גדעון עשת

בחודשים הבאים  אי אפשר יהיה להימלט מצמד המילים "קיצוצי תקציב". לפני שנגיע לעיקר – מצב הילדים – הנה מילת אזהרה: משקרים אתכם. תקציב הממשלה לשנה הנוכחית ולשנה הבאה יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה. לא קיצוצים ולא ציפורים.  איך אני יודע? כי השקר הזה, על קיצוץ, נמצא איתנו הרבה שנים ואפילו המאור לפיד לא ישנה את זה. ומי שמבקש להתערב – מוזמן.

בנימין נתניהו, כך התברר בסוף השבוע האחרון, מתנצל בפני ראש ממשלת תורכיה ובפני העם התורכי על פרשת הטיפול בספינה מרמרה. יותר מזה: הוא מוכן לשלם פיצויים לנפגעים ולמשפחותיהם. ועוד יותר מזה ומזה: הוא יקל  בסגר על העזתים שכלל לא היו מעורבים בפרשה. ואם, כמאמר היהודים, ירצה השם, הוא אפילו ילחץ ידו של המן-ארדואן אחרי שזה ילחץ את ידו של גדול המרצחים הטרוריסט הידוע אסמעיל הנייה, ראש ממשלת החמאס.

רוריטניה היא מדינה דמיונית אי שם במרכז אירופה שמככבת במבחני הכלכלה  באוניברסיטאות   שבהן נדרשים  הסטודנטים להסביר, למשל, את ההשלכה של מס רווחי הון על ייצור גבינה צהובה.  ועוד קושיות מהסוג הזה שחביבות על פרופסורים.

מנכ"לית יאהו עוררה מהומה לא קטנה כשהחליטה לפני שבועות אחדים, כי כל עובדי התאגיד חייבים לעבוד במשרדים, ולא מהבית. היו שטענו כי ההחלטה תפגע בעיקר בנשים שעבודה מהבית מקלה עליהן ומאפשרת להן, בו זמנית, גם לטפל בילדים. היו שטענו כי ההחלטה דווקא תסייע לנשים משום  שתחייב אותן לצאת מהבית כדי לעבוד, וכך, ייאלצו  הגברים לקחת חלק  בטיפול בילדים. אחרים טענו שמדובר בדיקטטורה ניהולית ובה המנהלים מבקשים לשוב ולשלוט  בעובדים כפי שהיה עד המצאת האינטרנט. והיו שטענו כי המהלך טוב לעובדים משום שעבודה ביחד היא תנאי לקיומו של איגוד מקצועי שתועלתו בשמירה על כללי ההעסקה של העובדים, תשלום שכר טוב יותר ובצמצום פערי הכנסה.

כמה פעמים שמעתם את האימרה "הוא גדול מכדי ליפול"? קחו לדוגמא את מקרה ג'נרל מוטורס. האם ארצות הברית היתה יכולה לתת לתאגיד הענק להתמוטט?  הנשיא הנוכחי, ברק אובמה, חשב שלא. הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, האמין שמוכרחים  לתת למישהו ליפול, כדי ללמד לקח  את הקפיטליסטים שבנו על כך  שהשלטון יציל אותם  מפשיטת רגל. וכך, ליהמן ברודרס – בנק השקעות לא גדול במיוחד התמוטט.  ומה קרה? מיד לאחר מכן נאלץ ממשל בוש להזרים מיליארדים כדי למנוע מגופים עיסקיים אחרים להתמוטט. כמעט כל הבנקים האמריקאים , חברות ביטוח וכל מה שמריח מפיננסים קיבל גלגל הצלה ציבורי.

הימים האלה, ימי בין הממשלות, הם עידן מבורך לפרשנים כלכליים. כרגיל הקבוצה החביבה הזו עוסקת בפירוש המציאות. אך כאשר המציאות לא מספקת התפתחויות כלכליות - – תקופת בין הממשלות כבר אמרתי -  מתפנים פרשנינו להסביר מה ראוי שיעשו המנהיגים הנבחרים ובראש וראשונה שר האוצר המיועד. ומי שפותח עיתון, מקשיב לרדיו או צופה בטלוויזיה לומד על העושר המחשבתי המשגשג בארצנו. והפינה הזו באה לקלקל. קצת.

פינרג'י ( PHINERGY ) הוא מיזם לפיתוח מצבר (או סוללה, אם תרצו) חשמלי להנעת כלי רכב. הוא ממוקם בעיר לוד והרעיון שמאחוריו הוא לפתח מצבר שמתגבר  על שתי המכשלות העיקריות  במצברי המכוניות החשמליות הקיימות:  טווח הנסיעה הקצר והצורך להטעין  את המצבר במערכת החשמל הרגילה. מכונית חשמלית בטכנולוגיה הקיימת משתמשת במצברי ליתיום שמאפשרים נסיעה של 150 עד 200 קילומטרים.  אחר כך  או שנאלצים לעצור כדי להתחבר לרשת החשמל ולטעון את המצבר, או שמחלפים מצבר – השיטה המועדפת  תאגיד בטר פלייס בבעלות החברה לישראל והנמצא, כך זה נראה, בתהליך התקפלות.

לרבים מאיתנו יש ביטוח חיים. כל מי שלוקח משכנתה מחויב להוציא פוליסה כזו. אחרים עושים כן מרצונם. כי מה יקרה אם נמות? מי ידאג לילדים? אלא שפוליסות ביטוח חיים אינן מבטחות במקרה של מוות  אלא באופן מוגבל. רובן תקפות במקרה של מוות עד שהגיע המבוטח לגיל 65. אחרי הגיל הזה, כשהמוות נהיה עניין יותר אקטואלי, כבר אי אפשר להשיג פוליסה כזו.

לשלי יחימוביץ (העבודה) יש לא מעט הסתייגויות מהמדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה בראשות בנימין נתניהו (ליכוד). אחת מהן עסקה ב"קיצוץ רוחבי". ראש הממשלה הנוכחי, והפינה הזו אינה הראשונה להבחין בתופעה, לא אוהב להחליט. לא אוהב לבחור בין חלופות. מתקשה בקביעת סדר עדיפויות. וכאשר, לשיטתו, הנסיבות הכלכליות מחייבות אותו לצמצם, להפחית ולקצץ בהוצאה הציבורית,  הדרך המועדפת עליו היא אותו קיצוץ רוחבי שבו חותכים בכל סעיפי התקציב באותו שיעור. מבחינה פוליטית זו השיטה הקלה ביותר.  השר להגנת הסביבה יכול להצדיק את תמיכתו בקיצוצים בכך שגם השר להגנת הזיהום, יריבו המושבע, ספג קיצוץ באותו שיעור. הכל מאוזן.