כמה עולה מטר מעוקב (קוב) מים? מחיר המים נקבע בידי רשות המים ועל פניו המחיר צריך להיות אחיד לכל מי שחי כאן. הנה דוגמאות:
לצרכן
ביתי עירוני המחיר הוא 8.3-15.2 שקל, תלוי במספר הנפשות. אם יש לך גינה תשלם את
המחיר הגבוה. כמה עולה קוב מים לגינות באזור "כפרי רב יישובי"? בעמקים
ובנגב 3.5 שקל, בגליל העליון 3.8 שקל. הרשות המקומית בפרדס חנה־כרכור קונה
מים במחיר 0.3 שקל. עירית קלנסואה נדרשת
לשלם 2.5 שקלים. יש באתר רשות המים מאות תעריפי מים. כך נראית העדפה. מתקנת?
מקלקלת?
* לשרון ביידר ולדניאל הגרי יש משהו משותף. שניהם דוברים בסקטור הציבורי שפוטרו לאחרונה.
שניהם על רקע פוליטי. הגנרל הגרי, סביר להניח, יקבל "פנסיית גישור" עד
לגיל 67. ביידר יקבל קדחת. כך נראית העדפה.
* אצל
95% מהאוכלוסייה שיעור מס הכנסה עולה ככל שגדלה ההכנסה. אצל 1% מהאוכלוסיה תש כוחם
של שיעורי מס הכנסה והם יורדים ככל שההכנסה עולה. מי הם תושבי האחוז הבודד? הכי
עשירים במדינה. כך נראית העדפה.
* נסתכל על
הגיוס. נכון שזה לא תקין שיש פטור לתלמידי ישיבה? ב־17 לינואר 1950 דרש ח"כ תופיק טובי, חבר
המפלגה הקומוניסטית הישראלית, לגייס את אזרחי ישראל הערבים לצבא. דרישתו נענתה
בבוז. למה לערבים ולנשים דתיות הפטור הוא תקין, ולתלמידי ישיבה לא? ומה בדבר שרות
מילואים לנשים עם ילדים? הנה עוד העדפות.
* עוד בעסקי
נשים: נשים בשרות המדינה (אבל לא גברים) זכאיות לעבוד שעה אחת פחות ביום אם יש להן
ילד שגילו פחות מ־6. העדפה מתקנת או מקלקלת לנשים?
אבל לא
תמצאו במקומותינו מי שמלינים על המצבים האלה. אבל כאשר החרדים מקבלים כסף למגזר
שלהם – עולה קול צעקה על שוד הקופה הציבורית.
השכלה גבוהה
בארה"ב
היה זה הנשיא קנדי שחתם על צו נשיאותי לתת העדפה מתקנת לשחורים המבקשים ללמוד
במוסדות להשכלה גבוהה. המשמעות היא שאם יש
שני מועמדים ללימודים, אחד לבן ואחד שחור, עם אותו ציון במבחני כניסה ויש מקום
פנוי אחד – השחור יזכה. זה תופס גם אם הסטודנט השחור מקבל במבחני הכניסה ציון נמוך
יותר. אלפי סטודנטים לבנים עם ציונים טובים יותר במבחני הכניסה לא זוכים ללמוד כי
רשימת המועדפים גדלה עם הזמן. יש הטוענים כי מעמד הלבנים הדחויים הוא גורם עיקרי
בטינה כלפי המפלגה הדמוקרטית (שהנהיגה העדפה למיעוטים) והצבעה בעד הרפובליקאים שקראו
לבטלן.
על רקע
זה ראיין המכון לחשיבה כלכלית חדשה (Institute for New Economic
Thinking) את אולטונדה ג'ונסון, פרופסורית למשפט
באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (אגב, זו שטראמפ הורה למנוע ממנה מימון ציבורי על
שלא מנעה הפגנה אנטי ישראלית בגין מעשיה בעזה). ג'ונסון מגֵנה
על ההעדפה המתקנת בהשכלה בארה"ב בדיוק בגלל שהתקציב הציבורי שם, כמו כאן, מלא
בהעדפות בעיקר העדפות מס לעשירים ולתאגידים. אם זה המצב, היא טוענת, אז גם
למיעוטים מגיעה העדפה. וגם, איך לא, לנשים.
כאילו
שמשטר חברתי עם העדפות סלקטיביות הוא דבר ראוי.
נזקי הסוציאל־דמוקרטיה
וזו
טעות קרדינלית של אלה שמתימרים להיות בשמאל: לקחת שיטה רקובה – העדפות לקבוצות
שונות – ולהמציא כאלה לקבוצות נוספות. כך מייצרים מצב בו לעולם תהיה התנגחות בין
קבוצות שונות והמכנה המשותף נמוג. בארצות הברית, פרט להשכלה גבוהה, יש מדיניות
מגוונת לגבי "סוגים" שונים של מהגרים. בישראל יש קבוצה של חוקים
שמעדיפים יהודים. ראו, למשל, תקציב החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית שכולו ממומן בידי הממשלה אך נהנים ממנו רק
יהודים. וראו הפטור ממסים שניתן לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית. שלא לדבר על חמישה
משרדי ממשלה שכולם עוסקים בלעדית ביהודים: משרד ההתיישבות, משרד העלייה והקליטה,
משרד התפוצות, משרד המורשת, משרד ירושלים ומסורת ישראל.
