרופסור המפוזר



לכבוד

 נשיא אוניברסיטת תל אביב

רקטור אוניברסיטת תל אביב

הנדון: מנואל טרכטנברג

לא מכבר קיבלתי מסמך שכתב מועסק שלכם – פרופסור מנואל טרכטנברג. זה אמנם מסמך מדיניות ולא מחקר אקדמי אבל בשתי הקטגוריות הוא, איך לומר, מקבל ציון עובר בקושי ולא בבית ספרנו.
המסמך עוסק במדיניות התחבורה "לטווח הקצר". פרופ' טרכטנברג ושותפיו לא מתיימרים לתיקונים יסודיים במערך התחבורה. עינם צופייה 4-5 שנים קדימה. גם במגבלה הזו יש כאן בעיות רציניות.
שתפו:

אריאל כמשל



1.   רז שכניק, כתב "ידיעות אחרונות" פירסם השבוע ידיעה ובה נכתב כי התאחדות הכדורגל האירופית הבהירה לתאגיד השידור "כאן" כי אם יקנה את זכויות השידור למשחקי כדורגל המתנהלים באירופה ,עליו להתחייב שלא לשדרם ב"יהודה ושומרון".אני מוכן להתערב עם כל מי שמעוניין כי התאחדות הכדורגל האירופית לא השתמשה בצמד המילים "יהודה ושומרון". אבל זה טיבו של עיתון מנוול ונטול אתיקה – הוא מתרגם "the palestinian territories"  (או אולי the occupied territories) לצמד המילים השקריות – יהודה ושומרון.

שתפו:

גנום או ממון?



לשאלה שבכותרת יש זקן ארוך. אבל כמו כל מה שקשור במוצא וגזע העניין לא פג והמחקר נמשך. לכאורה זו שאלה שבעובדה ו"עם עובדות לא מתווכחים" גורסת האימרה השגורה. אבל אבוי, מה זו עובדה?
 אני מאוהב במשפט שמצאתי אצל גיבור ספר בלשי: "בכל פעם שיש התנגשות ביניהן, עובדות לעולם לא מצליחות לגבור על אמונות. אנחנו עשויים לחשוב שהאמונות שלנו מבוססות על עובדות, אבל האמת היא שהעובדות שאנו מזהים ומגדירים מבוססות על האמונות שלנו. אנשים לא מתים למען עובדות, אנשים מתים למען האמונות שלהם". יש שגורסים שעובדות על כלכלה כמוהן כפטיש 5 ק"ג שיכאיב לך אם ייפול על ראשך. אבל מה דינו של אותו פטיש בחלל?
שתפו:

איך להכין סלט איטלקי



האמרה המפורסמת "הגד לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" לא ממש הגונה, אבל בתור התחלה זו נקודת מוצא טובה. קחו את איטליה, למשל.

על פי כמעט כל קריטריון כלכלי איטליה היא מדינה בפח זבל. נכון, רמת החיים סבירה בהחלט. נכון, זו מדינה אסתטית במידה פרועה. נכון, הבחורים האיטלקים יפים והבחורות גם כן. נכון, הם נוהגים בפרעות ומעצבן שצריך לשלם עבור כל נסיעה בכביש שרוחבו עולה על 10 מטר. ויש הגורסים שהאוכל הוא תענוג ואפילו סלט קיסר אינו על שם איזה קיסר נפוח אלא על שם סזרה קרדיני. אבל אם אתם בענייני התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), קצב הצמיחה, פיריון, החוב כשיעור מהתמ"ג ושאר ירקות כלכליים אז איטליה היא חרפה למין האירופי.
שתפו:

האמת על הפלת המטוס הרוסי



עכשיו המצב ברור. רוסיה פרסמה את גרסתה לאירועים שקדמו ובמהלך הירי (אין ויכוח על כך שהיורים היו מצבא סוריה) על מטוס האליושין שבו נהרגו 15 חיילים רוסים. ישראל פרסמה את גרסתה רק באוזניו של מפקד חיל האוויר הרוסי. אנחנו, תושבי המדינה ואזרחיה, לא אמורים לדעת. ישראל לא פרסמה גרסה משלה. הכתבים הצבאיים קיבלו כמה פירורים בצורת ביקורת על פסיק פה, שורה שם, במסמך הרוסי. בפירור אחד נמסר שהרוסים עשו טעות של 3 דקות בדיווח. בפירור השני נמסר כי מטוסי ישראל בכלל היו בחיפה כשהסורים – פסיכים משתוללים -ירו על הרוסים. בפירור השלישי נמסר כי תמונת המכ"מ שפרסמה רוסיה מזויפת. וחוץ מזה הרוסים לא הפעילו נוהל זיהוי עם הסורים ולכן הם בכלל אשמים. אבל כל זה לא רשמי.
שתפו:

אצלנו בולדוזר – אצלם אפס הרוגים


שלטי החוצות מודיעים לנו על מועמד פלוני לראשות העירייה שהוא "אוהב צעירים" ועל מועמדת פלמונית שהיא "חזקה על העיר". יש גם אחד שהוא "בולדוזר" ועוד מיני הבלים שכאלה.
נדמה שברוב הרשויות המקומיות אין בעיות. אין צרכים לא מסופקים. אין שרות ציבורי מחורבן. אין פקקי תנועה. אין גודש בכבישים. אין תחבורה ציבורית קלוקלת. אין כמעט כל דבר שכל אחד מאיתנו יודע שיש.
אז הנה הסיפור של פונטוודרה, עיר מגליסיה שבצפון מערב ספרד:
 
שתפו:

סינים (ואחרים) עם כינור קטן



במובנים רבים זו היתה הפתעה. ארה"ב הטילה מכס על מוצרים מיובאים מסין שערכם נאמד ב – 200 מיליארד דולר. בתגובה הטילה סין מכס על יבוא מארה"ב בשווי פחות משליש מהסכום הזה. האם סין חוששת מארה"ב, כפי שמשתמע מרפיון תגובתה? נציע כאן הסבר אחר.
שתפו:

מתי הזמן להתגרש



מן המפורסמות הוא שבישראל, ובעולם המפותח גם כן, גיל הנישואין הולך ועולה. לפני כ - 70 שנה הרווק הישראלי היהודי החציוני התחתן בגיל 25 והמוסלמי בגיל 24. הנתון האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל -2016, מוצא שהגיל של היהודי עלה ל 28 ושל המוסלמי ל 27. אצל נשים התמונה דומה: מ – 21 ל – 26 אצל יהודיות ומ - 19 ל - 22 אצל מוסלמיות. זה סוג של מידע לא חשוב והסיבה היחידה שאני יכול להעלות על דעתי מדוע הוא מתפרסם כאן היא שאני אכתוב מאמר על......גירושין.
 
שתפו:

משחקים מחשמלים




לפני עשרות שנים הגיע למקום עבודתי סוכן מכירות של "קלאב הוטל". בימים העתיקים ההם העניין לא היה מוכר כלל ועובדי "ידיעות אחרונות" נבחרו מהראשונים להתענג מהשיטה – תרגיל שיווקי מוכר. מחיר של שבוע היה זול מאוד וכן גם מחיר האחזקה. אני, רואה שחורות מיומן, ניסיתי להיכנס לעורו של היזם. איך זה יכול לעבוד? תהיתי.

שאלתי את סוכן המכירות האם מחיר האחזקה הוא קבוע. תשובתו החיובית היתה מפתיעה. הצעתי לו שיפנה לשולחיו ויאמר להם שיש לקוח שמתעקש שהסכום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן. ברגע שהם לא הסכימו הבנתי היכן קבורה הקומבינה.
שתפו:

הלא-שמאל הציוני



איתי טיראן הסביר בראיון פרידה מישראל כי הכללת המילה שיוויון בחוק הלאום – כדרישת "ראשי העדה" הדרוזית – לא תשנה את המצב.  עובדה, המדינה קיימת מ 1948 ולא היה בה שיוויון עוד בטרם נולד החוק המאמלל הזה.
המילה שיוויון לא מייצרת שיוויון. המילה שמאל לא מייצרת שמאל. אני מכיר את דורון גלעזר שנים הרבה והוא מהעיתונאים היותר מוצלחים שפעלו במקומותינו. גלעזר נמנה, יחד עם דוד דרעי ורותי יובל, על יוצרי הסרט "סלאח פה זה ארץ ישראל".
שתפו:

מס מים



השבוע פרסם ה"גרדיאן" הבריטי מאמר על אוכל ונזקיו. לשם שינוי לא עסק המאמר בקלוריות, שומנים, פחמימות ועניינים מייגעים כאלה. הוא עסק באקולוגיה. ליתר דיוק: האם מה שנראה בריא ונודע כבריא נושא בקרביו נזק אקולוגי. מתברר שכן.

שתפו:

טראמפ, תרד מהגג!


"הארץ" דיווח השבוע כי "החרדים הפילו את הסכם הגג בירושלים – וברקת נותר עם 20,000 דירות על הנייר". הנה לנו, בעניין שולי לכאורה, סיפורה של עיר אומללה ומדיניות מזיקה.
הסכמי הגג הם שיטה להעביר קרקע משימושים ציבוריים חשובים לשימושים פרטיים לא נחוצים ובדרך לעשות את כל הרע הזה בעיסקה בין ראשי רשויות לבין מפלגת כולנו החולשת על ענייני הדיור בישראל. הכל תחת הכותרת של "הורדת מחירי הדיור".
 
שתפו:

כמה חלב יש בחלב



פקידי הממשלה כבר המליצו, שר החקלאות אף חתם ושר האוצר כנראה מחכה ל"אחרי החגים". וכך יתייקרו מוצרי חלב בפיקוח מחירים ממשלתי בכ – 3.4% בעקבות העלאה של 4% במחיר החלב שמשלמת מחלבה לרפתן. אני מודה שאני די חלש במתמטיקה אבל המחשבון מדווח כי לפי פערי ההתייקרות בכל ליטר חלב יש 85% חלב גולמי. וגם מי שאינו יודע מה קורה בתוך מחלבה – וקורה שם הרבה – אמור להבין שזה ממש בלתי אפשרי.
שתפו:

ישראלים חכמים?



למביני היי-טק אין בכלל ספק. אנחנו, כלומר תושבי ישראל, סופר חכמים. כל מדינות העולם אוכלות מכף ידינו ככל שהדברים נמדדים בפיתוחים טכנולוגיים זעירים. אפילו סינגפור, מדינה מספר 1 בכל מבדקי ההישגים בחינוך, מתגמדת מול המדינה מספר 42. ומי מתחזק את חיל האוויר של מי? אנחנו את שלהם או הם את שלנו?

בראבו עלינו, אבל מה קורה אם בודקים לא רק את האליטה של יוצאי חיל המודיעין אלא את הישראלים בכללותם. במיוחד הצעירים שבהם?.מחקר חדש מאיר את מי שמתגייסים (או לא) לצבא השנה בהגיעם לגיל 18. את המבחן הקובע – פיס"ה – הם עשו לפני שלוש שנים.

שתפו:

השפעת החורים בגבינה הצהובה על מכתשי הירח



כשהיינו קטנים ורצינו לומר למישהו שהוא מדבר שטויות וקושר מין בשאינו מינו השתמשנו בשני ביטויים. האחד הוא "מה בין שחת לתחת" והשני "מה בין החורים בגבינה צהובה והמכתשים בירח". מבין שלל המסורות הלשוניות שפג תוקפן גם שתי אלה ראויות לתחיה מחודשת הודות לחוקרי בנק ישראל ואוניברסיטת חיפה. 
שתפו:

המתכון לזיווגים מוצלחים



מי הוא/היא בן/בת הזוג המועדף? במשפחת החתולים התשובה מאוד פשוטה: מי שמנצח בקרב נשיכות בין הזכרים. אצל בני אדם, ובמשך אלפי שנים, הזיווג נעשה בידי ההורים. שידוך הוא התואר המקובל לתהליך. אצל נטולי שיעבוד לדת ומסורת התקיים הרבה שנים הכלל ש"כסף הולך לכסף". בהרבה תרבויות נעשה חיבור בין שתי השיטות וכך ההורים של בת הזוג קנו את בן הזוג והתמורה עברה להוריו (מוהר). ויש כאלה שמדברים, לא עלינו, על אהבה ודברים לא ענייניים אחרים.
שתפו:

עליבאבא והשודדים



מהו הענף המאופיין בריכוזיות גבוהה המשפיעה על מיעוט תחרות ורמות מחירים גבוהות? תרשמו לפניכם שלושה ניחושים על דף נייר, ועכשיו תמשיכו לקרוא. אז פיספסתם. הענף הכי ריכוזי במדינה שאין בו תחרות ורמות מחירים גבוהות הוא......השרות הציבורי. רוב מוחץ של העובדים שם מאוגדים וסוחטים שכר גבוה ותנאי עבודה מופלגים מהמעסיקים שלהם – כלומר המעסיק הריכוזי שלהם: הממשלה.
שתפו:

להרוג תורכי ולנוח



לפרשן הכדורגל, חיים ברעם, היתה מנטרה קבועה: צריך לשחק התקפי. לצופי הכדורגל שלא ממש איכפת מהקבוצות המתמודדות זו מנטרה חיובית. אבל אם רוצים גם לנצח......

דונלד טראמפ מאמין גדול בהתקפה. בשבוע שעבר הוא הורה על הטלת מכסים על סחורות תורכיות "רגישות" – כאלה המהוות משקל גדול ביצוא התורכי. כתוצאה מכך, מסבירים מומחים לכלכלה התקפית צנחה הלירה התורכית בעוד כך וכך אחוזים. מתחילת השנה הפיחות בלירה הגיע לכדי כ – 50%.
שתפו:

כשהימין עוקף משמאל



הנושא אינו חדש. כבר לפני 600 שנה היה מי שהציע שכר בסיסי לכל מבוגר. רוב השנים הנושא היה בתרדמה עד 1950. או אז הנושא צץ ונפל בוועדה ממשלתית ("בוורידג'") בריטית. בבחירות האחרונות לנשיאות צרפת מועמד המפלגה הסוציאליסטית היה תומך נלהב, מה שלא ממש סייע לרעיון. היום יש אירגון בינלאומי הפועל למענו. וגם זה לא ממש מצליח.

הרעיון פשוט: כל מבוגר יקבל מהמדינה סכום חודשי קבוע. הכסף יינתן ללא תנאי. לעובד, לפנסיונר, למובטל, לבטלן. דוגמה פשוטה: אם הממשלה תיתן לכל מבוגר 5000 שקל לחודש המשמעות היא – במונחי היום – 10,000 שקל לזוג – פי שלושה מקו העוני הנוכחי. זה מהפך דרמטי בממדי העוני.
כאשר מסתכלים על ההיסטוריה של הרעיון מוצאים כי רוב תומכיו המעטים באו מהצד השמאלי-ליברלי של הזירה הפוליטית. חריג נמצא בדמותו של מילטון פרידמן שהציע ואריאציה על הנושא.

לפיכך מעניין היה להיווכח כי פורום קוהלת – אירגון ימני מכל זווית שהיא – פירסם נייר עמדה אוהד לרעיון. המחברים אף קבעו גבולות כספיים לקצבה הבסיסית שלהם, עשו סימולציה על סקר הכנסות משקי בית שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומצאו שהרעיון א. בהחלט אפשרי ב. רצוי ליישמו ג. לא משנה שום דבר.

להטיל מס על העניים

מעט מוזר שמישהו בין מהימין ובין מהשמאל מעלה הצעה, תומך בה, ומנמק את התמיכה בכך שהיא לא משנה דבר מבחינה כלכלית. אבל נפלאות דרכי הימין הכלכלי.

אז איך זה שהימין קופץ על הצעה שמאלית כל כך? בכך שהוא מסרס אותה. מה שמאפשר לו לטעון שכלכלית לא משתנה דבר אבל פוליטית זה רעיון משחרר, מקטין תלות במנגנוני רווחה ושאר עניינים מהסוג הזה.
איך אפשר לתת לכולם כסף מבלי שהגירעון התקציבי יגדל? כל מי שעסק בעניין מצא עד מהרה שלתת לכולם כסף ממשלתי דורש הכנסות נוספות, כלומר העלאת מסים. כאן נפרד הימין מהשמאל.
פורום קוהלת בוחר להעלות את מס הכנסה על כולם באמצעות קביעת מס הכנסה בסיסי של 20-31% במקום שיעור של 10% הנהוג היום. למה? כי זה הימין: "הכנסה בסיסית אינה פתרון־קסם. היא אינה מסוגלת לייצר עושר "יש מאין" או לפתור בעיות חברתיות וכלכליות מורכבות. אך בהשוואה למערכת הרווחה הקיימת היא יעילה יותר ומעוותת פחות את התמריצים העומדים בפני הפרטים."
האם זה מחויב המציאות? ממש לא. הנה הצעה חלופית: להעלות את שיעורי מס הכנסה רק על שני העשירונים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר. או לחילופין, רק על העשירון העליון ולהטיל מס עיזבון על כל הרכוש מעל, נניח, 1.5 מיליון שקל.

בבלוג הזה הוצע שהסכום החודשי יהיה 5,000 שקל למבוגר לעומת פחות מחצי מזה שמציע פורום קוהלת. בסכום כזה אפשר לבטל את כל תשלומי הרווחה הקיימים ואת כל הניכויים והזיכויים במס. בהתבסס על דו"ח רשות המסים אפילו הכסף הענק הזה מתאזן עם העלאת מסים רק על העשירים.

ברור לכל מי שלא טומן ראשו בישבנו שיש חלופות איך למצוא את הכסף הנדרש. מה שמעניין בדו"ח קוהלת שהחלופות האלה כלל לא נשקלות.

ולזה קוראים מכון חשיבה.



שתפו:

Fake פרשנות


"פטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל" (סמואל ג'ונסון, 1775)

ל"ידיעות אחרונות" היה ביום שישי האחרון סקופ: "דירוג שיא לכלכלת ישראל" נכתב בידיעה בדבר כוונתה של חברת דירוג, סטנדרד אנד פורס, להעלות את דירוג האשראי עוד באותו היום. וכך אמנם היה. בידיעה שנכתב כי הדירוג יעלה ל – AA, ובפועל הוא עלה בפחות מזה, אבל לא נהיה קטנוניים.
היו שתהו מה ראה העיתון להפוך ידיעה כלכלית מהסוג הזה לכותרת ראשית. ב"ידיעות אחרונות" תמיד דרשו כי כותרת ראשית בכלכלה צריך שתיגע למשפחות, משקי בית, לציבור הרחב. מה לדירוג אשראי ולמשפחה הממוצעת?
שתפו:

פחות בדיקות – יותר בריאות



עיתון "הארץ" דיווח השבוע כי בית החולים אסותא שבאשדוד, הפועל שנה אחת בלבד, צבר גירעון של 150 מיליון שקל והנהלתו פנתה לממשלה בבקשת סיוע. סביר להניח כי הבקשה תתקבל כי רק לפני שנתיים שפכה הממשלה סכומים גדולים יותר על בית החולים הדסה שבירושלים. כמקובל בעניינים שכאלה, יוכרז על "תכנית הבראה", קשקוש מקובל לכיסוי תחת ממשלתי שבמסגרתה יפטרו כך וכך עובדים, יידחו תשלומים לספקים ויעבירו חלק מהנטל אל קופות החולים. איך אני יודע? כי כך נהגו כל ממשלות ישראל. בעניין הזה לא צפוי שיהיה חדש תחת השמש.

שתפו:

זוהייר בלבול



יש שתי אפשרויות: האחת, שזוהייר בהלול התפטר מהכנסת מנימוקים אישיים. והשנייה, כי הוא התפטר בגלל פוליטיקה, כפי שהוא אמר בראיונות לרגל חג ההתפטרות.
אני חושד בשדר הרדיו המעולה והח"כ השקוף שנימוקיו אישיים. נמאס לו. האלטרנטיבה להתפטרות עכשיו היא פיטורין באמצעות גדודי עז א-דין אל-גבאי שמן הסתם ימצאו להם ערבי מחמד אחר לייצג את ה"מגזר".
שתפו:

להפך, מר נתניהו


השבוע, מתברר, נפל האסימון למנהיגנו החכמים. אחרי שהתברר להם שמערכת הטילים נגד עפיפונים ובלונים לא מתפקדת, נמצא כי מערכת הטילים נגד טילים גם היא יודעת לפספס ב – 100%. זה קרה  לאחרונה פעמיים. "הארץ" מדווח כי השרים הרלוונטיים סיכמו על הוצאה של 30 מיליארד ש"ח למערכות טילים נגד כל דבר מעופף, כאשר מחצית מהכסף תבוא מייעול מערכת הביטחון והמחצית השנייה מתקציב הממשלה. הסכום ייפרס לעשר שנים, כך שכל שנה הצבא יתייעל ב – 1.5 מיליארד ש"ח ומשרד האוצר יקצה עוד 1.5 מיליארד ש"ח.
שתפו:

נורמליזציה של היוקר



האם יוקר המחיה בישראל נורא כל כך? ברור ששר האוצר, משה כחלון, חושב שזה המצב. בדיקה של ארגון חיצוני מצאה שכחלון מגזים לחלוטין. אלא שהפעם לא ניכנס לוויכוח הזה אלא ננסה, בסיוע בנק ישראל, להבין איך פועלת שיטת המחירים במדינה יהודית קטנה מוקפת אויבים.
שתפו:

דחיית מועד המוות



האם אפשרי ורצוי לדחות את מועד המוות? יש בני אדם, בעיקר מהסוג הדתי המאמין שהכל בידי "בורא עולם", הטוענים שהעניין כלל לא בידינו. אבל גם הם, לרוב, רצים לרופא בשר ודם כאשר חום גופם עולה ומאמינים באמונה שלמה שאנטיביוטיקה בהחלט מועילה באירועים שכאלה. אלא שיחסי דתיים עם האמונות שלהם אינם מענייננו אלא אם יודיעו כי אסור לרופא לעבוד בשבת, או כל טמטום מהסוג הזה שדווקא רווח במדינת ישראל.
שתפו:

צריך שמיר בסלט



הבורסה רועשת. ולא, הכוונה אינה לבורסה לניירות ערך או לבורסת הסחר העולמי בה ניטש קרב אכזר שאת סופו מי ישורנו. הבורסה הרועשת היא בורסת הרכילות על המועמד למשרת נגיד בנק ישראל עם תום כהונתה של קרנית פלוג.
בבורסת הרכילות עלו כבר כמה שמות. יש מי שמרמזים כי כבר נעשתה פנייה לפרופ' אלחנן הלפמן שלפעמים מתייר בישראל. יש הכמהים לשובו של סטנלי פישר שהוא בר סמכא בכלכלת ישראל עוד מהימים ששערו לא היה אפור. יש המציינים כי נדרשת הסכמה בין ראש הממשלה ושר האוצר – עניין לא פשוט להשגה. קרנית פלוג, במכתב פרידה, הצביעה על חשיבות השמירה על "עצמאות בנק ישראל". זה בערך מה שכתב קודמה לתפקיד, סטנלי פישר, כשהוא עזב וחזר למכורתו.
שתפו:

הפוך, מר עבאס



הסנאט של הרפובליקה של אירלנד קיבל, בקריאה ראשונה, הצעת חוק האוסרת יבוא וכל קשר כלכלי עם התנחלויות ישראליות שהוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי. למדקדקים בחוק ההגדרה הזו כוללת גם את מזרח ירושלים ורמת הגולן וכמובן כל ההתנחלויות בגדה המערבית. בתגובה הרשמית הביע משרד החוץ של ישראל זעם על החוק המוצע. ישראל, כהרגלה, עושה סקנדל מעניין חסר ערך פוליטי. פלסטין, כהרגלה, הגיבה בטיפשות.

על אף שמדובר בקריאה ראשונה ועל אף שנדרשת גם חקיקת הפרלמנט, התגובה של ישראל התייחסה לחוק המוצע כאל חרם על ישראל. אפשר להבין מדוע ממשלת הימין שלנו רואה בהתנחלויות חלק מישראל, על אף התנגדות בינלאומית נרחבת. אבל אם ההתנחלויות הן חלק מישראל, כעולה מהתגובה של שר החוץ בנימין נתניהו, מדוע ממשלתו לא מחילה את החוק הישראלי על אותן התנחלויות? כל עוד ממשלת ישראל וכנסת ישראל משמרות את מעמד השטחים בהתאם למצב הנוכחי, אין כל בסיס לטענת ישראל כאילו מדובר בחרם כנגדה. זה באמת חרם על ההתנחלויות – ותו לא.

 יהיה חרם?

כמה חומוס וסלט חצילים מתוצרת "סלטי שמיר" קונה אירלנד? בגרושים. ממש מספר זניח. אלא, וכך תופסת ממשלת ישראל את העניין, מדובר במהלך עקרוני. הקומקום השורק הזה עוד עלול להפוך לקטר רכבת אימתנית.
אבל, מה לעשות, ואירלנד לא יכולה להטיל חרם כזה על אמת? אירלנד, כמו כל חברה באיחוד האירופי, העבירה את הסמכות למדיניות הסחר שלה לידי האיחוד האירופי. כל עוד מוסדות האיחוד אינם אוסרים יבוא מההתנחלויות, אירלנד יכולה לקפוץ. האיחוד, ועל זה ישראל לא התקוממה על אמת, מטיל מכס על מוצרי ההתנחלויות. כלומר הוא לא מכיר בהן כחלק מישראל שמוצריה נהנים מפטור ממכס כאשר הם מגיעים לשדה התעופה בפרנקפורט. לא רק שישראל אינה מתקוממת אלא שממשלתנו הגאה והפטריוטית אפילו משתפת פעולה עם המס על ההתנחלויות בכך שכל יצואן מתנחל מקבל מהממשלה החזר על המכס ששילם. כן, בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, ואיילת שקד חיים בשלום עם הגדרת ההתנחלויות כ"לא – ישראל". אז מה הבכי הנוכחי?

סתם צביעות לטמטום ההמונים.

ממשלת פלסטין והארגון לשחרור פלסטין (עמו חתמה ישראל על הסכמי אוסלו) הגיבו, כמצופה באופן הפוך מישראל. בעוד אנחנו מקללים, הם מברכים ואף קוראים לממשלות אחרות לנהוג באופן דומה. בראבו לפטפטת של חבורת מחמוד עבאס מרמאללה. לעשות משהו רציני? זה לא בשביל חבורת עבי הכרס שהיגרה מתוניס לפלסטין החופשית.

פיתוי כספי

מהו "משהו רציני" שיכולה ממשלת פלסטין לעשות? הנה הצעה לחוק יסוד משק מדינת פלסטין.
כל עסק בהתנחלות שיירשם אצל רשם החברות בפלסטין ייהנה למשך עשר שנים ממס חברות בשיעור מופחת של 10%. ואם בעלי המניות שלו המתגוררים בהתנחלות יבקשו אזרחות פלסטינית הם ישלמו מס הכנסה מרבי של 20% (לעומת כ – 50% מס שולי מרבי בישראל) לאותה תקופה. כמובן שברגע שהעסקים האלה יהפכו מישראלים לפלסטינים הם ייהנו מפטור ממכס על יצוא לאיחוד האירופי וגם יוסר מהם חרם ההתנחלויות מטעם BDS ושאר אירגוניים שמציקים למשרד החוץ שלנו.

מה אתה אומר מר עבאס?




שתפו:

אובייקטיביות כלכלית


אתחיל בסיפור מהעבר הרחוק. היה היה עידן בישראל ובו בתקנות המכס נקבע כי ג'יפ הוא כלי רכב לשימוש חקלאי, ולכן המס עליו יהיה נמוך בהרבה מהמס על רכב אחר. למה כלי רכב לחקלאי שונה מכלי רכב לנסיעה לעבודה של יועץ מס? כי כך רצו שליטי המדינה דאז, שכל מה שרק ריח חקלאות עולה ממנו יזכה בסובסידיה או הטבת מס אחרת.
שתפו:

היוקר בזול



על פי הדיווחים, שר האוצר מודאג מיוקר המחיה ומשרדו מכין מהלכים שיוזילו את סל הקניות של המשפחה הממוצעת. במסגרת זו בוטלה (בינתיים?) התייקרות החלב ומוצריו. גם במשרד ראש הממשלה מודאגים, ושם גובשה "רפורמה" במשק החלב ולפיה תקנה הממשלה מכסות חלב שניתנו לרפתנים "קטנים", הנחשבים ללא יעילים – ולכן יקרים. הפיצוי יהיה מיליונים לרפתן, והמחיר יהיה מאות מיליונים לציבור. בתוך כך יתאפשר לייבא חלב ומוצריו ללא מכס מכל העולם. התוכנית הזו, לצד הפחתות מכס נוספות שמתכנן שר האוצר, אמורות להוזיל את המוצרים ולהוריד את יוקר המחייה.
שתפו:

מחלת הנפש של ההגירה



בשביל מה יש אלוהים? מנוסח השאלה ברור שאין היא מיועדת לאלה שמאמינים שיש ישות שבראה את העולם ומתפקדת מאז באופן שוטף. היא מיועדת לאלה שחושבים שאלוהים היא המצאה אנושית שביסודה אינה שונה מכל המצאה אנושית אחרת - דמוקרטיה, למשל. כהמצאה אנושית היא כפופה לרצון אנושי, למניפולציה, לאהבה, לכעס וללעג.
שתפו:

אפלית שכר הנשים



התופעה נדירה למדי, אבל בתחום פערי השכר בין גברים לנשים יש אחידות מופלאה: טרם נמצאה מדינה שבה, בממוצע, נשים משתכרות יותר מגברים. על פניו, פערי השכר המגדריים טורפים את הקלפים של הידע הכלכלי ולפיו ההשכלה תורמת להכנסה: כבר הרבה שנים ששיעור הנשים בישראל בעלות תארים אקדמיים מכל הסוגים גבוה משיעור הגברים, ויחד עם זאת פערי השכר השתנו רק במעט. זאת ועוד, לפי דו"חמרכז אדווה פערי השכר בין גברים לנשים גדלים ככל שההשכלה עולה.
שתפו:

לא לאכול את העוגה



את המשפט הזה קל להגיד, במיוחד כי לא ברור מהי העוגה. על פי מה שקרה עד כה נראה שהעוגה היא השטח שעליו נמצא שדה התעופה דב שבצפון תל אביב. בעלי הקרקע מבקשים לממש את בעלותם ולהפוך את השדה למתחם עירוני ענק ובו בנייני מגורים ואזורי מסחר - הכל בתמיכת יו"ר איגוד הנדל"ן, שר האוצר משה כחלון. העניין נדון לא פעם בבתי משפט, ובסופם של הדיונים החלו עיריית תל אביב, רשות מקרקעי ישראל ונציגי הבעלים לתכנן את השטח. בכל זאת – הרי אנחנו דוגלים בזכות הקניין, לא?
שתפו:

xx>xy



הנה שאלה מתבקשת: מדוע נשים חיות יותר שנים מגברים? לכאורה אפשר היה לצפות לממצא הפוך – גברים חיים יותר מנשים. גם בגלל שברוב שנות המאה ה – 20 ואפילו עתה נשים עובדות בשתי משרות (בית ועבודה מחוץ לבית) בעוד שגברים הסתפקו בעבודה מחוץ לבית. על נשים הוטלה המשימה ללדת ילדים בעוד הגברים הסתפקו בחפוז וגמרנו. ולידות, לפעמים, מסתבכות רפואית.
אם כך מה בכל זאת ההסבר?
שתפו:

לאפס את הכלכלנים



גיא רולניק הוא מהפרשנים הכלכליים היותר מוערכים בתקשורת. הוא האיש שבמו מקלדתו שינה את הקו הכלכלי של עיתונו – "הארץ" – מכלכלה חופשית לקרבות תקשורת בתאגידים הגדולים. בכך חסך מקוראי העיתון חלק ניכר מהבלי ה-"תחרות חופשית" – מושג שקיים במוחם הקודח של כלכלנים, וכמעט לא קיים במציאות. במציאות, לרוב, אם הכלכלה חופשית היא לא תחרותית. כמה תאגידים אתם מכירים שמייצרים מנועים למטוסי נוסעים? רולניק נאה דרש וקיים.
שתפו:

ההפלה והכלכלה



הנה סיפור מהחיים שמעבר לים. יש בפרלמנט הבריטי 650 מושבים, שבעת המושבים של מפלגת שין פיין, נותרו מיותמים, כי חברי מפלגה לאומית אירית זו מסרבים להישבע אמונים למלכת אנגליה.
המפלגה השמרנית ובראשה תרזה מיי זכתה בבחירות ב-316 מהם. בפועל, היא צריכה עוד ששה קולות לקבלת רוב. והנה צחוק הגורל: יש בפרלמנט מפלגה שלה 10 נציגים. מספר קטן אבל גדול. כי בלי מפלגת ה – 10,המפלגה הפרוטסטנטית מצפון אירלנד, אין לתרזה מיי רוב בפרלמנט. בצר לה, נאלצה המפלגה השמרנית לחתום עימה על הסכם קואליציוני.
שתפו:

נשים לא מכלכלות



האם בני אדם, בחיי הכלכלה שלהם, נוהגים בהיגיון? זו מסוג השאלות שאין להן תשובה כי כלל לא ברור מהי התנהגות הגיונית במובן הכלכלי של המילה.
באוניברסיטה מלמדים כי יש הגיון כלכלי שמניב תועלת מרובה יותר מהתנהגות שאין בה הגיון כלכלי. ביסוד אותו הגיון כלכלי עומדת ההנחה שהאדם ירצה עוד. כמה עוד? ללא גבול. הומו אקונומיקוס הוא טיפוס מקסימליסט. תמיד רוצה עוד.

שתפו:

בני אדם? נמאסתם



גרי בקר, חתן פרס נובל לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו ומהכלכלנים היותר ימניים שפעלו במאה הקודמת, הסביר פעם כי יש "רמה אופטימלית" של פשע. כל ניסיון להוריד את רמת הפשיעה מתחת ל"אופטימום" יהיה כל כך יקר שהעלות לא תצדיק את התועלת. ואכן מי שמסתכל על המאמץ של המשטרה/פרקליטות בעניין העמדתה לדין של שרה נתניהו על גניבה מקניין הציבור עלול להגיע למסקנה דומה. מתברר שאנחנו עושים יותר מדי דברים מיותרים.
הבעיה היא בני האדם. התושבים. האזרחים. הם, בלשונו של פרופ' בקר מאוניברסיטת שיקגו, מפריעים. לא אופטימליים. השבוע, ללא הדים מתאימים, נמצאו שורה של תרופות למצב הביש שבו אנחנו נמצאים.
שתפו:

הימורים מוטרפים



בישראל המסתגרת תחת בית השחי של נתניהו החיוך היה גדול: ארה"ב הטילה וטו על הצעת ההחלטה של כווית במועצת הביטחון. אלא שזו דווקא היתה ההצבעה הפחות חשובה.
מה היתה ההצבעה החשובה? ההצבעה על הצעת ההחלטה של ארה"ב שגינתה את החמאס ושאר אירגוני טרור על מעלליהם נגד ישראל. ומדוע ההצבעה הזו – שבה אף מדינה לא תמכה בהצעת ארה"ב – מעניינת? כי תוצאותיה היו ידועות מראש אך הממשל האמריקאי התעקש להעלותה ולהציב כנגדו את כל מדינות נאט"ו החברות במועצת הביטחון. איזה סוג של טיפש דופק ראשו בקיר? אין מה לדבר, דונלד טראמפ מהמר בקזינו עם קלף אחד. כדאי שיתייעץ עם ידידו שלדון אדלסון.
שתפו:

בינה נטולת רווחה



לא מכבר הסביר לי נהג מונית שאת שירותיו שכרתי, כי בקרוב הוא עומד להיות מובטל. למה מה עומד לקרות? תהיתי. תוך שנים ספורות, הסביר, מכוניות אוטונומיות יחליפו את המוניות ולמקצוע הנהג לא יהיה ביקוש.
בנסיון לעודד את האיש הצבעתי על שלושה כשלונות קטלניים של מכוניות אוטונומיות, על חולשתה של המכונית החשמלית הנובעת ממגבלות הסוללה החשמלית שלה, ועניינים נוספים שיאטו עד למאוד את העתיד השחור שלנגד עיניו.

שתפו:

הקו הישר בין פסגות ובלפסט


מתי זה קרה? תלוי מי סופר ואיך נעשית הספירה, ועל זה יש ויכוח. לפי ספירת א' אירלנד השתחררה מהכיבוש הבריטי ב – 1923 ולפי הספירה ב' – רק ב – 1949. כך או כך המאבק היה ממושך ויש לו זווית ישראלית קטנטנה שאליה נגיע בסיום.
הרפובליקה האירית, או בקיצור, אירלנד, היא חברה באיחוד האירופי, כמו בריטניה. אלא שבריטניה הודיעה על כוונתה לפרוש מהאיחוד, ואירלנד ממש לא בסיפור הפרישה על אף שרוב תושביה מדברים אנגלית. מה שמוסיף סיבוך, זה שבקצה הצפוני של האי האירי יש "מדינה" ושמה צפון אירלנד שהיא לא ממש מדינה אלא חלק אוטונומי בתוך בריטניה.
שתפו:

אשלג תמורת מקלחת



כך נכתב בדו"ח הממשלתי: "בהתייחס לאפשרות כי בעתיד יאזלו המים בקידוחים הקיימים (ו)יהיה צורך באספקת מים ממקורות אחרים". מדובר בדו"ח הממליץ על מדיניות הממשלה באשר לזיכיון בכריית מינרלים מים המלח הנמצא כיום בידי תאגיד כימיקלים לישראל ויסתיים ב – 2030. ביום בו התפרסם הדו"ח הודיעה הממשלה כי ראוי להפחית 2 דקות מהמקלחת לכל אדם.
שתפו:

בזכות האנטישמיות



נשיא פלסטין, מחמוד עבאס, אמר כי היהודים הביאו על עצמם, באורחות חייהם, את השואה. מטומטם, גזעני ומה שחשוב לענייננו: מוטעה היסטורית. עבאס, הרואה עצמו מומחה בתחום, אמנם התנצל רפות אבל לא יעזור לו: הוא סיפק נשק לכל מי שמתנגדים לאיזה שהוא הסדר בין ישראל ופלסטין.
ידידה גרמניה לא יהודיה כתבה לי כי השתתפה בהפגנה בברלין נגד מעללי ישראל בעזה אך עזבה אחרי שזיהתה כמה שלטים עם "ניחוח אנטישמי". השאלה היא האם האנטישמיות העכשווית היא לא מהסוג ש"היהודים הביאו על עצמם".
שתפו:

ברוכה הבאה, גב' אינפלציה



מדוע החוק קובע כי על בנק ישראל לבצע אינפלציה – קצב עליית מדד המחירים לצרכן - של 1-3% ולא של אפס? יש לכך שני הסברים. האחד, בזמן שהחוק נדון בכנסת היעד הזה היה שאפתני ולא קל להשגה. היינו ברמות אינפלציה גבוהות יותר, ואפס נראה משימה בלתי אפשרית.
שתפו:

בשם זכויות העובר


בעוד 10 ימים יתקיים ברפובליקה של אירלנד משאל עם בשאלה האם להמשיך לאסור, דה פקטו, הפלות לנשים הרות או להתיר אותן. באירלנד, על הרקע הקתולי שלה, קשה לנחש את התוצאה. במשאלי עם קודמים, שבהם הוצעו שינויים מזעריים באיסור הכמעט גורף, הדת גברה על זכויות האישה לגופה.
עתה הסיכויים נראים מעט "טובים" יותר למצדדי ההפלות. בכל זאת יש שם ראש ממשלה הומוסקסואל ולא מכבר נחקק חוק המאפשר נישואין בין בני אותו מגדר. אולי, יש התוהים, אירלנד תשתחרר מהדת?
ואף אחד לא שואל מדוע עניין כזה בכלל נזקק לחוק, לשינוי בחוק, למשאל עם או לכל הליך חברתי.
שתפו:

שיתבייש מי שלא מתבייש


כתב: ב. מיכאל (*)

שיתבייש מי שלא מתבייש בירי המופקר במפגינים לא חמושים, בעוד שועיה, ראשיה, אדוניה ורבניה חוגגים חגיגה חלולה וסרת טעם.

שיתבייש מי שלא מתבייש במחזה הגרוטסקי, השטני, המושחת של מאות חוגגים נפוחים הגודשים את האוויר בקלישאות מזויפות, בעוד אלפי מפגינים לא חמושים הכלואים בגטו עזה "מוצאים את מותם" או נפצעים מרוביהם המשולחים של צלפים אמיצים, חלקם מן הסתם גם צוהל עם כל אדם שניצוד.

שיתבייש מי שלא מתבייש באדישות המפוהקת, הקרה, המרושעת שבה אזרחי ישראל מקבלים את "טבח טראמפ".

שיתבייש מי שלא מתבייש בידידות המגונה, העלובה, המתרפסת בין שני נרקיסיסטים חסרי מעצורים. האחד - זנאי גזען, הומופוב, מיזוגן, דמגוג, גס רוח ושקרן בלתי נלאה. השני - שוביניסט, חנפן, ציני, מסית, מדיח, דמגוג, ושקרן שאינו נופל כהוא זה בכישורי השקרנות שלו מידידו שמעבר לים.

שיתבייש מי שלא מתבייש להמשיך ולהאמין כפתי מוחלט לגיבובי השקרים והתירוצים של דוברי הצבא למיניהם, בשירות צבאי או בתקשורת, שעמלים כבר ימים ושבועות על ייצור תירוצים והסברים מלומדים לטבח ידוע מראש.

שיתבייש מי שלא מתבייש לבלוע בצייתנות העדרית את האגדות הרשמיות כאילו עָם מזי הרעב בעזה מהווה איום כלשהו, ולו גם הקטן ביותר למדינת ישראל, לעם היהודי כולו, או לגייסות המקיפים את כלאו ויורה בהם כבדגים הכלואים בחבית.

שיתבייש מי שלא מתבייש במראה חיל האוויר המפציץ מן האוויר מכלאה של שני מיליון בני אדם.

שיתבייש מי שלא מתבייש למראה הלצון הסרקסטי שחמד לו היושב במרומים, כאשר שלח את הפלישתים מעזה להילחם בגולייתים הישראלים, ובידיהם רק חלוקי אבנים וזנבות בוערים של שועלים מעופפים. כאילו התחשק לו לפתע לשוב את התנ"ך, אבל במהופך.

שיתבייש מי שלא מתבייש בגדר נתעבת שזכתה לפתע בקדושת הר סיני, שכל הקרב אליה מות יומת. מקדש חוטי ברזל, שסביבו רצועת מוות גרועה מרצועת המוות של השטאזי לאורך חומת ברלין. 

שיתבייש מי שלא מתבייש בשקרנות המופלגת והמתמדת של מדינתו, כאילו היא רק רוצה שלום ולא שטחים. כאילו צבאה הוא הצבא הכי מוסרי בעולם. כאילו היא לא רודנות כיבוש מן המפלצתיות בעולם. כאילו היא לא שואפת לבצע טיהור אתני בשטחים הכבושים. כאילו באמת אין עם מי לדבר. כאילו מתנחליה אינם פראי אדם חמדנים ומשולחים. כאילו היא דמוקרטיה. כאילו אין לה נשק גרעיני. כאילו היא באמת חוששת מאיראן, ולא עושה בה שימוש כדחליל לשימור כסאו של ביבי. כאילו בכל אשמים השמאלנים, הקרן החדשה ורוכבי האופניים.

בקיצור, שיתבייש כל מי שלא מתבייש היום במדינתו.

ולנו, המתביישים, לא נותר אלא לשאול, כמו נתן אלתרמן וכמו תמר אחות אמנון המקראית: ואנחנו, אנה נוליך את חרפתנו?

(*) הארץ, 15.5.2018

שתפו:

איראן, קוריאה וטראמפ



הבה נשחק בנדמה לי. במשחק הפוליטי הזה נניח, כפי שמצווה עלינו ראש ממשלתנו האדמו"ר נתניהו, כי ממשלת איראן היא שקרנית. ונוסיף: לא רק ששיקרה בעבר אלא גם משקרת בהווה. ואם פקחי סוכנות האטום הבינלאומית לא גילו את השקר, הדבר רק מעיד על אוזלת ידם. איראן מנסה לפתח נשק גרעיני וכלים להובלתו.
עכשיו נתחיל במשחק. ולדימיר פוטין, ידידו הטוב של האדמו"ר מבלפור, מחליט שיועיל לו ולמדינתו להעמיד את ארה"ב במקומה הראוי. נשיאה, דונלד טראמפ, מנסה להראות שהוא לא חנון כקודמו אלא שרירן מצטיין המוכן לפעולה. פוטין, מחליט לסייע לאיראן להתקדם במשעול הגרעיני ומספק לה כלים לייצור מוגבל של צנטריפוגות מתקדמות. לא בחינם, כמובן. האיראנים משלמים מחיר מופקע כמקובל ביחסים שבין אוליגרכי רוסיה ושותפיהם לעסקים.
שתפו:

בזכות השקר


בבית המשפט המחוזי מרכז מתנהלת תביעה שיותר משהיא חשובה לתובעים והנתבעים, היא מלמדת על תרבות השקר הכלכלי הנוהגת כאן.
מדובר בתביעה ייצוגית העוסקת במחיר הגז הטבעי שמוכרים בעלי זיכיון בשדה "תמר" לחברת חשמל. התובעים בדעה שהמחיר שנקבע כפול ממחיר סביר. הנתבעים – בעלי הזיכיון, חברת חשמל והמדינה – טוענים שהמחיר הוא סביר בהחלט ולבטח לא מופקע.
שתפו:

כאשר תאגיד נותן מתנה



לא מכבר הייתה בצורת חדשותית-כלכלית ו"הארץ" יצא עם כותרת ולפיה "איירון סורס....בדרך לחלק דיווידנד של 250 מיליון דולר". מה, באמת? ומי זו בכלל איירון סורס? ובעיקר למה זה מעניין?
מתברר כי זו "חברת האינטרנט הגדולה בישראל". לא בזק. לא HOT. לא אינטרנט זהב ולא אינטרנט כסף. איירון סורס! לפחות למדנו משהו על עולם האינטרנט הישראלי.

שתפו:

קוריאה, ישראל ואיראן



עכשיו הכל ברור ומתועד: איראן שיקרה. בפומבי היא אמרה שאינה מפתחת נשק גרעיני. ובצנעה עשתה את ההפך. לכן צריך לבטל את ההסכם הבינלאומי. ובעצם, למה לא, עדיף לתקוף את איראן וללמד אותה לקח.

הנה ב - 33 מילים מה שבנימין נתניהו אמר ברבע שעה. וכהרגלו – כמו איראן – הצניע את האמת.
 
שתפו:

"הביטחון הכלכלי בסכנה!"




הפעם אני כותב על דו"ח שלא קראתי. אעשה מה שכל כותב לא רציני עושה: הוא מסתמך על הדיווח בעיתון. ב"דה מרקר" שמו את הציטוט דלעיל בכותרת בדיווח על דו"ח ועדה שבדקה את בתי הספר לכלכלה באוניברסיטאות ובמכללות. הוועדה, רוב חבריה פרופסורים מחו"ל, מצאה שמצבם לא טוב. מספר הסטודנטים הולך ופוחת. פירסומי החוקרים הם בליגה ג'. מכאן קצרה הדרך למסקנה שהמדינה כולה על הפנים – כלכלית, כמובן. והמצב עוד יחמיר, אלא אם יינקטו מיד צעדים לשיפור המצב: תוספת תקציב, תוספת שכר, שיתופי פעולה בינלאומיים, ועוד ועוד עניינים יגעים שכאלה.
שתפו:

שובה של החצבת




הנה כותרת של חדשות המחר: "משרד הבריאות: התגלו 25,000 מקרי פוליו (שיתוק ילדים) חדשים". ומסביר הפרשן המלומד: "על בסיס נתוני העבר חמישית מהם ימותו והשאר יהיו נכים לתמיד". מישהו רוצה לנחש מה יקרה בעקבות פירסום הידיעה הזו?
עד כאן הפייק ניוז.
שתפו:

אחורה צעד




אנתוני (טוני) אטקינסון היה כלכלן בריטי שמעטים שמו לב אליו כי עיסוקו העיקרי היה עוני ואי-שיוויון. אין דבר שהממסד האקדמי-כלכלי שונא יותר מאלה שמראים כי כלכלה חופשית ותחרותית לא מניבה מחירים אחידים, לא מניבה שיוויוניות, ומגבירה אי-שיוויון. ובקיצור: מתפקדת מצוין למען מי שיש להם.
למען הסר ספק אטקינסון לא היה שמאל במובן הקלאסי של הסיווג הפוליטי. הוא היה סוציאל-דמוקרט שלא ערער על הקפיטליזם, כמו רוב תומכי מפלגת הלייבור בבריטניה. מה שמגדיר את אטקינסון מבחינה פוליטית הוא יריבו: מי שזוכר את טוני בלייר, מנהיג אותה מפלגה בשנות ה -90' של המאה הקודמת, מזהה מיד מין שמעון פרס כזה שאפילו לא טרח להתחפש לשמאל. אטקינסון היה נגדו.

שתפו:

שקרים רבותי, שקרים




מהו השקר הכי מוצלח? כאשר בנג'מין ניתאי מספר שראה את ה"כלניות" – חיילים בריטים – בילדותו ברור לכל שביבי משקר כי הצבא הבריטי עזב את פלסטין בטרם נולד ראש ממשלתנו השקרן הלא יוצלח. ואמנם הוא לא יוצלח בשקרים, אך בוחריו נהנים מאיך שהוא עובד עליהם. וואלה, ממזר האיש.
שקר מוצלח הוא זה הכולל בתוכו, ליתר דיוק בעטיפתו, 90% של אמת. עד כדי כך שמרוב אמת קשה לראות את השקר. ולעיתים גם זה לא באמת נורא כי אם השקר עטוף בשוקולד שממתיק לנו את החיך – עדיף להתעלם.
שתפו:

הכלכלן כטיפש




יועצו הכלכלי של ראש הממשלה ויו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה הציע לבטל את שכר המינימום לעובדים זרים. פרופ' אבי שמחון נימק את ההצעה בכך שלעובדים הזרים אין אלטרנטיבה גם בשכר נמוך יותר ולכן היצע העובדים הזרים לא יפחת. עוד הסביר כי לעובדים הזרים אין "מתחרים" ישראלים על מקומות העבודה – בניין, סיעוד וחקלאות – ולכן הורדת שכרם לא תשפיע על שכר עובדים ישראליים. ולבסוף ציין כי הורדת השכר בסיעוד תסייע עד למאוד לקשישים קשי יום ומוגבלי מחלה.
שתפו:

המכתב עושה את המס



בזמנו זה היה מידע מרעיש: מספר העניים עליהם מדווח המוסד לביטוח לאומי גדול בהרבה ממספר העניים עליהם מדווח מנהל הכנסות המדינה. איך זה שעם אותו קו עוני – ההכנסה המשפחתית שמתחתיה סופרים עניים – שני גופים ציבוריים מגיעים למסקנות כה שונות?

שתפו:

תהיה הדיוט



לפני זמן רב למדי פגשתי בפרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב שמונה לחבר במועצת המנהלים (דירקטוריון) של דיימלר בנץ – חברת האם של יצרן המכוניות מרצדס. "מה לך לפרונט בק-אקס?" תהיתי בשאלה ומכשלה בתוכה. הפרופסור השיב שגם הוא תהה מדוע ביקשו ממנו לכהן בתפקיד כל כך זר להווייתו. התשובה הגרמנית היתה חדה: "כי אתה לא מאיתנו". באותם ימים במרצדס רצו הדיוט (במכוניות ועסקים) במועצת המנהלים.
שתפו:

קפיטליזם כמרקחה



לפני כמה שבועות סילקה ממשלת בריטניה 23 דיפלומטים רוסיים אחרי שרוסיה סרבה לקחת אחריות על הרעלתו של מרגל לשעבר ששוחרר והתגורר בבריטניה. לצעד האנגלי הצטרפו מדינות נוספות (אבל לא ישראל) ובתגובה סילקו הרוסים דיפלומטים מאותן מדינות. המצב עכשיו נראה רגוע לאחר שהכבוד הלאומי של השחקנים הושב לכנו.
שתפו: