גדעון עשת

הנה ממצאי המחקר החדיש ביותר בסוגיית לוח שנת הלימודים: אם מבקשים למקסם את הישגי התלמידים והתועלת שהם מפיקים מגני ילדים, בתי ספר, ובמידה  פחותה – גם מהאוניברסיטאות, הרי  השיטה המועדפת היא ללמוד שבועיים ולצאת לחופשה של שבוע. זאת במקום השיטה הנהוגה כיום שבעיקרה  דורשת תקופות לימוד רצוף וביניהן  חופשים גדולים יחסית. נמצא גם שמבחינת המורים השיטה הזו מביאה להנאה גדולה יותר, לשקט נפשי וסיפוק מההוראה.

בשנים 2006-10 היה לישראל עודף של כ – 6 מיליארד דולר לשנה בחשבונות שלה עם חו"ל. בשנה שעברה נמחק כל העודף הזה.  לאן נעלמו 6 מיליארד דולר? לא, זה לא הבור הפיננסי שעליו מקונן שר האוצר. הבור של לפיד הוא בור ממשלתי. להיכן הלכו  הדולרים הנעלמים אנחנו יודעים בוודאות גדולה:  רובם לרכישת סולר ומזוט כדי להפעיל את תחנות הכוח לייצור חשמל. צמצום התפוקה של שדה הגז הטבעי ים תטיס (בים מול אשדוד) והפסקת יבוא גז טבעי ממצרים (כנראה בגלל מחסור בגז ולא מטעמי פוליטיקה) אילצו את חברת חשמל לייצר חשמל מדלקים אחרים – ויקרים יותר. כך נשרפו  הדולרים.

אמנם הצעת חוק התקציב לשנים 2013-4 טרם אושרה בממשלה וטרם נחקקה בכנסת אך מהידיעות המתפרסמות בשבוע האחרון נראה שחלק מקיצוץ ההוצאות בתקציב המדינה העתידי  יבוא מסעיף השכר במגזר הציבורי. לא מדובר בהפחתת שכר כפשוטה, אלא באי תשלום או בדחייה של תוספות שכר שעליהן הוסכם בעבר. צפוי כי האיגודים המקצועיים  יתנגדו למהלך ולפיכך מפעיל האוצר לחץ באמצעות נפנוף בהצעת חוק לביטול הפטור ממס הכנסה על תשלומי חמעסיקים לקרנות השתלמות. האם ראוי לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי?

הדעה המקובלת היא שדעת הקהל ניצחה את הכסף הגדול. כשנודע שבנק לאומי החליט למחוק חלק מחובות חברת גנדן שבאמצעותה שולט נוחי דנקנר באימפריה הכלכלית שלו, קמה צעקה. איך זה שהבנק מוחק חוב ענק של טייקון, ועושק כל חייב אחר שאינו טייקוני? המהומה התעצמה כשעלתה  ההצעה להחרים את הבנק אם אכן יימחקו החובות. הגדיל לעשות עורך דין ידוע  שהודיע כי ימשוך את כספי פקדונות הנאמנויות שהוא מחזיק בבנק – אם תבוצע עיסקת המחיקה. לפני הסוף הודיע הבנק שהוא מקפיא את ההחלטה על המחיקה. ויומיים אחרי כן (הסוף?) הודיע  שלא תהיה מחיקה.

בישראל אין תעשיית רכב למעט הרכבת ג'יפים עבור הצבא. נניח שלממשלה אין צורך בהכנסה ממיסים על מכוניות. ולמען הפשטות נניח כי כל המכוניות המיובאות לישראל מקורן ביפן. שאלה:  האם כדאי לישראל לבטל את המכס על יבוא מכוניות מיפן? המצדדים יסבירו כי ביטול  המכס יביא להוזלה במחירי המכוניות. יבוא המכוניות יגדל ועמו גם השימוש במכוניות. עלויות ההובלה יקטנו ורווחת הצרכנים תגבר בעוד שיצרנים (ואין כאלה בישראל) לא ייפגעו. כתוצאה מהיבוא המוגבר תגדל התעסוקה בענף המוסכים ותיקטן האבטלה. גם תיירות הפנים בישראל תשתפר ויגדלו  התפוקה והתעסוקה בענף.

על הדרך לגיהנום מספרים שהיא רצופה כוונות טובות. ומה בדבר הדרך לגן עדן? במה היא רצופה? גן העדן במקרה הנוכחי היא פסיקה של בית המשפט העליון ובה נקבע כי הזכאות לקיצבת תלויים של הביטוח הלאומי תהיה לפי גודל ההכנסה בפועל ולא לפי גודל ההכנסה שבגינה שולמו דמי ביטוח לאומי. בכך אישר בית המשפט  כי תרגילים של אי תשלום דמי ביטוח כדי להקטין עלויות לא יהיו קבילים יותר. זה גן העדן הפסיקתי. אלא שלמעשה  קבע בית המשפט  בדיוק את ההפך.

ד"ר יובל שטייניץ מונה על ידי בנימין נתניהו להיות ראש צוות 100 הימים שלו. אנחנו מדברים על סוף 2008, הבחירות מתקרבות ונתניהו רואה את הניצחון ומתכונן בהתאם. לשטייניץ, היום שר לאסטרטגיה כלשהי, היו הרבה מאוד הצעות מועילות – שנשכחו. מה שזוכרים זה את התקציב הדו-שנתי. גם אז זה התחיל, כמו השנה, בטענה  שעד שמוקמת ממשלה ועד שתקציב עובר בכנסת "מבזבזים" חצי שנה. אז הבה ונסגור עניין לשנה וחצי שהם, מבחינה תקציבית, שתי שנות תקציב.

מתברר  שמשרד האוצר מבקש להגדיל את "יעד הגירעון" בתקציב המדינה לשנים 2013-2014. ועוד אנו שומעים  כי בנק ישראל מתנגד וראש הממשלה שלח את שני הגופים  להידבר בעניין. האם זהו דיון רציני או אולי "משחקים בקקה", כמאמר הילדים.

לפני שנים פגשתי במי שכיהן אז כסגן ראש מועצת העיריה אום אל פחם. האיש, חבר התנועה האיסלמית, התלונן כי משרד החינוך מונע מהמועצה להקים בית ספר נפרד לבנות. על סמך מחקרים רבים ידוע, הוסיף, כי בתי ספר שבהם יש הפרדה מגדרית, אינם פוגעים בהישגי הבנים (התחרותיים יותר) ועם זאת משפרים את הישגי הבנות, שהתחרות עם הבנים מחלישה אותן.

ההודעה התקבלה בברכה  -  לבטח בהשוואה להודעות מיניסטריאליות אחרות. שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע כי יתנגד למכירת חברת "כימיקלים לישראל" (כי"ל) לתאגיד הקנדי "פוטאש". על ההחלטה ברכו רבים שהסכימו עם לפיד כי "משאבי הטבע צריכים להישאר בידי אזרחי המדינה", רבים שחושבים שלהחלטה יש חשיבות בהגנת הסביבה בכלל ובים המלח בפרט.

"מהפכה בחינוך" היתה ההגדרה של כמה עיתונים. מה שמלמד יותר על עורכי העיתונים  מאשר על שר החינוך שידוע יותר בפסיקתו ההילכתית ולפיה ליהודי אסור למכור דירה לערבים. כל זה קורה על רקע החלטת השר והרב, שי פירון, לבדוק את הקדמת ההודעה על המיקוד הצפוי בבחינות הבגרות לראשית שנת הלימודים, במקום, כנהוג היום, לקראת סופה. הצעד הזה אמור לאפשר למורים להקדיש יותר זמן לעניינים חינוכיים אחרים כמו למשל האם במדינה דמוקרטית, נניח נוסח גרמניה, ראוי לאסור מכירת דירות ליהודים.

קוראים של  הפינה הזאת מכירים כבר את עמדתו של הכותב נגד שימוש בממוצעים לצורך קבלת החלטות חברתיות. בשם השקיפות וזכות הציבור לדעת יש היום דרישה הולכת וגוברת לקבל מידע, למשל, על טיבם של בתי ספר ובתי חולים. מהו בית חולים טוב? התשובה לשאלה הזו לא פשוטה. מתברר שכאשר משתמשים בשיעור התמותה בבתי חולים כדי להעריך את איכות הטיפול שהם נותנים, מתחילים בתי החולים להפנות חולים גוססים לבתי חולים אחרים. וזאת  כדי לקבל "ציון טוב" במבחן התמותה הממוצעת. ואם מחליטים למדוד את טיבו של  בית חולים באמצעות מדד הכולל בצד שיעורי התמותה גם פרמטרים אחרים כמו שביעות רצון של המטופלים, משך השהייה בבית החולים ועוד, עולה השאלה איך משקללים בין מוות של פציינט לבין טיב הברוקולי בארוחת הערב.

שר האוצר, יאיר לפיד, הביא את זה על עצמו. מי שמשווה את עצמו לדמות מיתולוגית כמו משה התנ"כי מגחיך את עצמו.  מי שחושב שמשפחתה של ריקי כהן הדמיונית מחדרה שלה  הכנסה ברוטו של 20,000 שקל היא מעמד ביניים טיפוסי – מוכיח כי אין לו אפילו את המינימום הנדרש משר אוצר - היכרות, ולו רק  שטחית ביותר, עם  התפלגות ההכנסות בישראל.   

"ידיעות אחרונות",  הגדיר את האירוע בכותרת ענק - "מעצמת גז". האירוע המדובר התרחש השבוע כשגז טבעי החל לזרום ממאגר "תמר" בים התיכון מול חיפה לאשדוד ומשם – אם הכל יתנהל כשורה בבסיס קליטה ומיון – לתחנות הכוח לייצור חשמל. נשיא התאחדות התעשיינים הסביר שמדובר במהפך בכלכלה וברוני הגז מישראל וארה"ב הפליגו בתועלת הצפויה ואף הציפו את מרקעי הטלוויזיה במשדרי פרסומת כדי להבהיר לעם במולדתו את גודל השעה. אילו רק היו הדברים פשוטים כל כך.