גדעון עשת

בתחום השכר אין זבנג וגמרנו . נתניהו היה אמור ללמוד זאת   כמעט שליש מהקיצוץ בתקציב המדינה לשנה הבאה אמור לבוא מסעיף אחד: הפחתת שכר לעובדי מדינה . המסמך שהניח שר האוצר על שולחן הממשלה מלמד כי הוצאות השכר הממשלתיות אמורות לגדול ב 4- מיליארד שקל בשנה הבאה . רוב הגידול נובע מסיום ההסכם – להפחתת שכר – בין הממשלה וההסתדרות, ביוני . 2005   אלא שמשרד האוצר מבקש לצמצם את עליית השכר ל 2- מיליארד שקל בלבד . ומכיוון שכל הקיצוץ בתקציב מיועד להסתכם ב 6 . 3- מיליארד שקל, אין לטעות בחשיבות המכרעת של הצמצום האמור לתקציב . 2005  

כלכלנים   טוענים כי אנחנו מנסים לשפר את רמת החיים שלנו כדי להיות יותר מאושרים, אבל יותר ויותר מחקרים מעלים כי עושר אינו מוביל בהכרח לאושר • מה כן גורם לנו אושר? באופן לא מפתיע, אהבה ויחסי מין . אז אולי הגיע הזמן שנפסיק להתייחס לעלייה בתמ"ג כאל המדד המרכזי להשוואה בין מדינות ?   עכשיו אנחנו בשלב " ביסוס הצמיחה . " כך, לפחות, לפי סדר הדברים אצל שר האוצר . יש מעין קונצנזוס שצמיחה זה טוב . כי צמיחה של התוצר (כלל המוצרים והשירותים) משמעותה רמת חיים טובה יותר . ומי לא רוצה להיות יותר עשיר ?

עושה רושם שמנוע הרפורמות, שכה בער בעצמותיו של שר האוצר, איבד את רוב הלחץ שלו . מזמן לא נראה מסמך רופס כל כך שאמור להיות תוכנית פעולה ממשלתית . הדוגמה העיקרית לרפיסות הביצועית של משרד האוצר היא במיחזור החלטות קודמות בתקציב 2005   מי שקרא את עיתוני השבוע שעבר אמור היה להירגע, לפחות מבחינה כלכלית . הדיווחים על תקציב 2005 וחומרותיו, שהביא האוצר לאישור הממשלה, עסקו בעיקר בעובדי המדינה . חוץ מזה כמעט לא היו "גזירות" (מילה שראוי שתיעלם מהנוף הכלכלי ולו בגלל שהיא חוזרת על עצמה מדי שנה – ובכל זאת אנחנו שורדים . (