גדעון עשת

    הדובר שלך מסר כי הורית "לבחון מדוע כוחות הצבא תקפו בבית החולים נאסר בחאן יונס באמצעות פגזי טנק". אנסה להשיב בהמשך המאמר על אף שאני הדיוט בענייני טנקים ופגזים. עד אז אני מבקש להציג לך תרחיש שונה לחלוטין.

  המאמר הזה עוסק בעניין הנוגע סטטיסטית בכל ישראלי. בישראל יש כ־3.6 מיליון משקי בית – רובם משפחות. ויש מספר דומה של כלי רכב פרטיים. בממוצע   יש מכונית לכל משפחה. משק הבית הממוצע מוציא מדי חודש כ־20 אלף שקל לתצרוכת. כ־12% מזה הם על המכונית הפרטית – לא רחוק ממה שהמשפחה מוציאה על מזון – הסעיף המרכזי בהוצאה המשפחתית.

  הנה שאלה שרבים יחשבו שהיא פרי באושים של חמוץ: מה עושה משרד הכלכלה? לכאורה מובן מאליו מה עושה משרד הכלכלה, ולכן אפנה אל מה שהמשרד לא עושה .

  23 פרופסורים לכלכלה שיגרו בסוף השבוע שעבר מכתב לבנימין נתניהו. הנה ציטוטים מהמכתב: " אנחנו כותבים מתוך דאגה דחופה לרעב המתפשט בעזה ולתוכנית ממשלת ישראל לרכז אזרחים ב'עיר הומניטרית' ".   " כבני אדם, ככלכלנים וכמדענים, אנו קוראים להפסקה מיידית של כל מדיניות שמחמירה את הרעב הנרחב ".

  הנושא שבכותרת אמור להיות בסמכות בעלי השכלה רפואית. אך יש גם מחלות חברתיות, והן לא זוכות לטיפול הראוי. למשל הילד בן השנתיים שמת השבוע ממחלת החצבת אחרי אשפוז של כמה שבועות. זה אמנם נשמע כמו מוות ממחלה רפואית, אבל זו טעות. הילד מת כי הוא לא קיבל חיסון נגד חצבת. חצבת אינה רק עניין אישי, היא עניין חברתי, כי היא מידבקת וקטלנית למדי למי שלא חוסנו.

  השבוע נפתח בפרשנות מלומדת על משמעותה הכלכלית של החלטת הממשלה להרחבת/כיבוש/השתלטות על העיר עזה. הדעה הרווחת היא כי מדובר בהוצאה כספית ענקית לממשלה, בגיוס עוד רבבות אנשי מילואים לתקופה ממושכת שתפגע במגזר העיסקי וכיו"ב נזקים שסיכומם הוא "סיכון הכלכלה" עד כדי משבר כלכלי!! כך התחזית העדכנית. המאמר הזה בא לבחון את טיב התחזית.

  אדם שחזר ארצה מכרתים   דיבר בתיעוב על היוונים, כי על מסעדה שבה חפץ לאכול היה שלט "ישראלים לא רצויים". החוצפה של "היוונים", בלשון רבים כמובן , שמפלים בין סועדים ממש לא מקובלת עליו, אמר, ויותר הוא לא יבקר ביוון.

  תנועת "עומדים ביחד" היא, כך זה נראה, האופוזיציה הכי פעילה והכי עיקבית לממשלה. היא בוודאי שיאנית ההפגנות בעת הזו נגד המלחמה שמנהלת הממשלה בעזה. רוב המפלגות שבאופוזיציה - המחנה הממלכתי, יש עתיד, ישראל ביתנו והדמוקרטים - לא נראות בשטח אפילו בהפגנות. ובהתבטאויות - למשל כאשר צרפת הודיעה כי תכיר במדינת פלסטין – אף היו שהביעו תרעומת, גם אם מדובר במהלך הצהרתי חסר כל מחוייבות למעשים. מכאן קל להגיע למסקנה כי עזה, וכמובן חלקים מהגדה המערבית, הם לדעת האופוזיציה הפרלמנטרית (למעט חד"ש) חלקים אינטגרלים של ישראל ולא של פלסטין. בראבו עליהם.

  ענת קם מעיתון "הארץ" כתבה מאמר ביקורת על אריאל כהנא מעיתון "ישראל היום". המאמר של כהנא תקף את רשת ב' על שדיווחה על משברים נפשיים של חיילים בטענה שדיווחים כאלה הם סיוע לאויב בזמן מלחמה ותהה גם על אי תפקודה של הצנזורה.   וכך סיימה קם את מאמרה: " אפשר אולי להתנחם בעובדה שכשזה נוגע לאריאל כהנא ו"ישראל היום", אתם לא משלמים על זה . "