סיפור על אהבה ועונש

בפעם הראשונה זה קרה באמצע שנות ה – 70 במאה ה – 20. המורה לכלכלה הכריח אותנו לקרוא פרקים מהגותו הכלכלית של מילטון פרידמן. אחרי שתי פיסקאות התאהבתי באיש. הכתיבה רהוטה. הלוגיקה זורמת. המתמטיקה לא מאוד מסובכת, התוצאות חד-משמעיות, והעיקר – הכל, באמת, די פשוט. אמנם הטקסטים עצמם העידו על אדם מנותק מהמציאות. אבל מי צריך מציאות כאשר יש פנטזיה כל כך יפה. כל מה שנדרש מהכלכלן הנבון הוא להתאים את המציאות לפנטזיה – והכל יבוא על תיקונו, בשלום, בכיף, והכי חשוב – ביעילות.

שתפו:

קרא עוד

לשקר יש רגלים

מה אנחנו מעדיפים: אמת או שקר? לכאורה התשובה ברורה. אבל כל אחד מאיתנו משקר מדי פעם. רופא שפוגש חולה סופני לרוב ישקר "לטובת החולה". יהיה התירוץ אשר יהיה, אם אנחנו משקרים אז גם משקרים לנו – מה שלא פעם מכעיס אותנו. אבל כך זה עם בני אדם.

שתפו:

קרא עוד

בושה של שמאל

יותר מחצי מיליון איש ואישה השתתפו בסוף השבוע בהפגנה בלונדון בדרישה למשאל-עם חוזר על הברקזיט – פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. כמי שמכיר קצת את הדמוגרפיה האנגלית אני מעריך ששני שלישים מהמפגינים נמנים על תומכי מפלגת הלייבור – השמאל – שבאופוזיציה.

המפלגה השמרנית שבשלטון מפולגת בנושא הכי חם בפוליטיקה הבריטית לעת הזו. ההתקוטטות הפנים מפלגתית מייצרת כותרות רבות לתקשורת. אבל מה עמדת השמאל?

שתפו:

קרא עוד

סופרים עניים

לפני עשרות שנים התקיים באוניברסיטה העברית דיון רב משתתפים על העוני בישראל. בפני המשתתפים הוצגו ממצאי מחקר שערכו כלכלנים במשרד האוצר שחשפו עובדה לא ידועה עד אז: העניים משקרים. יש להם יותר כסף ממה שהם מדווחים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). איך האוצר יודע את זה בלי להזדקק לבדיקות פוליגרף? כי מנתוני ההכנסה של העניים – כפי שנמצאו במחסני מס הכנסה – התבררה האמת העגומה. ואולי בעצם להפך – כי אם הם משקרים אז יש פחות עניים ממה שחשבנו.

שתפו:

קרא עוד

שוב מרקחה?

מי שטורח בענייני מידע כלכלי שם לב שהעולם כמרקחה. שוב. במלאת עשור למשבר הכלכלי העמוק האחרון, התרבו חוזי המשבר הבא במקומותינו ובעולם כולו. בין השאר התראיינו שורה של מומחים שכולם – ורק אנחנו לא ידענו –ניבאו מבעוד מועד את המשבר ההוא. והם דיברו על ריכוזיות, על אשראי התופח כבועה נוסח אגרות חוב מגובות משכנתאות בימים האפלים לפני עשור. ויש סימנים מובהקים פחות: ארצות הברית החלה מלחמת סחר עם כל העולם, והעולם הגיב בלוחמת מכס נגדית. מלחמת הסחר הזו, מסבירים המומחים, תמנע כל אפשרות לפעילות בינלאומית מתואמת בעת משבר, אם זה יבוא. כי, כן, כל מומחה מנבא עם הסתייגות. אחרת ייתפס כאשר מכנסיו מופשלים. איטליה על הבנקט, סין מזרימה כספים לבנקים אות שהם בצרות. הזהב והנפט נסחרים במחירי שיא. ויש עוד.

 

שתפו:

קרא עוד

הפרופסור המפוזר

לכבוד

 נשיא אוניברסיטת תל אביב

רקטור אוניברסיטת תל אביב

הנדון: מנואל טרכטנברג

לא מכבר קיבלתי מסמך שכתב מועסק שלכם – פרופסור מנואל טרכטנברג. זה אמנם מסמך מדיניות ולא מחקר אקדמי אבל בשתי הקטגוריות הוא, איך לומר, מקבל ציון עובר בקושי ולא בבית ספרנו.

המסמך עוסק במדיניות התחבורה "לטווח הקצר". פרופ' טרכטנברג ושותפיו לא מתיימרים לתיקונים יסודיים במערך התחבורה. עינם צופייה 4-5 שנים קדימה. גם במגבלה הזו יש כאן בעיות רציניות.

שתפו:

קרא עוד

אריאל כמשל

1.   רז שכניק, כתב "ידיעות אחרונות" פירסם השבוע ידיעה ובה נכתב כי התאחדות הכדורגל האירופית הבהירה לתאגיד השידור "כאן" כי אם יקנה את זכויות השידור למשחקי כדורגל המתנהלים באירופה ,עליו להתחייב שלא לשדרם ב"יהודה ושומרון".אני מוכן להתערב עם כל מי שמעוניין כי התאחדות הכדורגל האירופית לא השתמשה בצמד המילים "יהודה ושומרון". אבל זה טיבו של עיתון מנוול ונטול אתיקה – הוא מתרגם "the palestinian territories"  (או אולי the occupied territories) לצמד המילים השקריות – יהודה ושומרון.

שתפו:

קרא עוד

גנום או ממון?

לשאלה שבכותרת יש זקן ארוך. אבל כמו כל מה שקשור במוצא וגזע העניין לא פג והמחקר נמשך. לכאורה זו שאלה שבעובדה ו"עם עובדות לא מתווכחים" גורסת האימרה השגורה. אבל אבוי, מה זו עובדה?

 אני מאוהב במשפט שמצאתי אצל גיבור ספר בלשי: "בכל פעם שיש התנגשות ביניהן, עובדות לעולם לא מצליחות לגבור על אמונות. אנחנו עשויים לחשוב שהאמונות שלנו מבוססות על עובדות, אבל האמת היא שהעובדות שאנו מזהים ומגדירים מבוססות על האמונות שלנו. אנשים לא מתים למען עובדות, אנשים מתים למען האמונות שלהם". יש שגורסים שעובדות על כלכלה כמוהן כפטיש 5 ק"ג שיכאיב לך אם ייפול על ראשך. אבל מה דינו של אותו פטיש בחלל?

שתפו:

קרא עוד

איך להכין סלט איטלקי

האמרה המפורסמת "הגד לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" לא ממש הגונה, אבל בתור התחלה זו נקודת מוצא טובה. קחו את איטליה, למשל.

על פי כמעט כל קריטריון כלכלי איטליה היא מדינה בפח זבל. נכון, רמת החיים סבירה בהחלט. נכון, זו מדינה אסתטית במידה פרועה. נכון, הבחורים האיטלקים יפים והבחורות גם כן. נכון, הם נוהגים בפרעות ומעצבן שצריך לשלם עבור כל נסיעה בכביש שרוחבו עולה על 10 מטר. ויש הגורסים שהאוכל הוא תענוג ואפילו סלט קיסר אינו על שם איזה קיסר נפוח אלא על שם סזרה קרדיני. אבל אם אתם בענייני התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), קצב הצמיחה, פיריון, החוב כשיעור מהתמ"ג ושאר ירקות כלכליים אז איטליה היא חרפה למין האירופי.

שתפו:

קרא עוד