גדעון עשת

  בראשית השבוע קיבל גדי איזנקוט מעמד של מרכיב ממשלה. שתי מפלגות מ"גוש השינוי" מועמדות לסחוט אותו – מפלגתם של בנט ולפיד בעוצמה קטנה, ומפלגתו של אביגדור ליברמן בעוצמה גדולה. המאמר הזה לא יעסוק בשתי אלה אלא במפלגות השמאל – הדמוקרטית והמשותפת.   הדמוקרטית   ההצעה העיקרית המועלית כאן היא שתצטרפו לקואליציה אבל לא תצטרפו בשום פנים ואופן לממשלה. עם שמונה מושבים בכנסת תוכלו לקבל את תיק הבריאות. ואז? זכרו את הישג הענק של מרצ בממשלת בנט־לפיד: זכות זוג חד-מגדרי לאמץ ילד. נחמד, אבל יש ענייני שוויון חשובים יותר. מה שיקרה בממשלה של איזנקוט ושות' די ברור: היא תעשה את רוב מה שהממשלה הנוכחית עושה, למעט ההתעללות במערכת החוק. חברות בממשלה היא מעמד לא ממש חשוב (ראו ערך אריה דרעי). הממשלה היא פורום ברברת על עניינים לא ממש חשובים. וניהול משרד ממשלתי הוא בעיקר כאב ראש ועיסוק בזוטות. ההצעה היא שתוותרו על מקום במוסד הלא־חשוב הזה לטובת כמה עניינים אחרים. תמורת ויתור על מינסטריון תדרשו ראשות של שתי ועדות כנסת: ועדת הכנסת וועדת החוקה. ועדת הכנסת, כדי שלא יעשו עליכם תרגילים. אם למשל הייתם ...

  "תכנית 12 הצעדים היא הקרקע המוצקה והרווחת להחלמה", נכתב באתר ממשלתי העוסק בהתמכרות לאלכוהול, סמים ודומיהם. כאן נדון   בהתמכרות אחרת, בת כמאה שנה, שניה רק ל"אופיום להמונים" – הדת –   התמכרות שטרם נמצא לה מרפא. במקרה זה חייבים להיגמל, כי אין לסם תרופה חליפית.

  אם שמים בצד את ממשלת איראן, שממשלתנו נורא רוצה להשמיד אבל סבא דונלד לא מרשה, נראה שיש לנו מחסור חמור באויבים. ובלי אויבים, את מי נאשים? טוב שישנה בריטניה. העניין הוא שאת בריטניה מסובך להפציץ. מה גם שהיא חברה בברית נאט"ו ויש לה שם 30 חברים, וגם להם יש F-35 . הבריטים אויבים, כי לדעת ממשלתם מה שישראל עושה בגדה המערבית ועזה הוא גם פשע מלחמה וגם הפרה של החלטות האו"ם, ולפיכך החליטה לאיים על ישראל בסנקציות פיננסיות עם רמז ברור שאת המדינה היהודית מכים בכיס שלה,   כלומר בבנקים. בינתיים זה מלל חלול אבל לך תדע.

  תחילה מגיעה ברכה למי שניצח בבחירות שנערכו השבוע – הד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל בשנים 1986-1970 ושר מטעמה, שטבע את האמרה "מדבר סקר תרחק". מי שמאמין בסקרים מתגונן לעת כישלון בטענה שהם מתארים את זמן הסקר בלבד. לעניין זה ראוי לצטט את ורד דר, שהיתה כלכלנית במשרד האוצר לפני עשרות שנים וכתבה באחד הדו"חות כי "בישראל אי אפשר לחזות אפילו את העבר". קל וחומר את ההווה, ובמיוחד את העתיד. אבל זה לא מפריע לכלכלנים אחרים להקדיש הרבה מזמנם לתחזיות. הראייה האחרונה היתה החודש, כאשר רוב החזאים טעו ביותר משליש בשיעור ירידת מדד המחירים לצרכן.

  המאמר הזה בא להגן על ראש הממשלה שהותקף בזעם על הצעתו לבדוק דרכים לעקוף את הסנקציות הכלכליות שיופעלו, כך נראה, בשבועות הקרובים. נתניהו הזמין את המתקפה כאשר נקב באופציה של עקיפה באמצעות קריפטו. ועל זה קמה הסערה אליה הצטרף בנק ישראל כאשר הסביר כי - כלכלית־פיננסית - לא זו הדרך. המעניין הוא שאיש לא טרח להציג שיטה אחרת לעקיפת הסנקציות הכלכליות המאיימות. לכך יגיע המשכו של המאמר.

   לפני כעשרים וחמש שנה, בעת שישבנו לצד שולחן ביער, הגיע זוג צעיר וביקש להצטרף לשולחן הבודד. משהתיישבו הם החלו לשוחח בשפה לא מוכרת לנו. שאלנו מהי, והתשובה היתה – פרסי ( Farsi ). מאיפה אתם יודעים את השפה? שאלנו. "נולדנו שם, עלינו לישראל וחזרנו משם רק לפני יומיים", הם השיבו.