גדעון עשת

ביום שני, אי"ה – כלומר אם ירצה הקורונה – יצביעו אזרחי ישראל בבחירות לכנסת. המצב הפוליטי היום לא מאפשר לומר את המשפט הכל כך נדוש: "הרבה מילים נשפכו.....וגו'".  כי בהעדר ויכוח פוליטי, מילים של ממש היו במחסור. גם מחשבות. ועדיין עומדת השאלה למי לבחור.

כלכלת ישראל נמצאת על הפנים. דו"ח של בנק ישראל מדד ומצא כי פריון העבודה כאן נמוך ב 24% מהשיעור הממוצע של המדינות החברות באירגון לשיתוף פעולה כלכלי ( OECD ). והמספר הזה לא השתנה בעשורים האחרונים. זו הסיבה העיקרית לכך שההכנסה לנפש בישראל נמוכה ב 13% מממוצע המדינות דלעיל. הבנק המרכזי מביא שורה של המלצות לשיפור המצב העגום הזה ובתקשורת כבר חגגו על הפיקנטית שבהן: התאמת חופשות תלמידי בתי הספר לחופשות העובדים. מתברר שבחופשת הפסח של התלמידים ההורים או שיושבים בבית או שלוקחים את הילדים לעבודה – ובכך נפגע פריון העבודה. פיחס.

לא מכבר פרסם דח'יל חאמד, יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, מאמר ב"זו הדרך" – העיתון השבועי והאינטרנטי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), הרכיב העיקרי בחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) – שהיא השותפה הבכירה ברשימה המשותפת המתמודדת בבחירות לכנסת. כותרת המאמר: "משרד האוצר מבטל את עצמאות הביטוח הלאומי ומסכן את הקצבאות". המאמר מגולל את תחזית מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי, ולפיה בעוד כשלושים שנה ייגמר הכסף של המוסד בגלל הגידול בתוחלת החיים. הכותב תוהה מה יקרה כאשר ייגמר הכסף, ומהר מאוד מגיע למסקנה שבכותרת המאמר שלו – האוצר ישתלט על הביטוח הלאומי.

כיצד סוללים כבישים בישראל? הממשלה מפרסמת מכרז ומשלמת לגופים פרטיים שיסללו בשבילה. הכביש הוא רכוש המדינה. כולנו מכירים את השיטה. אם כך בתשתית התחבורה, מדוע שתשתית התקשורת תתנהל אחרת?

שר הבריאות, יעקב ליצמן, נתפס כשר טוב. זאת בהשוואה לכל עמיתיו שלרוב נתפסים כלא רלוונטים. ליצמן, מהמפלגה החרדית יהדות התורה, זכה לפרסום החיובי בעיקר בגלל שבעת כהונתו הוכנס טיפול שיניים – אמנם חלקי – לילדים ובקרוב יהיה טיפול – שוב חלקי – לזקנים. במובן הזה שר הבריאות תורם לבריאות התושבים.

יש בעולם הטכנולוגי באז שקט סביב סוללות וייצור חשמל. במוקד הבאז שתי התפתחויות: האחת, ייצור חשמל מאנרגיה לא-מזהמת כמו שמש, גלי ים ורוח. האחרת, אחסון חשמל בסוללות זולות בהרבה מהסוללות המיוצרות היום. אם יבשילו שתי ההתפתחויות האלה יתייתר לא רק מאמר זה, אלא - מה שכנראה חשוב יותר - גם השימוש בדלק פחמני לסוגיו. כן, אפילו גז טבעי שנתפס בטעות כנקי.

הכותרת במאמר הזה היא בבחינת הסחת דעת מהעניין העיקרי: האם לאישה זכות על גופה או שמא לעובר שברחם יש זכויות ועל החוק להגן עליהן. ובלשון אחרת: האם לאישה הזכות “ להרוג ” את עוברה או לעובר יש זכות לחיים בטרם הגיח מרחם אימו. מרבית האנשים הדתיים (וזה נכון לכל הדתות) בדעה שזכות העובר גוברת. מרבית הלא-דתיים בדעה ההפוכה – בהגבלת מסוימת על גיל העובר. אני לא מכיר מדינה, ויתכן שאני טועה, שבה זכות האישה על גופה – זכות ההפלה – היא זכות יסוד.

המצב חמור ביותר. "בטווח הקצר הנגיף (קורונה) יפגע בכלכלה העולמית" מזהיר השבועון "אקונומיסט". זאת, אחרי משפט המסביר כי רק בעוד כמה חודשים נדע בוודאות את ממדי ההידבקות בנגיף ואם הוא אכן קטלני כפי שחוששים רואי השחורות. אבל בעוד כמה חודשים, כך משערים מומחים, יימצא חיסון. כך או כך, בינתיים אנחנו עדיין בטווח הקצר והכלכלה על הפנים. או שלא.

לפני כשנה נקלעתי לדיון שעסק בשאלה מה בדבר זכויות טרנסג'נדרים בשירותים (בתי שימוש) ציבוריים. אני מעריך שאצל רוב האנשים מדובר בשאלה אזוטרית שדינה נפנוף. אבל, ושוב זו הערכה, שיעור הטרנסג'נדרים לא שונה בסדר גודל משיעור הנכים. דיון בשאלת השירותים הציבוריים לנכים לא ייתפס כאזוטרי כלל.