על פי הדיווח, מנכ"ל משרד הפנים (מינוי של ש"ס) החליט להגדיל את ההנחה בארנונה למשפחות עניות קטנות. הוא עשה זאת כדי לעמוד בתנאי משרד המשפטים, שמצא כי ההטבה הקודמת נתנה יותר מדי למשפחות גדולות, המאפיינות את האוכלוסיה החרדית. בהגדלת ההנחה למשפחות קטנות צומצם לכאורה העוול, אך מאחר שכמקובל, משפחה גדולה מתחילה כקטנה, החרדים יזכו גם כאן. העיתון הגדיר את המהלך קומבינה.
בדומה לאסטרואיד, רגע לפני שפגע בכדור הארץ וחיסל את הדינוזאורים, כך מתקרב אסון שינחת עלינו או-טו-טו, בעוד שלוש שנים. לאסטרואיד הממשי נמצא בינתיים פתרון: כשיגיע לטווח הראוי ישגרו אליו טילים בליסטיים שיסיטו אותו בשתי מעלות. על הפתרון לאסון החדש המתקרב דנים עדיין.
"המשמעות היא פינוי של כל החוות, והיישובים החדשים שהקמנו
בממשלה האחרונה, על ידי ממשלת שמאל". כך
אמר יו"ר מפלגת הציונות הדתית (מתי בכלל היתה כאן ציונות לא-דתית שהפרידה בין
דת ומדינה?), בתגובה לידיעות ולפיהן התקיימו שיחות בין נציגי האיחוד האירופי
וגורמים באופוזיציה.
"האם סטודנטים ישראלים הם באמת הטיפשים ביותר בעולם" זעקה השבוע כותרת בעיתון. המספרים מעידים שאכן כך: שיעור ה"טיפשים" בישראל הוא 22%, לעומת 17% באיטליה, 16% בארה"ב, 7% בבריטניה ו־5% בהונגריה ובסינגפור. הישראלי המצוי – נניח מקבוצת הלא-טיפשים – יגיב למשל בתהיה שמא הנתונים מוטים כלפי מטה. ידידי י.ב. העלה את האפשרות שבמאמר מסתתר פרס נובל על המצאת הטיפשמטר.
תחילה וידוי: יש לי בעיית התמכרות. זה התחיל כשהייתי ילד והתמכרתי לעישון ענף יבש וחלול של צמח, עבר להתמכרות לסיגריות, וכאשר הדוד שלי עשה לי היכרות עם סיגרים חביבים מתוצרת שווייץ והשכר הריאלי שלי אפשר זאת, זה הגיע ליחסים אישיים ביותר. לעת צנתור, בעודי שוכב כבר על מיטת הניתוחים, הופיע הרופא ובפיו אולטימטום: או שאתה מפסיק לעשן או שאני לא מצנתר אותך, וחוץ מזה תכין המחאה על 5,000 שקל עבור הסטנט למקרה שנזדקק לו.
השאלה היא למה.
יוסי זעירא, פרופסור אמריטוס לכלכלה,
נדרש באחרונה לפתרון השאלה במסמך מקיף. באופן מעניין זעירא תולה את התשובה לנצחון
הימין בגוויעת הסוציאל־דמוקרטיה בהנמקה סוציולוגית־דמוגרפית עם תבלין מרקסיסטי.
הכותרת בעיתון ציטטה בפסקנות: "המשקיעים
מהציבור הם כוח – אבל הם לא יודעים מה לעשות עם הכסף". הפוסק הוא טל ברוקמן,
מומחה לפיננסים, ובאופן מפתיע גם שותף בחברה שנותנת ייעוץ פיננסי, תמורת עמלה
כמובן, לאותו חלק מהציבור ש"לא יודע מה לעשות עם הכסף".
אני מודה שאין לי תואר שני במינהל עסקים
מהמכללה למינהל. זוגתי ידעה תמיד מה לעשות עם הכסף, התמקדה במשחק הרולטה בקזינו
ועל אף ההסתברות הנמוכה הרוויחה פעם כ־300 דולר ועוד במעוז הימורים – העיר מונטה
קרלו.
