גדעון עשת

  על היד הנעלמה שמעו רבים. לפני 250 שנה פרסם אדם סמית את ספרו "עושר העמים". סמית טען כי אם רק יתנו חופש כלכלי לכל –  ליצרנים, למשווקים ולצרכנים, ללא מעורבות המלך – הממלכה תתעשר. כל אחד יפעל לטובתו הכלכלית, והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. זו היד הנעלמה. לפיכך נחשב סמית לאב הקדמון של הכלכלה הקפיטליסטית הלכאורה חופשית. לא בצדק. סמית גם הטיף לחינוך ממלכתי חינם, התנגד למונופולים ולענייננו הפעם, תמך ברגולציה נוקשה של המערכת הפיננסית.

  השבוע נפתח בפרשנות מלומדת על משמעותה הכלכלית של החלטת הממשלה להרחבת/כיבוש/השתלטות על העיר עזה. הדעה הרווחת היא כי מדובר בהוצאה כספית ענקית לממשלה, בגיוס עוד רבבות אנשי מילואים לתקופה ממושכת שתפגע במגזר העיסקי וכיו"ב נזקים שסיכומם הוא "סיכון הכלכלה" עד כדי משבר כלכלי!! כך התחזית העדכנית. המאמר הזה בא לבחון את טיב התחזית.

  מעשה שהיה כך היה. שני חברים היו בירושלים. אחד מהם (להלן האספן) השקיע ביינות אדומים. השני (להלן הכלכלן) אהב לשתות יין אדום. כשהגיע הכלכלן לגיל 60 אירגן האספן סעודה אותה הכין שף ידוע ועל השולחן הניח בקבוק מהאוסף. זה לא סתם יין, אמר האספן לכלכלן. זה היין הכי יקר באוסף שלי ושוויו נאמד בקרב האספנים ב־15,000$. הבה נפתח ונחגוג. רגע, רגע הזהיר הכלכלן. אם אתה מוכן להיפטר מהבקבוק הזה – תמכור אותו ותקנה 150 בקבוקים במחיר 100$ אותם נשתה בעשר השנים הבאות. האספן התעקש לטעום בו ברגע מהיין הטוב ביותר באוסף. הבקבוק נפתח והחומץ זלג. ת'אצ'ר בפעולה מרגרט ת'אצ'ר היתה ראש ממשלת בריטניה בשנות ה־80 במאה שעברה. האינפלציה שם היתה דו ספרתית ועלתה השאלה מה עושים לבולמה. כמו הרב הראשי גם לה היתה תורה שיש לפעול לפיה. תורתה היתה "תורת הכמות של הכסף". על פי אלוהי התורה הזו מה שיוצר אינפלציה זו הדפסת כסף. לפיכך מה שנדרש הוא לעצור את ההדפסה הזו. הגיוני, לא? הורתה ראש הממשלה לנגיד הבנק המרכזי להפסיק הדפסת שטרלינג. הנגיד ציית, אבל האינפלציה לא. מה שקרה הוא שבעקבות פעולת הנגיד הנ"ל, ...

  קפיטליזם, כלומר חופש כלכלי, נלמד כשיטה הכלכלית המוצלחת ביותר. לא רק שהיא יעילה יותר מכל חלופה. היא המיטיבה ביותר עבור בני האדם הן כיצרנים והן כצרכנים. נכון, מלמדים מורי הכלכלה, לא כל בני האדם נהנים מהשיטה. לפיכך נדרשת ממשלה בשביל המשטרה, המשפט, הצבא, וטיפ־טיפ רווחה לאנשים עם מוגבלויות. המציאות, מצער לדווח, סוטה מהאידיאל. אפילו עיתון "הארץ", שמאז היווסדו הוא מאמין אדוק בקפיטליזם, מבין שהחופש הכלכלי מייצר ריכוזיות. ריכוזיות פוגעת בתחרותיות. פגיעה בתחרות פוגעת ברווחת היצרנים, הצרכנים וכל בני האדם. על כן העיתון הוא לוחם נמרץ נגד "ריכוזיות" ודורש שהממשלה תטפל במחלה הזו.

  רשות ניירות הערך האמריקאית החליטה לתבוע שתי בורסות ל"מטבעות" קריפטו ומעריכים כי בקרוב יורחבו התביעות לכל מי שעוסק ב"מטבעות" האלה. המילה מטבע הוכנסה למרכאות ולא במקרה. אחת הטענות של מנהלי הבורסות למסחר בקריפטו היא שלא מדובר במטבע אלא בסחורה. ולפיכך אין לרשות ניירות הערך סמכות בעניין. הנה לנו התקוטטות משפטית שאמנם מספקת תעסוקה לעורכי דין אבל להדיוטות שמחפשים איך לחסוך – ההתדיינות הזו לא מסייעת.

  בפתח מכתבם מסבירים הכותבים שהם לא משפטנים ולכן לא יביעו עמדה בעניין כוונת הממשלה לקמבן את מערכת המשפט באופן שתשקף את רצון הממשלה. הם גם לא פוליטיקאים ולכן לא יביעו עמדה באשר למוסריות, לזכויות אדם ועניינים דומים שייפגעו – או לא – כתוצאה מהחקיקה המוצעת. מה הם כן? הה' קרנית פלוג ויעקב פרנקל הם רק כלכלנים נטולי השקפת עולם והם כותבים את אשר הם כותבים כי למהלכי הממשלה יש השפעה כלכלית. וכמומחים לכלכלה – דוקטור ופרופסור – ונגידי בנק ישראל לשעבר הם מסבירים שיהיה רע.

  "הרפורמה צפויה לחסוך לקופת המדינה מיליארדי שקלים על יד הפחתת תשלומי הריבית מדי שנה (...) תוך העמקת שוק החוב המקומי והבינלאומי". כך נכתב בהודעה שהוציא השבוע משרד האוצר כאשר הרפורמה המדוברת היא בת שני סעיפים: 1.    קופות הפנסיה לא יוכלו לרכוש יותר אגרות חוב מיוחדות שהריבית עליהן היא 4.86% לשנה צמודה למדד המחירים לצרכן. 2.    במקום זה הן יקבלו מהממשלה ביטוח תשואה בגובה 5.15% לשנה צמודה למדד המחירים לצרכן.

  אתמול ניתנה התשובה לשאלה המסובכת הזו. במאמר ב"ידיעות אחרונות" פוסק יובל נוח הררי שפוטין וממשלתו כבר הפסידו במלחמה, בין השאר בגלל שהאוקראינים הוכיחו שהם לא יחיו תחת ממשל רוסי. מה שמלמד כי גם אצל מי שנתפס כאחד מחכמי הדור משאלת לב גוברת על תבונת מוח.

  יש להניח שחלק מהקוראים של הבלוג הזה טרם עשו הכרה עם דיוויד פרוסט. אז תכירו: לורד פרוסט היה השר לענייני ברקזיט בממשלת בריטניה, והוא התפטר מתפקידו לפני כמה ימים. האיש נימק את התפטרותו בכמה סיבות. חרה לו שהממשלה בראשות בוריס ג'ונסון נסוגה מעמדתה להכיר בזכות התושבים שלא לעטות מסיכה לעת קורונה/אומיקרון ולא לשמור מרחק איש מרעהו. היא גם החליטה להעלות את דמי הביטוח הלאומי למימון ההוצאות התופחות לטיפול בחולי קורונה, והיא כנראה מתקפלת מעמדתה הקשוחה ולפיה לבית הדין האירופי לא תהיה סמכות במחלוקת על הסדרי הסחר בצפון אירלנד (שבריטניה התעקשה שהיא חלק בלתי נפרד הן מאנגליה והן מהאיחוד האירופי).

  התלמוד קובע שנבואה ניתנה רק לשוטים ולתינוקות, לפחות מאז שהמקדש בירושלים נהרס. אבל יש הטוענים כי גם לפני ההריסה מי שהתיימרו להיות נביאים לא היו חכמים במיוחד. השוטים הגדולים הם אלה שמקשיבים לנביאים. שוטה הכפר החדש הוא אביגדור ליברמן, שר האוצר. לא מכבר הוציא הודעה ולפיה "מפחיתים את מחירי הגבינות ומוצרי החלב בעשרות אחוזים". איך ליברמן יודע שזה מה שיקרה? כי הוא חתם על צו ולפיו מתבטל המכס על יבוא המוצרים האלה מאירופה. שם מחירו של קילוגרם יוגורט הוא 8.5 שקלים – חצי מהמחיר בישראל. ועוד הודיע הנביא אביגדור כי מחירן של גבינות צפוי לרדת   ב – 25%.

  באמצע השבוע האחרון נכנס לתוקפו חוק באל סלוודור ולפיו הביטקוין הוא מעתה מטבע רשמי במדינה. יש סיכוי שהמדינה תיכנס לספרי ההיסטוריה כמדינה הראשונה עם ה"מטבע" הזה. ויש המנבאים שהיא תיכנס להיסטוריה גם כמדינה האחרונה. עיתון "הארץ" סיפק למחרת כותרת משעשעת "תקלות בהשקת הביטקויון באל סלוודור הפילו את המטבע ב – 17%". מה שמשעשע הוא שהשערה האחרונה בזנב הפיננסי מזיזה את המטבע שנולד במטרה להיות הכי יציב בעולם, לפחות לדעת עורך הידיעה שמקורה בבלומברג וסוכנויות הידיעות.

מתחילות השיחות, מתחילות, במילמול חרישי  עובר חודש אחד, השיחות נמשכות  עוברים שני חודשים, בראש חודש שלישי מודיעים:  בקרוב ימשכו השיחות, ימשכו השיחות  נתן אלתרמן נא להכיר: אמיר ירון - יו"ר, אנדרו אביר, ראובן גרונאו, צבי הרקוביץ ומשה חזן – חברים. אלה הם חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל והם מתכנסים לפחות אחת לחודש לדון בשאלה הקשה: להעלות/להוריד/להשאיר את הריבית. זו עומדת היום על 0.25% וסביר מאוד שאתם לא מכירים אותה כי אף אחד לא ייתן לכם הלוואה בריבית הזו. ואף בנק גם לא ייתן לכם ריבית כזו עבור יתרות זכות בחשבון עובר ושב.

בסופו של המאמר שהתפרסם כאן ביום 12.1.19 הבאתי את הצעתו של הכלכלן האמריקאי קנת' רוגוף להתכונן לקראת המשבר הקרב ובא – בשנת 2020, לדעת הפרופסור מהרווארד – באמצעות ריבית שלילית. בעוד שבריבית חיובית מי שמפקיד כספו מקבל תמורה מהבנק בצורת גידול הפיקדון, בריבית שלילית מי שמפקיד כספו רואה את פיקדונו מתכרסם. את ההצעה הזו כיניתי "רעיון הזוי".

שר האוצר ושר הכלכלה כינסו השבוע את כל המי ומי לדיון בשקל המתחזק. כולם השתתפו חוץ ממי שאחראי לנושא – בנק ישראל. מה יש לדבר: זו תבונה יוצאת דופן. כמו לשחק כדורגל רק עם שמונה שחקנים. אבל אנחנו עם סגולה וממשלתנו חכמה בשביל שתי מדינות. השקל מתחזק זה שנים אחדות. לפני 15 שנה הדולר היה שווה 5 שקלים והיום הוא שווה רק 3.7 שקלים.. ב – 2002 היו יתרות מטבע חוץ של המדינה 24 מיליארד דולר (120 מיליארד שקל). היום הם 102 מיליארד דולר (380 מיליארד שקל). הדולרים האלה שוכבים, לרוב, באגרות חוב של ממשלות זרות. בשביל מה? ככה, שיהיה.

הנה ציטוט ממסמך חסוי שנכתב במשרד האוצר: " אומדן ההכנסה – כמיליארד שקל – שנכתב בתקציב המדינה בגין מיסוי דירה 3+ הוא אומדן שמרני. הערכתנו היא כי ההכנסה תגיע לכחמישה מיליארד שקל בשנה השנייה והדבר יאפשר גמישות במדיניות המס. להצעתנו אפשר יהיה להפחית מע"מ באחוז אחד או להעניק נקודת זיכוי נוספת למי שהכנסתם מתחת להכנסה החציונית – 7,000 שקל לחודש". קושייה בכלכלה פוליטית: האם לאור הנכתב תתמכו במיסוי הדירה 3+?

וואו! איך שזה נראה. הבורסות לניירות ערך בירידה. הצמיחה בישראל נבלמה. שר האוצר מכריז על תכנית חירום לעידוד הפעילות. סין על הבנקט ורוסיה מחרחרת מלחמות כדי לצאת ממשבר היצוא שלה. הילרי קלינטון הודיעה  על תכנית להוזלת התרופות (פחחחחח) ומחירי מניות חברות התרופות ירדו. מה יש לומר: עולם כמרקחה ואצלנו יש מחסור בעופות כי בחגים לא שוחטים. האם יש היגיון בברדק?

ישראל היא יצואנית גדולה של פלפל. רוב היצוא מקורו בחקלאי הערבה. לפני שנים אחדות נפגע היצוא מספרד לאירופה עקב שימוש במדבירי מחלות לא חוקיים. השוק האירופי נסגר לפני יצוא ספרדי, והיצוא הישראלי פרח. מימדי היצוא עוד גדלו כאשר השוק הרוסי גילה תיאבון לפלפל. חקלאים בערבה הפכו במהירות למיליונרים. אבל כעת רבים מדברים על התרוששות כי המשבר הכלכלי והפיננסי ברוסיה עצר את הפלפל הישראלי בדרכו אל הקיבה הרוסית.

בסוף שנות ה – 60' של המאה הקודמת נודע קיבוץ כרם שלום שבעוטף עזה כמעוז השמאל. השמאל אז היה שונה ממה שמתקרא שמאל היום. הממשלה היתה בשליטת מפלגת העבודה והשמאל של אז טען שזו ממשלת ימין. השמאל של כרם שלום אף הרחיק לכת וטען כי גם מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם), החברה בקואליציה, לא ראויה להיקרא שמאל.  רק שנבין מה עבר על המדינה מאז ועד היום.

התגובות לא הפתיעו.  מנהלי תנובה ובעלי מניות המיעוט בירכו על העיסקה.  אפשר להבין אותם: רבים מהם יגרפו רווח נאה, והמנהלים מקווים לעבוד אצל בעל הבית החדש. אחרים תהו מדוע שילמה  ברייט פוד סכום  גבוה כל כך עבור תנובה וטענו כי הדבר ידחוף את יצרן מוצרי החלב השולט בישראל להעלות עוד יותר את המחירים כדי לקבל החזר נאות על ההשקעה.

אמנם לא בטוח שיודעים אצלנו לגזום עצים בזמן, אבל אין ספק שאת הגויים שיכנענו שאנחנו מדינת סגולה. חבורת קרן המטבע הבינלאומית ששהתה כאן בסוף השבוע האחרון כתבה דו"ח שלם נטול "המחדל". הם לא יתנו לעובדות בשטח לבלבל להם את הסטטיסטיקה. כלכלת ישראל יוצאת טוב מהדו"ח הראשוני. טוב עד כדי שיעמום. לרגע נדמה כי מחבריו נכנסו לג'קוזי במלון עם הדו"ח האחרון של בנק ישראל על "ההתפתחויות הכלכליות", סימנו במרקר שורות והעתיקו למסמך שלהם. בהחלט סביר בהתחשב בכך שבחוץ שרר קור כמו בשבדיה ושירותי תחבורה וחשמל פעלו כמו במולדבה.