פסיכולוגיה לאומית (א) ההיסטריה שפרצה כאן בעקבות החלטת מועצת הביטחון חשפה פנים מעניינות של החברה הישראלית היהודית. כך, למשל, היו מי שהצביעו על הצביעות של האו"ם ועל האנטישמיות הרווחת בין חברי האירגון. מעניין, כאשר האו"ם מקבל החלטות שמתאימות לממשלת ישראל הביקורת כלפיו נמוגה. וכך, כאשר האו"ם בחר, ב – 1947, בפתרון שתי המדינות ("תכנית החלוקה") כולם כאן צהלו ושמחו. כאשר האו"ם קיבל את ההצעה לסיום מלחמת לבנון 2, חשבו אצלנו שזה בסדר והאו"ם נוהג באופן ענייני. מתברר כי צביעות היא תכונה יחסית. תלוי בהחלטה. אם היא לטובת ממשלת ישראל (ולא בהכרח לתושביה) – האו"ם אחלה. אחרת – פיחס. פסיכולוגיה לאומית (ב) הגדילו לעשות אבירי הכבוד הלאומי שלנו בתגובה נגד ניו זילנד, צרפת וסין. שם, כידוע, שורר משטר כיבוש רב שנים. ולא שאנחנו עושים השוואות. הרי אצלנו אין כיבוש בכלל. הלבנים בניו זילנד כבשו את האדמה מידי המאורים. חלקים מסין נכבשו מהאויגרים. וצרפת כבשה את קורסיקה. אז איך מעזים הכובשים האלה להעיר לנו, צדיקי ציון, נגד הלכאורה כיבוש (שאיננו) ביהודה, שומרון וב...