כשהרחפן הגיע (*)

 באחרונה התברר כי לישראל אין מענה הולם לנשק החדש של חיזבאללה – רחפן מופעל דרך כבל. כדי להבין מה קורה כאן פניתי למומחה להיסטוריה ב־CHAT GPT – להלן המקור. הנה רישום השיחה בינינו.

מהו הנשק החדש שהופעל נגד חיילי ישראל בלבנון?

מדובר ברחפן נושא פצצה שמתקשר עם מפעילו באמצעות סיב אופטי דקיק ולא בתקשורת אלחוטית.

מתי הומצא הנשק הזה?

הרעיון של חיבור כלי נשק בכבל התחיל עוד בשנות ה־70:

  • מערכות כמו  TOW Missile  השתמשו בכבל לשליטה בטיל.
    זה היה הבסיס הרעיוני.

ובהמשך:

  • שנות ה־90 עד שנות ה-2000: ניסויים ברחפנים עם כבל (בעיקר תצפית).
  • בשנים 2000–2010: רחפנים קשורים (tethered) לאבטחה,  עם חשמל ותקשורת בכבל.

השימוש הקרבי הרחב הראשון ברחפנים עם סיב אופטי מתגלגל היה:

  • במהלך הפלישה של רוסיה לאוקראינה.
  • בעיקר מ־2023 ואילך.

 האם לישראל יש רחפנים כאלה?

כן — אבל עם הסתייגות:

ישראל מפתחת, חוקרת וכנראה גם בוחנת בשטח. אבל אין עדות פומבית לשימוש רחב כמו באוקראינה.

מהן  החברות ישראליות בתחום?

  • Kela Technologies

פיתוח רחפני FPV עם סיב אופטי.

  • Sky Sapience

רחפנים עם כבל (בעיקר לתצפית)

  • Elbit Systems
  • Israel Aerospace Industries
  • Xtend

האם יש נשק הגנה נגד זה?

כן — אבל אין פתרון מושלם.

הבעיה: רחפנים עם סיב אופטי לא משדרים, לא ניתנים לשיבוש וכמעט לא ניתנים לזיהוי אלקטרוני.

הפתרונות הקיימים : יירוט פיזי באמצעות ירי מנשק קל ורחפני יירוט.

אך הכי יעיל כרגע הוא  חיתוך הכבל, שתיאורטית עובד אך בפועל קשה מאוד (הכבל דק מאוד).

מחסומים: רשתות, כיסויים ותיל.


מה אוקראינה עושה בפועל?

אוקראינה מובילה בהתמודדות עם האיום הזה:

🧵 1. תיל ורשתות

  • חוטים שמסתבכים בכבל
  • רשתות מעל עמדות

🕸 2. רובים יורי רשת

  • טווח קצר
  • יעיל בלחימה קרובה

🚁 3.  רחפני יירוט

  • רחפן נגד רחפן
  • מיוצר בכמויות גדולות

🔫 4.  ירי רגיל

  • מקלעים
  • צוותי ירי

החיילים הישראלים בלבנון, כך מדווח בתקשורת, מצוידים רק בסעיף 4 דלעיל. בכל יחידה יש חייל שבמקום להסתכל קדימה לאוייב בעיניים מסתכל למעלה לחפש רחפן ואו יורהעליו בנשק האישי. זה מסוכן בפני עצמו, כי אם הירי מצליח והרחפן נופל – יש אפשרות שיתפוצץ ליד החיילים.

סיכום מצב:

1.   איך זה שכחמישים שנה יש כלי טיס/רקטות מונחים כבל ובישראל לא עשו דבר בעניין? איך זה שיש חמישה תאגידים ישראליים העוסקים ברחפנים ככלי לתצפיות ולהתקפות ועד היום הם לא המציאו נשק הגנה יעיל ופשוט נגדם?

2.   אוקראינה היא הסובלת העיקרית מהעפיפון עם כבל אופטי והיא מצאה כי גדר תיל היא אמצעי ההגנה הטוב ביותר.  אם כך, איך זה שהצבא לא כיסה את כל דרום לבנון בגדר תיל, בטרם נשלח ולו חייל אחד לשם?

3.   ואיך זה שלא נתנו לכל גדוד בצבא גדר תיל מסתובבת שנעה יחד עם החיילים. הידע קיים: ראו כאן מאמרו של ניר גזית על מתנדבים ישראליים במלחמת רוסיה ואוקראינה.

4.   ומכיוון שיש לישראל די רחפנים משלה, איך זה שלא התקינו בהם מספריים שיחתכו את הכבל האופטי,  שיטה די מוצלחת לדעת המקור.

5.   האם הממשלה, ובמיוחד שר הביטחון, נרדמו בשמירה?  היה זה שר ביטחון אחר – עמיר פרץ שמו – שהתעקש על פיתוח וייצור "כיפת ברזל", נשק הגנתי שהוכיח יעילות.

התשובה לכל הקושיות האלה היא אחת: צה"ל אינו צבא הגנה. הוא אולי יודע לתקוף, וגם זה רק אם צבא ארה"ב מסייע. הוא בעיקר יודע להרוס מבנים ולרצוח חפים מפשע ברבבות לצהלת כל הקואליציה ורוב האופוזיציה גם יחד.

(*) "כשהרחפן הגיע היינו לבד בשטח" – ציטוט של חייל בלבנון, "ידיעות אחרונות".



שתפו:

קפיטליזם חזירי

 

תחילה לתמצית ידיעה שהתפרסמה בעיתון: דיירי שני בניינים בתל אביב הגישו בקשה להיתר בניה, הכוללת הרחבה ותוספת של דירות במסגרת תמ"א 38, כלומר בפטור מהיטל השבחה. העיריה אישרה את התכנית, למעט הכניסה והיציאה מחניון המכוניות הפרטיות בנימוק כי במיקום המוצע אמורה להיות תחנת אוטובוס. או אז החלה הקטטה.

שתפו:

אשקלון + חדרה = 0

 

קשה להבין מדוע בג"צ לא דחה על הסף את העתירה לחייב הממשלה להקים ועדת חקירה למלחמת עזה המתחוללת מאז אוקטובר 2023. גם אם יש חשיבות לחקירה כזו היא כולה בזירה הפוליטית. בית משפט אינו מקום להכריע בענייני מדיניות אפילו אם הממשלה שימשה סייענית למימון החמאס במשך שנים ארוכות. העובדה שממשלות בעבר הקימו ועדות כאלה אינה הופכת לתקדים משפטי. הממשלות הקודמות אולי היו הגונות יותר –  לפני ממשלות נתניהו הרי היו נישואים וגירושים אזרחיים, הלא כן? – אבל גם זו בחירה פוליטית.

שתפו:

כסף או תחרות

 

נייר עבודה שהתפרסם באחרונה, עוסק בשאלה שבכותרת. זאת על אף שכל תלמיד בכלכלה יודע שתחרות משפרת את המחיר ולכן אין סתירה בין השניים. המסמכים עצמם כתובים במשפטנית ולכן לא מומלצים לבני אדם. מה גם שאין לשלושת הפרופסורים המחברים תשובה חד משמעית לשאלה, מה שמאמר זה מציע.

שתפו:

פנטזיה ליום העצמאות

 

לפני 55 שנה חצתה משלחת בת 24 אמריקאים, בהם תשעה שחקני פינג פונג, את הגבול מהונג קונג לסין, במה שהיה המהלך הראשון בתהליך הפשרת הקרח בין סין וארה"ב. לפעמים ספורט מתערב בפוליטיקה ויוצר תבשיל חיובי. יחסית.

שתפו:

דילמה עם משכנתה

 

לבנימין נתניהו יש תכונה ראויה להערצה. אם יעשו סקר בקרב כל מצביעי הליכוד ומעריציו האחרים בשאלה האם הוא תומך בהסכמי אוסלו ובהקמת מדינה פלסטינית,  99% מהנשאלים ישיבו בשלילה. להערכתי, גם נתניהו עצמו ישיב בשלילה. אבל בנאום באוניברסיטת בר אילן ב־2009 הוא צידד במדינה פלסטינית, וכאשר נבחר לראש ממשלה לא ביטל את הסכמי אוסלו אלא העביר לרשות הפלסטינית כ־13% משטחי הגדה המערבית (= שטחי ישראל המזרחית) ואת השליטה בעיר חברון. מה שלא הפריע לו, בוויכוח על הקמת ועדת חקירה לאירועי אוקטובר 2023, לדרוש  שהוועדה תחקור גם את אחריות הסכם אוסלו למחדל.

שתפו:

סקר בחירות 2026

 תמיד, כאשר מציגים סקרי בחירות, מסייגים ואומרים "אילו הבחירות נערכו עכשיו". סקר שערכתי אחרי ההכרזה על הפסקת האש, בניכוי לבנון, מעלה שבבחירות ינצח הימין. אילו הבחירות נערכו עכשיו.

מקובל אצלנו לנתח תוצאות על פי חלוקה לקואליציה ואופוזיציה. הסקר שלי מתבסס על ארבעה נציגי מה שמכונה אצלנו אופוזיציה. בסקרי מנדטים שפורסמו ה"אופוזיציה" הנוכחית מקבלת 69 מושבים בכנסת אלא שחלק מהמפלגות האלה – בעצם רובן – הודיעו שאינן חלק מגוש הכולל את חד"ש ורע"ם, כלומר הערבים.

שתפו: