גדעון עשת

  המאמר הזה בא לשרטט את המפה הפוליטית בישראל בראשית 2024. לכאורה התמונה ידועה. לפי סקרי דעת קהל, בהם יש דמיון בין הסוקרים ויציבות בתוצאות, אם היו נערכות בחירות עתה הליכוד וחבורת החרדים והיודו־נאצים השולטת עתה היתה נדחקת לאופוזיציה בהפרש ניכר. בני גנץ היה ראש ממשלה. יאיר לפיד היה ממלא מקומו שמקבל כל תפקיד שיחשוק בו. וכך הלאה. אלא שהמיפוי הזה הוא מפלגתי. המיפוי הפוליטי שונה לחלוטין. אתחיל את השירטוט הפוליטי באמצעות שני פוסטרים המצויים כמעט בכל קרן רחוב. הראשון הופיע כחודש אחרי תחילת המלחמה: "החזירו את החטופים עכשיו ". המאבק הפוליטי הקודם, עד ל־­7 באוקטובר על הרפורמה/הפיכה משפטית מת עם החטוף הראשון. נושא פוליטי חדש צץ עם הדרישה לשים בקדימות את שחרור החטופים. לכאורה, עניין מוסכם על כולם. אלא שלא כך הם פני הדברים. התברר, ושר האוצר אמר את זה במפורש, ששחרור חטופים רצוי אבל יש רצוי יותר: הכיבוש של עזה, הדברת החמאס וכו'. העניין בא לביטוי בפוסטר השני שבו המילה עכשיו נמחקה באמצעות X בצבע שחור. בירושלים, להערכתי, יותר ממחצית הפוסטרים הם מהזן הסמוטריצ'י. מה שמעניין, פוליטית, ...

  בדיחה נדושה מספרת על כינוס דירקטוריון של חברה כדי לדון ברכישת חברה אחרת בסכום של 5 מיליארד. הדיון נמשך 20 דקות ובסופו המלצת המנכ"ל מתקבלת. הסעיף הבא על סדר היום הוא הקמת מתקני קשירה לאופניים לעובדי החברה. המנכ"ל מביא הצעה על סך 30,000 שקל. הדיון נמשך כל הלילה וטרם הסתיים. כי כל חבר דירקטוריון מבין במספרים הקטנים. פלוני מכיר קבלן שיעשה את העבודה ב־2000 שקל פחות ואלמוני מציע מתקן מברזל ולא מאלומיניום. 5 מיליארד? זה מסובך וסומכים על המנכ"ל שהם בחרו.

  השומר הצעיר – התנועה שייסדה את הקיבוץ הארצי, מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ), היומון "על המשמר" והשבועון "חותם" – היא התנועה היחידה בהיסטוריה היהודית בארץ ישראל שהניפה את שלושה הדגלים המצויינים בכותרת המאמר. זה גם היה הלוגו של "על המשמר", שהתקיים בין בשנים 1943-1995. אירועי השבוע ייבחנו בהקשר של השילוש הקדוש הזה.

  בשבוע שעבר עקצה חברת דירוג האשראי מודיס את ישראל. היא הפחיתה את הדירוג (מילה שמשמעותה ציון)  והוסיפה כי העתיד נראה כרגע שלילי, כלומר הציון עלול לרדת עוד. דירוג אשראי נסמך בעיקר על היחס שבין כמות החוב (מושג מדיד) של הממשלה לבין ההכנסה הלאומית (= התמ"ג, דהיינו התוצר מקומי גולמי - מושג מומצא). ככל שהיחס הזה גדול יותר כך מצב המדינה מוגדר רע יותר. הנה ממצאי מתמטיקה אפס יחידות שמצאתי באתר אירגון ה – OECD .

  ממה שמתפרסם בישראל קל להגיע למסקנה שאתה לא מסתדר עם בנימין נתניהו. יש אפילו המצטטים אותך קורא לו חור תחת (וזה קצת מפתיע כי החור המדובר הוא איבר חיוני אצל יצורים חיים. ואילו נתניהו? נו, מילא). בהמשך תהיה עבורך עצה מעשית אבל לפני כן כמה דברי הסבר על הישראליות.

  כמה משרי הממשלה מאשימים את מתנגדיה – המכונים בטעות "שמאל" – באחריות למלחמה ולקשיי המשא ומתן עם החמאס בעניין החטופים והשבויים. הם טוענים שעיתוי המלחמה מקורו בהפגנות התכופות כנגד מה שמכונה בפיהם הרפורמה  המשפטית. ההפגנות, כך נטען, היו איתות לחמאס על הפילוג הפנימי שהתבטא, בצבא, בהימנעות מהתנדבות של אנשי מילואים ובעיקר טייסים. בכך הפחיתו מעוצמת ההרתעה שהושגה במבצעים צבאיים בעזה בעשור האחרון.

  לאמתחתי הגיע מסמך של פורום קהלת שעניינו הטבות מס. הטבות מס הן שיעורי מס נמוכים או פטור ממס הניתנים לפלחי אוכלוסייה מוגדרים. בזמן האחרון תשומת הלב הציבורית נתונה לקבוצות הנהנות משינויים לטובתן בתקציב המדינה, כגון תלמידי ישיבה שנהרגים באוהלה של תורה, שוחטי פרות ותרנגולות, ורבני ערים ושכונות. אנו נפנה כאן זרקור אל הנהנים מהטבות מס   המסתכמות בסכומים גדולים בהרבה, גם בחישוב לנפש.

  "גיבורי" השבוע הם ריצ'ארד טורנטה וקתלין מק-קורמיק שיצרו אפשרות שתקציב המדינה השנה ייכנס במהרה לביוב וכלכלת ישראל תוסג לאחור עשרות שנים. אפילו התקשורת העוינת את הממשלה לא שמה לב למעללי שני האנשים האלה. הנה, על כן, הסיפור במלואו.