גדעון עשת

  השבוע התבשרנו על שני חידושים. ישראל הקימה לגיון זרים כדי לטפל בעניינים שיש מי שמגדיר אותם מסריחים. במקרה הנוכחי גירוש תושבים מ־60% משטח עזה שבשליטת צבא ההתקפה לישראל (צה"ל).    מתנגדי הממשלה מגדירים את הכוח הצבאי החדש בשם מיליציות. יעני, פלסטינים שמוכנים לבגוד תמורת כסף ציוני הולם. אבל זו השיטה ללדת לגיון זרים, מה שיכול לפתור את הבעייה העיקרית המעיקה על הפוליטיקה הישראלית: הגיוס לצבא.

  סוף השבוע האחרון האיר עיניו לפלסטין. מכיוון שספק האור הוא מהצד הליברלי־שמאלי, אין מקום לדאגה שהטרור הצה"לי בפלסטין ייפסק. ובכל זאת. ח"כ מנסור עבאס ממפלגת רע"מ עשה משהו תמוה. ככל שידוע עד אותו יום המילה פלסטין לא נכללה באוצר המילים שלו. הרי הוא ומפלגתו תמכו בממשלת בנט־לפיד שלא היתה שונה מהותית, לפחות ביחס לפלסטין, מממשלותיו של נתניהו.

  הנה ידיעה בלעדית שהגיעה לשולחן המערכת: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מתכוונת לבטל את הפטור שיש לרשויות ציבוריות מדמי חכירה לקרקע ולפיכך הן יידרשו, מינואר 2027, לשלם דמי חכירה על הכבישים, עמודי החשמל ומכלי אשפה. דמי החכירה על קילומטר כביש יהיו 2,000 שקל לשנה לקילומטר. דמי החכירה על עמוד חשמל ומכל אשפה יהיו 300 שקל לעמוד. ההכנסות הצפויות – 32 מיליארד שקל לשנה – יועברו על פי חוק לקופות הממשלה והקק"ל.

  הכותרת הכלכלית של השבוע היא 420,000,000,000 – זה המספר שחילץ "הארץ" בתחקיר שיתפרסם "בסדרת כתבות מיוחדת". כן, אלה שקלים שמסכמים את מחיר "המלחמה", כלומר המלחמות של שלוש השנים האחרונות. הנה כלל ראשון בתורת המספרים: כל סכום המסתיים בשישה ויותר אפסים אינו מדוייק. הוא המצאה. ריגוש. מין בערך שכזה. אפשר היה לכתוב 420 מיליארד – אבל זה משעמם.

  מתבקש שכל אלה שתקפו את הממשלה על התנגדותה להקמת ועדת חקירה לאירועי אוקטובר 2026 - שיתנצלו. מתברר כי זרועות המודיעין והחקירה הממשלתית בארץ ובחו"ל היו עסוקים בפשיעה חמורה בתחום הרפואה שיכולה היתה להעמיד בסכנה מיליוני מתושבי ישראל. רק עתה החל השלב הגלוי של פעולת ועדת החקירה בראשה עומד דני טל שכתובתו כאן .

  מה דעתכם להגדיל את רמת החיים שלכם ב־56%? לא מכבר התפרסמה תכנית כלכלית שכתבו הדוקטורים לב דרוקר ומיכאל שראל, שמימושה יניב את התוצאה הזו. לפי השניים, בוגרי משרד האוצר וחברי פורום קהלת, אם אתם בני 20 היום יש סיכוי שתחוו את הנחת הזו בעוד 33 שנה. בעיקר מצא חן בעיני שהעניין מובטח גם אם החמאס ימשיך לשלוט בשליש מעזה, חיזבאללה ירכיב את הממשלה בלבנון, משמרות המהפכה ישלטו באיראן שתקבל בתמורה חצי הורמוז, והחשוב מכל - הלא־כיבוש יימשך ופלסטין תשקוט לעד. המעוניינים יכולים למצוא את התכנית כאן . המאמר הנוכחי יציג כמה תהיות של מי שלא יזכה ליהנות ממנעמי התכנית בעוד 33 שנה.