גדעון עשת

  בראשית השבוע קיבל גדי איזנקוט מעמד של מרכיב ממשלה. שתי מפלגות מ"גוש השינוי" מועמדות לסחוט אותו – מפלגתם של בנט ולפיד בעוצמה קטנה, ומפלגתו של אביגדור ליברמן בעוצמה גדולה. המאמר הזה לא יעסוק בשתי אלה אלא במפלגות השמאל – הדמוקרטית והמשותפת.   הדמוקרטית   ההצעה העיקרית המועלית כאן היא שתצטרפו לקואליציה אבל לא תצטרפו בשום פנים ואופן לממשלה. עם שמונה מושבים בכנסת תוכלו לקבל את תיק הבריאות. ואז? זכרו את הישג הענק של מרצ בממשלת בנט־לפיד: זכות זוג חד-מגדרי לאמץ ילד. נחמד, אבל יש ענייני שוויון חשובים יותר. מה שיקרה בממשלה של איזנקוט ושות' די ברור: היא תעשה את רוב מה שהממשלה הנוכחית עושה, למעט ההתעללות במערכת החוק. חברות בממשלה היא מעמד לא ממש חשוב (ראו ערך אריה דרעי). הממשלה היא פורום ברברת על עניינים לא ממש חשובים. וניהול משרד ממשלתי הוא בעיקר כאב ראש ועיסוק בזוטות. ההצעה היא שתוותרו על מקום במוסד הלא־חשוב הזה לטובת כמה עניינים אחרים. תמורת ויתור על מינסטריון תדרשו ראשות של שתי ועדות כנסת: ועדת הכנסת וועדת החוקה. ועדת הכנסת, כדי שלא יעשו עליכם תרגילים. אם למשל הייתם ...