גדעון עשת

  "האם סטודנטים ישראלים הם באמת הטיפשים ביותר בעולם" זעקה השבוע כותרת בעיתון. המספרים מעידים שאכן כך: שיעור ה"טיפשים" בישראל הוא 22%, לעומת 17% באיטליה, 16% בארה"ב, 7% בבריטניה ו־5% בהונגריה ובסינגפור. הישראלי המצוי – נניח מקבוצת הלא-טיפשים – יגיב למשל בתהיה שמא הנתונים מוטים כלפי מטה. ידידי י.ב. העלה את האפשרות שבמאמר מסתתר פרס נובל על המצאת הטיפשמטר.

  לפני עשרות שנים פירסמו דניאל צידון ויונה רובינשטיין, שני פרופסורים צעירים לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובשיקגו, מחקרים על הקשר שבין ההכנסה של מבוגרים להשכלה ולהכנסה של הוריהם כאשר אותם מבוגרים היו ילדים. הממצאים העיקריים היו שההכנסה של ההורים לא רלוונטית להישגי הילדים וכי השכלת ההורים היא הקובעת ובמיוחד –לאותה עת – שהשכלת האישה חשובה לפחות כמו הגבר וזאת בניגוד לטענת ספר תהילים ש"כבודת בת מלך פנימה". להפך: החוצה. השכלת האם היא הרלוונטית להישגי הילדים לכשיתבגרו.

  לא מכבר פורסם באתר "הזמן הזה" מאמר שעניינו ירושה. הטענה העיקרית של הכותב היא שהמתים חיים עמנו לנצח. כלומר, העבר נמצא בחיינו בהווה ויימצא בהם גם בעתיד. ולא רק בצורת כסף והון. אך הכסף, איך לא, מדבר בקול הכי רם. המקרה של ארה"ב משמש במאמר להמחשה. רמת החיים שם היא מהגבוהות בעולם אך לצד זאת זו המדינה עם חוב ציבורי מהגבוהים בעולם – 125% מההכנסה הלאומית השנתית (לעומת 50% לפני 40 שנה) לעומת ישראל עם 75%. יפן, הניצבת במקום הראשון עם 240% (50% לפני 40 שנה), היא המעניינת ביותר לסיפורנו. האוכלוסיה שם מזדקנת בקצב מהיר והמשמעות היא שהזקנים של היום חיים מצוין על חשבון הנכדים שלהם, שייאלצו לשלם את החוב.

  כמה עולה מטר מעוקב (קוב) מים? מחיר המים נקבע בידי רשות המים ועל פניו המחיר צריך להיות אחיד לכל מי שחי כאן. הנה דוגמאות: לצרכן ביתי עירוני המחיר הוא 8.3-15.2 שקל, תלוי במספר הנפשות. אם יש לך גינה תשלם את המחיר הגבוה. כמה עולה קוב מים לגינות באזור "כפרי רב יישובי"? בעמקים ובנגב 3.5 שקל, בגליל העליון 3.8 שקל. הרשות המקומית בפרדס חנה־כרכור קונה מים   במחיר 0.3 שקל. עירית קלנסואה נדרשת לשלם 2.5 שקלים. יש באתר רשות המים מאות תעריפי מים. כך נראית העדפה. מתקנת? מקלקלת?

        א.    מורים ועוזרי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה הבחינו בשיפור רב בעבודות שהגישו סטודנטים בשנתיים האחרונות. תחילה היו מי שחשבו שזו תוצאה של שיפור בהוראה. אחרים, ספקנים שכמותם, טענו שהשיפור הוא ביטוי לעליה בהיקף הגניבות, "העתק" ו"העתק-הדבק". זאת, עד שהבינו כולם שלא רק התוכן הוא שהשתפר אלא גם הניסוח. אז נחתה ההכרה:  הממונה על השיפור אינה אלא תוכנת ChatGPT , שלא רק יודעת כל מה שאי פעם התפרסם אלא גם שולטת בעברית שליטה ללא מצרים. ב.     תהליך הסלקציה לסמינרים למורות בחברה החרדית מוכר וידוע: שם לא מתעסקים בזוטות של ידע, השכלה, וכישורים כדי למיין את המועמדות. הבעיה היא שהאשכנזים לא רוצים את המזרחיות, בין השאר כי כי הן מפחיתות את "ערך השידוך" של בנות הכיתה. אלא שהמדינה אוסרת מיון לפי מוצא/עדה (ומתירה מיון על פי לאום, כמובן). הפיתרון נמצא בדמות "ספרדיות מחמד", שמתקבלות כדי שאפשר יהיה ליהנות ממימון ציבורי. ג.      השבוע התפרסמה בעיתון הכותרת הבאה: "משרד החינוך כופה שיוויון על תכניות המצטיינים, ויש לכך מחיר". המאמר מספ...

  פורום קהלת, כך טוענים יודעי מסדרונות השלטון, הוא בעל השפעה מכרעת על השלטון. ולא רק על הנוכחי אלא גם על ממשלת בנט־לפיד. ואם מסתכלים על מעשיהם בממשלה של הה' גנץ, אייזנקוט וגדעון סער (שפרש מהממשלה על רקע אידיאולוגי־מוסרי באשר למיקום ישבנו בוועדת שרים) נמצא שאם ייערכו עתה בחירות חדשות – המחשבה לא תשתנה. רק הישבנים.

  הכותרת הזו עלולה, תלוי במתבונן, להיות מסווגת כתחילתה של בדיחה גזענית. אבל לא. מדובר באמת ובתמים בבשורה ל"קהילת יוצאי מרוקו" המתגוררים בישראל. הם בדרך לזכות בדיור מוזל. אבל רק הם.

  דן מירון, פוסקת ויקיפדיה, הוא מהבולטים בחקר וביקורת הספרות בישראל ואף בארצות הברית. הוא מרבה לפרסם בעיתון "הארץ" ובמאמר הלפני אחרון כתב על יום הולדת לחיים נחמן ביאליק שלא רק נחגג בנוכחותם של שאול טשרניחובסקי, זלמן שניאור וזאב ז'בוטינסקי אלא, וחשוב מכל, שביאליק עצמו נעדר מהמסיבה. כנראה שאלה עניינים מ"מבחר הטקסטים הגאוניים" (כך במקור) שכל תלמיד ספרות לא יכול בלעדיהם.

  ארגנטינה היא אורחת כמעט קבועה ב"מועדון פאריס". במועדון חברות מדינות שמדינות אחרות חייבות להן כסף. הוא הוקם ב־1956 כדי לטפל בחובות של...ארגנטינה. בלי אישור של חברי המועדון אף מדינה לא תלווה כסף למי שהיתה עד לפני כ־100 שנה מהעשירות בעולם. על רקע משברים כלכליים המפלגות שם מתקוטטות על מדיניות כלכלית כאשר המפלגה הפרוניסטית – זו שעתה בשלטון – נושאת את דגל שנאת מועדון פאריס וקרן המטבע הבינלאומית שאף היא חברה במועדון. הפרוניסטים מתעבים את הקרן וגורסים שהיא זרוע של קפיטליסטים מרושעים.

  אני מתקשה להבין את יאיר (הבן של) נתניהו. בית משפט מחוזי הרשיע השבוע את מוחמד חלבי – מנהל באירגון הומניטרי בעזה – בהעברת מיליוני דולרים לחמאס. ונתניהו ג'וניור שותק. מה, הוא לא מבין שמדובר בעוד תרגיל של הפרקליטות לתפור תיק לאבא שלו? הדמיון מדהים: גם אבא עומד בראש אירגון הומניטרי – הליכוד. במשך עשרות שנים הוא גם ניהל אירגון הומניטרי אחר – ממשלת ישראל. כמו חלבי גם נתניהו – ובעצם גם גנץ ובנט – סייע בהעברת מיליוני דולרים לחמאס. ג'וניור יקר איך זה שאתה לא רואה את התביעה העתידית נגד אבא?

  לפני שנים הרבה ערך עיתון "העיר" בתל אביב ניסוי מעניין. הוא שלח קורות חיים למעסיקים שביקשו עובדים. קורות החיים היו כמעט זהות, עם הבדל אחד- השם. הממצא: מעסיקים לרוב לא טרחו אפילו להשיב למבקש עבודה עם שם ערבי. קל וחומר להזמינו לראיון. אפליה, פשוט, חד וחלק.

  היה מי שאמר כי הבעיה עם העליה בתוחלת החיים היא שהשנים הנוספות מגיעות בסוף כאשר אנו זקנים, תשושים וחולים. ועל כל אלה נוספות צרות הפנסיה המתמעטת. רוב בני האדם לא מתעניינים בנושא עד גיל 50 ואלה שמתעניינים, כמו פקידי משרד האוצר, עסוקים בהבלי האקטואריה ובעיקר בשקרים. כך גם לאחרונה עת הציג האוצר שינוי ב"אגרות החוב המיועדות". מה זה?

  נחום בלס, ממרכז טאוב, מְרַכֵז פורום אינטרנטי שעוסק בענייני חינוך. משתתפים בו בעיקר חוקרים בתחום החינוך, מורים, ומנהלים. בחודשיים האחרונים מתמקדים חברי הפורום בעיקר בשאלה האם גודל הכיתה קובע. קובע מה? התשובה המתבקשת היא "קובע את הצלחת התלמידים". התשובה הזו רק מתחפשת לתשובה רצינית. כי מתבקשת שאלה נוספת: "מה זה הצלחת התלמידים"?

  השבוע נחשפתי לתגלית בינלאומית: כלכלן ישראלי גילה מדוע רמת החיים בלוקסמבורג, שוויץ ונורבגיה היא כל כך נמוכה. כדי להימנע מתביעת דיבה אקדים ואכתוב כי פרופ' עומר מואב לא הזכיר את המדינות האלה במאמר אליו אני מתייחס. אבל יש לי ציון חיובי בהבנת הנקרא בין השורות אז אולי יש משהו לתגלית.

  עתה, כאשר הממשלה עומדת להכריז על מסיבת סיום הקורונה התפניתי לקרוא על מצבן של נשים בשנה האחרונה. כך מצאתי, באתר שדולת הנשים, מאמר שכותרתו "כולם נפגעים מקורונה, אך צריך לדאוג לאלה שנפגעות יותר". התשובה לשאלה מי נפגע יותר מצויה בגוף הכותרת, בה יש נפגעות יותר ואין נפגעים יותר. מכאן קצרה הדרך לדרישה מהממשלה לתת – לא חשוב כרגע מה נותנים – יותר לנשים. בלשון מקצת הפמיניסטיות מדובר בהעדפה מתקנת.

  פרופ' מנואל טרכטנברג חזר לא מכבר על דעתו ולפיה טעתה הממשלה כאשר העניקה בקיץ תשלום של 750 שקל לכל אדם. מי שהיה יועץ כלכלי לראש ממשלה וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה הי"ד הסביר כי אפשר היה לעשות שימוש טוב יותר בכסף הציבורי ולייעד את הכסף רק למי שנצרך.

  השבוע התקיים בירושלים כנס שבכותרתו "בולשיט". היום, אחרי שדונלד טראמפ הפסיד (לא בטוח – כי טרם היתה הצבעה בחבר האלקטורים) בבחירות לנשיאות ארה"ב יש המקווים שתם עידן הבולשיט. אלא שיש בסיס לסברה שהבולשיט יהיה עימנו עוד זמן רב. ולא רק בגלל ריבוי הפרים על פני כדור הארץ.

  מרכז טאוב בירושלים הוא נותן החסות. החוקר נחום בלס מנהל אותו. תכירו: פורום למדיניות חינוך. המשתתפים הם חוקרים באקדמיה, מנהלי בתי ספר, מורים וכל מי שהפופיק שלו רוטט למשמע דיונים על בתי ספר. אני – לא חוקר ולא מחונך – משתתף אילם. בשבועות האחרונים הדיונים מתלהטים ויש בהם עניין לציבור בכללותו.

השבוע התבשרנו כי הסיבה למצבם הרעוע של זקנים בבתי אבות, ובמיוחד הסיעודיים שבהם, הוא מחסור בעובדים. ח"כ מרב כהן (כחול לבן) ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת) דיברו בכנסת על העניין. ואילו ח"כ יריב לוין (כנראה ממלא מקום שר הרווחה שבחר לשהות בפורטוגל) אישר שיש בעיה אלא שהצרה הזו תיפול לחיקה של הממשלה הבאה. למה לא הממשלה הנוכחית? אני מעריך שלא בא לה. היא עסוקה בסיעוד עצמי.

החיים הציבוריים שלנו, ושל בני האדם בעולם כולו, עמוסים במסננים. למשל, קצבאות הביטוח הלאומי. ברוב המקרים אדם זכאי לקצבה רק אם עבר סינון לפי הכנסתו. האם המסננת הזאת מוצדקת? לא, כי לרשויות אין מידע מעודכן על הכנסתו של אדם ואין להן מידע על הונו כלל. הנה לנו מסננת "לא צודקת" שנשארת במקומה ובמפלגת העבודה לא מבקשים לחסלה.