על מצוקים ואנשים

 

 

הפוליטיקאים בוושינגטון שוב קטעו חופשות כדי לדון ב"מצוק הפיסקאלי", וכלכלני כל העולם מתאחדים בחרדה לקראת הדיונים האלה. מירב ארלוזורוב מ"הארץ" מדווחת הבוקר כי בנק ישראל ממליץ לממשלה ולכנסת להקים מצוק פיסקאלי משלנו. מה שמזמין שיחה על מצוקים ואנשים.

מהו אותו מצוק שהכל חרדים ממנו?

שתפו:

קרא עוד

קללת הברכה

מהו הנושא הכלכלי החשוב ביותר והדחוף ביותר בימים אלה?  עיון במצעי המפלגות לקראת הבחירות מלמד כי לדעת רוב המפלגות שלנו,  נושאים כמו צמיחה (הגידול בהכנסה הלאומית) וחלוקת ההכנסה הלאומית הם עיקר העיקרים. הטכנוקרטים, וגם מרבית הפרשנים הכלכליים בתקשורת, משתמשים במונח שהשאילו מהכלכלה האמריקנית "המצוק הפיסקלי",  כלומר מדברים על  הפער שבין רמת ההוצאה הממשלתית לבין רמת ההכנסה הממשלתית, מה שנקרא הגירעון התקציבי.

ככל שהעניינים האלה חשובים תמיד וגם עתה, הם מתגמדים  מול נושא חשוב בהרבה: מה לעשות עם הגז הטבעי שיתחיל לזרום במחצית השניה של השנה הבאה משדה "תמר" שבים התיכון ועם שדה "לויתן" שבסמוך לו, והגדול ממנו בהרבה.

שתפו:

קרא עוד

תחרות לא יעילה

לא מכבר שאלתי את דוברת חברת חשמל מה הייתה ה"רזרבה החשמלית" בחודשים ספטמבר-אוקטובר. התשובה שקיבלתי  הייתה  בערך 1700 מגהווט. מה שמלמד כי גם למילה רזרבה יש פנים הרבה.

התשובה המדויקת הייתה: "הרזרבה התפעולית הייתה....". ללמדנו כי יש רזרבה סתם ויש רזרבה תפעולית. ובטח אם הייתי יודע לשאול היה מתברר שיש עוד כל מיני רזרבות. רזרבה לכל שואל.

למה בלבול המוח הזה מעניין מישהו? ולמה אני שואל שאלות מטומטמות שכאלה?

שתפו:

קרא עוד

בין הפרישה והפנסיה

אירגוני נשים, בתגובה פאבלובית, יצאו נגד ההצעה לביטול גיל הפרישה מעבודה. הם מזיקים בעיקר לנשים

הדיווחים בתקשורת היו בומבסטיים למדי וסיפרו כי בית הדין הארצי לעבודה, ב"בהחלטה היסטורית" סלל את הדרך לביטול גיל הפרישה. ליבי וינברגר מאוניברסיטת בר אילן ביקשה להמשיך לעבוד אחרי שהגיעה לגיל  67. האוניברסיטה השיבה בשלילה. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין די בגילו של אדם,על מנת לחייבו לפרוש מעבודתו, וכי על האוניברסיטה היה למצוא נימוקים אחרים,  כדי לפטר את העובדת.

נחמד, אבל עדיין רחוק מביטול גיל הפרישה מעבודה.

שתפו:

קרא עוד

מבחנים וציונים

"ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה" – בנימין ד'יזרעלי

הנה שלושה סיפורים שלכאורה אין כל קשר ביניהם:

-         בחודש מארס השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב – 0.4%. חודש אחד אחר כך  עלה מדד המחירים לצרכן ב – 0.9%. בימים ההם של ראשית 2012 התקשורת וה"מומחים" היו משוכנעים שהאינפלציה מכה שנית. אבל היום נראה שאלא אם כן החודש יעלו המחירים בצורה דרמטית,  תסתיים השנה הנוכחית  בעליית המדד השנתית  הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות.

-         באוקטובר 1957 שיגרה ברית המועצות את הלווין ספוטניק לחלל. באפריל 1961 שוגר הקוסמונאוט יורי גגארין -  האדם הראשון שיצא את כדור הארץ לחלל. באותם ימים, היו רבים שהיו משוכנעים   שברית המועצות, עם טכנולוגיה עדיפה ומשטר חברתי מכוונן הישגים, מכה את הקפיטליזם. לפני 21 שנה, בסוף 1991, התפרקה ברית המועצות.

שתפו:

קרא עוד

תנו לו למות

ערוץ 10 בטלויזיה על עובדיו ומנהליו מבקש להלך עלינו אימים. במוצאי שבת החליט דירקטוריון החברה להתחיל במהלכים לסגירתו "בתוך 48" שעות. בישיבת הדירקטוריון השתתף מנכ"ל משרד ראש הממשלה שביקש לדחות בשבוע את ביצוע ההחלטה.

הפינה הזו בשיח הציבורי מבקשת להציג עמדה שונה לחלוטין: תנו לערוץ 10, בבעלות הנוכחית שלו, למות בכבוד.

שתפו:

קרא עוד

הלאמה ומה שאין בה

חבר הכנסת בשאיפה, (לפי סקרי דעת קהל) מיקי רוזנטל ("העבודה") מאיים להלאים את העסקים של משפחת עופר וביניהם, כמובן, מפעלי ים המלח. "אם תמשיך להגזים מר עופר, ניקח בחזרה את מה שממילא שייך לנו" כתב רוזנטל במאמר בעיתון "גלובס" מיום 9 לדצמבר.

באותו יום התראיין ח"כ (על אמת) דב חנין (חזית דמוקרטית לשלום ושיוויון – חד"ש) ב"הארץ" ואמר שיש להלאים את התאגידים הפרטיים שמפיקים משאבי טבע – ים המלח, גז טבעי. חנין גם תומך בהלאמת הבנקים.

שתפו:

קרא עוד

על מספרים ועיתונאים

הכותרת בעמודו הראשון של "הארץ" הבוקר דיווחה על "הבעיה הנשכחת של הבחירות: הממשלה הבאה תצטרך לקצץ 15 מיליארד שקל תוך 45 יום". בגוף  הידיעה של מוטי בסוק נרשמה   עלית מדרגה: "המשמעות היא שהקיצוץ יהיה אף גדול יותר, כמוהו לא נעשה בישראל מעולם". כמובן, כמקובל בכתיבה כלכלית של השנים האחרונות, המילים "גזירות כלכליות" נשזרו בידיעה.

בכל המשפט הזה אין אף מילה נכונה.

שתפו:

קרא עוד

תרגיל בהונאה

הפרשנים המלומדים מסבירים לנו  כי יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ, פירסמה אמש את מצעה הכלכלי כדי להחזיר את הנושאים החברתיים והכלכליים לקידמת סדר היום הציבורי. כי רק באלה, כנראה, היא מצליחה להבדיל את מפלגתה מהליכוד ביתנו, ש"ס, ציפי לבני ויאיר לפיד.

שתפו:

קרא עוד

פושעי אוסלו: הגירסה האחרת

שר החוץ, אביגדור ליברמן, הודיע בשבוע שעבר כי ישראל תעניש את פלסטין על ידי קיזוז חובות שחבה הרשות הפלסטינית לישראל מתוך כספי המסים שישראל גובה בעבורה. על שר החוץ אמרו שהוא אכזר, פיקח, ימני להחריד, פוטיניסט. לא אמרו עליו שהוא קשקשן.

אז הנה זה נאמר, ולהלן דברי ההסבר.

שתפו:

קרא עוד

פמיניזם עקום

האם מכון אדווה מציע להקים צינור שיוליך דם מתל אביב לחיפה בשם השיוויון המגדרי, כמובן ?

במחקרה של ד"ר נ. נפוח נמצא כי שיעור הנשים בקרב ראשי משפחות הפשע הוא אפס. אפס מוחלט. כל משפחות הפשע נשלטות בידי גברים, מצאה החוקרת.

עוד מצאה החוקרת כי על אף ששיעור הנשים המעשנות גדל, בעוד שיעור הגברים המעשנים יורד, עדיין יש אי שיוויון בולט. שיעור הנשים המעשנות בכל זאת נמוך משיעור הגברים המעשנים.

התברר גם כי גם בקרב חיילי הצבא, שיעור הנשים שהרגו פלסטינים/ טרוריסטים/ שוהים בלתי חוקיים אינו מהווה אפילו עשירית האחוז  מכלל החיילים הגברים שעשו כן.

ולא למותר לציין כי על אף מה שרואים בקולנוע של הוליווד, בישראל 2012 עדיין שיעור האלכוהוליסטיות נמוך משיעור האלכוהוליסטים.

שתפו:

קרא עוד

מה בין חניה למכוניות לחניה לאנשים

השופטת מיכל אגמון-גונן פסקה שאסור לקחת לחסר בית את השמיכה שלו. שאפו

האגודה לזכויות האזרחי הביעה שבעות רצון גדולה. היא זכתה בתביעה משפטית נגד רשות ציבורית. ולא רק שהשופטת, מיכל אגמון- גונן, הוציאה פסק דין עקרוני ומקיף, אלא שייהנו ממנו העניים שבעניים, הפגועים ביותר.

 הנתבעת היתה עיריית תל אביב שביקשה לסלק כמה חסרי דיור מגנים ציבוריים שבהם "התנחלו". אלון מן, אשר ויצמן וגיל מתקה אליאס יחד עם האגודה לזכויות האזרח עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.

שתפו:

קרא עוד

נמק רפואי

לא מכבר פגשתי באדם  מעורה מאוד בכלכלת ישראל. בעבר היה בכיר במגזר הציבורי ועתה במגזר הפרטי.   נפגשנו  בעקבות עימות בנושא "ימין ושמאל בכלכלה" שבו השתתפתי. "אני רוצה להבין", אמר האדם המעורב, "אתה לא מאמין בביקוש והצע"?

הכוונה, כמובן, לאחד מ"חוקי היסוד" של הכלכלה שבעיני רבים נחשב לבעל תוקף  אף יותר מהאמונה ביהווה שמקפיד בשמירת שלומם של מאמיניו.  אמרתי לו שאם הוא מחפש אלוהים כלכלי שיעבור ל"דמוגרפיה".

שתפו:

קרא עוד

אי ביטחון תזונתי

איך מבדילים בין שמאל וימין במדיניות רווחה?

 "המסקנה היא ברורה: מדינת ישראל צריכה ליטול אחריות על ביטחונם התזונתי של אזרחיה ולא להותיר אחריות זו בידי עמותות וגופים פרטיים. הצעת החוק מציעה תשתית ארגונית, תכנונית, ומעשית לפתרון בעיה כאובה זו".

כך ח"כ רוחמה אברהם בלילא (קדימה) בעת שהציגה בכנסת את הצעת החוק שיזמה שמטרתו להבטיח בטחון תזונתי לתושבי ישראל. זה היה במאי 2011. לא מכבר מינה שר הרווחה, משה כחלון, את המועצה לביטחון תזונתי שהיא "מסגרת פורמאלית בין משרדית ולאומית שתאפשר להתמודד ולבחון סוגיות רוחב בכל הנוגע לביטחון התזונתי. המועצה תביא את המלצותיה בפני השר והממשלה ותהיה הגורם המקצועי הרשמי שיעסוק בקביעת מדיניות הממשלה בנושא הבטחון התזונתי", מסבירה דוברת המשרד.

והנה משהו קצת פחות חשוב: למועצה אין תקציב.

שתפו:

קרא עוד

בין רמאללה לעזה

"הפתרון לבעיה של עזה עובר דרך רמאללה". כך אמר ח"כ אילן גילאון בתשובה לשאלה "מה לעשות בעקבות הרקטות מעזה"? בכך שיקף את עמדת "השמאל" – ממרצ, דרך חד"ש ועבור לבלד והמפלגה האיסלמית. לדעה הזו שותפים גם חברים רבים במפלגת העבודה שהיו אומרים את אותו הדבר אלמלא הובהר להם שיו"ר המפלגה שלהם נמצאת ליד ראש הממשלה מהימין.

הרעיון הוא פשוט ונדוש: ישראל צריכה "תהליך מדיני" עם הפלסטינים. הגדיל לעשות הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס, שהסביר לפני כשבוע בראיון לערוץ 2 בטלוויזיה שהוא מוכן לחזור לצפת כתייר, ולא כפליט השב לביתו. הנשיא של רמאללה, לפי התסריט הזה ,יביא לשלום של שתי מדינות לשני עמים – הבלוף המוכר זה יותר מ – 40 שנה, שמוכר "השמאל" לתושבי ישראל.

יתרת המאמר הזה תנסה להבהיר מדוע מדובר בבלוף.

שתפו:

קרא עוד

Back to 1947

כבר לפני כמאתיים שנה אמר קרל מרקס כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה – פעם כטרגדיה ואחר כך כפארסה. אבל יש מקרים, שבניגוד לתיזה של מרקס, מטיפשות שחוזרת על עצמה יוצא מתוק.  ותודה לתשיעיה, למשרד החוץ, ולגלעד ארדן – השר להגנת הסביבה, שלשם שינוי אולי באמת יגן על הסביבה.

הרשות הפלסטינית, ולא בפעם הראשונה, מתכננת לפנות לאו"ם כדי להתקבל כחברה שאינה מדינה. ממשלת ישראל עצבנית מהעניין אף יותר מאשר מההפגזות על יישובי הדרום  שעליהן היא מבליגה  יותר מאשר כל ממשלת מרכז שהיתה במקומותינו. למה העצבים? מה זה מעלה או מוריד אם פלסטין תתקבל לאו"ם? הרי ממשלתנו כבר קיבלה מזמן את "פתרון שתי מדינות", אז מה העניין? מה העצבים?

שתפו:

קרא עוד

מתיחת פנים?

על הקשר שבין כישלון המכונית החשמלית והפנסיות

לא מכבר, בתערוכת הרכב באיסטנבול הוצגה ה"רנו פלואנס החדשה". המכונית, שמיוצרת בתורכיה, עברה "מתיחת פנים", כהגדרת יחצ"ני הרכב. שינו את הגריל, הפנסים, הריפוד ואף מנוע חדש התווסף למכונית שתשווק במתכונתה החדשה מינואר 2013.

השאלה היא מה זה עושה לפנסיה שלכם?

שתפו:

קרא עוד

קשקוש מחשמל

את הראל בלינדה צריך להעיף מכל המדרגות.

אולי אתה או את לא מכירים את האיש, ומעולם לא שמעתם עליו. אבל שלא יהיה ספק: תסלקו אותו והכל יבוא על מקומו.

או שלא.

בלינדה הוא סמנכ"ל כספים בחברת חשמל. לפני כמה חודשים, בעת כתיבת דו"ח תקופתי הגישה החברה אומדן של כמות הכסף (תזרים מזומנים) שתזדקק לה עד לסוף השנה.  כמה שבועות מאוחר יותר מצאה החברה טעות של 1.4 מיליארד שקל. היא העריכה בטעות שיש לה את הסכום הזה עכשיו – ולא היה לה אותו, ולא יהיה לה אותו. טעות בתחזית.

שתפו:

קרא עוד

פרי באושים

משהו רע קורה לעיתונאים בשנים האחרונות. מקור המידע העיקרי שלהם הוא "מקורבי". "מקורבי" קל להשגה ולייחוס, וגם – זה קורה לעיתים – הוא או היא אינם  קיימים כלל אלא במוחו הקודח של העיתונאי העצל.

כמה מרענן היה  לקרוא הבוקר כתבה בסגנון הישן. סיון איזסקו פירסם ב"הארץ" טיוטה של דו"ח שנכתב בבנק ישראל על דירקטוריון בנק המזרחי. יופי של סיפור.

שתפו:

קרא עוד

הקיצוב חוזר

מדוע בחר בנק ישראל בשיטה הכי גרועה לריסון האינפלציה במחירי הדירות

היו ימים שבהם חשבו כי אין ברירה וצריך לקצוב. כך היה בבריטניה של ימי מלחמת העולם השנייה עת הונהג קיצוב בדלק למכוניות ולחימום. כך גם היה אצלנו,  בתחילת שנות ה -50' כאשר הונהג קיצוב במוצרי מזון  וכך היה נהוג בישראל מאז אותם ימים  ועד סוף שנות ה – 80' בהקצאת אשראי. הוסבר לנו אז, כי אי אפשר בלא קיצוב באשראי,  משום שיש להבטיח אשראי זול למימון מפעלים חדשים וכי אם לא נקצוב אותו, ילך האשראי למרבה במחיר.

שתפו:

קרא עוד

בין שטייניץ ליחימוביץ'

במאמר קודם (http://gidioneshet.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_28.html ) ניסיתי להראות מדוע היומרה של שלי יחימוביץ' לתואר "סוציאל דמוקרטית" היא מופרכת בעיקרה. אמנם פה ושם, ואין לזלזל, היא בעמדות קרובות לסוציאל דמוקרטיה רכה. אבל בעיקרו של דבר היא בעד שימור ההסדרים החברתיים והפוליטיים הקיימים.

השבוע, ולא בפעם הראשונה, דיברה יחימוביץ' על משנתה הכלכלית. זה היה בכנס "סולידאריות" מטעם המרכז האקדמי רופין.  התוכן לא היה חדשני, ואין לצפות לחידושים. אבל מה שהתברר למקשיב מהצד, הוא הדמיון בצורת החשיבה שלה ושל  שר האוצר, יובל שטייניץ.

שתפו:

קרא עוד

איפה יחימוביץ'?

סוציאל דמוקרטית? בעד תחרות חופשית! בראיון ל"הארץ" המרצע נחשף

עיתון "הארץ" היה אמור לשטום את שלי יחימוביץ, יושבת ראש מפלגת העבודה. כעיתון המקדם  השקפות יוניות  בעניין הסכסוך עם פלסטין, אין לו דבר עם מי שלא מצליחה, וגם לא מנסה, לבדל את עצמה ממדיניות ממשלת הימין. כעיתון בעל השקפה כלכלית ימנית למהדרין, מה לו ולפוליטיקאית שמתהדרת בהיותה סוציאל דמוקרטית, מטיפה לצמצום פערי שכר והכנסה ומתנגחת במעסיקים  שמתייחסים לעובדיהם בצורה לא הוגנת?

שתפו:

קרא עוד

בין כסף לבריאות

איך צורת העסקה של רופאים ושרות רפואי פרטי משפיעים על מצב הבריאות

האם יותר כסף מביא יותר בריאות? התשובה לא  ברורה מאליה כפי שטוענים כל תומכי הגדלת תקציב הבריאות.  אם, למשל, משווים בין אירופה המערבית לארצות הברית התשובה די חד משמעית: פחות כסף מביא יותר בריאות. אם בוחנים את מצב הבריאות על פי תוחלת החיים ותמותת תינוקות – שני המדדים המקובלים –  הרי שבאירופה המערבית המדדים האלה טובים יותר (יותר תוחלת חיים ופחות תמותת תינוקות) מאשר בארה"ב. ההוצאה הלאומית לבריאות באירופה המערבית היא בערך 8% מההכנסה לעומת כ – 14% בארה"ב.

שתפו:

קרא עוד

החלב כמשל

מהומה לא קטנה היתה בשבועות האחרונים סביב ההחלטה של מועצת החלב להעלות את "מחיר המטרה" – המחיר שמקבל רפתן עבור ליטר חלב ב – 20 אגורות. האוצר הזדעק, והפרשנים המלומדים הסבירו שלפנינו מונופול קטלני בדמות חברה פרטית הקרויה "מועצת החלב". בסופה של מהומה התכנסה השבוע ממשלת ישראל וכהרגלה החליטה על "רפורמה" שעיקרה הורדת אותו "מחיר מטרה" בכשבע אגורות על פני ארבע שנים ועל הפחתת המכסים על יבוא חלב ומוצריו.

לכאורה סיפור שגרתי על מאבקי כוח, מאבקי מחיר ופשרה רקובה. אף אחד לא עלה על העניין החשוב מכל.

שתפו:

קרא עוד

המדד ומלחמת אוקטובר

מדוע המומחים מפספסים את מדד המחירים לצרכן

בחודש האחרון נכתב לא מעט על האירועים שקדמו למלחמת 1973. אבל, אחרי כל הפירסומים  בעקבות פתיחת הארכיונים, עדיין לא התבהרה  השאלה האם  המחדל היה באי גיוס מילואים ובשתיקה סביב ההכנות של מצרים למלחמה,  או שמא היה מחדל בכך שאיש לא הקשיב כראוי לאזהרות שהעביר המוסד. ואולי, וזו , הספקולציה המועדפת  בפינה הזאת, ששורש המחדל בכך שהממשלה בעצם  "ביקשה" – ב"מחדלים" שתוארו לעיל – את המלחמה, כדי למנוע את מהלכי ארצות הברית להסדר פוליטי ואפילו לשלום, חס וחלילה.

שתפו:

קרא עוד

ויסקונסין דירושלים

"תכנית ויסקונסין" היתה  זה מכבר למותג במערכת הרווחה החברתית. ראשיתה במדינת ויסקונסין, בצפון ארה"ב, ומשם עברה במהירות לרוב מדינות אירופה. בעוד שקודם להפעלת התכנית היה  הטיפול  במובטלים רק מן הפה אל החוץ, הרי שמאז קיום התוכנית מקדישה הממשלה זמן, כסף ותשומת לב -  יש האומרים תשומת לב הגובלת בהטרדה -  למובטלים במטרה להשיבם לשוק העבודה.

שתפו:

קרא עוד

התקציב והבחירות

מה הקשר בין מצב התקציב למועד הבחירות? והאם יש הסבר חלופי להקדמת הבחירות לכנסת

למשמע ההתבטאויות סביב הקדמת הבחירות לכנסת אפשר לחשוב כי מה שעומד ביסוד העניין הוא הצורך  להחליט על קיצוצי תקציב נרחבים בסכום של כ – 14 מיליארד שקל מן הצד האחד, כשממול יש רצון להימנע מהחלטה כזו לפני הבחירות מחשש  שהבוחרים יענישו בקלפי את יוזמי הקיצוצים הקשים.כל זה מהול בטענות כי השותפות לקואליציה, במיוחד המפלגות הדתיות, יתנגדו לקיצוצים  ויכשילו את התקציב בעת ההצבעה בכנסת.

כל אלה הם דברי הבל.

שתפו:

קרא עוד

שוב הגרמנים האלה....(ב)

קשה  להבין מדוע משלם מסים בפינלנד צריך לחלץ את עובד המדינה היווני.  אבל יש מרשם כלכלי ופוליטי לחילוץ. תלוי מי משלם למי

המשבר הפיננסי שהחל ב – 2007 מסרב להסתלק מהעולם. זאת על אף השימוש במקבילות הכלכליות של נשק אטומי  בניסיון להיחלץ מהבור.  יש הטוענים כי הנשק שבו משתמשים כדי לצאת מהמשבר, אינו "גרעיני" מספיק, וכי יש עוד להחריף את נשק יום הדין.  כך למשל,  פרופ' פול קרוגמן, בעל טור ב"ניו יורק טיימס" וחתן פרס נובל כלכלה. ויש עוד אחרים כמוהו. אבל  מה שחסר היום  הוא בן דמותם של קרל מרקס  או יוזף שומפטר שיסביר למה השיטה הכלכלית הנוהגת כיום, אינה עובדת. ואין דמות כזאת, כפי שאין שמאל בכלל.

שתפו:

קרא עוד

שוב הגרמנים האלה....(א)

לפתע מתגבש קונצנזוס: אלה הגרמנים העקשנים שמקלקלים את האפשרות לחלץ את אירופה, ואולי את הכלכלה העולמית כולה, מהמשבר. פול קרוגמן, כלכלן אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה ובעל טור ב"ניו יורק טיימס", מתמיד בטיעון  הזה כבר כשנתיים. באחרונה הצטרף אליו  גם העיתון השמרני "אקונומיסט" הבריטי. לא ברור מה מידת ההשפעה שיש לדואט הזה,  אבל קול חזק בוודאי יש לו. 

וצורם.

שתפו:

קרא עוד

דירה לכל פועל

בסן פרנציסקו מתכננים חוק שיאפשר לבנות דירות ששטחן  20 מ"ר. התומכים מסבירים כי המהלך יאפשר להחזיר לעיר צעירים, בעיקר יחידים, ש"ברחו" עקב שכר הדירה הגבוה של דירות "רגילות". המתנגדים טוענים כי מדובר למעשה במעין חדרי מעצר – דיור לא הולם אפילו לאנשים במצוקה.

ו-30 מ"ר זה בסדר? לא רק בסן פרנציסקו, גם בישראל מתלבטים מה לעשות עם מחירי הדירות. לקבלנים בישראל יש פתרון מן המוכן: שהממשלה תיתן, או תמכור, קרקע במחיר נמוך במיוחד. לשר השיכון, אריאל אטיאס, פתרון משלו: הוא יקצה קרקע רק תמורת הבטחה למחיר מקסימלי שווה לכל נפש חרדית. וכך, בעוד אטיאס דואג  בעיקר לבוחריו, הקבלנים דואגים בעיקר  לכיסם.

שתפו:

קרא עוד

הבורקה והסרפן

"מיכאלה ניסתה ביום חורפי אחד לקחת אותי ואת ליה למכולת לבושות בטרנינג. על חששותי שמא מישהי מבית הספר תראה אותי על מכנסיים,  השיבה שיבואו בטענות אליה אם הם רוצים ושלא יבלבלו את המוח. בסופו של דבר שפכתי על עצמי שוקו, ורגע לפני היציאה נשלחתי להחליף בגדים. לבשתי חצאית וחולצת טריקו וסווטשירט, ויצאתי מהבית רגועה".

הקטע הזה לקוח מ"גחליליות", ספר שכתבה גילית חומסקי. הוא מתאר בפשטות, במין מובן-מאליו שכזה את עוללות הדת מנקודת מבטה של ילדה בכיתה א' בבית ספר של רשת בית יעקב החרדית. מול מיכאלה הלא-כבולה ניצב הסדר שהדת מעניקה למשרתיה. ביום הכיפורים הזה כשאנחנו מסתכלים סביבנו ומנסים להבין איך נפלנו לבור – סדר היא מילת המפתח.

שתפו:

קרא עוד

כיפור של שטויות

 

קשה לדעת מה מגוחך יותר: הבלי הדת או טיפשות הח"כ

ביום שלישי בשבוע שעבר התקיים אירוע בעל חשיבות עולמית. לבטח חשיבות לאנושות הבועטת. וכמובן לאנושות הצופה בעובדי הייצור הבועטים. הקבוצה שבבעלות האימפריה שבשקיעה התחרתה מול הקבוצה של האימפריה ששקעה. האימפריה שבשקיעה היא אחת מנסיכויות המפרץ שהשקיעה מממונה בקבוצה האורחת. האימפריה ששקעה היא הפשיזם הספרדי שטיפח את קבוצת הכדורגל ריאל מדריד שהתחרתה באותו ערב כנגד מנצ'סטר סיטי.

שתפו:

קרא עוד

על בונוס וקונוס

הקנס שהטיל בנק ישראל על בנק המזרחי-טפחות לא ישיג את היעד

בנק מזרחי– טפחות נחשב לבנק הרווחי ביותר, יחסית, בבנקאות ישראלית. הרווחיות הזו היא ההסבר של מנהלי הבנק לשכר הגבוה שמקבל המנכ"ל, אלי יונס, היו"ר, יעקב פרי ואחרים. השבוע הודיע בנק ישראל שמזרחי טפחות הוא בנק  עבריין, אך לא מצא קשר בין הניהול לעבירות. מוזר.

שתפו:

קרא עוד

כשג'ורג' אורוול חוגג

באנגליה מחפשים מחליף לנגיד הבנק המרכזי. מה הכישורים הדרושים? היו ימים שנגיד של בנק מרכזי היה מטיף נגד "הדפסת כסף". אז היו ימים.  כעת כולם בעד "הרחבה כמותית". מה ההבדל בין ההרחבה להדפסה? ובכן, אין למעשה הבדל,אלא בתרגיל, שג'ורג' אורוול היה מעניק בגינו פרס להטעיה לשונית.

שתפו:

קרא עוד

סולר מחשמל

עליית מחיר הדלק טובה ל"בטר פלייס" . כך כותרת ראיון שערך העיתון "גלובס" עם משה קפלנסקי מנכ"ל הזרוע הישראלית של התאגיד שמנסה לשווק מכונית חשמלית. קפלנסקי לא אמר את זה בדיוק, אבל עיתונות זה לא מה שהיה פעם.

עקרונית יש הגיון בכותרת. ככל שהבנזין והסולר יקרים יותר כך המכונית החשמלית לכאורה,  מוצלחת יותר מבחינה כלכלית.  אלא שהדברים נראים כך רק בגלל מדיניות ממשלתית שמעדיפה את מתווך החשמל – "בטר פלייס" – על פני האינטרס הציבורי. לפני שהעניין יוסבר לא מיותר לעמוד על כמה מגבלות של המכונית שעד היום נמכרו ממנה 500 (!) בלבד.

שתפו:

קרא עוד

מילה טובה לבזק

אני לא מצליח  לזכור מתי היתה הפעם האחרונה  שתפסתי את עצמי מופתע  לטובה ממעשה של תאגיד ציבורי. אבל לפני כחודשיים זה קרה. ראיתי את מבצע ה  -  wifi של בזק ומאז אני מחכה  שמשרד התקשורת ירים את הכפפה. די ברור שבזק תיכשל בגלל "אפקט הפראייר" שרק הממשלה יכולה לבטל -  אבל כנראה שכחלון הוא לא באמת  מהכחלונים.

שתפו:

קרא עוד

קצבאות הורים

למי באמת מסייעות קצבאות ילדים

כך זה בכל מקום. כשמגיע הרגע בו המגזר הציבורי צריך לעשות סדר בניהול הכספי שלו ומגיעים לצד ההוצאות – מתחילים לעסוק במספרים הגדולים. במקרה של ישראל מדובר בהוצאות לצבא (Iבטעות קוראים לזה ביטחון, ואין בהכרח קשר בין השניים), למנגנון הבייביסיטר (ובטעות קוראים לזה חינוך), לכבישים (ובטעות קוראים לזה תחבורה) ולקצבאות ילדים (שם מוטעה ומטעה כפי שיובהר להלן).

שתפו:

קרא עוד

אשלית הנורמליות של הבנק האירופי



בהתנגדות הנציג מגרמניה החליט הבנק המרכזי האירופי להקציב סכום בלתי מוגבל לרכישה של אגרות חוב שהנפיקו מדינות האיחוד – ובכך לחסל , לכאורה,  את משבר החובות שאיים לפרק את המטבע האירופי ואת האיחוד האירופי כולו.

שתפו:

קרא עוד

שני סוגי חרא

על טעמו הקולינארי של שר האוצר ועל מה שמאכילים אותנו. הכירו את "הרווחים הכלואים"

אתם הולכים למסעדה כדי לחגוג אירוע מיוחד. בעל המסעדה, בעצמו ובכבודו, ניגש אליכם ומודיע כי היום יש לבחירה שתי מנות: דרעק מבושל ודרעק בגריל.  במה אתם בוחרים?

מצד אחד כל דבר בגריל נשמע יותר מוצלח מכל דבר מבושל במים. מצד שני, וזה הצד העיקרי, דרעק הוא דרעק אז אני קם והולך.

שתפו:

קרא עוד

"ערוץ 10" ו"מעריב" (ב)

מה לעשות עם הסגירה האפשרית של ערוץ 10 ומעריב. ואיך כל זה קשור לשלדון אדלסון

עתה משהושג פסק זמן, יש  לתת את הדעת לשאלה האם ראוי לתת סיוע ציבורי ל"ערוץ 10" הטלוויזיוני ואולי גם לעיתון "מעריב". פסק הזמן נוצר בשל שתי החלטות: האחת, החלטת הרשות השניה לרדיו וטלוויזיה לא לעקל את כספי "ערוץ10 "  – החייב עשרות מיליונים לממשלה. ועדה ממשלתית, בהרכב מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים והחשבת הכללית במשרד האוצר אמורה להמליץ על גורל הערוץ בתוך חודש וחצי. במקביל נתקבלה גם החלטה בתאגיד של נוחי דנקנר – בעל השליטה ב"מעריב" -  להעביר כמה מיליונים כדי להמשיך ולהפעיל את העיתון לפחות לפי שעה.

שתפו:

קרא עוד

בין "מעריב" לערוץ 10" (א)

חוב לממשלה, מתברר, זה נכס. בעוד שחוב לחוסכים, מתברר, זה נאחס. ואיך ירון לונדון שהיה פעם סוציאל דמוקרט בגרוש הפך לקפיטליסט בדולר.

מי שקרא, הקשיב או צפה בכלי התקשורת של סוף השבוע אמור היה להשתכנע שנוחי דנקנר, איש עסקים מהמפורסמים במדינה, הוא כישלון. תאגידים שבשליטתו דיווחו על הפסדים גדולים, ועל החשוב מביניהם הוצמדה "אזהרת עסק חי" (מכבסת המילים החשבונאית ל"עסק גוסס"). אלא שאיש עסקים נכשל הוא מי שהפסיד, ומכל הדיווחים לא ברור שדנקנר הפסיד משהו.

שתפו:

קרא עוד

שודדים ילדים

יש משהו אירוני בעובדה שהאיש  שמזוהה יותר מכל עם צמצום כוחם של טייקוני הגז הטבעי הוא האיש שהכשיר את השרץ לשוד הילדים הגדול. הכירו בבקשה את פרופסור איתן ששינסקי.

ששינסקי עמד בראש ועדה ציבורית שהמליצה לפני כשנה על מיסוי ההכנסות מגז טבעי. על פי אומדנים – לעולם יש ויכוח על טיבם – בשדות הגז תמר ולוויתן שבים התיכון מול מפרץ חיפה יש כמויות גדולות של גז טבעי – דלק נקי יחסית שמשמש בעיקר כחומר גלם לייצור חשמל. על פי האומדנים האלה כמות הגז שנמצאה תספיק לצריכה של ישראל למשך 50 שנה. וזה אומר שלא רק בני הדור הזה אלא גם ילדינו ונכדינו יוכלו "ליהנות" ממשאב הטבע הזה.

שתפו:

קרא עוד

הניוקון

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, חושף פן נוסף בהשקפתו החברתית. הוא לא סתם שמרן.

כאשר נבחר היו שאמרו עליו כי עתה, אחרי אהרון ברק ודורית בייניש, מונה שמרן לנשיאות בית המשפט העליון. הדעה הזו התחזקה כאשר הטיל הוצאות בסך 45,000 שקל על האגודה לזכויות האזרח, מרכז אדווה ורופאים למען זכויות אדם שעתרו נגד התרת שרות רפואי פרטי (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם באשדוד.

שתפו:

קרא עוד

שקיפות עכורה

אילו בית המשפט העליון היה מסתפק בבחינה משפטית צרה של זכות השקיפות, אי אפשר לטעון כנגדו. משפתח בית המשפט את הדיון לשאלות החברתיות, הוא הפך עצמו לכלי שילטוני שיבטיח כי מעתה ואילך זכות הילד היא זכות הכסף של הוריו.

על דמוקרטיה אומרים שהיא שיטה חברתית לא ממש מוצלחת אלא שהיא עדיפה על כל החלופות האחרות. יש האומרים דברים דומים על מבחנים. מעסיקים רבים נוהגים לשלוח מועמדים לעבודה למבחני מיון שונים. אוניברסיטאות בוחרות תלמידים על פי הצלחתם במבחני בגרות ובמבחן פסיכומטרי. מי שעוסקים בתחום יודעים כי ציון גבוה במבחן  לא בהכרח   מעיד על כישוריו של הנבחן – יותר מכך הוא מעיד  על יכולת הצלחה במבחן. אלא שגופים רבים נאלצים לעשות סלקציה בין מועמדים, והמבחנים – על אף מגרעותיהם הרבות – הם החלופה הפחות גרועה.

שתפו:

קרא עוד

אפרטהייד בקוסמטיקה

"הצעד שהוכרז עליו הוא חסר תקדים, ומעולם לא הוחלה תקנה דומה לו בדרום אפריקה או במדינה אחרת: מדובר באפליה בוטה לרעה על בסיס אבחנה לאומית ופוליטית. אפליה כזו לא נהוגה – ובצדק – בשום מקרה אחר של סכסוך לאומי, טריטוריאלי או אתני. בין ישראל לדרום אפריקה יש חילוקי דעות פוליטיים והדבר לגיטימי. מה שלא מקובל כלל הוא השימוש בכלים שהם מטיבם מפלים ומייחדים לרעה, ומעודדים חרם כללי. הפרדה ואפליה ממין זה מזכירים רעיונות בעלי אופי גזעני  שממשלת דרום אפריקה , יותר מכולם, אמורה לדחות מכל וכל."

כך משרד החוץ בהודעה רשמית בה נכתב גם על זימונו בדחיפות של שגריר דרום אפריקה בישראל "לבירור".

שתפו:

קרא עוד

גורולנד

טוב שבת טיפשים גם יחד. במיוחד אלה שמצביעים בבחירות עבור מפלגות שמציעות לנו "לחזק את המגזר העיסקי".

האצ'יסון, חברת השקעות מהונג קונג, הודיעה אמש כי היא מבטלת את העיסקה ולפיה תרכוש את פרטנר – חברת תקשורת סלולרית ישראלית. זה כנראה לא הפרק האחרון בסאגה העיסקית הזו כי האצ'יסון מחזיקה ב"נכס" בצורת הלוואה שנתנה בזמנו לאילן בן דב – מי שקנה ממנה את פרטנר לפני כמה שנים.

מסובך? תכירו בבקשה את הפרצוף של הקפיטליזם העכשווי.

שתפו:

קרא עוד

המלחמה באיראן והכלכלה

מלחמה היא לא דבר טוב אבל לא בגלל הכלכלה. מבחינה כלכלית אפשר להצביע דווקא על כמה וכמה היבטים חיוביים של מלחמות.

יש כמה סיבות טובות מדוע על ישראל להימנע מלתקוף את איראן. "אנשי מקצוע", כלומר גנרלים שלרוב טועים, סבורים שאין כל סיכוי שישראל תצליח במשימה: להפסיק את ההצטיידות של צבא איראן בנשק גרעיני. הן הגנרלים האמריקאים והן הישראלים מסבירים, כפי שעשה שמעון פרס בסוף השבוע שעבר, כי לכל היותר אפשר – אולי – לדחות את ההצטיידות באמצעות תקיפה לשנה - שנתיים. ומה יהיה אחרי כן? עוד מלחמה?

שתפו:

קרא עוד

בין חיטה לדירה

מחירי הדירות לא נקבעים על ידי מחיר הקרקע כפי שטוענים הקבלנים. אבל הממשלה בכל זאת אחראית ליוקר הדיור וזה קשור לפנסיה שלנו

שוב זה קורה. בעקבות פירסום מדד המחירים לצרכן של חודש יולי 2012, ולנוכח דו"ח המחירים של השמאי הממשלתי, שבות ועולות  התלונות על מחירי הדירות, על בועת נדל"ן (?) ועל העול הבלתי נסבל של מעמד הביניים שלא מצליח לקנות דירה.

שתפו:

קרא עוד

פחמימה אתנוצנטרית

מה לעשות? העם אוהב פיתות ובמיוחד העם העני

את הטקס הזה אנחנו עוברים מדי שנה – שנתיים עת הממשלה נאלצת להעלות את מחיר הלחם האחיד. המחיר עולה כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם – בעיקר חיטה. הממשלה מסרבת לסבסד את הלחם ולכן התייקרות החיטה מתגלגלת להתייקרות הלחם. הפעם, אמר שר התעשייה והמסחר שלום שמחון, התייקרות החיטה והדלק חייבו ייקור של כ 18% במחיר הלחם. אבל שמחון דואג לעניי ישראל ולכן הסתפק בייקור הלחם בכשליש מהשיעור הנדרש.

שתפו:

קרא עוד

איפה ההפרטה כשצריך אותה?



נדמה שעצב וזעם שכאלה לא נראו כאן  הרבה שנים. אדון  שטילוב וגברת קורזיץ לא עשו את המוטל עליהם. מלונדון הרחוקה הם לא הביאו מדליות כפי שעמישראל ציפה מהם. ואם לא עמישראל אז לבטח שלוחיו בתקשורת וכל מי שמדבר או מקשיב להבלי הספורט של ימי האולימפיאדה הנוכחית.

שתפו:

קרא עוד

עניינים מחשמלים

חברת חשמל הוציאה השבוע הודעה ולפיה חשבונות החשמל יגדלו בכשליש בהשוואה לחשבונות מהקיץ שעבר. בבחינת "שלא תופתעו ותבואו בטענות". ההוצאה הגדולה היא תוצאה של  שילוב בין העלאת מחיר החשמל ובין הגידול בצריכה.

שתפו:

קרא עוד

ניסוי מחשבתי

עם פירסום תורת היחסות של אלברט איינשטיין החלו פיזיקאים לתהות על משמעויות אפשרויות של הזמן. עד אז, ואצל רוב האנשים עד היום, הזמן נתפס כדבר שנע באופן קבוע – וקדימה. אלא שמתברר כי הזמן "מאט" כאשר נעים במהירות הקרובה למהירות האור. והעניין הזה הביא להרבה מחשבות. בין השאר, לבטח במדע דמיוני, החלו לחשוב על האפשרות שנעים בזמן – לאחור.

שתפו:

קרא עוד