גדעון עשת

  אם שמים בצד את ממשלת איראן, שממשלתנו נורא רוצה להשמיד אבל סבא דונלד לא מרשה, נראה שיש לנו מחסור חמור באויבים. ובלי אויבים, את מי נאשים? טוב שישנה בריטניה. העניין הוא שאת בריטניה מסובך להפציץ. מה גם שהיא חברה בברית נאט"ו ויש לה שם 30 חברים, וגם להם יש F-35 . הבריטים אויבים, כי לדעת ממשלתם מה שישראל עושה בגדה המערבית ועזה הוא גם פשע מלחמה וגם הפרה של החלטות האו"ם, ולפיכך החליטה לאיים על ישראל בסנקציות פיננסיות עם רמז ברור שאת המדינה היהודית מכים בכיס שלה,   כלומר בבנקים. בינתיים זה מלל חלול אבל לך תדע.

  תחילה מגיעה ברכה למי שניצח בבחירות שנערכו השבוע – הד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל בשנים 1986-1970 ושר מטעמה, שטבע את האמרה "מדבר סקר תרחק". מי שמאמין בסקרים מתגונן לעת כישלון בטענה שהם מתארים את זמן הסקר בלבד. לעניין זה ראוי לצטט את ורד דר, שהיתה כלכלנית במשרד האוצר לפני עשרות שנים וכתבה באחד הדו"חות כי "בישראל אי אפשר לחזות אפילו את העבר". קל וחומר את ההווה, ובמיוחד את העתיד. אבל זה לא מפריע לכלכלנים אחרים להקדיש הרבה מזמנם לתחזיות. הראייה האחרונה היתה החודש, כאשר רוב החזאים טעו ביותר משליש בשיעור ירידת מדד המחירים לצרכן.

  המאמר הזה בא להגן על ראש הממשלה שהותקף בזעם על הצעתו לבדוק דרכים לעקוף את הסנקציות הכלכליות שיופעלו, כך נראה, בשבועות הקרובים. נתניהו הזמין את המתקפה כאשר נקב באופציה של עקיפה באמצעות קריפטו. ועל זה קמה הסערה אליה הצטרף בנק ישראל כאשר הסביר כי - כלכלית־פיננסית - לא זו הדרך. המעניין הוא שאיש לא טרח להציג שיטה אחרת לעקיפת הסנקציות הכלכליות המאיימות. לכך יגיע המשכו של המאמר.

   לפני כעשרים וחמש שנה, בעת שישבנו לצד שולחן ביער, הגיע זוג צעיר וביקש להצטרף לשולחן הבודד. משהתיישבו הם החלו לשוחח בשפה לא מוכרת לנו. שאלנו מהי, והתשובה היתה – פרסי ( Farsi ). מאיפה אתם יודעים את השפה? שאלנו. "נולדנו שם, עלינו לישראל וחזרנו משם רק לפני יומיים", הם השיבו.

  שבוע לבחירות, ולתושבי ירושלים צפויה הפתעה. לפי הסקרים, יש סיכוי שההפתעה תחול על כל תושבי ישראל. הנה היא באה: בתוך ימים ספורים תפורסם בירושלים רשימת המספרות הכשרות. זה יהיה צעד ראשון (ראו תמונה) "לתיקון גדול בעקבות מכשלות שארעו", "מכשלות בעניין תספורת הראש והזקן.

  האם קפיטליזם היא שיטה כלכלית יציבה? קרל מרקס ופרידריך אנגלס טענו במאה ה-19 שהשיטה כוללת סתירות פנימיות שיביאו בסופו של דבר למשברים. הכלכלן השוויצרי ז'אן דה סיסמונדי – ממש לא חבר בקומינטרן הסוציאליסטי – העלה טענה דומה. תומס מלתוס סבר שהשקעות יתר ייצרו עודפי סחורות שלא ניתן יהיה למכרן. גם ג'וזף שומפטר כלול בחבורה. כל אלה לא נלמדים במוסדות להשכלה גבוהה. את ג'ון מיינרד קיינס כן לומדים. הוא הציע את המעורבות הממשלתית כתרופה למשברים, בניגוד לכלכלנים ה"קלאסיים" שסברו שתחרות חופשית תסדר את הכל.