גדעון עשת

זה לא יפה, שמאלנים שכמותכם, שאתם לא מפרגנים לממשלה שככל שמספר תומכיה בכנסת מתקצר כך גוברת בה ההומניות ודרך ארץ. לפני שבועיים במקום ללמד את תושבי עזה לקח על מעלליהם, החליטה הממשלה לחסוך בתחמושת ולשפר את תוחלת החיים בגטו שהקמנו שם. יפי הנפש  בעולם בקושי שמו לב להחלטה האנושית הזאת. אבל כאשר ממשלתנו יוצאת בגבורה נגד תאגיד בינלאומי גדול ומוכר – השמאל בכל העולם צוהל ומחכה לבשורה על פי בנימין.

אני לא יודע כמה מכם מכירים את האדון או הגברת פראמיקסו. משפחת פראמיקסו, מתברר, היא משפחה מסוכנת. זו משפחת נגיפים (וירוסים) שצאצאיה מופקדים על מחלת החצבת. זו מחלה מדבקת לא נעימה. בתסמינים שלה יש דווקא משהו נחמד: מופיעה פריחה על הגוף, ויש מי שמוצא דמיון בינה לפרחי החצב. בכשליש מהמקרים, מדווח משרד הבריאות, החולים מקבלים גם דלקת באוזן התיכונה ובעין. במקרים נדירים זה יכול להיגמר ממש רע. החיסון, מדווח המשרד, מצליח ב – 97%. כלומר 3% מהמתחסנים בכל זאת יידבקו במחלה. מבחינה סטטיסטית החיסון הוא סיפור הצלחה.

"ביי ביי בייבי" היא הכותרת שנתנה קרן המטבע הבינלאומית לסדרה של נתונים שפירסמה שמצביעים בברור על ירידה מתמשכת בשיעורי הילודה הנמדדים כמספר הילדים לאישה. התופעה היא כלל עולמית ויש מדינות – יפן וסין הן הבולטות, אבל איטליה ויוון אף הן ב"סכנה" – שהיחס בין צעירים וזקנים יהפוך נתון דמוגרפי לבעיה כלכלית. בניגוד לעניינים פוליטיים וכלכליים, מגמות דמוגרפיות לא ניתנות לתיקון מיידי, ואולי – כך חשבו – לא ניתנות לתיקון כלל. התופעה הזו צריכה להדאיג בעיקר את בני 50 +   כי כאשר הם יפרשו מעבודה הצעירים עלולים להתמרמר על הנטל הכלכלי של "תחזוקת הקשישים" שלא רק חיים יותר אלא גם חולים יותר – ממש אסון כלכלי – ולקצץ בקצבאות. איך אנחנו יכולים להימנע מהתרחיש הזה? שלושה כלכלנים מאוניברסיטאות אמריקאיות פרסמו בימים אלה מחקר ולפיו יש דרך, והיא נבדקה ונמצאה מובהקת מבחינה סטטיסטית, ללא עלות כלכלית של ממש, והכי חשוב: כיף רב משמעי. הם מתחילים בעמדה פסימית. שורה לא קטנה של מחקרים בביולוגיה מצאה קשר שלילי בין שיעור הילודה וצריכת סמים. מסקירת המחקרים האלה עול...

התגובות על החלטת הקבינט להפסקת אש בעזה השבוע היו מעורבות. צמד מנהיגי ה"מרכז" יאיר לפיד ואבי גבאי תקפו את ההחלטה מימין בדרישה להגיע להפסקת האש המבוקשת אחרי "מכה קשה". גם המפגינים של הימים האחרונים באו בטענות לממשלה על הכניעה הנחפזת. בחד"ש בחרו לנשק את ידיו של ראש הממשלה באמצעות הטענה ש"ישראל התחילה" בעת ששיגרה יחידה של מסתערבים לבחוש בקלחת המנהרות בעזה – מבצע שהסתיים בכישלון עת היחידה התגלתה. ומכיוון ש"ישראל התחילה" נכון יהיה ש"ישראל תתקפל" – כפי שהקבינט החליט.

אורן יפתחאל כתב סיפור מחייו שהתפרסם  ביום שישי האחרון ב"הארץ". גם בסיפורים לכאורה עובדתיים רשאי הקורא לברור, להוציא דברים מהקשרם ולמצוא משמעויות שהסופר כלל לא התכוון להן. הסיפור (והספר) לא שייכים לסופרים. הסיפור, לטעמי, ראוי. אני בוחר שני עניינים להיטפל אליהם. הראשון עוסק בחוסר הקשר שבין העיר ברלין, שם מתרחש עיקר הסיפור של יפתחאל, לבין הכפר אל-בירווה, המופיע גם הוא בסיפור. לא ידעתם שיש כפר בשם כזה? די מובן כי הוא נחרב במלחמת השחרור/נכבה. מי החריב אותו? אלה שברחו ממנו? אלה שכבשו אותו?

הבה נשחק במשחק כפי שמקובל בלימודי כלכלה במוסדות להשכלה גבוהה. אני אבנה תרחיש, והקוראים מתבקשים לנחש את התוצאה של התרחיש. אין ציונים בסוף אז אפשר לשחק בשקט. נניח כי הדולר האמריקאי התחזק כלפי השקל. לא משהו דרמטי במיוחד. נניח 5% כך שהשער מגיע ל – 3.9 שקל לדולר במקום 3.7 שקל כפי שהיה באמצע השבוע. על מנת להמחיש כמה זה צנוע אזכיר כי במארס השנה השער היה 5% נמוך יותר מאשר השבוע – ואף אחד לא מת מזה.

לא. זו אינה המלצה אלא כותרת שמבקשת לומר בקצרה על מה המאמר הזה. אז כל הפרנואידים מיאיר לפיד וימינה מתבקשים להירגע ולהימנע מלבזבז כספי ציבור בתביעה נגד כותב המאמר הזה. עכשיו משהנקודה החוקית הובהרה הנה השאלה: מדוע ממשלת ישראל, באמצעות המשרד לעניינים אסטרטגיים, מתקוטטת עם   ה – BDS וכל מי שמשמיע עמדות שאינן תואמות את אלה של הממשלה. שהרי שיקול קר-מזג, גם לשיטתה של ממשלת הימין, היה מוליך למסקנה שעדיף להפנות לכוון ה- BDS   ותואמיו את אותו היחס הבטלני שמקבל הטרור ("עפיפונים") של החמאס.

אני לא יודע אם שמתם לב אבל בשבוע האחרון היה אירוע "היסטורי" ו"פורץ דרך" במדינת ישראל. ואם לא שמתם לב זה בגלל שאתם שונאי שר האוצר, משה כחלון ("היסטורי") ושר החקלאות, אורי אריאל ("פורץ דרך"). וזה ממש לא יפה. או, לחלופין, ששני האישים האלה מבלבלים את המוח. תבחרו.