גדעון עשת

  ב־29 בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם תכנית החלוקה ולפיה יהיו בשטח ארץ ישראל־פלסטין, לאחר סיום המנדט הבריטי, שלוש ישויות מדיניות: מדינה יהודית, מדינה ערבית וירושלים בינלאומית. כל מדינות ערב הצביעו נגד. רוב ההנהגה הציונית בארץ ישראל, בראשות בן גוריון ובתמיכת המפלגה הקומוניסטית, היתה בעד, בעוד שהליכוד של אז (חירות), השומר הצעיר (מפ"ם) ומחנות העולים (אחדות העבודה) התנגדו.

  תחילה לגילוי לא־נאות. היתה לי הערכה רבה לד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ועתה ראש פורום קהלת לכלכלה. איך זה שאדם שעובד בארגון לא נאות זכה להערכה? בזכות שני מהלכים: ב־2014 התפטר מעבודתו במשרד האוצר על רקע התנגדותו ל"יוזמת הדגל" של שר האוצר דאז יאיר לפיד לביטול מע"מ על רכישת דירה חדשה. שראל לא רק טען, בצדק, שהתכנית " שטחית, לא נכונה ותקפיץ את מחירי הדירות" אלא בעיקר  עמד על עקרונותיו. זו שמרנות כלכלית במיטבה.

  על היד הנעלמה שמעו רבים. לפני 250 שנה פרסם אדם סמית את ספרו "עושר העמים". סמית טען כי אם רק יתנו חופש כלכלי לכל –  ליצרנים, למשווקים ולצרכנים, ללא מעורבות המלך – הממלכה תתעשר. כל אחד יפעל לטובתו הכלכלית, והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. זו היד הנעלמה. לפיכך נחשב סמית לאב הקדמון של הכלכלה הקפיטליסטית הלכאורה חופשית. לא בצדק. סמית גם הטיף לחינוך ממלכתי חינם, התנגד למונופולים ולענייננו הפעם, תמך ברגולציה נוקשה של המערכת הפיננסית.

  לא מכבר, במפגש משפחתי, התברר כי נושא יוקר המחיה   מטריד במיוחד את בני ה-35־25 שנכחו, על אף שלכולם יש הכנסה חודשית גבוהה מהממוצע. בגליון האחרון של "זו הדרך", הביטאון של החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון – חד"ש, הופיע מאמר של ד"ר אפרים דוידי ובו, בין השאר, ציטוט מסקר ערוץ 13 ולפיו יוקר המחיה הוא הנושא הכי משפיע על ההצבעה בבחירות. יותר מהמלחמות שטרם הסתיימו, יותר ממנהיגות, יותר מדת ומדינה ויותר ממערכת המשפט. הנה מצב בלתי רגיל: הקומוניסטים משמאל וערוץ 13 מימין מסכימים שהנושא הכי חשוב להכרעה בבחירות הוא יוקר המחיה.

  לקראת הדיון שיתקיים בבג"צ על פסילת מפלגות ומועמדים בבחירות לכנסת מובא בזה משחק משפטי כרקע למתדיינים. לצורך השעשוע, בואו נזרום עם פנטזיה פופולרית: נניח שסמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת -בל"ד), עופר כסיף (הרשימה המשותפת – חד"ש) ומנצור עבאס (רע"מ) ישבו יום אחד וכתבו מאמרי תמיכה נלהבת בטרור החמאס. במציאות זה לא קרה, ממש לא, אבל המצב הבטחוני קשה, הציבור עצבני, ואסור לתת לעובדות להרוס פסילה טובה. אז בואו נחמיר איתם. תפילה לרצח עם השבוע ציינו יהודים את יום כיפור כפי שמצווה התורה. הנה ציטוטים מתוכה, לטובת מי מהשופטים ששכחו. "מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה". וכן " עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָ אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק". האם אין לשלול ממי שכתבו את הדברים ומי שקוראים אותם בקול גדול בתפילתם את הזכות להיבחר לכנסת?   כי מה ההבדל בינם לבין אבו שחאדה, כסיף ועבאס? בכנסת הנוכחית יש 42 יהודים דתיים או חרד...

  אף לא אחד מהצדדים יזום או יעשה צעד כלשהו לשינוי מעמד הגדה המערבית ורצועת עזה לפני השלמת המשא ומתן על מעמד הקבע. כך נקבע בסעיף 31 של הסכם אוסלו מ־1995. כל מי שעיניו בראשו רואה כי מה שישראל עושה בגדה המערבית ועזה משנה בפועל את מעמדן. כל מאחז/יישוב/עיר שנבנים הם הפרה בפועל של ההסכם, כי ישראל מתייחסת לקרקע כאילו היא הריבון ולכן החוק הישראלי חל עליה.