גדעון עשת

  אדם קם בבוקר ושומע ברדיו את הודעת הנשיא טראמפ על הסכם עם החמאס למסירת נשקו למועצת השלום ונסיגת ישראל מרצועת עזה. האיש, בן 45, חבר ליכוד מסור וביביסט מוצהר, לא יודע את נפשו. מה זה, הוא תוהה, נתניהו (שוב) מתנתק מעזה מכורתנו. ברוב ייאושו הוא מבקש לשים קץ לחייו. האם הוא יכול?

נא להכיר את ד"ר לפילוסופיה נעמה אבידן המועסקת עתה בפורום קהלת,   ההורה הרעיוני של הימין הישראלי. אבידן פירסמה בימים אלה חוברת שכותרתה "לפזר את הערפל – מדידה והערכה במערכת החינוך הישראלית במבט משווה". 95 עמודים קרעו את הצורה לשר החינוך, למשרד החינוך ולרשות למדידה והערכה (ראמ"ה).

  סיפור מעשה שלא היה. שר החינוך החליט   לקיים מבחן אוריינות לבני הנוער. בדומה לחידון התנ"ך, הוא פנה לראש הממשלה בבקשה שישלח את "שאלת ראש הממשלה". בנימין נתניהו שמח על היוזמה, כינס את יועציו ושאל לדעתם על השאלה הבאה: "האם במלחמת נהמת התולעת ישראל ניצחה בנקודות או בנוק אאוט?". היועצים השיבו שזו הזדמנות להראות לנכדים של הקפליניסטים שנתניהו הוא ראש ממשלה של כולם והציעו שישאל משהו בכלכלה. כידוע, בימים שנתניהו היה שר אוצר, הסבים של הנכדים, כמו פרשני עיתון "הארץ", כינו את נתניהו "מציל הכלכלה".

  לפני 55 שנה חצתה משלחת בת 24 אמריקאים, בהם תשעה שחקני פינג פונג, את הגבול מהונג קונג לסין, במה שהיה המהלך הראשון בתהליך הפשרת הקרח בין סין וארה"ב. לפעמים ספורט מתערב בפוליטיקה ויוצר תבשיל חיובי. יחסית.

"אסון" היא המילה שבה השתמשו רוב כלי התקשורת אגב מותם של תשעה בני אדם מהתפוצצות טיל בבית שמש בשבת שעברה. המהדרין באסונות כינו את האירוע "אסון לאומי". והמהדרין שבמהדרין השתמשו במילה רצח, כדי שנרגיש עד כמה זה חמור ועד כמה ממשלת ישראל אינה אחראית לתוצאה. מה היינו עושים אם המספר היה 100?

  לפני שנים שוחחתי באנגליה עם עובד סוציאלי שהתמחה ברווחת ילדים. המקצוע הזה נועד לזהות התעללות של הורים בילדיהם ולהיות הכלי העיקרי בהחלטה האם לשלול מהורים את זכות ההורות על ידי העברת הילדים לאימוץ.

  לא מכבר פורסם באתר "הזמן הזה" מאמר שעניינו ירושה. הטענה העיקרית של הכותב היא שהמתים חיים עמנו לנצח. כלומר, העבר נמצא בחיינו בהווה ויימצא בהם גם בעתיד. ולא רק בצורת כסף והון. אך הכסף, איך לא, מדבר בקול הכי רם. המקרה של ארה"ב משמש במאמר להמחשה. רמת החיים שם היא מהגבוהות בעולם אך לצד זאת זו המדינה עם חוב ציבורי מהגבוהים בעולם – 125% מההכנסה הלאומית השנתית (לעומת 50% לפני 40 שנה) לעומת ישראל עם 75%. יפן, הניצבת במקום הראשון עם 240% (50% לפני 40 שנה), היא המעניינת ביותר לסיפורנו. האוכלוסיה שם מזדקנת בקצב מהיר והמשמעות היא שהזקנים של היום חיים מצוין על חשבון הנכדים שלהם, שייאלצו לשלם את החוב.

  ב־1972 נרשמו בישראל 30 אלף חולי אדמת. שנה לאחר מכן היו כולם מחוסנים נגד המחלה וכיום אין בנמצא, כאן ובכל העולם המפותח כלכלית־בריאותית, מי שלקה בה. אלא שבני אדם לא הסתפקו בניצחון המוחלט על הווירוס, הם המציאו מחלה קשה אף יותר: מדדת.

  הנה מידע רלוונטי לפתרון השאלה שבהמשך: ב־60 השנה האחרונות שיעור הגידול בידע באנגלית, בעולם שאינו דובר אנגלית כשפה ראשונה, גדל בכ־10% מדי שנה. הנה השאלה: תאגיד אמזון המוכר, בין השאר,   ספרים מבקש להנפיק בבורסה בניו יורק אגרות חוב צמודות לשיעור הגידול במיומנות בשפה האנגלית. האם את.ה קונה?

  בשכונות החרדיות בירושלים הפירסומת הנפוצה ביותר על מודעות, שלטים ועמודים בזירה הציבורית היא ל"תרופות לגדילה". האם ילדים במשפחות חרדיות נמוכים יותר מילדים חילוניים? כנראה שלא. אלא שבתרבות החרדית ילד נמוך נתפס כעונש. סוג של סגרגציה שידוכית. ומכאן כלכלת ה"תרופות" הפורחת. אם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היתה מודדת גבהים, זרמי שתן ורוחב האגן היינו מדי זמן לומדים האם מצבנו הממוצע בסולמות המדידה האלה השתפר או לא. הממוצע – הנתון הכי מבוקש בסטטיסטיקה – לא מלמד דבר בעל חשיבות. הוא רק נוח לעיכול. בחינוך מדי כמה שנים מתפרסמים תוצאות מבחני פיז"ה העולמיים. או אז שר החינוך מכנס מסיבת עיתונאים ומתגאה שמצבנו – הציון הממוצע ההשוואתי – השתפר. יודעי חן יודעים להבדיל בין שיפור הנובע מציון גבוה יותר אצלנו או שמא מציונים יותר נמוכים אצל זולתנו. חשוב? בערך כמו תחרות מי משתין רחוק יותר. בממוצע הציון בחינוך עברי גבוה יותר מהציון הממוצע בחינוך ערבי (כנראה למעט נוצרים). בתוך החינוך העברי בולט הציון הממוצע הנמוך של בתי הספר החרדים. כל זה ידוע. וגם ידועים זרמי הכספים השונים בין זרמי ...

  מפלגת הלייבור הנמצאת בשלטון בבריטניה הבטיחה במערכת הבחירות לצמצם את העוני בקרב ילדים. עתה מתנהל ויכוח איך עושים את זה . הישראלים מהזן הסוציאל־דמוקרטי לא זוכרים שהיה ויכוח כזה במפלגת פועלי ארץ ישראל, במערך, במפלגת העבודה ועתה בדמוקרטים. בישראל, וברוב מדינות המערב, אין ויכוח בנושא הזה, או בשום נושא לצורך העניין. הסוציאל דמוקרטיה חיה בשלום עם הסטטוס קוו.

        א.    מורים ועוזרי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה הבחינו בשיפור רב בעבודות שהגישו סטודנטים בשנתיים האחרונות. תחילה היו מי שחשבו שזו תוצאה של שיפור בהוראה. אחרים, ספקנים שכמותם, טענו שהשיפור הוא ביטוי לעליה בהיקף הגניבות, "העתק" ו"העתק-הדבק". זאת, עד שהבינו כולם שלא רק התוכן הוא שהשתפר אלא גם הניסוח. אז נחתה ההכרה:  הממונה על השיפור אינה אלא תוכנת ChatGPT , שלא רק יודעת כל מה שאי פעם התפרסם אלא גם שולטת בעברית שליטה ללא מצרים. ב.     תהליך הסלקציה לסמינרים למורות בחברה החרדית מוכר וידוע: שם לא מתעסקים בזוטות של ידע, השכלה, וכישורים כדי למיין את המועמדות. הבעיה היא שהאשכנזים לא רוצים את המזרחיות, בין השאר כי כי הן מפחיתות את "ערך השידוך" של בנות הכיתה. אלא שהמדינה אוסרת מיון לפי מוצא/עדה (ומתירה מיון על פי לאום, כמובן). הפיתרון נמצא בדמות "ספרדיות מחמד", שמתקבלות כדי שאפשר יהיה ליהנות ממימון ציבורי. ג.      השבוע התפרסמה בעיתון הכותרת הבאה: "משרד החינוך כופה שיוויון על תכניות המצטיינים, ויש לכך מחיר". המאמר מספ...

  כאשר לפני יומיים פתחתי בבוקר את העיתון מצאתי את הכותרת "ישראל מתרסקת". מרוב פחד זרקתי את העיתון, יצאתי מהדירה לרחוב לראות במו עיני איך נראה רסק ישראל. הכל נראה כתמול שלשום. רגוע חזרתי לעיתון והתברר כי מדובר ב"ישראל מתרסקת במבחני המתמטיקה והמדעים TIMSS ". פתחתי עיתון אחר ושם בכותרת היתה "הידרדרות חדה בהישגי התלמידים".

  "קיימים פערים משמעותיים בתוצאות החינוכיות של תלמידים הן בין מדינות, והן בין מחוזות.  ...מאחר שהאיכות של המורים היא גורם מרכזי בהתפתחות ההון האנושי של התלמידים מספר מדינות הטמיעו מערכות לבחור מורים חדשים בהתבסס על מערך מידע הכולל לרוב ציוני מבחנים בכישורי הוראה. ההצלחה של מערכות גיוס המורים תלויה בשאלה אם המידע שבו משתמשים לסינון המועמדים מנבא בצורה מדויקת את איכות המורים. עם זאת רבות מהתכונות הניתנות להבחנה של מי שמתכוננים להיות מורים אינן מצליחות לנבא את היעילות שלהם בהוראת תלמידים. לכן, בתי ספר עשויים להתקשות לקבוע קריטריוני בחירה שיבדילו את הפוטנציאל של מועמדים להוראה, לשפר את איכות המורים ולבסוף לשפר את תוצאות הלמידה של התלמידים. מערכות גיוס שמעניקות משקל רב לאינדיקטורים ספציפיים – כגון דרישות רישוי, השגת השכלה או ביצועים במבחנים סטנדרטיים – עלולות להיות לא פרודוקטיביות, ובעלות השפעה שלילית על התלמידים". כך נפתח מחקר שהתפרסם לאחרונה ובדק רפורמה שנעשתה בקולומביה שבה הועלה שכר המורים ומורים עברו מבחנים כדי להתקבל למקצוע. המורים החדשים היו בעלי ציונים טובים, היו משכיל...

  מחר, 1 לספטמבר 2024, תתחיל שנת הלימודים החדשה. או שלא. זה מזכיר לי שבין העוסקים בזיהוי הזמן הקצר ביותר יש שתי אסכולות. האחת טוענת כי הזמן הקצר ביותר הוא הזמן שבין החלפת האור ברמזור בישראל לירוק והצפצוף של נהג המכונית שמאחוריך. האסכולה השניה טוענת כי הזמן הקצר ביותר הוא בין הערב שלפני תחילת שנת הלימודים להסכם שכר חדש למורים. אני מציע כאן שלא יהיה הסכם וכן תהיה שביתת מורים, תלמידים, מנהלים וכל מי שעיסוקם בתחום. וככל שתארך כך ייטב. שלא כמו במלחמה בעזה, בחינוך יש צורך ב"ניצחון מוחלט" שבו שיחרור החונכים ותלמידיהם ממערכת הלחצים המעיקה על מה שראוי שיהיה חינוך. ההורים   יש לקבוע בחוק שעל הורים לא להתקרב לטווח 200 מטר מגני ילדים ובתי ספר. אסור להם לטלפן למורים. אסור להם לדבר עם מורים אלא אחת לחצי שנה וביוזמת המורה. אסור להם לטלפן לילדיהם בעת שהם שוהים בבתי ספר. היחס של הורים לחינוך צריך שיהיה זהה ליחס שלהם לאוכל שבו הם מזינים את הילדים. יש להם בעיה עם היוגורט שהם קנו? הם לא נכנסים למחלבה לצעוק על.... הם כותבים מכתב. או פונים למשרד הבריאות. או למשרד החקלאות.   ...

  פורום קהלת, כך טוענים יודעי מסדרונות השלטון, הוא בעל השפעה מכרעת על השלטון. ולא רק על הנוכחי אלא גם על ממשלת בנט־לפיד. ואם מסתכלים על מעשיהם בממשלה של הה' גנץ, אייזנקוט וגדעון סער (שפרש מהממשלה על רקע אידיאולוגי־מוסרי באשר למיקום ישבנו בוועדת שרים) נמצא שאם ייערכו עתה בחירות חדשות – המחשבה לא תשתנה. רק הישבנים.

  ידיעה שהגיעה מהעתיד. הורים לילדים בבית ספר ביישוב אבן יהודה פנו למנהלת בית הספר בדרישה לחגוג   ביום שישי ה' בניסן התשפ"ד, 12 לאפריל 2024 למניינם, לרגל הריגתו של הילד ה- 5784 (התשפד) בעזה כנקמה על רצח ילדים ב־7 לאוקטובר ביישובי עוטף עזה. מנהלת בית הספר פנתה למשרד החינוך וזה פסק כי יש להתיר את קיום האירוע כמבוקש. YNET חשף לא מכבר כי הורים פנו למנהלת בית הספר בדרישה שמעיין שחר לא תורשה להשתתף במסיבת פורים. הסיבה: מעיין בת ה־10 נפצעה קשה בתאונה באוטובוס שהסיע את תלמידי כיתתה ומאז היא נכה שלא מתפקדת ולא מדברת. ההורים הסבירו כי מראה הנכה ייצור טראומה עבור הילדים הבריאים. מנהלת בית הספר פנתה למשרד החינוך וזה פסק שאסור למעיין שחר הנכה להשתתף במסיבה. מה שמזמין דיון על חינוך חובה. החוק וההונאה חוק חינוך חובה נוצר במטרה לתת לילדים אפשרויות שוות בחייהם ללא אפליה על רקע כלכלי, מגדר ומוצא באמצעות השכלה ופעילות משותפת. החוק הטיל חובה על הורים לשלוח ילדיהם לגן ילדים ובית ספר ועונש מאסר על מי שלא עושים כן. זה מסוג ההונאות העצמיות השגורות בחברה הישראלית. יש בתי ספר פרטיים – הגובים ש...

  השבוע התרחשו שלושה אירועים חינוכיים. בראשון, בפורום אינטרנטי שרוב משתתפיו חוקרים ומנהלים בתחום החינוך פרצה קטטה. הנושא: האם ראוי בעת הזו לאפשר ואף לתמרץ חשיבה ביקורתית בבתי ספר.   זה גלש מהר לעניינים המתרחשים בעזה ובצפון מלווים במטחי קללות. מנהל הפורום הודיע סטופ, ומי שישלח כתב קללות – היא לא יתפרסם. מה שמלמד שאולי ראוי לתת לאו"ם סמכויות של מנהל הפורום במטחי פצצות.

  באתר "המקום הכי חם בגיהנום" נסקרה לאחרונה פרשת ההתעללות המשטרתית באמיר גדידיאן שבה האיש הושכב על הכביש ושני שוטרים ישבו עליו כשהוא אזוק, צועק, נחנק, מאבד הכרה ומת. זה קרה לפני יותר משנתיים ורק לאחרונה זומנו השוטרים למחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים – גם זה סוג של אלימות, אבל כלפי הצדק. האם יש דרך לצמצם ואולי למנוע תופעות שכאלה?

  מכר שלי נשכר כמורה לכלכלה בבית ספר תיכון לבנות. אחרי שלושה שיעורים בכיתה עם 25 תלמידות התברר למורה הטירון שהוא עוסק בהוראה חצי מהזמן. בחצי השני הוא עוסק בענייני משמעת. בשיעור הרביעי הוא הודיע לתלמידות שמעתה אין חובה להגיע לשיעור. גם לא יהיה מבחן בסוף השנה. שמונה תלמידות קמו ועזבו ובשני השיעורים הבאים עסק המורה ב...הוראה. למחרת הוזמן המורה למנהלת שנזפה בו על "היתר חופשה" שנתן. במקום להתפטר הוא קיבל מרות והמשיך ללמד ולתפקד כשוטר שגם חוייב לבחון את תלמידותיו.