גדעון עשת

לא שמנו לב, אבל ח"כ תמר זנדברג, מצער לספר, היא בעלת מוח פגוע,  ואינטליגנציה מוגבלת.  היא נמוכה מדי משקלה פחות מדי ואלמלא חסינותה כחברת כנסת, נראה שהייתה מבלה את ימיה  בכפר גמילה בהוראת הגברת פאינה קירשנבאום סגנית לשר הפנים.

כמה כסף ראוי לתת לתקציב הביטחון? שר הביטחון והרמטכ"ל סבורים  שהתקציב הראוי הוא זה שנותן מענה לצרכים. זו גישה מעניינת בעיקר בגלל שהשניים לא מציעים להחיל אותה על תחומי חיים אחרים כמו בריאות, חינוך וחיסול העוני. הגישה הזו מעניינת בעוד הקשר: היא לא מציבה שום דרישות בפני הצבא.  זה אמור להתנהל "לפי הצרכים". צרכים של מי? הצרכים שהוא קובע לעצמו.

התגובות לא הפתיעו.  מנהלי תנובה ובעלי מניות המיעוט בירכו על העיסקה.  אפשר להבין אותם: רבים מהם יגרפו רווח נאה, והמנהלים מקווים לעבוד אצל בעל הבית החדש. אחרים תהו מדוע שילמה  ברייט פוד סכום  גבוה כל כך עבור תנובה וטענו כי הדבר ידחוף את יצרן מוצרי החלב השולט בישראל להעלות עוד יותר את המחירים כדי לקבל החזר נאות על ההשקעה.

כעת  משהתפרסמה טיוטת הצעת החוק להפחתת מס ערך מוסף על דירות חדשות, הגיע הזמן לתפרנים במקומותינו להתכונן למכרז הסמוקינג המיניסטריאלי. אם ההצעה תאושר בכנסת במושב הנוכחי ואם היא תופעל  מחודש אוגוסט, ואם המידע הצפוי יזרום כמתוכנן ובמהירות הרי שיאיר לפיד הוא מועמד רציני לפרס נובל לכלכלה לשנת 2015. ואם לא – אז לפרס איגנובל שהוא הרבה יותר משעשע.

כאשר יש מחלוקת  והגורמים המעורבים בה מסכימים על פתרון,  מקובל לחשוב שנעשה טוב. עדיף הסכם על שבירת כלים. ובמקרה הזה עדיף ההסכם על פירוק בית החולים. לכן, ואם לא יקרה משהו ברגע האחרון, אמורה אסיפת הנושים של בתי החולים הדסה בירושלים לאשר היום את ההסדר שבא לפתור חוב של כמיליארד וחצי שקל והתנהלות – בעיקר של ההנהלה – שבברית המועצות היו מטפלים בה בגולאג, ובצדק.

בעקבות פירסום המלצות ועדת איתן ששינסקי לנתח המדינה מניצול משאבי טבע, ירד בבורסה מחיר מניות כימיקלים לישראל והחברה לישראל. מן הסתם נהיה עדים להתקוטטות רבתי סביב ההמלצות האלה ובמיוחד הדובדבן: מס של 42% על רווחי יתר. אם נשפוט את העניינים על פי המלצות ועדת ששינסקי לנתח המדינה מהפקת גז טבעי ונפט הרי בסופו של סיפור שיעור המס יהיה קטן יותר. ככה זה במדינה שעובדת עבור טייקוניה.

פוליטיקאים, ומנהיגים בכלל, לא רק מכאן ולא רק עכשיו, נוהגים לשקר. כך היה תמיד,  והדבר נכון הן לפוליטיקאי נבחר והן למנהיג עיסקי בולט. סטאלין הבטיח מהפכה סוציאליסטית, המלך שלמה הבטיח שלום ונתניהו הבטיח שתי מדינות לשני עמים. החידוש הישראלי הוא שהמנהיג לא מסתפק בשקר כלפי בוחריו אלא משקר את גם את עמיתיו בצמרת. וכך, כאשר נוחי דנקנר, למשל, ביקש לקנות את "מעריב" הוא הבטיח לחבריו בהנהלה כי העסק רווחי.  אפילו הביא מסמכים לחיזוק עמדתו.  וכאשר גדעון סער הצביע אשתקד בעד תקציב הביטחון הוא ידע שמשקרים אותו. מה שכנראה לא ידע -  הוא גודלו של השקר ומתי הוא יתפוצץ לו בפנים. בדיוק כמו הדירקטורים באי.די.בי שאישרו את רכישת מעריב.

"מטרת הצעת החוק הינה לקבוע בחוק את הזכות לחשמל כזכות יסוד, הצהרה המבטאת את ערכיה של מדינת ישראל ואת היותה מדינה השייכת למדינות המתועשות והמפותחות ". כך קובעת הצעת חוק של ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) שאליה הצטרפו חברי כנסת מכל המפלגות. ללמדנו כי מדובר בהצעה "לא פוליטית". כך נאה וכך יאה. בדברי הסבר מצוין כי "החשמל הוא מצרך יסודי, תנאי לקיום אורח חיים תקין ולחיים בכבוד. החשמל הינו בסיס לבריאות ולהגיינה, מקור לאנרגיה, אור וחום ותנאי לקיום תקשורת ולקבלת מידע. בהיעדר חשמל נפגעות זכויות בסיסיות, או שלא ניתן כלל לממשן . " מי שיעמוד בתנאים, כך ההצעה, לא ינותק מזרם החשמל אם וכאשר לא שילם את החשבון. הוא או היא ימשיכו ליהנות מחשמל אם כי בהיקף מצומצם. בינתיים ההצעה טרם הפכה לחוק מה גם שלא ברור כלל מי בכל זאת  אמור לשלם עבור התענוג, כי חברת החשמל (חח"י) – מה לעשות – בצרות. אלא שבסתר הוחלט על ניסוי.  ח"כ גמליאל נתפסת במקומותינו כימנית למהדרין וכידוע,  ניסויים עושים  על חיות. ואם אין – אז על ערבים. כך היה בפרשה הבאה.

בתחילת דרכו היה חיליק טפירו מטיף פנסיוני לא נלאה. מול כל מיקרופון התריע לפני שומעיו כי על פנסיה צריך לחשוב לכל המאוחר בגיל 25. אלא שבמקומותינו רק מטיפי דת יכולים לעשות לביתם בכספי ציבור. מטיפי פנסיה נדרשים לעמול. וכך האיש, בהברקה עיסקית, מצא לעצמו "נישה", כלומר עיסוק בתחום שרק מעטים חשבו עליו - מימון פרוייקט נדל"ן של תמ"א 38. מי שמבקש לחזק ביתו מפני  רעידות אדמה ורקטות איראניות באדיבות חיזבאללה, מומרץ לעשות זאת  באמצעות הטבה: תוספת זכויות בניה.

 תקציר הפרק הקודם: דוד, חייל נח"ל, היה במשימת ביטחון חשובה בעת שפלסטיני התקרב אליו, או אולי להפך, והחל לקנטר אותו. או אולי להפך. האווירה התחממה והיו שם עוד פלסטינים בסביבה כי האירוע כולו התנהל בשטחי פלסטין. דוד שחש מאויים, ואולי אף בצדק ובוודאי מפחד, דרך את נשקו – מהלך שהביא לסיום התקרית.

האם אירגון המכנה שטחים בארץ ישראל "כבושים" ושם  לעצמו מטרה לבדוק את ההשלכות הבריאותיות של הפצצת אזורים בעזה – האם אירגון כזה זכאי להטבת מס מטעם מדינת ישראל? הטבת המס היא הכרה בתרומה שנותן אדם לאירגון או עמותה, כהוצאה לצרכי מס. הממשלה, באמצעות רשות המסים, בודקת כל אירגון המבקש הטבת מס. רופאים לזכויות אדם היא עמותה שביקשה הטבה כזו. זו עמותה  שבה כ – 3,000 חברים ומתנדבים והיא מכנה את השטחים שנכבשו במלחמת 1967 "כבושים". מי שקורא את שנכתב בפירסומי העמותה מבין שבעיני חבריה מדיניות הממשלה היא לא ממש חיובית.