גדעון עשת

  לשר האוצר היה רעיון יוצא מהכלל: לפתוח את משק החלב ומוצריו ליבוא חופשי, לבטל את מכסות החלב לבעלי רפתות, לחסל את מועצת החלב ועוד. בבית הספר לכלכלה של פורום קהלת הוא היה מקבל ציון לשבח. אלא שלמרבה הצער ההצעה הסופר-קפיטליסטית   לא התקבלה. שר האוצר הטיל את האשם על "האגף הקומוניסטי שבליכוד".

  למחרת ההודעה על הסכם איראן־ארה"ב הודיע איתמר בן גביר כי "אזרחי ישראל מתעוררים להסכם בין ארצות הברית לאיראן שנחתם מעל ראשה של ישראל. באבחת חתימה אחת נמחקו הישגים צבאיים אדירים שהושגו באומץ לבם של טייסינו ובדם לוחמינו, בזמן שנתניהו עמד מן הצד [...]. טראמפ חותם על הסכם שמזרים מיליארדים למשטר האייתוללות, משאיר את תשתיות הגרעין על כנן, מותיר את האיום הבליסטי בעינו ומעניק חבל הצלה למשטר הרצחני בטהרן".

  בסוף השבוע שעבר התרחש בישראל אירוע נדיר, משהו בסדר גודל של כוכב שביט שמימי: שביתה בסקטור הפרטי על תנאי עבודה תוך כדי מלחמה. כל כך נדיר היה האירוע הזה, עד שהצליח לחמוק אפילו מרוב כלי התקשורת. השביתה המדוברת היא שביתתם של שחקני כדורסל מקצוענים ישראלים, הדורשים שיפור בתנאי עבודה. העניין הלכאורה לא־חשוב הזה מפנה זרקור אל פניו של הקפיטליזם החזירי הנוהג במקומותינו.

  לפורום קהלת היה השבוע סקופ. הוא כלול במסמך שעניינו אי השיוויון בנטל ובו ממליץ הפורום לאסור על פעילות המיליציות של האיגודים המקצועיים, שתפקידן לאכוף על עובדים להיות חברים בהם. ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה וכותב המסמך, טוען   כי בשעה שיש עיסוק רב באי השיוויון הכלכלי אין די עיסוק באי השיוויון בנטל. כך, למשל, יש קבוצה של מקבלי סיוע מהממשלה, העניים, שלא משלמים מסים. ולעומתם יש קבוצה של מי שאינם מקבלים סיוע, העשירים, שמוטל עליהם מס כבד.

  מי הם בעלי המקצוע הכי נדרשים בישראל בעת הזו? האם טכנאי כלי טיס לא מאוישים שיודעים לכוון פגזי טנקים אל עבר אויבים בלבד ולא אל אזרחים? האם עובדים בבניין ובתשתית - שנתיים עברו כאשר רוב העבודות נעצרו? האם חיילים, שיחליפו את אנשי המילואים, במיוחד כאשר הממשלה מסרבת לגייס בחורים המניעים את גופם תוך כדי מלמול בלתי פוסק?

  הכלכלנות במצב ביש. אמנם היא עדיין מתהדרת בתואר מדע, אבל אין דבר מדעי – מהסוג שקרל פופר היה מגדיר ככזה – באסופת הדעות של כלכלנים. מכאן העיסוק האינטנסיבי בעניינים "אמפיריים". העולם מוצף נתונים. העולם מוצף במחשבים. מחברים אותם יחד והופ, יש על מה לדבר. מה גם שהכל מתפארים היום בבינה מלאכותית שכדי להפעילה אפשר גם בלי מקלדת.

  כמה עולה מטר מעוקב (קוב) מים? מחיר המים נקבע בידי רשות המים ועל פניו המחיר צריך להיות אחיד לכל מי שחי כאן. הנה דוגמאות: לצרכן ביתי עירוני המחיר הוא 8.3-15.2 שקל, תלוי במספר הנפשות. אם יש לך גינה תשלם את המחיר הגבוה. כמה עולה קוב מים לגינות באזור "כפרי רב יישובי"? בעמקים ובנגב 3.5 שקל, בגליל העליון 3.8 שקל. הרשות המקומית בפרדס חנה־כרכור קונה מים   במחיר 0.3 שקל. עירית קלנסואה נדרשת לשלם 2.5 שקלים. יש באתר רשות המים מאות תעריפי מים. כך נראית העדפה. מתקנת? מקלקלת?

  בבריטניה יש חוק המאפשר הסכמי "אפס שעות עבודה".  בהסכם כזה המעסיק לא מחוייב להעסיק עובד במספר קבוע של שעות והעובד מסכים לשיטה שבה הוא חי בחוסר וודאות. המעסיק מחוייב לשלם שכר מינימום, חופשה שנתית וחופשת לידה באופן יחסי לשעות העבודה שהעובד נדרש לעבוד. לפי מה שלמדתי בחודש האחרון מצבו של העובד האנגלי בהסכם "אפס שעות עבודה" טוב מזה של עמיתו בישראל. כאן מתפתחים יחסי עבודה בין עובד ומעסיק שבהם העובד הוא...."עצמאי".

  שליתי ממחשבו של פרופ' רפאל פלוטקין את מבחן הגמר בשיעור במבוא לכלכלה לתלמידי כלכלה, מנהל עסקים ופכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע מדינה). "במדינת רוריטניה מתנהלות מלחמות בצפונה ובדרומה והשבוע התערבה מדינה זרה ושיגרה מאות כלי טיס ועשרות טילים נגד רוריטניה. ראש הממשלה הורה על גיוס מילואים נרחב בעיקר לזרוע ההגנה האווירית והגנת העורף. אמש התכנסה הממשלה והחליטה על יבוא חופשי של עובדים מחו"ל. נקבע כי העובדים הזרים יוכלו לעבוד 10 שנים ובסיומן ייאלצו לחזור למדינתם. כל חוקי העבודה יחולו על העובדים ולא יתאפשר, כנהוג היום, לנכות משכרם תשלומים לשכר דירה וביטוח רפואי. כמו כן ייאלצו מעסיקים לשלם מע"מ על היבוא בגובה השכר שישלמו. האיגודים המקצועיים הודיעו כי ישקלו שביתה כללית אלא אם תקוצר תקופת העבודה לשנתיים. ארגון הגג של המעסיקים הודיע כי יעתור לבית המשפט כנגד המע"מ. חוו דעתכם על ההשלכות של המדיניות החדשה."

  אתחיל עם עניין נושן: הטבות לנשים. נשים יכולות להימנע מגיוס לצבא אם הן דתיות. וכאשר הן מתגייסות – הגיוס הוא לתקופה קצרה מזה של גברים.  פעם היתה חופשת לידה רק לנשים וזה תוקן. נשים יכולות לקבל פנסיה וקיצבת זיקנה בין שבע שנים לשנתייםלפני גבר, תלוי בגילן. היום אישה שילדה וחוזרת לעבודה רשאית לקבל שכר מלא על עבודה בשעה אחת פחות מגבר ליום ובסקטור הציבורי ה"הטבה" הזו יכולה להימשך שנה.

  היו ימים שלמילה מצוקה היתה משמעות אנושית. אדם איבד כל רכושו. אחר חלה והרופאים לא יודעים לרפא אותו. רק לאנשים היתה מצוקה. העולם השתנה. זה החל, כך נדמה לי, עם מצוקת החנייה. לא סתם קשה למצוא מקום להחנות את המכוניה. עכשיו אנחנו במצוקת מסעדות. לפתרון המצוקה הזו נרתם ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי של גנץ וסער) שהגיש הצעת חוק שעבודה במסעדות תהיה "עבודה מועדפת" למען חיילים משוחררים. המעמד הזה יזכה חייל משוחרר שעובד במסעדה במענק ממשלתי של יותר מ־10,000 שקל. מה ראה ביטון לסבסד דווקא עובדים במסעדות? מתברר, כך מצא מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי יש כ־20,000 משרות פנויות במסעדות – אך בעלי המסעדות לא מצליחים למצוא עובדים.

  ד"ש נשלח בגיל 14 על ידי הוריו לפלשתינא ורכש השכלה חקלאית בבית הספר מקווה ישראל. לפני כ־90 שנה קיבל מהוריו מתנה: פרדס בנס ציונה. כבעל "מפעל" נדרש על ידי ההסתדרות להעסיק עובדים יהודים – עבודה עברית בלשון התעמולה. עמדה בפניו דילמה, כך הסביר את העניין לילדיו: לשלם שכר כפול ולקבל מחצית מפריון העבודה או לשלם שכר מקובל ולקבל פריון כפול מהחלופה אך להסתכן בחרם מטעם ההסתדרות של העובדים היהודים בארץ ישראל. לא, לא מדובר בגזענות רק דאגה למהגרים מחוסרי עבודה. יהודים גזענים? אין קטגוריה כזו (*). השבוע מצאתי שלוש מודעות בשכונת בית הכרם בירושלים. זו שכונה כמעט יחידה בעיר הזו שבה נמצאו מודעות תמיכה במגילת העצמאות, כלומר לשון נקייה להתנגדות לממשלה. שכונה חילונית בעיקרה עם שילוט לא מועט של התנגדות לרפורמה/הפיכה ופה ושם אף דגלי להט"ב. משהו הכי קרוב ל"מדינת תל אביב". הנה המודעה הראשונה:   שימו לב לפינה השמאלית "למה אנחנו" בתת הסעיף הראשון: "עבודה עברית בלבד". היום ההסתדרות לא תעז להכניס משפט כ...

  הממשלה החליטה להגיש הצעת חוק שתסמיך את הממונה על השכר במשרד האוצר להפחית בשכר עובד ששבת חלקית. בתקשורת קוראים לזה עיצומים. למשל, הפסקת עבודה לשעה של עובדי משרדי ראש הממשלה והמשפטים להזדהות עם החקיקה המוצעת לרפורמה/הפיכה   במערכת המשפט. למה דווקא הממונה על השכר במשרד האוצר? כי מנכ"לי המשרדים האחרים לא טורחים במשימה הזו.

  ארגנטינה היא אורחת כמעט קבועה ב"מועדון פאריס". במועדון חברות מדינות שמדינות אחרות חייבות להן כסף. הוא הוקם ב־1956 כדי לטפל בחובות של...ארגנטינה. בלי אישור של חברי המועדון אף מדינה לא תלווה כסף למי שהיתה עד לפני כ־100 שנה מהעשירות בעולם. על רקע משברים כלכליים המפלגות שם מתקוטטות על מדיניות כלכלית כאשר המפלגה הפרוניסטית – זו שעתה בשלטון – נושאת את דגל שנאת מועדון פאריס וקרן המטבע הבינלאומית שאף היא חברה במועדון. הפרוניסטים מתעבים את הקרן וגורסים שהיא זרוע של קפיטליסטים מרושעים.

  את מאיר אני מכיר יותר מעשרים שנה. אנחנו נפגשים כאשר אני מגיע למקום שבו הוא מועסק כשכיר. מאיר הוא יהודי­־חרדי שעובד מלוא שעות העבודה המקובלות. על אלוהים אנחנו לא מדברים. קצת פוליטיקה. קצת רכילות על בעל העסק. קצת צחוקים. לא מכבר כשעמדנו להיפרד ברכתי אותו ש"תעלה לתורה". הוא הסתכל עלי וסינן בלחש "אין סיכוי". לרגע חשבתי שהאיש בדרכו אל מחוץ ללפיתת הדת וכוהניה. ליתר ביטחון שאלתי אותו: למה?

  בידיעה נמסר כי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, קיבל אישור ממשרד התחבורה לנסוע במכונית השרד שהוא מקבל בנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ). בבנק ישראל הסבירו שהנגיד מאוים. קבלת האישור מותנית באישור משטרה, וזה ניתן בגלל האיומים.

  הידיעה המעניינת ביותר שקראתי השבוע היא "מפגינים ברהט נעצרו, אף שקיבלו אישור להקים אוהל מחאה". מה שמעניין בידיעה הזו הוא מה שנשמט מהכותרת. ומה שנשמט מהכותרת הוא שאוהל המחאה הוקם בידי תושבי רהט המפגינים נגד הקצאת כ־300 מגרשים בעיר עבור תושבי אל־זרנוג, שהוא כפר "לא מוכר". עורך "הארץ" בחר לברור מהפרשה הזו את העניין המשטרתי ולא את העניין המהותי. זה מלמד עד כמה גם העיתון הליברלי מנותק ממדיניות הקרקע וההתיישבות בישראל. כי מה שצמח ברהט נבט לראשונה אלפי שנה קודם לכן.

  לא מכבר ראיתי מחקר כלכלי שנושאו יחסי אבות ובנות. מה לנושא הזה ולעולם הכלכלה? הכלכלנים חשדו שיש הבדלים בין יחסם של אבות לבנים ויחסם לבנות. בהעדר מדד ישיר ומבוסס לאהבה, בדקו החוקרים מי מקבל מתנה גדולה יותר: הבת או הבן? מתברר כי אמהות נוטות שלא להפלות בין הילדים. אבות לעומת זאת מעניקים לבנים מתנות גדולות יותר מאשר לבנות. לפחות זה הממצא באוגנדה.

  לא מכבר התעורר ויכוח אקדמי בשאלה האם השפה העברית מפלה נשים לרעה. ד"ר אורית טרנטו ופרופ' יובל וולף טענו שכן. עובדה: הם מצאו שלנשים לוקח בממוצע 32 אלפיות השניה יותר מאשר לגברים לעבד מידע הנמסר בלשון זכר - השימוש הרווח בפניה לקבוצה מעורבת מבחינה מגדרית. ד"ר הדס שינטל מצאה פגמים כה גדולים במחקר, שלדעתה הם מבטלים את תוקפו. שינטל נברה במספרים של וולף וטרנטו ומצאה שההבדלים בתוך קבוצת הבנים ובתוך קבוצת הבנות גדולים יותר מאשר ההבדל הממוצע שבין בנים ובנות. קל ללמוד מהדוגמה הזו את הספק באשר לטיבו של ממוצע כלשהו כהוכחה לטענה על אפליה.

  לפני שנים הרבה ערך עיתון "העיר" בתל אביב ניסוי מעניין. הוא שלח קורות חיים למעסיקים שביקשו עובדים. קורות החיים היו כמעט זהות, עם הבדל אחד- השם. הממצא: מעסיקים לרוב לא טרחו אפילו להשיב למבקש עבודה עם שם ערבי. קל וחומר להזמינו לראיון. אפליה, פשוט, חד וחלק.