גדעון עשת

  " בנק ישראל מכריז על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים. הבנק יפעל בתקופה הקרובה בשוק ככל שיידרש על-מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים . " כך הכריז בנק ישראל לפני שבוע והעניין הזה ראוי לליבון כי מתחילה כאן מדיניות השטות. מדוע הבנק המרכזי מוכר מטבע חוץ? "על מנת למתן את התנודות במטבע חוץ". נשמע הגיוני אבל רק בתנאי שיש כדור בדולח בלשכת הנגיד שיודע מתי תזוזה של שער החליפין היא תנודה ראוייה לתגובה באמצעות מכירה או קניה. ומתי תזוזה של שער החליפין היא "כוחות השוק" של קפיטליזם עם שוק חופשי ותחרותי. ואם אין לו, לאמיר ירון, כדור כזה אני ממליץ שישתמש בתפילין כשרות כפי שהמליצה קבוצת רבנים ככלי מועיל להגנת המולדת בעת הזו. זה מבטיח ששער החליפין יתנהג בהתאם לרצוי. אבל אם לנגיד יש דיבור עם בדולח/תפילין – אז זו בכלל לא שטות. ההתמכרות אלא אם כן בעוד חודש וחצי יתברר שנמכרו 30 מיליארד דולר ושער החליפין לדולר נשאר על גבול ה־4 שקלים. או אז עולה השאלה הבאה: האם למכור עוד 30 מיליארד כדי לספק את הבי...

לפרשן הכדורגל, חיים ברעם, היתה מנטרה קבועה: צריך לשחק התקפי. לצופי הכדורגל שלא ממש איכפת מהקבוצות המתמודדות זו מנטרה חיובית. אבל אם רוצים גם לנצח...... דונלד טראמפ מאמין גדול בהתקפה. בשבוע שעבר הוא הורה על הטלת מכסים על סחורות תורכיות "רגישות" – כאלה המהוות משקל גדול ביצוא התורכי. כתוצאה מכך, מסבירים מומחים לכלכלה התקפית צנחה הלירה התורכית בעוד כך וכך אחוזים. מתחילת השנה הפיחות בלירה הגיע לכדי כ – 50%.

שר האוצר ושר הכלכלה כינסו השבוע את כל המי ומי לדיון בשקל המתחזק. כולם השתתפו חוץ ממי שאחראי לנושא – בנק ישראל. מה יש לדבר: זו תבונה יוצאת דופן. כמו לשחק כדורגל רק עם שמונה שחקנים. אבל אנחנו עם סגולה וממשלתנו חכמה בשביל שתי מדינות. השקל מתחזק זה שנים אחדות. לפני 15 שנה הדולר היה שווה 5 שקלים והיום הוא שווה רק 3.7 שקלים.. ב – 2002 היו יתרות מטבע חוץ של המדינה 24 מיליארד דולר (120 מיליארד שקל). היום הם 102 מיליארד דולר (380 מיליארד שקל). הדולרים האלה שוכבים, לרוב, באגרות חוב של ממשלות זרות. בשביל מה? ככה, שיהיה.

האם עיתון "הארץ" הוא שמאל? שנים הרבה רווחה הדעה שהוא חצי שמאל. חצי, כי בעניינים מדיניים הוא היה נגד הכיבוש אך בעניינים חברתיים הוא היה בימין. בשנים האחרונות, ובגלל המאבק של כותבי העיתון בטייקונים וב"הון-שלטון" נראה היה שהעיתון עשה תפנית. עם זאת חדי עין טרם ראו שהעיתון או מי מכותביו תומכים באיזו שהיא שביתה למשל....אבל למה לקלקל את החגיגה. עד שהגיע בנואה האמון. נא להכיר: מועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת. הוא זכה בבחירות המקדימות.  הגארדיאן הגדיר אותו כ"שמאל קיצוני" ו"הארץ" כ"פופוליסט".

"אני אמרתי כבר לפני כמה שנים בדרום – תקנו דירות. לא רק בבאר שבע. תקנו דירות גם בדימונה, בירוחם... יש כאלה ששמעו ועשו ויש כאלה שלא עשו". כך ראש הממשלה השבוע. ויש רק להצטער שלא בחר להתמקד במקצוע הנבואה, ובחר בפוליטיקה. בנימין נתניהו הבטיח כבר אז שיטפל במחירי הדיור, והטיפול הניב פירות: מחירי הדירות עלו בעשור האחרון בכ – 120% לעומת מדד המחירים לצרכן ללא הדיור שעלה בכ –  10%.

הנה ציטוט ממסמך חסוי שנכתב במשרד האוצר: " אומדן ההכנסה – כמיליארד שקל – שנכתב בתקציב המדינה בגין מיסוי דירה 3+ הוא אומדן שמרני. הערכתנו היא כי ההכנסה תגיע לכחמישה מיליארד שקל בשנה השנייה והדבר יאפשר גמישות במדיניות המס. להצעתנו אפשר יהיה להפחית מע"מ באחוז אחד או להעניק נקודת זיכוי נוספת למי שהכנסתם מתחת להכנסה החציונית – 7,000 שקל לחודש". קושייה בכלכלה פוליטית: האם לאור הנכתב תתמכו במיסוי הדירה 3+?

באחד המוספים הכלכליים הופיעה השבוע כותרת: בגלל הריבית האפסית המניות יעלו. בראבו על הכלכלנים והמומחים שעסוקים בייעוץ השקעות. פרנסה יש להם בשפע כשהבורסה עולה. אלא שבראשית השבוע מחירי המניות נפלו ללמדנו על תבונת בעלי המקצוע. אבל הנפילות עתה אינן אלא תוצאה של הנפיחות הקודמת. הכל ענין של כסף.

נדמיין שקבוצת חמושים מרצועת עזה פורצת בלילה לישוב בעוטף עזה,  משתלטת עליו ומחזיקה 20 בני ערובה. בכל שלוש שעות נקשר בן ערובה לשער הכניסה והחמושים מאיימים שאם צה"ל ינסה לפרוץ – בן הערובה יירצח. הצבא לא משתכנע, מנסה ותוך שתי דקות נרצח הראשון. אחרי שלושה ניסיונות ושלושה הרוגים מורה הקבינט הביטחוני לצבא לעצור. עוברת שנה ודבר לא זז. מה דעתכם על שר הביטחון וראש הממשלה?

שני חוקרים מבנק ישראל, עדי ברנדר וערן פוליצר  פירסמו לא מכבר ממצאי מחקר שמצא כי אין בסיס לטענה שישראל נמצאת "בצד הלא נכון של עקומת לאפר". בתרגום מכלכלית לעברית: אפשר להעלות מסים מבלי לפגוע בתפוקה הכוללת. ארתור לאפר הוא כלכלן אמריקאי מהזן הימני ובנימין נתניהו נמנה על מעריציו. בימים שכיהן כשר אוצר היה נתניהו שולף את לאפר כהוכחה הניצחת בצורך להוריד מסים. לאפר טען שאם מעלים מסים "יותר מדי" המשק מגיב בנסיגה, ותקבולי המס והפעילות צונחים. מאז התפרסמו הרבה מחקרים שמצאו כי אין מדינה אחת שנמצאת בסכנה שכזו. כעת הצטרפה ישראל  לגוש המדינות  האנטי-לאפר אלא שהפעם נתניהו הוא ראש ממשלה.

" הדולר בעיני חזק מדי, וזה נורא מעיק על היצואנים " . כך אמר שר האוצר בראיון לערוץ 2 כשהוזמן להסביר מדוע נבחרה קרנית פלוג לנגידה אחרי שימים אחדים  קודם לכן הודיע במפורש שהיא לא מועמדת לתפקיד. מראייניו כל כך נלהבו מהשטיק שלהם על דעתו המתהפכת של יאיר לפיד שלא שמו לב שהנה אמר משהו חשוב, ולא רכילות על מי-אמר-למי-מה בעניין נגיד לבנק המרכזי.

על פי החוק על בנק ישראל לפעול ל"יציבות מחירים". הממשלה מגדירה את היציבות הזו  כאינפלציה של 1-3% לשנה. ובממוצע – 2%. למה אינפלציה בכלל? כי הסכנות הכרוכות  בירידת מחירים  גדולות בהרבה מהסכנה הצפויה מקצת אינפלציה. כאשר מחירים יורדים אנשים נוטים לדחות קניות, בצפייה למחיר עתידי נמוך עוד יותר, וכך,  לפי כללי ההתנהגות המקובלים בעדר, יש סכנה שהכלכלה תיכנס למיתון.

אמנם הממשלה ממשיכה להתרשל בכל הקשור לטיפול בענייניה, או ליתר דיוק בעניינינו  הכלכליים אבל את החלל ממלאים השבוע מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל. המבקר החליט לבדוק את הגירעון הממשלתי שאשתקד תפח והגיע ל – 40 מיליארד שקל ותהה האם יש קשר בין הגירעון הזה לבין היצירה המופלאה הקרויה "תקציב דו שנתי".

כבר כמה שנים שהוא מכונה "המבוגר האחראי" ומאמש , הודבק לו התואר הזה  בגאון בכותרות הראשיות של כל כלי התקשורת. ובכן אין ספק כי סיטיזן פישר הוא מבוגר. בעניין  האחראי יבואו כמה פיסקאות בסוף הדברים. אבל כדי לזכות בצירוף – מבוגר אחראי – כלומר האיש שבסופו של עניין, סידר לנו את העניינים כל כך טוב, נגיד בנק ישראל לא עומד אפילו בתנאי הסף.

מדוע בחר בנק ישראל  בשיטה הכי גרועה לריסון האינפלציה במחירי הדירות היו ימים שבהם חשבו כי אין ברירה וצריך לקצוב. כך היה בבריטניה של ימי מלחמת העולם השנייה עת הונהג קיצוב בדלק למכוניות ולחימום. כך גם היה אצלנו,  בתחילת שנות ה -50' כאשר הונהג קיצוב במוצרי מזון  וכך היה נהוג בישראל מאז אותם ימים  ועד סוף שנות ה – 80' בהקצאת אשראי. הוסבר לנו אז, כי אי אפשר בלא קיצוב באשראי,  משום שיש להבטיח אשראי זול למימון מפעלים חדשים וכי אם לא נקצוב אותו, ילך האשראי למרבה במחיר.

באנגליה מחפשים מחליף לנגיד הבנק המרכזי. מה הכישורים הדרושים? היו ימים שנגיד של בנק מרכזי היה מטיף נגד "הדפסת כסף". אז היו ימים.  כעת כולם בעד "הרחבה כמותית". מה ההבדל בין ההרחבה להדפסה? ובכן, אין למעשה הבדל,אלא בתרגיל, שג'ורג' אורוול היה מעניק בגינו פרס להטעיה לשונית.

  סטנלי פישר הצליח להפתיע את מומחי שוק ההון והפיננסים כאשר הוועדה המוניטרית שבראשותו הפחיתה את ריבית בנק ישראל ברבע אחוז . עוד החלטה שזכתה לתגובה חיובית . בנק ישראל מזהה המשך ההאטה הכלכלית, ומגיב בהורדת ריבית כדי לעכב את ההאטה ולשפר את סיכויי הצמיחה . השאלה: צמיחה של מה ?

הנגיד שוב מפספס את יעד האינפלציה . הנה הצעה איך להילחם בה ביעילות, בלי לחשוש שהיצוא ייפגע   לא מכבר נאם הנגיד סטנלי   פישר באוניברסיטת בן גוריון ואמר " : ברביעים האחרונים נבלמה הירידה באבטלה, אולם בלימה זו שיקפה גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח התעסוקה ." באותו יום פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הרבעון הראשון של   ,2011   ולפיהם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה דווקא ירד. ללמדנו שגם אלוהי כלכלת ישראל טועה לפעמים .

לכפות על הבנקים לא לצמצם ולא לייקר אשראי, להבטיח למעוניינים תשואה בקופות הגמל, להטיל מס עסקאות שיצמצם את התנודתיות בבורסה: כך צריך לטפל במשבר   תהיה "תוכנית חירום ,"   או שוועדת השרים ל כלכלה תטרפד את היוזמה? התקשורת לוהטת במידע על תוכנית שנרקחה במשרד האוצר כדי לתקן את המצב . העיתונים ושאר כלי התקשורת בדעה שלצד הקדמת פרויקטים של תשתית, הגדלת תקציב הסיוע למחקר ופיתוח (מו"פ) ודחייה בתשלומי מסים , תטפל התוכנית גם בשוק ההון . איך? יש המציעים רכישה של איגרות חוב קונצרניות בידי הממשלה .

צעדי ההצלה של הנשיא בוש לא יספיקו • עכשיו נדרשת הבנה מעמיקה יותר של המעורבות הממשלתית הדרושה לכלכלה, אחרת — המשבר הבא כבר בדרך  " קדמה כלכלית במשטר קפיטליסטי פירושה   מהומה . "   לא, זה לא קרל מרקס . לא, זה לא שום סוציאליסט אדמדם . זה ציטוט מאחד מחסידי הקפיטליזם הנוקשה, איש שזכה לתהילה על הביקורת שלו כלפי מרקס ומשנתו . זהו יוזף שומפטר, כלכלן אוסטרי שחי שנים הרבה בארה"ב .   הנה עניין ששומפטר, מרקס וכמעט כל כלכלן רציני שכתב עד ראשית המאה ה 20-   חשב ואמר: קפיטליזם הוא שיטה כלכלית הנגועה בחוסר יציבות . רק מתום מלחמת העולם השנייה התבלטה הטענה שאת המהומה, שעליה כתב שומפטר, אפשר למנוע . שהמשבר, שחזה מרקס, לא יהיה . אבל עד אז הסכימו בשמאל ובימין, שהקפיטליזם הוא משטר תנודתי . היה ויכוח גדול מה הסיבות לתנודות, והאם הן יביאו למשברים תכופים עד כדי אנרכיה .   שני כלכלנים , שהיום משייכים אותם לשמאל, מיכאל קלצקי וג'ון מיינרד קיינס, הראו בשנות ה 30-   שלא רק שהקפיטליזם מועד למשבר, אלא שאפשר להיחלץ ממנו, אם וכאשר . ה...

המשבר בבורסות נובע מאותם חוכמולוגים שלפני שנה לא ראו את הבועה המתנפחת • הלקח: כאשר המומחים מדברים — תסתמו את האוזניים   יש לקוות שקוראים המתעניינים ב כלכלה עוקבים אחרי המומחים, הפרשנים, מביני העניין, האנליסטים, פעילי שוק ההון - וכל שאר בעלי התארים מרבי הלהג הכלכלי . חשוב לעקוב כדי ללמוד על חוסר המקצועיות של הכלכלנים   הפעילים בזירה הציבורית, כולל כותב המדור הזה . הביטוי האחרון לחוסר התבונה הכלכלית היה לפני שבעה ימים, כשהתפרסם מדד המחירים לצרכן של חודש יוני . מיטב המלהגים פירסמו הערכות שהמדד יעלה בכחצי אחוז - פי חמישה ממה שנמדד בפועל .   מידע מוקדם על מדד המחירים הוא נכס בעל ערך . קחו איגרת חוב צמודת מדד ב 100-   שקל שהונפקה בחודש יוני . כמה היא שווה בסוף אותו חודש? עכשיו אנחנו יודעים שהיא שווה 100 . 1   שקל . אבל בחברת פריזמה העריכו שהמדד יהיה חצי אחוז, ולכן הם היו מוכנים לקנות איגרת חוב כזו במחיר של ,100 . 4   ובכך לגרום הפסד לכל מי שמחזיק באיגרות חוב באמצעותם .   הדרך הנאותה לדעת את המדד היא לעשות בד...