גדעון עשת

אנשים חרדים בעת מלחמה. ולא, לא מדובר בחרדות שהפכו לסוג של פציעה אזרחית מוכרת בישראל – "נפגעי חרדה". ישראל, והיא לא יחידה, מיישרת קו עם ממשלתה בעת הזו. המביע עמדה חריגה  חושף עצמו למבול של תגובות אלימות. מי שמביע התנגדות למלחמה מוקע כבוגד. ומי שאינו יהודי  נפגע פיזית מבריוני הימין הקיצוני שבימי מלחמה מתרבים בקצב מפחיד. יש, על כן, סיבה לדאגה. אבל יש כמה עניינים שמבצבצים ומעלים חיוך של שביעות רצון. הנה כמה מהם:

אחרי יותר משבועיים של מלחמה, רבבות מגוייסים, אלפי שעות טיסה, ירי טילים ואש תותחים עלתה השאלה - מאיפה הכסף? וכך, כמיטב מסורת הדיונים הציבוריים, הוזמנו המומחים. וכמירע המסורת התפזרו המספרים  במיליארדים על פני הספקטרום הפיננסי. ללמדנו כי על אף שהמומחים מומחים, והכלכלה לכאורה מדע, אין הסכמה על כלום. כי כלכלה ותקציב אינם מדע - הכל פוליטיקה. וטוב שכך.

אחד הוויכוחים המתמשכים בכלכלה הוא האם הפרטה, כלומר ייצור מוצר או שרות בידי פרטיים, עדיף על פני ייצור בידי גוף ציבורי/ממשלתי. חובבי ההפרטה נוהגים להצביע על חוסר היעילות של המגזר הציבורי.  נמל אשדוד וחברת חשמל אינם יעילים. והראייה? השכר שם גבוה. לפי ההגיון הזה, השכר הגבוה בחברת הביטוח הפניקס, לבטח של מנהליה, הוא הוכחה ניצחת לחוסר יעילות של המגזר הפרטי. בישראל ניצחה אידאולוגיית ההפרטה כבר מזמן. בעניין הזה אין הבדל בין ליכוד לעבודה. יצחק הרצוג, כשר רווחה, הפריט כל מוסד ציבורי שהיה באחריותו. אלא שבישראל ההפרטה מחולקת: הרווח הולך לבעלים הפרטיים. העלות - על הציבור. הנה שלוש דוגמאות מהעת האחרונה: רפואה פרטית יש החושבים כי ועדת גרמן ביטלה את השרות הרפואי הפרטי (שר"פ). היא לא. היא הקפיאה את המצב הקיים. ומה קיים? במקומות שבהם יש שר"פ בערך 75-95% ממימון ניתוח "פרטי" בא מכסף ציבורי, כלומר, קופת חולים והביטוח המשלים. אין בארץ כמעט אף ניתוח פרטי שכל מימונו בא מכסף פרטי. הובלה פרטית לא מכבר נדרש בית המשפט המחוזי בחיפה לאשר הסדר נושים בחברת הספנות צים. צים הי...

הנה שני אירועים מהעבר הדי קרוב, מאותם מבצעים, כלומר מלחמות, בעזה שבהם "נכתש החמאס ומושב כוח ההרתעה של ישראל". באחד המקרים, במטרה לפגוע בתשתית החמאס פוצצה תחנת הכוח לייצור חשמל. התוצאה: ישראל הגדילה את אספקת החשמל לעזה, במקום החשמל מייצור עצמי.

אולי טרם שמעתם אבל קיבוץ גן שמואל יארח השבוע כינוס רב משתתפים תחת הכותרת "כנס החשמל של ההתיישבות העובדת". מזכיר הקיבוץ, זאב קוליקובסקי, יברך את המשתתפים. מנכ"ל משרד האנרגיה ירצה על "עושים חשמל". שר האנרגיה ישנן באוזני המשתתפים על "החשמל כמנוף חינוכי" ויצחק תשובה, מזכייני מאגר גז בים התיכון, על "קרבה שנת הגז". לאחר מכן תהיה אתנחתא מוסיקלית (רביעיית א-קפלה, למעוניינים) ומיד לאחריה, איך לא, הגורו מיקי צור מקיבוץ עין גב ידבר על "פנאי לאדם ופנאי לתחנת הכוח".

פרופסורית שקודמה לא מכבר לתפקיד בכיר במוסד אקדמי גילתה עד מהרה כי שכרה נמוך משכרו של הגבר שאותו החליפה.  אולי, אם ח"כ עליזה לביא וחברותיה יצליחו, היא תוכל לתבוע את המוסד המפלה. על פי הצעת חוק יקבלו נשים המופלות לרעה בשכרן כפל פיצוי.

זה כבר חלק מההיסטוריה הקצרה של ישראל. כשרועם התותח – הפור נופל.  כך הגיבה מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ) עם תחילת מבצע סיני לו התנגדה, ובצדק, כקנוניה של ישראל עם הקולניאליזם הבריטי-צרפתי. וכך מפלגת העבודה דהיום כאשר יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ מתייצבים ונותנים גיבוי מלא לממשלת נתניהו – כאילו ישראל הותקפה בידי זדים. כדאי לעשות סדר בסיפור הזה.

זה צפוי לקרות בתוך 24 שעות. כעת, כאשר שלושה מהחשודים העצורים, כך דוברי המשטרה, הודו ושחזרו את פשעם אמורים השלטונות לפוצץ את בתיהם. ליתר דיוק את בתי משפחותיהם בירושלים ובבית שמש כמקובל עם טרוריסטים. מדובר בחטיפה וברצח של מוחמד אבו חדיר, תושב ירושלים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר לאבי הנער שנרצח כי "נמצה את הדין". והדין ידוע. כאשר מצאו את מי שהודה ושיחזר את רצח ברוך מזרחי: פוצצו את בית משפחת החשוד ברצח וכך נהגו גם בבתי החשודים ברצח הנערים החטופים בחברון.

יש תחום שבו ארצות הברית מתעקשת לשמור על הבכורה העולמית: שיעור התושבים שברשותם נשק חם – כלומר אקדח, רובה וכיו"ב.  לפי דירוג שפרסם העיתון "גארדיאן"  88.8% מתושבי ארה"ב מחזיקים כלי ירי.  ברוב מדינות המערב השיעור הוא פחות משליש. אנגליה חריגה עם 6%. ישראל, משמח לשמוע, שומרת על רמה קרובה לבריטים. אבל לך תסמוך על הגארדיאן שאפשר ולא סופר מתנחלים/מתיישבים בשטחים שאותם מחרימה ממשלת הוד מלכותה ורוב מדינות האיחוד האירופי.