"לינדסי
הויל, יו"ר בית הנבחרים, שמר לעצמו כמעט 300 מתנות במהלך ארבע השנים
האחרונות, כולל עשרות בקבוקי אלכוהול, סלסלות מתנה, עניבות, מחזיקי חולצות
ושוקולדים, כפי שמראות הצהרותיו.
"היו"ר
קיבל כמות גדולה של מתנות ממציגים זרים כגון שגרירים, חברי פרלמנט ולעיתים גם
חברות, והוא בחר לשמור מאות מהן במקום לתרום אותן לבית היו"ר – מקום מגוריו
ומשרדו – או לפרלמנט.
"הרשימה, שהוצהרה בהתנדבות על ידי היו"ר, כוללת כ-80 בקבוקי אלכוהול, כגון יין, שמפניה, ויסקי, רום ומיני אלכוהול אחרים, מאז 2021.
רשות
הכתיבה ללילך וולך מעיתון "הארץ": "מן הרגע שבו כתבה נגה ארבל ב־X (לשעבר
טוויטר) לכלי ה־AI של הפלטפורמה (גרוק) "אתה לא יודע הכל גרוק (....) ארבל, חוקרת
אסטרטגיה מדינית שהשתייכה לפורום קהלת, התווכחה תחילה בגסות הרוח המאפיינת אותה עם
אדם בשר ודם, משתמש טוויטר בשם
Thair Abu Ras, ובישרה לו שערבים
משלמים פחות מסים מכולם, וש–60% מהמקומות בלימודי רוקחות שמורים לערבים — שדרישות
הסף מהם נמוכות יותר.
בשכונות
החרדיות בירושלים הפירסומת הנפוצה ביותר על מודעות, שלטים ועמודים בזירה הציבורית
היא ל"תרופות לגדילה". האם ילדים במשפחות חרדיות נמוכים יותר מילדים
חילוניים? כנראה שלא. אלא שבתרבות החרדית ילד נמוך נתפס כעונש. סוג של סגרגציה
שידוכית. ומכאן כלכלת ה"תרופות" הפורחת.
אם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היתה מודדת גבהים, זרמי שתן ורוחב האגן היינו מדי זמן
לומדים האם מצבנו הממוצע בסולמות המדידה האלה השתפר או לא. הממוצע – הנתון הכי
מבוקש בסטטיסטיקה – לא מלמד דבר בעל חשיבות. הוא רק נוח לעיכול.
בחינוך
מדי כמה שנים מתפרסמים תוצאות מבחני פיז"ה העולמיים. או אז שר החינוך מכנס
מסיבת עיתונאים ומתגאה שמצבנו – הציון הממוצע ההשוואתי – השתפר. יודעי חן יודעים
להבדיל בין שיפור הנובע מציון גבוה יותר אצלנו או שמא מציונים יותר נמוכים אצל
זולתנו. חשוב? בערך כמו תחרות מי משתין רחוק יותר.
בממוצע
הציון בחינוך עברי גבוה יותר מהציון הממוצע בחינוך ערבי
(כנראה למעט נוצרים). בתוך החינוך העברי בולט הציון הממוצע הנמוך של בתי הספר
החרדים.
כל זה
ידוע. וגם ידועים זרמי הכספים השונים בין זרמי החינוך. ויש אפילו תיקצוב שונה לפי
"אשכולות" היישובים – שם חביב לפערי הכנסות. וחוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר.
כלומר לא באמת בסדר.
ניסוי שיקגו
נייר
עבודה שהתפרסם לא מכבר מסכם ממצאים של פרוייקט גוטרו בשיקגו, ארה"ב שבו 7000
משפחות ממוצא שחור בשיקגו הועברו להתגורר בשכונות של לבנים בין השנים 1976־1998.
המחקר בדק מה קרה מאז ועד היום לילדי אותן משפחות. הנה הממצאים:
הכנסה:
ילדים שהועברו ובגרו הם בעלי הכנסה הגבוהה ב־20% מזו של ילדים שהועברו לשכונות
"שחורות מבוססות".
מגורים:
הילדים של אז גרים בשיעור גבוה יותר בשכונות מעורבות מבחינת המוצא.
גן
ילדים: מבין הילדים שהועברו, התועלת בהכנסה ובמגורים גדולה יותר ככל שהילד בעת
המעבר היה צעיר יותר.
אז מה
אתה מציע, יאמר הספקן הישראלי, שנעביר משפחות מחריש לכפר קרע? מדרום תל אביב
להרצליה פיתוח?
ניסוי בוסטון
הפתרון
הנפוץ ביותר בארה"ב הוא הסעת תלמידים משכונות עניות לבתי ספר בשכונות
מבוססות. נייר עבודה מסכם את התוצאות ל"מפעל" הסעות כזה במסצ'וסטס שבו הוסעו
ילדים ממרכז בוסטון לבתי ספר שהסכימו להשתתף במבצע בפרברים העשירים. במונחי ישראל,
זה שקול להסעת ילדים בין כפר קרע ואלוני יצחק בין צפון תל אביב ודרומה.
הממצא
העיקרי: שיפור ניכר אצל השחורים במדד הכניסה להשכלה גבוהה. ואי שינוי אצל הלבנים.
כמו
בכל מקום בעולם גם בישראל יש קשר הדוק בין הכנסה והון לבין אזורי מגורים. בעוד
שבארה"ב יכול בית ספר לעשות סלקציה מבין הנרשמים ללמוד בו, בישראל פתרו את
הבעיה באמצעות אזורי רישום לגני ילדים ובתי ספר יסודיים ובחטיבת הביניים. כלומר,
סגרגציה לפי הון משפחתי.
מה
שמתבקש הוא לבטל את אזורי הרישום לחלוטין. באותה עת לשלול מבית ספר או רשות מקומית
את היכולת לפסוק מי ייכנסו בשעריו בין במבחנים ובין בראיונות. הבחירה תהיה אך ורק
בהגרלה כאשר הורים ירשמו ילדיהם לכמה כתי ספר עם סדר העדפות. במקביל התחבורה
הציבורית תותאם להסעות לקירבת בתי ספר.
זוכרים
את "גאולת הקרקע" – המוטיב הציוני הבולט ביותר? בכל כיתה בבתי הספר בישראל היתה קופת תרומות
לקרן הקיימת לישראל (קק"ל). אפילו בשם האירגון יש הטעיה, שכן הקרן לא נועדה
לכל הישראלים. באנגלית כתוב Jewish National Fund (JNF) ואכן אף לא־יהודי בישראל לא נהנה מגרוש אחד מכספי קק"ל. זה
החטא הקטן.
בסוף
השבוע שעבר שלח שר החוץ, גדעון סער, מכתב לנגיד בנק ישראל ובו "הצעה" –
עם איום, כמובן - להפסיק להדפיס שטרות של 200 שקל שבהם משתמש החמאס לשלם משכורות
לחייליו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר שההצעה היא מצויינת.
בפגישה
עם י"ק, ביביסט ותיק ונאמן, סיפרתי את דבר המכתב ותוכנו וביקשתי את דעתו.
התגובה: "אז החמאס יעבור לשטרות של 100 שקל". כך קטל ביביסט את שר החוץ
שלו.
מפלגת
הלייבור הנמצאת בשלטון בבריטניה הבטיחה במערכת הבחירות לצמצם את העוני בקרב ילדים.
עתה מתנהל ויכוח איך עושים את זה.
הישראלים
מהזן הסוציאל־דמוקרטי לא זוכרים שהיה ויכוח כזה במפלגת פועלי ארץ ישראל, במערך,
במפלגת העבודה ועתה בדמוקרטים. בישראל, וברוב מדינות המערב, אין ויכוח בנושא הזה,
או בשום נושא לצורך העניין. הסוציאל דמוקרטיה חיה בשלום עם הסטטוס קוו.
שלום
לך מר טראמפ,
אתה
הרי ידעת לפנינו, תושבי המזרח התיכון, שממשלת ישראל מסרבת לצאת מעזה. גם החזרת כל
החטופים לא תשנה את עמדתה. בעזה, שמשון עשה שריר ונשאר איתנו לנצח. השבוע, גם בצלאל
סמוטריץ, שמחזיק את נתניהו באשכיו, הודיע על כך בפומבי.
אתה,
כך נראה, לא ממש מודאג מהמצב בעזה. מבחינתך, היא סוג של אוקראינה קטנה רק בלי
מינרלים שאפשר למצוץ מאדמתה.
ובכל
זאת, הנה הצעה כיצד להשתמש בסכסוך הילידים במערב המזרח התיכון לקידום עניין שאתה
עוסק בו באחרונה: הגרעין האיראני.
