גדעון עשת

  לפני יותר מ־40 שנה האופנה הצרכנית היתה דודי שמש (דוד"ש). למה לנו לבזבז כסף על בוילר יונק חשמל כאשר דוד שמש חוסך כ־70% מצריכת החשמל? זה בלט במיוחד בעשור שלאחר מלחמת יום כיפור, שבו היה זינוק חד במחירי הדלק שהזין את תחנות הכוח לייצור חשמל ודרכן את מחיר החשמל לצרכן. היה מי שתהה האם זה באמת כך. באשר לדוד שבו נמצאים המים אין הבדל של ממש בין הדוד החשמלי נטו לבין הדוד שמש שגם בו נמצא חיבור לרשת החשמל. ההבדל, אם כך, מצוי בקולטי השמש (פאנלים) – אותם צינורות אלומיניום דקים שעטופים בזכוכית הקולטת את קרני השמש ומקרינה אותם על הצינורות עם המים.

  כולם יודעים שכאשר מישהו – אדם פרטי, עסק, גוף ציבורי – מבקש להגדיל את הוצאותיו עומדות לו שתי חלופות: להגדיל במקביל את ההכנסות או ללוות כסף למימון ההוצאה. לממשלה היתה חלופה נוספת: היא יכולה להדפיס כסף. מכיוון שהדפסת כסף היא בסמכות הבנק המרכזי, הנוהג היה שהממשלה לוקחת הלוואה מהבנק המרכזי. זה סוג של בלוף שרואי חשבון מתפרנסים ממנו.

  בעברית מדוברת יש בלבול מסויים בין המילה כלום והצמד לא כלום. על פי האקדמיה ללשון העברית לא כלום משמעו שום דבר. מכאן אפשר להסיק שמילה כלום משמעה משהו. אלא שבעברית מדוברת מצוייה המילה כלומניק שהוא אדם ששוויו שום דבר. בנימין גנץ משתרע במרחב שבין כלום ללא כלום. בסוף השבוע שעבר הודיע כי אם הממשלה לא תחליט על שלטון חלופי בעזה עד ה־8 ביוני, הוא ומפלגתו יפרשו מהממשלה. כלומר יהיה אסון לאומי.

  לפני 14 שנה בנימין נתניהו היה ראש ממשלה ופרופסור יוג'ין קנדל היה ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה. הממשלה של אז החליטה על "כללים פיסקליים" ובתרגום לעברית: כמה מותר לממשלה להוציא, כמה מיסים וכמה גירעון. נתניהו התחייב להוריד מסים, להגדיל הוצאה ולייצב גירעון בסכום מסויים. את המלאכה הטכנית – כמה בכל אחת משלוש המטרות – ייצר עבורו הפרופסור לכלכלה.

  הנה קושיה במדיניות ציבורית: בעל רכב פרטי חוזר לביתו בשעת לילה ומתקשה למצוא חניה. הוא בוחר להחנות את מכוניתו על המדרכה. חסר דיור מתקשה למצוא מקום לישון בו ונשכב על הכביש לשנת לילה. בשני המקרים עובר שוטר במקום העבירה. מה עונשו של בעל המכונית ומה עונשו של חסר הדיור?

  מה קדם למה: הביצה או התרנגולת? בקושיה הזו התלבטו מאות שנים, וברובן לא היתה חשובה חד משמעית. אם מתכוונים לתרנגולת שבני אדם אוכלים התשובה של פרופ' סטיבן פינקר חד משמעית: הביצה. כי התרנגולת היא לכל היותר בת 8000 שנה – ועל ביצים יש עדויות מלפני מיליוני שנה.

  אם מתעלמים לרגע מהשוליים הזעירים של שארית השמאל, ההתפלגות הפוליטית בישראל מצוייה בכותרת. הימין הוא בעד ניצחון מוחלט והשאר הם בעד אופק מדיני. המאמר הזה בא לטעון ששניהם אותו הדבר. מה שמפריע לראות את זה הוא האישיות של בנימין נתניהו. אבל אם ראש הממשלה היה, למשל, גדעון סער, התמונה היתה מתבהרת: כי מה בין סער, שלא נכנס לממשלה כי הכסא שהוצע לו לא מכובד דיו, לבין לפיד שהכסא התאים לו אבל הוא לא סבל את הריח של בן גביר.

  האם תשלום של חמישה שקלים וחצי עבור נסיעה עירונית באוטובוס וברכבת קלה הוא המחיר הנכון? עד לפני 120 שנה היו כלכלנים שחשבו שיש דרך לבדוק אם מחיר של מוצר או שרות הוא נכון. ההסברים היו מפולפלים למדי ובמאה ה־20 נזנחו לטובת הממצא שמחיר נכון הוא זה שנקבע בשוק תחרותי בין הביקוש להצע. לכאורה תשובה חביבה שפטרה את הנשאל מהצורך לנבור במרכיבים העלומים של הביקוש (תשובה לכלכלנים בכיתה א': "לכל אדם יש במוח   עקומת תועלת קעורה") או בעלויות ובמרווחים של היצרנים. אלא שמהר מאוד התברר כי יש מוצרים ושירותים שהם בידי מונופול או קבוצה קטנה של יצרנים ויש מוצרים ושירותים שנצרכים במשותף כמו חינוך, צבא ומשטרה. הפקק  הכי מסובך זו תחבורה יבשתית. בין השעות 0700-0930 ו־1530-2000 יש יותר כבישים פקוקים מכבישים זורמים. כך נולד הכלל המוכר לעוסקים בתחום: כל כביש חדש שנועד לצמצם בפיקוק – יתפוקק בתוך שנה. חמישה חוקרים חברו לחפש פתרון וזה שנמצא הופעל בסימולציה על העיר שיקגו. היום קל לאתר מכוניות נעות באמצעות מעקב אחרי הטלפונים הניידים. לזה נוסף מידע על תנועת נוסעים באוטובוסים וברכבות ובשיקגו, מתברר, גם ע...