גדעון עשת

  בסוף השבוע שעבר שלח שר החוץ, גדעון סער, מכתב לנגיד בנק ישראל ובו "הצעה" – עם איום, כמובן - להפסיק להדפיס שטרות של 200 שקל שבהם משתמש החמאס לשלם משכורות לחייליו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שההצעה היא מצויינת. בפגישה עם י"ק, ביביסט ותיק ונאמן, סיפרתי את דבר המכתב ותוכנו וביקשתי את דעתו. התגובה: "אז החמאס יעבור לשטרות של 100 שקל". כך קטל ביביסט את שר החוץ שלו.

  מפלגת הלייבור הנמצאת בשלטון בבריטניה הבטיחה במערכת הבחירות לצמצם את העוני בקרב ילדים. עתה מתנהל ויכוח איך עושים את זה . הישראלים מהזן הסוציאל־דמוקרטי לא זוכרים שהיה ויכוח כזה במפלגת פועלי ארץ ישראל, במערך, במפלגת העבודה ועתה בדמוקרטים. בישראל, וברוב מדינות המערב, אין ויכוח בנושא הזה, או בשום נושא לצורך העניין. הסוציאל דמוקרטיה חיה בשלום עם הסטטוס קוו.

  שלום לך מר טראמפ, אתה הרי ידעת לפנינו, תושבי המזרח התיכון, שממשלת ישראל מסרבת לצאת מעזה. גם החזרת כל החטופים לא תשנה את עמדתה. בעזה, שמשון עשה שריר ונשאר איתנו לנצח. השבוע, גם בצלאל סמוטריץ, שמחזיק את נתניהו באשכיו, הודיע על כך בפומבי. אתה, כך נראה, לא ממש מודאג מהמצב בעזה. מבחינתך, היא סוג של אוקראינה קטנה רק בלי מינרלים שאפשר למצוץ מאדמתה. ובכל זאת, הנה הצעה כיצד להשתמש בסכסוך הילידים במערב המזרח התיכון לקידום עניין שאתה עוסק בו באחרונה: הגרעין האיראני.

  כאשר ראיתי הידיעה בדבר הכוונה להשית היטל יבוא, כלומר מכס, בשיעור 165% הייתי משוכנע שהממשלה מנסה להראות לנשיא ארה ” ב שישראל יודעת להשתין יותר רחוק ממנו גם במגרש שלו. סין, האויב העיקרי של ארה ” ב, תספוג מכס של 145% בלבד. או אז בקע קולו של בנימין נתניהו מסביר באנגלית למראייניו ש"קטאר צריכה להחליט אם היא עומדת לצד מבעירי האש או לצד מכבי האש" (תרגום שלי). מכאן קל להגיע למסקנה שהמכס החדש יוטל בקרוב על יבוא מקטאר.

  הפעם בנימין נתניהו צודק. מי שבאמת שולט כאן זה מה שהוא מכנה ה"דיפ סטייט", חבורה של שמאלנים חובבי חמאס, שונאי מדינת ישראל ובקיצור,   בלשון בנו, כל אלה שנאחל להם screw you! .

  השבוע הייתי צד לקטטה עם ספק התקשורת. מצאתי שהוא גובה 6 שקלים מדי חודש בגין "הוראת קבע בבנק". כאשר התקוממתי על התשלום, הסביר לי נציג הספק שאם אעביר את הוראת הקבע לחברת אשראי – או אז התשלום יהיה אפס. כל ספקי התקשורת עובדים בשיטה הזו, אמר. אפס בהוראת קבע לכרטיס אשראי וכמה שקלים בהוראת קבע לחשבון הבנק. והוא הוסיף שיש הבדל של שקל פה־שקל שם, בין הספקים. לצופה מהצד נדמה שיש בישראל כ־10 ספקי תקשורת. אבל זה סוג של ישרא־בלוף. בפועל יש שניים בעלי תשתית של סיבים אופטיים: בזק והוט. כל השאר רוכבים – תמורת תשלום   – על אחד משני התאגידים האלה. כך נראה קרטל שמנקודת ראות הצרכן הוא מונופול.

  מן המפורסמות הוא שכאשר פלסטיני מת לאחר שהתעקש לישון במקום שפצצה ישראלית כוונה אליו – הוא נהרג. כאשר ישראלי מת במקום שאליו יורה פלסטיני – הוא נרצח. השבוע למדתי כי גם המילה נטרול בעברית היא רב משמעית.

  לפנחס ספיר, מי שהיה שר האוצר בשנים 1963־1974 מיוחסת האימרה "אף אחד לא חטף סטירה על חנופה". טעה. האדמו"ר טראמפ הפליק השבוע שתי סטירות על חנפנים. השמועות בוושינגטון הן שאלון מאסק – הממונה על היעילות הכלכלית בממשל – עומד לסיים בקרוב את תפקידו.   כאילו שמאות אלפי עובדי המגזר הציבורי אכן פוטרו במסגרת ה"ייעול" המובטח. מאסק שילם לנשיא טראמפ ממון רב במירוץ הבחירות – חנופה בכל קנה מידה – והופ, אולי, החוצה.

  סדרת הטלויזיה "קליאו" מחזקת את הטענה שהעלה ג'ון לה קארה בספריו ולפיה אירגוני הביון מתעסקים בשטויות. ישראל, באמצעות המוסד, הדגימה זאת ב"חשיפת ארכיון הגרעין האיראני" וברצח איסמעיל הנייה. כאילו שני המבצעים המהוללים האלה שינו משהו. כאילו שאם מחר פלסטיני ירצח את נתניהו מאזן הכוחות במזרח התיכון ישתנה.