1400

 

מתנגדיו ומתעביו של בנימין נתניהו מחכים לוועדת החקירה שתוקם (?) אחרי המלחמה. ובינתיים מכינים את טענות התביעה כנגד ראש הממשלה.

מתברר שבחודשים האחרונים נשלחו אליו כמה מסמכים המצביעים על הסכנות מהחמאס. המסמכים האלה טענו כי המחלוקת הפנימית בישראל בעניין החקיקה המשפטית שיזמה הממשלה הגבירו את הסיכוי שהחמאס, ואולי גם ארגונים אחרים, יבקשו לנצל את הפילוג הפוליטי כאן לניצחון צבאי. הטענה כלפי ראש הממשלה היא שהוא התעלם מהאזהרות ולפיכך אחראי לתוצאות של מתקפת החמאס בחודש שעבר.

לצד הנימוק הזה מצביעים מתנגדי נתניהו על כך שהוא אחראי למחדלם של הצבא –חיל המודיעין – והשב"כ שלא זיהו את ההתקפה המתוכננת. כראש ממשלה יש לו אחריות מיוחדת בעיקר, ולא רק, ביחס לשב"כ, מתוקף היותו השר הממונה עליו במישרין. ועוד: הוא אחראי על היצירה המופלאה הנקראת המועצה לביטחון לאומי שעל ניהולה הפקיד פוליטיקאי שהוכיח בקריירה שלו שתבונה אינה אחת מיכולתיו.

נתניהו על המרפסת

אם זה מה שיש למתנגדים למכור הם בצרה. בראש וראשונה כי כל הגופים הביטחוניים האלה לא סיפקו התראה של ממש. הטענה שהמחלוקת סביב החקיקה היא גורם תומך תקיפה היא קשקוש מוחלט. מחלוקת בין הממשלה ומתנגדיה היתה תמיד בישראל. נתניהו, כיו"ר האופוזיציה, עשה מטעמים ממשלת לפיד־בנט. וההפגנות שלו ושל מרעיו כנגד ממשלת רבין  - זוכרים המרפסת בכיכר ציון בירושלים - היא בית ספר בתגרנות בהשוואה למפגיני החקיקה.

לדעתי שלל הטענות האלה לא שוות את הנייר עליהן הן כתובות. לבטח עבור ועדת של משפטנים שתבדוק את טיב הניירת בלשכת ראש הממשלה.

אבל נתניהו צריך לעוף בגלל בגידה.

לנתניהו היה קונצפט פוליטי ולפיו הסכנה הגדולה ביותר לישראל היא מדינה פלסטינית. כאדם אחראי לקונצפצטייתו הוא עשה רבות למנוע את המדינה הזו. והצליח. ובעצם, הצליח חלקית.

נתניהו באוסלו

מאז שכראש ממשלה ביצע את החלק האחרון של הסכם אוסלו – העברת רובה של העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית – הוא עשה הכל להקפיא את המצב ביחסי ישראל־פלסטין תוך הגברת ההתנחלות במטרה לסכל כל אפשרות חלוקה של ארץ ישראל־פלסטין. זו ההצלחה.

הבגידה היא בכך שבחר בחמאס כפרטנר לביצוע הקונצפט. זה לא היה מסובך. מכל הארגונים הפלסטינים החמאס היה מתנגד החריף ביותר לחלוקת הטריטוריה לשתי מדינות. בדיוק, אבל ממש העתק, של מדיניות נתניהו והימין הישראלי.

אלא, כפי שנהג לנאום לאומה, החמאס לא היה סתם שותף פוליטי. הוא היה אירגון דתי מבית האחים המוסלמים שדגל במאבק צבאי ובטרור כדרך להשגת היעד של פלסטין השלמה בשלטון החקיקה השרעית.

נתניהו וסינואר

כאן טמונה הבגידה. בגלל השותפות בינו לבין סינואר והנייה במטרה הפוליטית של חיסול הסדר מוסכם של חלוקת הארץ. תמך נתניהו בהעצמת הכוח של האירגון שביקש לחסל את ישראל. נתניהו שיתף פעולה עם אירגון טרור כאשר סייע לחמאס בהקמת הצינור הפיננסי מקטאר לעזה דרך ישראל ובהעצמת כוחו כמתנגד לאש"פ – השולט ברשות הפלסטינית - שנתפס כאירגון רופס ומושחת.

ואכן מדינת החמאס בעזה הלכה והתעצמה, לשמחת נתניהו שראה איך חלוקת הארץ נמוגה. אלא שהחמאס התעצם גם ביכולת הצבאית ובטיפוח השנאה שיצרו את התוצאה שראינו בשבת ה־7 לאוקטובר.

1400

נכון, הבגידה של נתניהו מתגמדת מול הפשע האכזרי של תושבת עומר שריססה "1400" על גדר ביתו של ח"כ דנינו ולפיכך נעצרה ונחקרה על תמיכה בחמאס. אבל יש דמיון.

שתפו:

קרא עוד

פוליטיקה של זהויות

 אתחיל עם עניין נושן: הטבות לנשים. נשים יכולות להימנע מגיוס לצבא אם הן דתיות. וכאשר הן מתגייסות – הגיוס הוא לתקופה קצרה מזה של גברים.  פעם היתה חופשת לידה רק לנשים וזה תוקן. נשים יכולות לקבל פנסיה וקיצבת זיקנה בין שבע שנים לשנתייםלפני גבר, תלוי בגילן. היום אישה שילדה וחוזרת לעבודה רשאית לקבל שכר מלא על עבודה בשעה אחת פחות מגבר ליום ובסקטור הציבורי ה"הטבה" הזו יכולה להימשך שנה.

שתפו:

קרא עוד

בוגד משלנו (*)

 נראה שעכשיו המשטרה עסוקה במציאת בוגדים ותומכי חמאס 1 (זה שבעזה) אבל נמנעת – בינתיים? – במציאת בוגדים תומכי חמאס 2 (זה שבקרית הממשלה בירושלים). ממה שהתפרסם הבנתי שמי שכתב ברשת החברתית משהו כמו "גם בעזה יש ילדים" הוא ספק בוגד ולבטח תומך בבגידה. זאת על אף שחמאס 1 תרם תרומה מכובדת לבטחון ישראל בכך שחשף את הכשלים הקונצפטואלים, המודיעינים, והצבאיים שהתבררו ביום 7 לאוקטובר. ועתה משנחשף העניין לבטח תתעשת ישראל כנגד האוייב הבא, למשל משמרות המהפכה שבאיראן, סוריה ובלבנון, שיכולתם ההתקפית גדולה משל חמאס 1.

כפטריוט ישראלי אני ממליץ למשטרה לבדוק עוד בוגד. מדובר בחפרפרת שהסתננה לפורום קהלת, שהוא האירגון הכי תומך חמאס 2 בישראל.

שתפו:

קרא עוד

הפיצוי והגיאוגרפיה

 נתניה. עיר במרכז הארץ. ככל שאני יודע לא נפלה שם רקטה אנטי ציונית מתוצרת חמאס א' (זה שממוקם בעזה) ולא טיל נגד טילים מתוצרת חמאס ב' (זה שממוקם בקרית הממשלה בירושלים).  פחות מאחוז אחד מתושבי העיר הם ערבים (תמצאו עוד מדינה מתוקנת שאוספת מידע על שיעור היהודים בכל יישוב). ביניהם כמה עשרות במעונות מכללת נתניה.  לא מכבר פונו הסטודנטים האלה – אבל לא עמיתיהם היהודים - מהמעונות "על רקע המלחמה". הנה קושיה לבנק ישראל: האם הסטודנטים שפונו יהיו זכאים להטבות שנותנים הבנקים ל"קבוצה 2: פונו על ידי גורם מדיני רשמי מביתם" או ל"קבוצה 3: בעלי קרבה ראשונה להרוגי המלחמה" למשל מי שאחותו נהרגה בעזה.

שתפו:

קרא עוד

?לאחר המלחמה

 "בסוף המלחמה נתניהו ייאלץ ללכת לבחירות בתוך 90 יום". כך צוטט שר הרווחה, יואב בן צור, ממפלגת ש"ס. ועל זה כבר נאמר בסרט "הטוב, הרע והמכוער" – If you want to shoot, shoot. Don’t talk. הפרשנות המקובלת להגיג המיניסטריאלי היא שזה לא איום עתידי על ממשלת נתניהו. הרי מעולם לא היה מצבה של ש"ס כל כך טוב כמו בממשלה הנוכחית. זה ויכוח על כסף. וכסף, במיוחד במפלגות הדתיות, זה עיקרון יותר חשוב מבחירות.

שתפו:

קרא עוד

האסטרואיד שבדרך

 

אני ממליץ לקוראים, טרם קריאה, להפנות מבט לאיור המופיע בהמשך. הוא מתאר את שיעור הילודה בארצות הברית במהלך המאה הקודמת. הצבע הכחול מראה מגמה ארוכת טווח של ירידה. מה שמקלקל את השורה הוא מה שצבוע באדום, ובמיוחד המקטע מ־1946 ועד 1956. זהו ה־ baby boom  שלאחר מלחמת העולם השנייה.

אנחנו מתקרבים עתה למצב בו מחצית הילדים שנולדו אז יהיו סיעודיים – ברמות שונות – בעשור הקרוב. בהיסטוריה האנושית לא היה כדבר הזה וההשלכות החברתיות יהיו דרמטיות.

שתפו:

קרא עוד

פוליטיקה של לוויות

 

 השבוע קראתי כתבה של סיון קלינגבייל במוסף הכלכלי של "הארץ". כותרתה היתה "לא מבקרים פצועים ולא הולכים ללוויות: ממשלה בלי שכל איבדה גם את הלב". שאר הכתבה מתארת את חוסר הנימוס שמגלים שרי הממשלה, שהחליטו לתת לעצמם פטור מהתייצבות בלוויות של חיילים, בניגוד למקובל. בכל המלחמות הקודמות השרים מילאו את תפקידם. זו גם היתה הזדמנות לנאום על מלחמה ועל קורבנותיה. הפעם – יוק.

שתפו:

קרא עוד

המלחמה והכלכלה

 שלא כמו שנוטים לחשוב, כלכלה אינה מדע. מעמדה כמדע אינו שונה ממדעי הרוח – ספרות, למשל - וממדע המדינה. נכון, כשלומדים כלכלה יש הרבה מתמטיקה ומשוואות אבל אלה מתייחסים לרוב לעולם דמיוני שהמציאו כלכלנים כדי שהתוצאות המתמטיות יהיו עגולות ונאות.

כך, למשל, לכל ממשלה יש שלוש אפשרויות "לממן" הוצאה: להדפיס כסף, להטיל מסים ולמכור נכסים כמו למשל אגרות חוב. הבחירה בין החלופות היא עניין לדעה, לא למדע.

שתפו:

קרא עוד