גדעון עשת

  מרכז טאוב בירושלים הוא נותן החסות. החוקר נחום בלס מנהל אותו. תכירו: פורום למדיניות חינוך. המשתתפים הם חוקרים באקדמיה, מנהלי בתי ספר, מורים וכל מי שהפופיק שלו רוטט למשמע דיונים על בתי ספר. אני – לא חוקר ולא מחונך – משתתף אילם. בשבועות האחרונים הדיונים מתלהטים ויש בהם עניין לציבור בכללותו.

  "מותר האדם מהבהמה אין" פסק קוהלת שנחשב אמנם חכם אבל המשפט די טריוויאלי. מה שאינו טריוויאלי הוא מי מבין "האדם" מותר פחות ומי יותר מאחרים. חסידי תורות הגזע – כולל היהודים שבהם – מצאו כל מיני סוגים של אנשים שהם לטעמם נחותים. מבין היהודים היו שהתסתמכו על שיעור היהודים מבין מקבלי פרס נובל. אלא שהיהודים בישראל קלקלו את ההישג הזה. בקיצור: תורות הגזע לא נתנו פתרון.

  מה מסתתר מאחורי המילים שהממשלה ודובריה מפיצים מאז תחילת המגיפה. קפסולה : קפסולה היא קופסה/קבוצה סגורה. קפסולה של קפה או תרופה המאוחסנת בקפסולה מוכרים לכולנו. בחיים האנושיים אין דבר כזה. מורה ותלמידיו לעולם לא יהיו קפסולה. כי הן למורה והן לתלמידים יש חיים מחוץ לכיתה. יש אחים, משפחה, קולגות, קפסולות אחרות. לימוד בקפסולות – גם "מוקפדות" כדרישת משרד הבריאות - הוא קשקוש מההתחלה ועד לסגר הבא.

חגיגה שכזו לא נראתה ביקום זה עשרות שנים. מפלגת הלייבור בניו זילנד ניצחה ברוב מוחלט בבחירות לפרלמנט. הסוציאל דמוקרטים – זן פוליטי שבישראל נכחד סופית עם  חבירתם של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו – למדו בעשורים האחרונים להפסיד תחת כמעט כל עץ רענן. ברוב העולם – כולל רוסיה וסין – המאבק הפוליטי נטוש בין סוגי ימין. וייתכן, אני לא מכיר את הפוליטיקה בניו זילנד – שגם שם הלייבור הוא מהטיפוס של הבוגד האולטימטיבי בסוציאל- דמוקרטיה הלא הוא משת"פ מלחמות הימין בעירק ובאפגניסטן: טוני בלייר מהממלכה המאוחדת.

  הקוראים המתמידים מכירים את חיבתי למחקרים, לרוב אזוטריים, שמתפרסמים ברחבי העולם. ב – 2008 סיפרתי על מחקר שבדק האם שעון קיץ חוסך חשמל. את מדינת אינדיאנה שבארה"ב חוצה קו שעה כך שבחלק מהמדינה השעה אינה זהה לחלק השני. במשך כמה שנים הונהג שעון קיץ רק בחצי אחד. מכאן התרגיל החשבוני שעשו החוקרים. הם השוו את צריכת החשמל בין שני האזורים.

  עיתון ה"גארדיאן" האנגלי כתב, ו"הארץ" הישראלי ציטט בדיקה שעשה InfluenceMap ובה נמצא כי בפייסבוק פורסמו 51 מודעות המכחישות את משבר האקלים וכוללות מידע כוזב, כמו למשל שדלק מזהם אינו מסוכן ועוד מיני תבלינים שכאלה. ב"תרבות הווטסאפ" הפושה במקומותינו מקובל לעשות "העבר" לכל מיני סרטונים וטקסטים שמישהו ממכרנו העביר לנו. בתרבות הזו יש "סמוך על" כלומר שמי ששלח יודע מה שלח. מה שכמובן לא נכון כלל ועיקר. אז לא רק פייסבוק אשם. אנחנו עושים דברים דומים.

  כאשר הגיע לבית הלבן אחרי שיצא מבית החולים הצטלם הנשיא טראמפ ללא מסיכה. יש האומרים שפלט "תורידו את המסיכה, המחלה לא רצינית". אחרי שתחילה הכחיש שיש נגיף מתברר עכשיו – שלב שני בחינוכו של הנשיא – שיש נגיף אבל הוא לא נורא.

  פלוני, בעל ניסיון רב בכלכלה ציבורית, נשאל על ידי בנו מה תהיינה התוצאות הכלכליות של המגיפה. הוא הפנה את השאלה גם אלי וכך "נולדו" שתי תשובות סותרות זו את זו. פלוני מאמין, כמו בני גנץ, בביאת משיח הבדיקה עם תוצאה בתוך 20 דקות, מה שייתר את הסגר. אני מאמין שאם זה מה שגנץ מאמין – אז זה נטול ערך. עם זאת, לשתי התשובות מכנה משותף: שתיהן ניסו להעריך מה יהיה בשנה הקרובה. בכלכלה זה נקרא "הטווח הקצר".

  לפני כמה שנים במסגרת עבודה "לתועלת הציבור" צוויתי להפעיל חוג אקטואליה במתנ"ס מקומי. יום אחד הנושא בחדשות היה מה שלימים הפך לשגרה: "השקרים של נתניהו".   כששמעו משתתפי החוג את נושא השיחה התעורר כעס. "אתם בתקשורת משקרים כאשר אתם טוענים שנתניהו שקרן", הסבירו המשתתפים.