גדעון עשת

  על היד הנעלמה שמעו רבים. לפני 250 שנה פרסם אדם סמית את ספרו "עושר העמים". סמית טען כי אם רק יתנו חופש כלכלי לכל –  ליצרנים, למשווקים ולצרכנים, ללא מעורבות המלך – הממלכה תתעשר. כל אחד יפעל לטובתו הכלכלית, והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. זו היד הנעלמה. לפיכך נחשב סמית לאב הקדמון של הכלכלה הקפיטליסטית הלכאורה חופשית. לא בצדק. סמית גם הטיף לחינוך ממלכתי חינם, התנגד למונופולים ולענייננו הפעם, תמך ברגולציה נוקשה של המערכת הפיננסית.

  לפני כמאה שנה הוקם באירלנד ה־ IRA , אשר כלל את הזרוע הצבאית של התנועה הלאומית שנאבקה נגד הכיבוש הבריטי. הבריטים, איך לא, הגדירו אותו ארגון טרור, כפי שהגדירו את האצ"ל והלח"י בפלסטין. לוחמי חופש או טרוריסטים – באירלנד זה נגמר באלפי הרוגים ובשחרור רוב האי מהשלטון הבריטי. התקנא העולם הפיננסי בהצלחה זו והקים לו IRA   משלו:   Individual Retirement Account - קופות גמל בניהול אישי, המאפשרות להשתחרר ממסלולי החיסכון המקובלים, שרובם מושקעי אג"ח ומיעוטם מניות. הכל בשם החופש של החוסך לעשות בכספו מה שנראה לו ולא להתקפל בפני עריצות מסלולי החיסכון הסולידים יחסית.

  המאמר הזה עוסק בעניין הנוגע סטטיסטית בכל ישראלי. בישראל יש כ־3.6 מיליון משקי בית – רובם משפחות. ויש מספר דומה של כלי רכב פרטיים. בממוצע   יש מכונית לכל משפחה. משק הבית הממוצע מוציא מדי חודש כ־20 אלף שקל לתצרוכת. כ־12% מזה הם על המכונית הפרטית – לא רחוק ממה שהמשפחה מוציאה על מזון – הסעיף המרכזי בהוצאה המשפחתית.

  השבוע החלטתי "לצאת לשטח" ולעשות סקרים. הסקר הראשון נעשה בין יושבי בית קפה, השני בסטודיו פילאטיס והשלישי בקונדיטוריה. סך הכל 20 איש ואישה, ולכן אינו מייצג דבר ואף לא חצי דבר. בית הקפה ממוקם בשכונת בית הכרם בירושלים שהיא השכונה היותר עשירה בעיר. 8 מהנסקרים היו אנשים שנמצאו מחוברים באצבעות ובאוזניים למחשב הנייד שלהם. שניים היו פנסיונרים. בסטודיו היו 7 נשים ובקונדיטוריה עוד חמש. לאור המיקום הגיאוגרפי אני מנחש שבממוצע סקרתי קבוצה זעירה מהעשירון השמיני בסולם ההכנסות. הנסקרים התבקשו להשיב לשאלה הבאה: מהו שקל דיגיטלי (שק"ד)? כולם לא ידעו מה זה. מה שמלמד שהם לא קוראים את דיווחי בנק ישראל, כלומר, שהם בני אדם נורמלים בהחלט. הסקר הממלכתי לא מכבר ערך הבנק המרכזי סקר מקיף שעסק בהיבטים של תמיכת הציבור בשקל דיגיטלי. קדם לסקר מה שמכונה "פיילוט" שזה סוג של משחק מקדים שבו הסבירו למשתתפי המשחק מה זה שקל דיגיטלי. אבל בסקר עצמו הניחו, כך זה נראה, שהציבור מודע לנושא – בניגוד מוחלט לסקר הלא־מייצג שלי. הנה הממצא העיקרי: 51% מהציבור בעד שקל דיגיטלי. ממצא שולי: התמיכה בשק...

  השבוע נפתח מושב החורף של הכנסת והפינה האינטרנטית הזו באה הפעם לסייע לממשלה לממש את תכניותיה. הסיבה לכך היא שאם להודות על אמת, מצבה של הקואליציה לא מזהיר אף על פי שיש לה 68 תומכים מתוך 120.

  לפני יותר מ־40 שנה האופנה הצרכנית היתה דודי שמש (דוד"ש). למה לנו לבזבז כסף על בוילר יונק חשמל כאשר דוד שמש חוסך כ־70% מצריכת החשמל? זה בלט במיוחד בעשור שלאחר מלחמת יום כיפור, שבו היה זינוק חד במחירי הדלק שהזין את תחנות הכוח לייצור חשמל ודרכן את מחיר החשמל לצרכן. היה מי שתהה האם זה באמת כך. באשר לדוד שבו נמצאים המים אין הבדל של ממש בין הדוד החשמלי נטו לבין הדוד שמש שגם בו נמצא חיבור לרשת החשמל. ההבדל, אם כך, מצוי בקולטי השמש (פאנלים) – אותם צינורות אלומיניום דקים שעטופים בזכוכית הקולטת את קרני השמש ומקרינה אותם על הצינורות עם המים.

  כולם יודעים שכאשר מישהו – אדם פרטי, עסק, גוף ציבורי – מבקש להגדיל את הוצאותיו עומדות לו שתי חלופות: להגדיל במקביל את ההכנסות או ללוות כסף למימון ההוצאה. לממשלה היתה חלופה נוספת: היא יכולה להדפיס כסף. מכיוון שהדפסת כסף היא בסמכות הבנק המרכזי, הנוהג היה שהממשלה לוקחת הלוואה מהבנק המרכזי. זה סוג של בלוף שרואי חשבון מתפרנסים ממנו.

  ב־18 לחודש הודיע עיתון "הארץ" למינויו על התייקרות של 20 ש"ח לחודש שמקורה בירידת הכנסות מפירסום ותוספת לעלויות. ב־21 לחודש מצאתי במוסף הכלכלי של העיתון את הכותרת הבאה: "אצל המנכ"ל של הפניקס...שורת הרווח חשובה יותר מהמבוטחים".   האם דין עיתון מסחרי שונה מדין חברת ביטוח מסחרית? העיתון מעלה מחיר כי הוא סובל מירידה בהכנסות מפירסום. חברת הביטוח סובלת מריבוי קשישים סיעודיים המבוטחים אצלה.

  בסדרת הטלויזיה "מסע בין כוכבים" נדרשה ספינת החלל אנטרפרייז לטוס במהירות מירבית לכוכב שבו התגורר מדען שהיה היחיד ביקום שידע למנוע פיצוץ של כוכב אחר ובו מיליוני אנשים. בנוסף לסכנת הפיצוץ, הייתה עוד סיבה לטוס במהירות: המדען עמד להגיע לגיל 85, ובחוק היסוד של הכוכב בו התגורר נקבע כי בגיל הזה עורכים מסיבה ובסופה נותנים לחתן השמחה כדור שינה לנצח.

  הנה קושיה באוריינות פיננסית: במדינת רוריטניה (מדינה פיקטיבית שחביבה על בוחני כלכלה באוניברסיטה) יש 5 בנקים. בנק ראשון מעניק לחוסכים לשנה בפקדון סגור ריבית של 1.02%. בנק שני – ריבית של 0.99%. בנק שלישי – ריבית של 7.02%. בנק רביעי – ריבית של 1.03% והבנק החמישי בריבית של 1.035%. שאלה: יש לכם 10,000 שקל או דולר ואתם מבקשים לחסוך אותם בפקדון סגור. באיזה בנק תפקידו את הכסף?

  "הסעיף שהעביר את מובילאיי להפסד.... נקרא amortization acquired intangible asset העוסק בהפחתות שווי חשבונאיות של נכסים בלתי מוחשיים שרכשה החברה. נכסים בלתי מוחשיים הם הפער שבין מחיר הרכישה לשווי הנכסים המוחשיים ” . ראשית, אני מבקש להביע רגשי הערצה לעורך העיתון ולעורכת המוסף הכלכלי שאישרו – מתוך הבנה כמובן – את הקטע הזה.

  מה ההבדל בין צעירים וקשישים? מי שהניד ראשו על השאלה המטופשת או שהשיב "הגיל" יכולים לשכוח מפרס נובל בכלכלה. פרנקו מודיליאני זכה בפרס ב­־1985 הרבה בזכות מחקרים בתחום החסכון. החוקרים שאת ממצאיהם אני מביא היום מעלים סימן שאלה על התיאוריה של חתן הפרס. לפחות באירופה.

  האם המחיר המוסכם – אותם 44 מיליארד דולר – לעיסקה שבה קנה אלון מאסק את טוויטר הוא ראוי? זאת, יאמר כל כלכלן המכבד את תלמודו, שאלה מטופשת. מאחורי המחיר אין מוסר. ואם אין מוסר אז אין פשר למילה "ראוי". מחיר שנקבע ברצון בין קונה ומוכר אינו עניין לשיקול מוסרי, ערכי.

  משרד האוצר מציף את התקשורת בפירסומת המבטיחה לבני 60 ויותר הטבות מס "עד 15,000 שקל". לא רע, חשבתי לעצמי והחלטתי לבדוק את הזכאות שלי באתר אליו הפנתה הפרסומת. מלאתי פרטים אישיים והאתר הודיע לי שיתקשרו אלי. וכך היה. מי שהתקשר אלי לא היה משרד האוצר אלא יועץ השקעות פרטי. אלא שידוע שיועץ פרטי הוא אובייקטיבי וכמובן, בגלל שיש תחרות, גם זול יותר.

  האקדמיה ללשון העברית בחרה במילה 'מטורלל' כמילת השנה. אני מניח שהאקדמיה לא שקלה את המילה "נאדג''', שכמו המילים "בינג'', ו"ברידג'' מקורה באנגלית. "נאדג'' מככבת במחקר חדש המשותף לחוקרות מהאוניברסיטה העברית ובנק ישראל. החוקרות, מאיה הרן רוזן ואורלי שדה, מתרגמות את המילה האנגלית ל-'תזכורת' בעברית. נראה לי שהמילה 'דחיפה' היא תרגום מדוייק יותר. ואילו המילה 'לְנַגֶ'ס' היא המוסיקה שמאחורי ה-"נאדג''. מה למחקר כלכלי/חברתי ולניג'וס?

  על הטנגו הזה חוזרים מדי כמה שנים. הממשלה מבקשת להעלות את גיל הפרישה מעבודה של נשים. שדולת הנשים והמפלגה הקומוניסטית (חד"ש) מתנגדות. הוויכוח מתלהט ולבסוף נמוג. נשאר המצב בו אישה זכאית לפרוש מעבודה מגיל 62 ואילך ולקבל פנסיה וקיצבת זיקנה. ואילו גבר זכאי לכך רק בגיל 67. יש כאן אי שיוויון משמעותי לטובת נשים.

  (*) כולל המלצה למי לבחור   בלאקרוק ( BlackRock ) הוא מהתאגידים הגדולים בעולם. לפי כתבי הרבנית ויקי פדיה בלאקרוק מנהלת כספים בכ – 6.5 טריליון דולר. לשם השוואה סך הרכוש במדינת ישראל כולה מסתכם בכטריליון דולר אחד. זה אומר שהתאגיד הזה גדול פי שישה ממדינת ישראל. אנחנו, לפחות במונחי כסף, הזנב הקצוץ של הכלב הענק הזה. לא מפתיע, על כן, ש"הארץ" בחר לראיין את ענת לוין מנכ"לית הזרוע הישראלית של התאגיד האמריקאי הזה במסגרת המדור "היום שאחרי" שבו מתראיינים מביני דבר במה שצפוי לנו ביום שנדביר את קורונה לממדי בן דודה – השפעת.

חגיגה שכזו לא נראתה ביקום זה עשרות שנים. מפלגת הלייבור בניו זילנד ניצחה ברוב מוחלט בבחירות לפרלמנט. הסוציאל דמוקרטים – זן פוליטי שבישראל נכחד סופית עם  חבירתם של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו – למדו בעשורים האחרונים להפסיד תחת כמעט כל עץ רענן. ברוב העולם – כולל רוסיה וסין – המאבק הפוליטי נטוש בין סוגי ימין. וייתכן, אני לא מכיר את הפוליטיקה בניו זילנד – שגם שם הלייבור הוא מהטיפוס של הבוגד האולטימטיבי בסוציאל- דמוקרטיה הלא הוא משת"פ מלחמות הימין בעירק ובאפגניסטן: טוני בלייר מהממלכה המאוחדת.

"שוק הקנאביס הוא בועה פר אקסלנס, אין פה בכלל שאלה". כך אמר יאיר לפידות מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות ועל דבריו דיווח השבוע   העיתון "הארץ". החרה החזיק אחריו גלעד אלטשולר מבית ההשקעות המתחרה שאמר "מתוך כל חברות הקנאביס יכול להיות שאחת תהיה בעוד עשר שנים". אז לא. אם חשבתם שהקנאביס משיב נשמתו הממוסטלת לבורא עולם או לצמח הפרג (הבסיס לאופיום) – מי שחזק יותר – אז טעיתם. ההערות החשובות האלה עסקו לא בקנאביס אלא במניות תאגידים שמגדלים/משווקים קנאביס. הקנאביס עצמו, קל להבין, ימשיך לפרוח. נרגענו לפחות חלקית.

אני לא יודע מי מכם פגש אי פעם את הומו אקונומיקוס. אהה, לא פגשתם? ניסיתם למשל להסתכל בראי? מה ראיתם? אלא שתלמידי כלכלה יודעים לזהות את האדם הכלכלי בקלי קלות. ולא, זו לא הכרות אישית. זו הכרות קונצפטואלית. לא הייתם בדייט עם קונצפט? די חבל. ההפסד כולו שלכם. קודם כל תשכחו כאן מ'הומו' כקיצור ל'הומוסקסואל'. 'הומו אקונומיקוס'  זה פשוט 'אדם כלכלי' בלטינית.