גדעון עשת

לא מכבר הודיעה ממשלת צרפת כי משנת 2040 לא תותר מכירה של רכב מנועי.  השבוע הודיעה ממשלת בריטניה על כוונה דומה. בשבוע שעבר הודיעה יצרנית הרכב וולבו משבדיה כי תפסיק לייצר מכוניות עם מנוע בעירה (בנזין ודיזל) החל מ 2019 ותייצר רק מכוניות היברידיות (עם מנוע בעירה ומנוע חשמלי) וחשמליות. כך נראית מגיפה בהתהוות.

"בכל פעם שיש התנגשות ביניהן – עובדות לעולם לא מצליחות לגבור על אמונות. אנחנו עשויים לחשוב שהאמונות שלנו מבוססות על עובדות, אבל האמת היא שהעובדות שאנחנו מאמצים מבוססות על האמונות שלנו...אנשים לא מתים למען עובדות, אנשים מתים למען האמונות שלהם" ג'ון וורדן, אגם הזאבים, ע' 231 הנה סיפור שעיקרו התפרסם ב "כלכליסט ". הכנסייה הרוסית השכירה נכס שבבעלותה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שהיא מרכיב מרכזי בחזית הדמוקרטית לשלום ושיוויון (חד"ש) השותפה ברשימה המשותפת בכנסת. הכנסייה דרשה מהמפלגה להתפנות מהנכס ולבסוף תבעה אותה בגין אי פינוי במועד. בית המשפט הכריע לטובת הכנסיה, ואף פסק לה פיצוי של  1.5 מיליון שקל. לכאורה סיפור על סכסוך נדל"ני , אך במקרה הזה קשה לברוח מהפוליטיקה.

הבה נשחק בנדמה לי. אתם ואתן, קוראות וקוראים, משמשים כיושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת – זו המופקדת בין השאר על משק החשמל. כמנהג הכנסת ראשות הוועדה הזו היא בידי האופוזיציה.  רשות החשמל, שהכנסת הפכה אותה לגוף ששולט בו שר האנרגיה, מחליטה – בלחצו של השר יובל שטייניץ (ליכוד) – להפסיק עם חשבונות החשמל הדו-חודשיים ולעבור לחשבון חשמל חודשי. מה תהיה תגובתכם?

נניח שנתניהו צודק.  הוא צודק כאשר הוא חוזר וטוען בדבר האיום של איראן על קיומה של ישראל. כך הסביר את מלחמתו בהסכם הבינלאומי למניעת ייצור נשק גרעיני באיראן. זה מה שמסביר את המתקפה החדשה שלו על הסכם רוסיה-ארצות הברית ליצירת אזור חיץ בדרום הגולן ולאורך גבולה של סוריה עם ירדן וישראל. ראש הממשלה מסביר כי ההסכם לא מטפל באיום המרכזי מבחינת ישראל – הצבת כוחות של איראן וחיזבאללה לאורך אותו חיץ, ולמעשה מכשיר מעורבות זו בסוריה וקרוב מאוד לישראל.

לא מכבר התפרסם מחקר שבדק מה עושים אנשים כאשר הם רוצים לקנות משהו, אבל אין בידם מידע מלא על המוצר המבוקש. לכאורה זה מצב שכיח ואין באמת מה לחקור. ובכן, זה מצב שכיח במציאות אבל מאוד נדיר במציאות המדומה – זו שבה חיים מרבית הכלכלנים שעיסוקם העיקרי הוא לקנות ולמכור.

עצה 40: בלי חצאית אתה כנראה לא מכיר את סומיה סוואמינטן. היא שחקנית שחמט מהודו והשבוע היא הודיעה כי לא תשתתף בתחרות בינלאומית באיראן כי המשתתפות מחויבות ללבוש כיסוי ראש. אמרת שאתה תמיד הולך עם כיפה בכיס. אז תשאיר אותה שם עד הביקור הבא שלך בבית כנסת. סומיה דנן עושה מה שראוי שתעשה אתה כאן. תוקיע את האיראנים על הכפייה הדתית שלהם ותודיע כי במקומותינו לא יכריחו נשים ללכת עם כיסוי ראש, או עם חצאית ארוכה. הגברים לא ייאלצו לחבוש כיפות, גם כאשר הם חיילים בצבא השם. ושליברמן ואייזנקוט יאכלו ממך רעל בדיוק כפי שעשית , ובצדק, לסגן הצבוע הלאומי – יאיר לפיד. עצה 39: כוח בינלאומי משהו מוזר קורה במקומותינו. מתרבים המומחים הטוענים שיש מה לדבר עם החמאס ששולט בעזה. כי החמאס שינה כיוון ומוכן לשאת ולתת עם הציונים. לא על הסכם שלום, חס וחלילה, אבל כן על הסדר ארוך טווח כלשהו. אל תיכנס למלכודת. שני פיקשושים של "כיפת ברזל" והחמאס שוב יחזור למעמדו הטרוריסטי. אבל יש עוד אופציה, בינינו, ושאף אחד לא יקרא. המדיניות של ישראל כלפי עזה היא חרבון אחד גדול. לפי נתוני דובר צה"ל ...

מדי פעם נשמע ראש הממשלה ממלמל משהו בגנות עודף הרגולציה. כמו בעניינים לא מעטים אחרים כושר הביטוי שלו יעיל יותר מכושר המעשה. לרוב מזוהה רגולציה עם השמאל הפוליטי, וצמצומה - עם הימין. וכמו כל כלל כלכלי אחר מדובר בהבל. לעולם השאלה היא לטובת מי פועלת  הרגולציה. למשל, כאשר הממשלה החליטה להטיל מס על מחזיקי שלוש  דירות ויותר נומק הדבר ברצון להציף את השוק בדירות שבעליהן יבקשו להיפטר מהן בגלל נטל המס. וכך מחיר הדירות ירד ובא הגואל לזוג הצעיר. רעיון חביב. אלא שלפי נתוני הממשלה אין כל כך הרבה בעלי דירות שלישיות פלוס. אבל יש פי עשרה ויותר בעלי דירות שניות. שאלה: האם הבחירה בדירה שלישית נובע מכך שלראש הממשלה יש "רק" 2? ואולי גם לשר אוצרו? הנה לפנינו רגולציה המגינה על בעלי דירה שנייה על חשבון זוגות צעירים.

ביום שני ייערך הסיבוב השני והמכריע בבחירות ליושב ראש מפלגת העבודה: עמיר פרץ נגד אבי גבאי. פרץ מוכר ומבחינתו זה גם יתרון וגם חיסרון. מבחינה פוליטית הוא אלוף הארץ בזיג-זג. לכן כאשר הוא אומר בנחרצות – תמיד הוא מאוד נחרץ – שלא ילך עם....זה אפילו לא שווה קליפה של שום שיכולה להוסיף טעם למרק. 

בגלי צה"ל דיווחו השבוע כי הצבא, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות עסוקים בשדרוג טנק המרכבה סימן 4. מהידיעה עולה כי מדובר בשיפור מערכות ההגנה של הטנק וכן בתוספת אמצעים אלקטרוניים לדיוק הירי. מה טעם ראה הצבא לדווח על התכנית 3 שנים בטרם תסתיים? לך תדע. לישראל יש יותר מ – 3,000 טנקים. אומדן זהיר על עלות השידרוג מגיע לכ-100,000 שקל לטנק. הנה לכם ארוחה של 300 מיליון.

מדוע משרד האוצר מחפש פתרון לבעיה שאינה קיימת? הנה עוד דוגמא לנפלאות כהונתו של משה ("נטו למשפחה") כחלון. שני שלישים ממשקי הבית גרים בדירות בבעלותם, שליש – שוכר. לאחרונה פירסם האוצר בקשה לקבל הצעות איך "לנהל" את שוק השכירות לטווח ארוך – מעל חמש שנים. מה זה "לנהל"? להפעיל חברות ניהול הדירות בשכירות, לסבסד את ביטוח הדירות, להבטיח את תשלום שכר הדירה על ידי השוכרים, ואם צריך – לשנע את מסרבי הפינוי.