הנה
שאלה שרבים יחשבו שהיא פרי באושים של חמוץ: מה עושה משרד הכלכלה? לכאורה מובן
מאליו מה עושה משרד הכלכלה, ולכן אפנה אל מה שהמשרד לא עושה.
הוא לא מטפל בעידוד השקעות, כי לשם כך יש את רשות
ההשקעות. הוא לא מטפל בחדשנות ובהיי טק, כי לשם כך יש גם את משרד החדשנות וגם את רשות
החדשנות. הוא לא מטפל בריכוזיות ובתחרותיות, כי בזה עוסקת רשות התחרות. הוא לא מטפל
במחירים של מוצרים בפיקוח ממשלתי, כי בזה עוסקת ועדת המחירים במשרד האוצר. משרד
האוצר גם מטפל במיסוי של גופים עסקיים באמצעות רשות המסים. משרד הכלכלה גם לא מטפל
בשוק הכי גדול במדינה - שוק ההון, כי בזה עוסקת רשות שוק ההון, הביטוח והחסכון. הוא
לא מטפל בשיתוף פעולה אזורי, כי לשם כך יש את המשרד לשיתוף פעולה אזורי. גם לא
ספציפית בנגב ובגליל, כי לשם כך יש את משרד הנגב והגליל. ולא בשוויון כלכלי, שבו מטפלים המשרד לשוויון, משרד הרווחה והביטוח הלאומי.
15%
מכס
מכר
שלי הציע לבדוק את האופציה שהמשרד הכלכלה אחראי על המזון. מחירי המזון, טיב המזון
וזמינותו. למשל, למה אין רימונים בחורף. חיפשתי, ומצאתי שבין 31 משרדי הממשלה יש גם משרד
המופקד על בטחון המזון.
אם כך
מה עושה ניר ברקת, שר הכלכלה?
דה מרקר בדק את העניין. מתברר שבתחילת כהונתו הניף ברקת את דגל "מה שטוב לאירופה
טוב לישראל". לאיחוד האירופי יש מכס בשיעור 15% על יבוא מארצות הברית ובשיעור 0% על יבוא מישראל. מכאן אפשר להסיק
שברקת בעד שנטיל מכס של 15% על יבוא מארה"ב. מטוסים? חיטה? מחשבים? גוגל? כל
תושב האיחוד רשאי לעבוד בכל מדינה בו. תושבי עזה והגדה זכאים לעבוד בישראל – ללא רשיונות
- מכוח הסכמי אוסלו שנחקקו כאן. זה קיים במציאות? אירופה גם קיבלה מהגרים לא
יהודים, לא גרמנים, לא צרפתים ולא אירופים בכלל. נו, אז?
השר לסחר חוץ
מאחר
שהמשרד לא מופקד על איזה שהוא עניין, שר הכלכלה פנוי לנסיעות לחו"ל. ואכן,
השנה הוא הספיק לבקר בארה"ב, אבו
דאבי, צרפת, שוויץ, הודו, בלגיה והולנד. בכנסת הסביר השר כי "יש שני שרי חוץ
במדינה: הדיפלומטיה – שעליה אחראי משרד החוץ (והמשרד למודיעין/אסטרטגיה שברקת שכח),
וכלכלה וסחר – שזה כבודו, אנוכי".
כלכלה
וסחר? העיתון מצטט את ברקת: "האחריות הישירה על יוקר המחיה מצויה בידיו של
משרד האוצר. השר יזם הצעת חוק תקדימית לשבירת הריכוזיות בשוק המזון... הנמצאת על
שולחן הכנסת".
השר והדוצ'ה
כנראה
שבנסיעות לחו"ל לא מרבה השר בקריאת ספר החוקים, שכבר עזבו את שולחן הכנסת,
נחתמו על ידי הנשיא, הודפסו בבית דפוס ופורסמו ב"רשומות". במיוחד הוא לא
קרא את סעיף 3(א)(1) בחוק בנק ישראל. "לשמור על יציבות מחירים, וזאת כיעד מרכזי".
ההסבר: המטרה העיקרית של בנק
ישראל היא לשמור על יציבות המחירים, כלומר על כוח הקנייה של המטבע. המדיניות
המוניטארית מכוונת בראש וראשונה למטרה זו, שהשגתה חיונית לצמיחה וליציבות כלכלית.
כלומר, כאשר ברקת מאשים את משרד האוצר בהפקרות המחירים הוא לא
יודע שראש ממשלתו שינה את החוק והפקיד את משימת "יוקר המחייה" על בנק ישראל. יש הטוענים שהחוק הזה הוא טמטום חסר אחריות. אבל
זה מה שהדוצ'ה רצה והכנסת חוקקה.
הנה עצה למר ברקת, המוטרד מהמחירים המשתוללים: היה חלוץ וסגור את משרד הכלכלה, בדרך לסגירת עוד 20 משרדי ממשלה
מיותרים. מה שיצמצם את הגירעון הממשלתי ויתרום לריסון ההשתוללות, כדבריך, של המחירים.
