בנק ישראל פירסם השבוע הודעה ובה נכתב כי "בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי, שפורסמו באוגוסט 2025... בראש הצוות עמדו המפקח על הבנקים וראש אגף תקציבים במשרד האוצר, ומטרתו היתה לקדם את התחרות במערכת הבנקאית ולהסיר חסמי כניסה לשחקנים חדשים, לרבות עבור גופים חוץ בנקאיים".
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל אמר "בנק
ישראל הציב את קידום התחרות במערכת הבנקאית כיעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור
השירותים הבנקאיים לכלל הציבור,"
יפה, לא?
לפני עשרות שנים פירסמו דניאל צידון ויונה
רובינשטיין, שני פרופסורים צעירים לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובשיקגו, מחקרים על הקשר
שבין ההכנסה של מבוגרים להשכלה ולהכנסה של הוריהם כאשר אותם מבוגרים היו ילדים. הממצאים
העיקריים היו שההכנסה של ההורים לא רלוונטית להישגי הילדים וכי השכלת ההורים היא
הקובעת ובמיוחד –לאותה עת – שהשכלת האישה חשובה לפחות כמו הגבר וזאת בניגוד לטענת
ספר תהילים ש"כבודת בת מלך פנימה". להפך: החוצה. השכלת האם היא
הרלוונטית להישגי הילדים לכשיתבגרו.
בחודש שעבר הודיעה הממשלה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יקים צוות שרים שיבחן את "צעדי האכיפה המשלימים במישור הכלכלי־אזרחי שניתן לקדם על מנת להעלות את שיעור המתגייסים". כמקובל אצל הדוצ'ה, מאז החודש שעבר ועד כתיבת מאמר זה הצוות לא התכנס.
המאמר הזה עוסק בקשר בין מחיר הפיסטוק הקלוי לשכר אקדמאים. אתחיל עם השכר. כותב פרופסור אמריטוס לכלכלה יוסי זעירא: "הנתונים מראים באופן ברור ובסיוע מחקר כלכלי מבוסס :בוגרי השכלה גבוהה מרוויחים יותר לאורך חייהם בהשוואה לאלו שאינם מחזיקים בתואר אקדמי. הדבר אינו רק סיפור אישי או דעה חברתית - זו תופעה שמגובה בנתונים אמפיריים שמצביעים על תוספת הכנסה משמעותית וקבועה לאורך זמן לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות".
המומחים לענייני
כלכלה נתנו לעניין שם ייחודי: הון אנושי. המרכיב הבולט באותו הון הוא ההשכלה בכלל
וזו האקדמית בפרט.
בעוד חודש ימלאו 23 שנה למינויו של בנימין
נתניהו לשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. האוליגרכיה הכלכלית של ישראל היתה מאוהבת
בו. קיצוץ חד בקצבאות הביטוח הלאומי, הפחתת מס חברות, הפרטה. הבורסה עלתה, העוני
ואי השוויון תפחו. שמחה וששון לעולם הפיננסי.
ב־2009 הצליח נתניהו להרכיב ממשלה, ומהר מאוד
התברר שחוט השדרה הפוליטי שלו התרכך. הביטוי המרכזי של התפנית היה הגידול בקצבאות
הביטוח הלאומי, הגדלת ההוצאות הממשלתיות ושאר מרעין בישין אותם תקף שש שנים קודם
לכן.
לפני שנים שוחחתי באנגליה עם עובד סוציאלי שהתמחה ברווחת ילדים. המקצוע הזה נועד לזהות התעללות של הורים בילדיהם ולהיות הכלי העיקרי בהחלטה האם לשלול מהורים את זכות ההורות על ידי העברת הילדים לאימוץ.
תחילה נדרשת הגדרה של פסימיזם. פסימיזם הוא כל מה שאינו אופטימיזם. לא, עם הגדרה רופסת כזו לא נגיע לשום מקום. ניסיון שני: אופטימיזם בהקשר הישראלי, לעומת פסימיזם, מתבסס על שלושה מרכיבים:
א. ממשלה המתחייבת לפעול בהתאם להסכם הבינלאומי
("אוסלו", שגם נתניהו התחייב
לו) ולפיו יש לנהל משא ומתן להסכם קבע עם הרשות הפלסטינית.
ב. ממשלה המתחייבת לבטל את הסעיף בחוק שעות עבודה
ומנוחה ולפיו אסור ליהודים לעבוד בשבתות ובחגים.
ג. ממשלה המתחייבת לבטל את כל החקיקה של הממשלה הנוכחית.
