גדעון עשת

  מנהג יש להם לשופטי בית המשפט העליון . כאשר אחד מהם עוזב (מכוח החוק . איש מהם לא פורש מרצונו ( עושים לו טקס ומדברים בשבחיו . ובו ביום מתפרסם פסק דין "חשוב" שבו השופט העוזב מנהיג שינוי משפטי דרמטי . זה קרה השבוע עם השופט אליעזר ריבלין, שהנהיג צוות של שבעה שופטים שפסק הלכה חדשה בעניין "הולדה בעוולה . "

במשך שנים נהגה ממשלת יוון בהפקרות ובסיוע בית השקעות אמריקאי החביאה את האמת והציגה מסכת שקרים כלכליים . מה חושבים לעצמם חסידי קיינס? שיש הוקוס פוקוס שייחלץ את יוון מהתרמית והחובות מבלי שהיוונים יישאו בנטל? ובכן, אין תמר בן יוסף ואבשלום בן צבי ("חברה" 52, מאי 2012) מייצרים את האשליה שיש דרך פשוטה וקלה למנוע את המשבר האירופי . ואלמלא הרעים – בעיקר גרמניה – שמשתמשים בכוחם הפיננסי לכפות צנע תקציבי, אפשר גם היה לבחור בדרך הזו . השניים לא לבד . ג'וזף שטיגליץ ובעיקר פול קרוגמן – שני כלכלנים נערצים בידי עמיתיהם מהזן הקיינסיאני – אף הם מציגים רעיונות דומים . כמה חבל שהדברים לא כל כך פשוטים .

אל תנסו לפקח על ה"רווחיות" של ספק הגז, כי לעולם לא תדעו באמת מהי •   מכתב לחברי ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והאנרגיה, שהמליצה לפקח על ה"רווחיות " במקום על מחיר הגז   לחברי ועדת המחירים שלום ,   לא מכבר פניתם לציבור כדי לשמוע את עמדותיו בעקבות ההמלצה שגיבשתם בנושא הפיקוח על מחיר הגז הטבעי המופק מקידוחים בים התיכון . ההמלצה המרכזית שלכם היא שלא לפקח על מחיר הגז, אלא על " רווחיות חברות הגז הטבעי בישראל . "    יש משהו מוזר בעברית שלכם: אתם כותבים "רווחיות חברות הגז ,"   כאילו יש הרבה כאלה . אז זהו, שאין .   יש רק אחת . אני יודע את זה כי בהודעה של הוועדה כתוב שיש למשק "תלות בספק אחד בטווח הזמן הקצר . "   אז בואו נדייק ונאמר שהמלצתם לפקח על "רווחיות חברת הגז . "

  האם יש אפליה נגד נשים בשכר עבודה? וודאי שכן, יאמר כל מי שמסתכל על הנתונים - ובמיוחד על הנתון המצביע על כך ששכרה הממוצע של אישה הוא שני-שלישים משכרו הממוצע של גבר .   ואם מישהי מכן מרימה גבה למקרא המסקנה הנמהרת, היא מוזמנת לקרוא את פסק הדין של בית המשפט העליון , שהשתמש בנימוק דומה כדי לבסס את טענת העותרת אורית גורן כי הופלתה לרעה ומגיע לה פיצוי . היו שחגגו על הפסיקה הזו וראו בה תקדים חשוב . אלא שמדובר בפסק דין קטלני .

המשקיף מכוכב הלכת מאדים רואה את הדברים כך: לפני יותר משבוע התכנסה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בהצעת החוק של ח"כ מירי רגב (ליכוד) להחלת החוק הישראלי על ההתנחלויות . הוועדה דחתה את ההצעה . הממשלה מתנגדת לאיזרוח ההתנחלויות .

האם נמרצותו ותעוזתו של שר התקשורת הן אכן הסיבה לירידת המחירים בשוק התקשורת ?   אחרי מצהלות השבוע שעבר, מתחילים הספקנים להשמיע קול . מה יקרה עם המניות ואיגרות החוב של חברות התקשורת הוותיקות - בזק, סלקום ופרטנר? איך זה ישפיע על הפנסיה שלנו? האם מה שנרוויח בתשלום החודשי עכשיו, יתקזז בפנסיה החודשית שלנו, שמושקעת בניירות ערך של תאגידי התקשורת? ומה יקרה לבנקים הנושים - האם הפיקדונות שלנו מובטחים אם הם ייקלעו לקשיים בגלל הכחלונים ?

  לפני כמה שנים הוזמנתי על ידי לשכת עורכי הדין להרצות בכנס השנתי באילת . אחרי שהנושא הוסכם התעניינתי בתמורה . "תקבל חדר זוגי ופנסיון מלא לשלושה ימים ,"   השיב המזמין .   ומה על ניכוי מס הכנסה על התמורה הזו? תהיתי . לא רק שאני לא מעוניין בחדר, אלא איאלץ לשלם למס הכנסה עבורו .

למה רק אנשי העשירון העליון כמו נתניהו ורעייתו יכולים להרשות לעצמם לאכול במסעדה לא כשרה כמו "הסדנא " בירושלים? כמה דברים על איסור יבוא בשר לא כשר ועל צביעות ממשלתית   לא מכבר אכלו בנימין ושרה נתניהו במסעדה הלא כשרה "הסדנא "   בירושלים . זו פיסת רכילות שפירסם מקומון ירושלמי, והשאלה היא מה משמעות המידע הזה ,   מעבר להצצה לתענוגות החך של הזוג המלכותי . ראוי לשבח את בעלי המסעדה על שהתגברו על המסורת מן העבר בדבר מוסר התשלומים הבעייתי של הזוג, והסכימו לארחם, אבל העניין העיקרי שלנו נוגע לצביעות הממשלתית בכל הקשור למזון "לא כשר . "

 " לא לצנע "!   קראו ברחובות הערים, ותוצאות הבחירות מנו אחד לאחד את הקולות המנצחים שהיכו את נכנעי הצנע ובחרו בלוחמים כנגדו . כך היה בבחירות בכמה מדינות אירופה בשנה האחרונה, וביוון ובצרפת השבוע; שבוע שבו נפלו מחירי איגרות החוב של תאגיד בשליטת נוחי דנקנר לכמחצית מערכם הנקוב .

  למה בשדה התעופה נותנים למטוסים "לטייל" בנסיעה איטית ברחבי השדה, ואיך זה קשור לכך שצריך להטיל מס על טיסות לחו"ל   מי שחבר במועדון " הנוסע המתמיד" מכיר את התופעה: צברתם די נקודות (או מיילים) המזכים אתכם בכרטיס טיסה חינם, נניח ללונדון . שמחים וטובי לב אתם מבקשים לממש את ההשקעה, אלא שאז אתם מתבשרים כי עליכם להשליש 350 דולר כדי לטוס חינם . מה זה? התשובה כרגיל מתחלקת לשתיים: דלק ו"מסים . "   דלק על שום זה שמחיר הדלק עלה . הוא תמיד עולה, מה לעשות . "מסים" זה סמנטיקה . הכוונה היא לאגרות שמשלמים לשדות התעופה, בלוד ובלונדון . אבל מס הוא תשלום לממשלה, ואילו כאן מדובר בכסף לנמל התעופה . אז מס אין כאן . אבל מן הראוי שיהיה .

כשהיה שר אוצר התגאה בנימין נתניהו בהישגיו - ובעיקר בכך שחילץ את ה כלכלה ממשבר "בועת ההייטק ,"   שהחל בארצות-הברית והתגלגל לכל העולם . שר האוצר דאז טעה והטעה . לנתניהו של פעם היו כמה מהלכים שמקצתם היו מהפכניים בקנה מידה ישראלי . כך , למשל, הוא הלאים את קרנות הפנסיה הוותיקות . נכון שההלאמה הביאה לקיצוץ בזכויות הפנסיונרים, אבל לא זה העיקר . העיקר הוא השימוש בכלי ההלאמה, מהלך חביב על אנשי שמאל, בידי שר אוצר של הימין .

האם הקלת המס הנוספת שניתנת למכונית החשמלית נועדה לצמצם את זיהום האוויר, או לסייע לטייקונים להגביר את המכירות המדשדש של המכונית שלהם ?   שר התשתיות, עוזי לנדאו, מבקש לקבוע כללים   לניתוק זרם החשמל בקיץ הקרוב, בו צפוי מחסור בחשמל . השאלה מי ינותק ומתי היא בהחלט חשובה, גם אם לנדאו הוא האחראי הישיר למחסור .