גדעון עשת

  הוויכוח הכלכלי הלוהט של החודש האחרון עוסק בשאלה: מה על הבנק המרכזי לעשות על רקע ההתמוטטות של שני בנקים אמריקאים ובנק שוויצי אחד. כך נראית הדילמה: אם הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות ריבית כמתבקש מהמשך האינפלציה שאינה יורדת ל־3% לשנה אז יש סבירות שתתחדש הבריחה מפקדונות מבנקים מסחריים.   ואם ייקלו בריבית כדי למנוע בריחה של פיקדונות – מה יהיה על האינפלציה?

  מי שעוקב אחרי התקשורת הכלכלית לומד שהדבר הכי חשוב במקומותינו הן התחזיות. מי שפעם היה הבובה של בנימין נתניהו ויו"ר המועצה הכלכלית, פרופ' יוג'ין קנדל, הצטרף לחבורת החזאים ואמר שאנחנו במצב שבו יש שתי אפשרויות: לקבל התקף לב (האופציה הקשה) או לקבל סרטן (הרבה יותר קליל). העשירים, מדווחים המומחים בשוק ההון, עוזבים פיננסית את ארץ הקודש ועוברים לרעות בשדות זרים. בנק ישראל מתלבט מה יעשה כאשר הזרם הקטן של כסף יוצא ייגבר: למכור דולרים מהמחסן הענקי שלו – ולהסתכן בכך שכולם יידעו שהמצב חמור. או שלא לעשות דבר ואז המחיר הדולר יעלה ובעקבותיו האינפלציה. גם לפקידים החרוצים במשרד האוצר יש חדשות רעות: יש כאן בעיה קשה ובעוד חמש שנים אנחנו נהיה על הריצפה. החדשות הטובות, אולי, הן שזה יחסוך נפילה מחולי הלב או הסרטן.

  הכישלון של מדינת הרווחה, כלומר של הסוציאלֿ­־דמוקרטיה, מתחיל בשתי הנחות תיאולוגיות. הראשונה, בה עסק המאמר הקודם , היא שצד הייצור והאספקה של מוצרים ושירותים (למעט חינוך ובריאות) צריך להתנהל ללא מעורבות הממשלה בתחרות חופשית. הרעיון חביב בהשקפה הביזורית והתחרותית. מעשית – אין חיה כזן. החופש פוגע בתחרות ומפקיד את הכלכלה בידי תאגידים רבי עוצמה.

  איזה תענוג יש עתה ל"דמוקרטים" ול"ליברלים" (מהזן הישן והמכובד ולא מזן "ניאו") שאפשר להאשים את דונלד טראמפ וחבורת הזמר הרפובליקנית באסון הפיננסי המתרחש: התמוטטות בנק SVB ובנק סיגניצ'ר בארה"ב. התענוג נובע מכך שב־2008 בעקבות המשבר הפיננסי של אז הוחלט להחמיר בפיקוח על הבנקים בחקיקה שנודעת בשם דוד-פרנק. עבר עשור וטראמפ הוא הנשיא ובהשפעת תואמי "פורום קהלת" בארה"ב ניתנו הקלות משמעותיות במיוחד לבנקים קטנים – SVB , למשל. בעלי הבנק ומנהליו עשו מה שהכי חביב על קפיטליסטים יזמיים: לקחת כסף מהזולת, מהממשלה ומכל אחד חוץ מהם עצמם – ולהשקיע אותו בתבונה פיננסית.

  גארי ליניקר הוא אישיות טלוויזיונית המוכרת לכל מי שמתגורר באזור הקליטה של שידורי ה־ BBC . הוא המנחה של התכנית הכדורגל הכי פופולרית בשבת: Match of the day . בשבת האחרונה הוא ושותפיו לצוות איאן רייט ואלן שירר – שלושתם כדורגלני עבר = נעדרו. ליניקר, כי הושעה (ואמש הושב), והאחרים לאות הזדהות עימו. ליניקר הושעה כי צייץ בטוויטר ביקורת כלפי מדיניות הממשלה בנושא הפליטים. יו"ר הבי.בי.סי הוא תורם למפלגה השמרנית שבשלטון המבקשת לעצור כניסת פליטים, השפה בה משתמשת שרת הפנים של בריטניה כאשר היא מדברת על הפליטים, מזכירה לליניקר את גרמניה לפני 90 שנה. על זה הוא צייץ.

  הממשלה החליטה להגיש הצעת חוק שתסמיך את הממונה על השכר במשרד האוצר להפחית בשכר עובד ששבת חלקית. בתקשורת קוראים לזה עיצומים. למשל, הפסקת עבודה לשעה של עובדי משרדי ראש הממשלה והמשפטים להזדהות עם החקיקה המוצעת לרפורמה/הפיכה   במערכת המשפט. למה דווקא הממונה על השכר במשרד האוצר? כי מנכ"לי המשרדים האחרים לא טורחים במשימה הזו.

  "אדם לאדם זאב" כתב לפני כ־2200 שנה המחזאי הרומאי פלאוטוס. מאז לא הסתיים הוויכוח האם באמת אנחנו, בני האדם, מנוולים לא רק כלפי הסביבה, בעלי החיים והצמחיה אלא גם כלפי בני אדם אחרים. או שמא אנחנו ביסודו של דבר יצורים חברותיים ורק המיעוט הקטן מקלקל את השורה. בהסתכלות על נוהגם של בעלי חיים לא מסובך להגיע למסקנה כי "מותר האדם על הבהמה" בכך שהוא מתעלל בבני מינו. גם מבט מעמיק על מה שקורה בגני ילדים לומד שפלאוטוס לא טעה בהרבה.

  55 בעד 9 נגד. זה סיכום ההצבעה בכנסת בהצעת החוק לעונש מוות למחבלים. יש שיאמרו כי ממילא יש לממשלה רוב בכנסת – אז מה זה כל כך משנה אם כמעט כל האופוזיציה נעדרה מההצבעה? נניח שאני מסווג פיגועים כפשיעה, ואני מאמין שהענישה הזו היא המרתיע האולטימטיבי כנגד פשיעה. אני גם מתעלם מנתוני הרצח בארצות הברית ( יותר מפי 10 מאשר בישראל) , שם קיים עונש מוות בכמה מדינות. אלא שבחקיקה הישראלית השחילו כי העונש יחול רק על מי שירצח מתוך כוונה לפגוע ב"תקומת העם היהודי בארצו". שאר הרוצחים ימשיכו לקבל מעון ומזון מהמדינה היהודית.