אדם מתגורר בדירה בקומת קרקע וסביבה גינה. פרחים, שיחים ועצים. עם הזמן גדלה הצמחיה וחרגה מעבר לגבול הגינה אל הרחוב. האיש נדרש לגזום את הענפים החורגים ולא – כך הוסבר לו – העיריה תעשה זאת במקומו, במחיר עתק, שהוא למעשה קנס.
הבונוס של המלחמה
השבוע נפתח עם שתי הודעות: האחת, של נשיא ארה"ב ובה אולטימטום של 48 שעות לאיראן שהוארך בחמישה ימים. השנייה, של מביני הכלכלה ולפיה העולם נכנס למשבר, שהתחיל עם עליה של כ־20% במחיר הנפט הגולמי ושל כ־30% במחיר הבנזין בארה"ב. לצדן היתה גם עלייה של כמעט אחוז בתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ומדינות רבות אחרות מאז תחילת המלחמה – שווה ערך להתייקרות של 25%. כלומר הממשלות יצטרכו לשלם ריבית יותר גבוהה, ובהרבה, כדי לגייס כסף לצרכיהן.
לצורך הדיון אשים בצד את מעללי המלחמה
האחרים ואסביר מדוע, אם אכן יהיה משבר – זה יהיה טוב לאנושות.
אתנחתא מהמלחמה
רגע אחרי שראש הממשלה הודיע שלאיראן אין
יותר טילים ורגע לפני הכניסה הקרקעית לאיראן, כהבטחת ראש הממשלה, במבצע שייקרא
"נקמת מרדכי"...
ציונים רגרסיביים
נניח שאת או אתה ממונים על יחסי אנוש
והבוסית מבקשת מכם למצוא עובד למחלקת השיווק. אתם מפרסמים מכרז לתפקיד, כמקובל. מגיעים 20 מועמדים, ואתם מתחילים בהליכי המיון.
לבסוף נשארים שניים שנראים שווים ברמתם לפי כל קנה מידה שהצבתם. ההבדל היחידי הוא שאחד מהם סיים תואר ראשון בציון 85 והאחר – בציון
"עבר".
במי מהשניים הייתם בוחרים?
הניחוש המתבקש הוא שייבחר זה שקיבל 85 כי ציון
"עבר" נתפס כנמוך ממנו. אלא אם כן אתם ערים לאינפלציה.
האינפלציה מוכרת לנו מחיי היומיום. ברור ש-100
שקל של היום שווים – במונחי סל מוצרים אחיד – חצי ממה שהיו שווים לפני 30 שנה, מאז
היתה האינפלציה של100%. מה הקשר לציונים?
חוקרים בתחום החינוך מכירים את התופעה.
הציון הממוצע של מסיימי תיכון בארה"ב בשנים 1985-2020 עלה ב־19% ושל תלמידי
קולג' –
ב14%. יש חוקרים הטוענים שזה משקף שיפור אמיתי ברמת
ההוראה. אחרים סבורים שזה ביטוי לאינפלציה, בדומה למשל למחירי הנקניקיות. כלומר, מורים
מנפחים ציונים.
במחקר המצוטט כאן מובא ממצא מעניין, תוצאת השוואה בין תלמידים
שלמדו אצל מורים שנתנו ציונים – 85 בדוגמא דלעיל. לבין מורים שנתנו ציון "עבר"
במקרה הטוב. מתברר שמי שקיבלו ציון "עבר" הרוויחו במהלך השנים 260 אלף
דולר יותר ממי שקיבלו ציון 85. אז מה יעשו הממונים על יחסי אנוש?
תרגיל פיננסי
דוקטורנטית לפיננסים ביוניברסיטי קולג' בלונדון
הראתה איך עושים עלינו תרגילים פיננסיים.
בנקים מקבלים כסף זול – הפיקדונות של הציבור,
לרוב בריבית אפסית אם בכלל. הם מוכרים כסף במחיר יקר – הלוואות עם ריבית. אם הבנק
מפשל, למשל כאשר נתן אשראי לעסקות שלא צלחו ולכן מתמוטט - או
אז מתערב הבנק המרכזי ומפצה את בעלי הפיקדונות. זה סוג של סובסידיה.
כדי למנוע את זה, הבנק המרכזי מחייב את הבנק
המסחרי להשתמש גם ברווחי הבנק לצורך הלוואות
שהוא נותן. וכך, אם הבנק יטעה, גם הוא יפסיד, מה שגורם לו לנהוג בזהירות.
או שלא. תרגיל מקובל הוא שהבנק מבטח בחברת
ביטוח חלק מהאשראי שהוא נותן. במקרה כזה הוא אינו חייב להשתמש ברווחיו כנדרש על יד
הבנק המרכזי. אלא שהביטוח תקף במגבלות מסוימות, ואם הבנק מתמוטט הוא לא מכסה את
הנזק וכך הציבור נושא בנטל הפיצוי. ובלשון המקצועית: הבנק המסחרי מעביר את הסיכון
במתן אשראי מעצמו לציבור.
מכאן עולות שתי מסקנות שלי. האחת, אם אתם
קוראים, רואים או שומעים שהבנק שלכם גדל בנתח השוק שלו, ובהרבה – מתבקשת זהירות. יש
אפשרות שאור האשראי התופח מעוור את העין. אתם לא רוצים להיקלע למשבר בנקאי שאולי
יזכה לסבסוד הממשלתי אבל ייתכןשהממשלה תתחכם ותגביל את סכום הפיצוי בהתאם לגודל הפיקדון.
המסקנה השנייה היא שראוי שהבנק המרכזי יקבע שכל הלוואה תכלול נתח של רווחי הבנק,
בלי קשר לתרגיל הביטוחי.
השבוע
התבשרנו שישראכרט, כלומר תאגיד בשליטת יצחק תשובה, קנה את הבנק הדיגיטלי "אש
לישראל". אם יש לכם כרטיס אשראי של ישראכרט כדאי שתשאלו מה יהיה דין הבנק הזה
אם איראן תעשה לגז הישראלי של תשובה מה שישראל עשתה לגז איראני.
האם ייתכן שבנקים מתמוטטים?
ובכן, הנה רשימה מהעשור האחרון:
בארה"ב: בנק סיליקון, בנק סיגנצ'ור, בנק סילברגייט ופירסט רפבליק בנק.
בשווייץ - קרדיט סוויס.
באיטליה: בנק פופולר די
ויצנזה, ונטו בנק.
בספרד: בנקו פופולר
אספניול.
אם ניפטר מהלוחמנות לה
שותפים הקואליציה ורוב האפוזיציה – אל דאגה. יש עוד דברים שראוי לטפל בהם.
פרשת גבעולי
רב סרן שאול גבעולי מאוגדה 778 של חיל
האפסנאות זכה אשתקד בקידום המהיר ביותר בצה"ל – הוא הועלה בדרגה כעבור חצי שנה בלבד. גבעולי פיתח אלוגריתם שחישב
את מספר טילי היירוט הנדרשים כפונקציה של מספר הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן
במלחמה הראשונה. כמפקד פלגת האפסנאות של טילי יירוט באוגדה המסופחת לחיל האוויר
מצא גבעולי כמה טילי יירוט רצוי שיהיו בידי אוגדה. על כך הוא זכה בפרס ביטחון
ישראל.
מה שטוב לאירופה טוב לישראל
בכותרת מצוטטת הסיסמה שהנפיקה הממשלה לפני שנה וחצי בהתייחס ל"רפורמה". מה שמלמד שאין כמו סיסמה להסתיר שקרים. כי באירופה מותר למשל לאזרח דנמרק להינשא לאזרחית פולין אבל בישראל אזרחית המדינה אינה יכולה להינשא לאזרח פולני. בצרפת מותר לכל אזרח להינשא לכל אזרחית, אך בישראל – לא. בכל המדינות באירופה שיש להן צלב בדגל – אין להן כפייה דתית. כאן הדת היהודית מכתיבה מה מותר ומה אסור – תחבורה ציבורית בחגי יהודים, למשל.
מחיר המלחמה
כמה עולה המלחמה, תהה הפרשן הכלכלי. נבר במרשם הכספים ומצא את הנתון 20 מיליארד שקל לשבוע, שמשמעותם 30 מיליארד עד היום. ומנוף הכסף עוד עובד. הרמטכ"ל הודיע שהמלחמה תיקח עוד זמן רב". מה שמוביל למסקנה שאנחנו בדרך לפשיטת רגל שתקרה במהלך השנה עת ננצל את כל 600 מיליארד הדולר של ההכנסה הלאומית השנתית.
