השופט בן זונה



רק כשליש מהנבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין עברו אותה בהצלחה. מתברר שזה המשך למגמה רבת שנים של ירידה בשיעור המצליחים במבחן הזה שהצלחה בו היא תנאי הכרחי לעיסוק בעריכת דין. ראש לשכת עורכי הדין הסביר כי הממוצע העגום הזה מקורו בכחמישית מהנבחנים שניגשו למבחן הזה בפעם השלישית.
ממוצע הוא לעולם נתון בעייתי. בקרב בוגרי אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב 80% עברו בהצלחה. בולטים לרעה הם המרכז האקדמי פרס (בטח בגלל שאמא שלו ערבייה), הקריה האקדמית אונו, שערי משפט, מכללת נתניה ועוד מכללות, שבהן שיעור הצלחה של 26% ופחות. ועוד נמצא, כי כדאי לעשות התמחות בפרקליטות ולא במשרד פרטי.
שתפו:

שמים קצוץ


מי שמעיין בדו"חות המסכמים את 2017 ימצא כי מדובר בשנה המוצלחת ביותר – כלכלית – מזה עידן ועידנים. לא רק שכמעט כל מדינה הגדילה השנה את הכנסתה הלאומית, גם האיחוד האירופי – חולה כרוני זה כעשור –  שיפר את כלכלתו וזאת על אף שבעקבות ההחלטה לפרוש מהאיחוד, כלכלת בריטניה מגמגמת באופן רציני.

הממצא הזה לא כולל את נתוני התחלקות ההכנסה. מידע מהסוג הזה זמין רק בפיגור של שנה לפחות. כל הסימנים המוכרים מצביעים על כך שאי השיוויון הכלכלי העמיק. אבל למה לקלקל את המסיבה לפני שאנחנו יודעים את טיב האלכוהול.
שתפו:

זה מסוכן



צפירת ארגעה נשמעה השבוע ברחבי העולם. אולם כלי התקשורת, כולם, נמנעו מלדווח על כך. והסיבה ידועה: הם בשליטת השמאל שעושה מסעות ציד נגד מתנגדיו האידיאולוגיים, כדברי ראש ממשלתנו הנערץ והאהוב.
כ – 50 מטובי הכלכלנים בעולם נשאלו בסקר על עמדתם באשר לביטקוין – המטבע/לא מטבע שזוכה לעדנה תקשורתית ופיננסית בשלהי השנה הנוכחית. יש הטוענים כי עליית ערכו הביטקוין – פי 12 במונחי הלירה שטרלינג השנה – מלמדת על בועה שדינה להתפוצץ בפרצופנו ואולי אף בכיסנו. כמה פרשנים כבר פירסמו אזהרת קנייה. אבל פרשנים כידוע מפרסמים שתי דעות הפוכות – למקרה שאחת מהן תימצא נכונה וראויה לפירסום חוזר ומובלט.
שתפו:

יתנו – יקבלו



אחרי השביתונת של יום ראשון, האירוע הלא-מסעיר הבא בפרשת תאגיד התרופות טבע הוא הפגישה של מנהלי התאגיד עם ראש הממשלה ושר האוצר שבטח יגרור אחריו גם את שר הכלכלה. זה מפגש של ראשי הקושרים להפלת טבע. מצד אחד ממשלה מופקרת שנתנה הון ציבורי מבלי לתבוע מהתאגיד להתחייב למשהו. מצד שני הנהלה שניצלה את טמטום הממשלה (המעוגן באידיאולוגיה של אי מעורבות בעסקים) לשפוך כסף טוב על פאטה מורגנה כלכלית.

שתפו:

מה בין מחירי הדירות לתאגיד "טבע"





ב"ידיעות אחרונות" הטילו את האשם במנהלים ואף דרשו שהם ישלמו. גם ההסתדרות קבעה שההנהלה אשמה.  ב"ישראל היום" היו מתוחכמים: "קיבלו מיליארדים – אלפים יפוטרו". מה מתוחכם בזה? כי מי ש"קיבלו" זו הנהלת תאגיד "טבע". הסיפור, על כן, ברור ומובן לכל נפש: הנהלת החברה אשמה.
שתפו:

משחקים בדירות




איך זה שפוליטיקאי הגון וצנוע כמו שר האוצר, משה כחלון, מחזיק את ממשלת הליכוד בשלטון? ואיך זה שהוא וחבריו תומכים במעללי החקיקה האנטי-דמוקרטית של הממשלה? ואיך זה שהוא משריין את נתניהו ומרעיו בשלטון באמצעות אישור מוקדם לעוד תקציב ממשלתי כאשר זה כלל לא נחוץ?
שתפו:

התנחלויות כמכשול להסדר?



לא. לא מדובר בהתנחלויות של ישראל בשטחי פלסטין אז אפשר לנשום לרווחה. 

או שלא. 

ההתנחלויות שבהן מדובר החלו במאה ה – 16 כאשר פרוטסטנטים אנגלים וסקוטים התנחלו בצפון אירלנד. מלכת אנגליה דאז, אליזבט הראשונה, ניהלה מלחמה קשה בקתולים שנהנו מתמיכת קודמתה, מרי. מלחמת הדת הזו הסתיימה לפני מאות שנים בכל אירופה. כיום היא קיימת רק במקום אחד: צפון אירלנד. 
שתפו:

שקרים פוריים



בית החולים לניאדו שבנתניה סירב לבקשת אשה שביקשה להרות בהפריה מלאכותית בטענה שאינה נשואה ולפי ההלכה היהודית חל איסור על הפריה של אשה לא-נשואה מחשש לגילוי עריות וממזרות. עורך דינה פנה למשרד המשפטים כדי לקבל החלטה שמדובר באפליה בלתי חוקית. משרד המשפטים דחה את בקשת האישה מ....טעמים כלכליים.
שתפו:

מי המשלם?




אמיר פיי גוטמן היה זמר, בימאי ויוצר מוסיקלי מפורסם למדי בארץ. חייו, מחלתו, החלמתו ומותו בגיל 41 זכו לכיסוי תקשורתי חריג בהיקפו. יחסית לעניין התקשורתי הכל כך בולט, בעניין הציבורי העולה ממנו לא היה כלל דיון. ללמדנו כי עיתונאי קטן, ביטוי הלקוח משירו של אריק איינשטיין, נפוץ הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב.

שתפו:

נפקד ומקלקל



האם כל אחד מאיתנו יכול לשכור את סיירת גולני כדי שתשמור על ביתו, שכונתו, הבר מצווה של הנער? האם אנחנו יכולים לשכור את שירותיו של פקיד מס הכנסה כדי שיעשה לנו שומה עצמית כנדרש?

האמת היא שהנזק החברתי של שכירות פרטית מהסוג הזה קטן יחסית, לבטח בהשוואה למה שאנחנו מעוללים לילדים במערכת החינוך שלנו. אבל שכירות פרטית של נכס ציבורי אסורה מכל וכל. מישהו מאבות המדינה הבין שהעירוב בין הציבורי והפרטי הוא לא במקום. אמנם בנימין נתניהו עשה צעד ענק קדימה בשוכרו את החבר הטוב של אביחי מנדלבליט כעורך דינו. אבל לשכור את מנדלבליט עצמו זה עדיין לא הסתדר. אבל אפשר ובמסגרת המשילות החסרה – גם זה יתבצע.
לעומת זאת, בחינוך ילדים במערכת הציבורית הכל פרוץ.
שתפו:

הבנקים מתמוטטים



על פי המדד המקובל מערכת הבנקאות של ישראל יציבה. המדד הוא היחס שבין נכסי הבנקים לתוצר המקומי הגולמי. בישראל המדד הוא בערך 1.3 ובאיסלנד ערב ההתמוטטות של מערכת הבנקאות המדד שם היה 9. שוויץ שפרנסתה על בנקאות מגיעה ל 7 אבל לה יש היסטוריה של מעוז ההון השחור. משוויץ אף אחד לא ברח.
אם אין בעיה אז מדוע להוציא את הנחש ממאורתו?
שתפו:

סלקציה או צנזורה



לפני כמה חודשים ביקשתי לקנות את הספר "נכבה והישרדות" – מאת עאדל מנאע שיצא בהוצאת ואן ליר והקיבוץ המאוחד. בסניף של  סטימצקי שבקרבת ביתי לא היה את הספר. לדעת עובדי החנות גם לא בסניפים אחרים. ואכן, ניסיונות חוזרים בסטימצקי לא סייעו. בצומת ספרים הספר נמצא.
מאז אני לא נכנס לסטימצקי. יש לי חשד, לא מבוסס, שצנזורה פנימית של סטימצקי מונעת את הפצת הספר בחנויות. אלא שעתה התעוררה בעיה.
שתפו:

איך להצליח בלימודים בלי להתאמץ



ישראל, למי שטרם שם לב, היא מדינה מפגרת. כך, למשל, בעשור האחרון הוכפל תקציב החינוך אבל ההישגים של התלמידים – שאותם מודדים  במבחנים אחידים במדינות רבות –  השתפרו במעט. אבל אנחנו רחוקים מפינלנד למשל, שגם היא מדינה קטנה, עם שפה מוזרה ובלתי מובנת לרוב האנושות. ויש לה גבול עם רוסיה שפורמלית אינה אויב אבל כבר גזלה רבע מהשטח ולא כדאי לריב עימה. אפילו המעצמה הצבאית הנודעת – ישראל – מתאמת עם הרוסים גיחות של מטוסים לסוריה. במה מותרת פינלנד על ישראל?
או שאנחנו, וכל העולם, טועה במדידה.

שתפו:

סיעוד ללא ביטוח



בעוד חודש וחצי, עם תחילת 2018, אמורים להתבטל  הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בהוראת משרד האוצר/רשות החיסכון והביטוח. כמחצית מהמבוגרים במדינה המחזיקים בביטוח הזה יישארו ללא ביטוח, למעט אלה שביטחו עצמם גם באמצעות קופות חולים. ההסתדרות הכריזה על כוונתה לשבות נגד המהלך. לצערנו העולם לא כמרקחה.
הסדרי הביטוח הקבוצתי, טוען משרד האוצר ובצדק, מחורבנים.
שתפו:

עריה כלכלית



החלטת רשות ניירות הערך להמליץ על הגשת כתב אישום נגד מנהלי בזק ו"ילדיה" כמו גם נגד מנכ"ל משרד התקשורת קיבלה הד תקשורתי ראוי. מעניין איך רשות קטנה יחסית מצליחה להרים חקירה גלוייה וכתב אישום בפחות מחצי שנה, ואילו משטרת ישראל חוקרת את משפחות נתניהו (רהיטים נוסעים לקיסריה ושוחד – האישה ובן זוגה) ומוזס זה עידן ואישומים אין.

חכמי הכלכלה והסדר החברתי מיהרו להסיק מסקנה: צריך להעיף את כל צמרת בזק מתפקידה. אם נראה את אלוביץ, הנדלר ואיילון תלויים בכיכר העיר, או מתדפקים על דלתות שרות התעסוקה, נרגיש שאנחנו לא רק בארץ נהדרת אלא בעיקר נקייה.

שתפו:

העדפה מקלקלת



כמה ימים אחרי שנשיאת אוניברסיטת באר שבע הודיעה כי מועמדים ערבים יהיו פטורים ממבחן פסיכומטרי דרש ממנה אחד מחברי הכנסת לתת את ההטבה גם לעולים, חיילים משוחררים ועניים. ללמדנו שקל מאוד להחליק במדרון ההטבות.
הנשיאה, רבקה כרמי, לא המציאה את הגלגל. בראשית המאה, עת כיהנו סילבן שלום (שר אוצר) ולימור לבנת (שרת חינוך) הוחלט לבטל את הפסיכומטרי כליל. אחרי שנה המבחן הוחזר אחר כבוד. מה קרה בשנה הזו?  כוונת הפוליטיקאים היתה להגדיל את שיעור המזרחיים באוניברסיטאות. אלא שהתוצאה היתה ששיעור הערבים עלה ושיעור המזרחיים ירד – בהחלט תוצאה מביכה לראשי הליכוד.
שתפו:

לחמניה משוגעת



במרחק כמה מאות מטרים מביתי יש שתי חנויות מכולת ובהן נמכרות גם לחמניות. מחירן 2.5 שקל ללחמניה. במרחק של עוד 500 מטר יש עוד מכולת ובה המחיר הוא שקל ללחמניה ו – 8 שקלים לעשר לחמניות. בשופרסל במרחק זהה למכולת השלישית נמכרות לחמניות במחיר 2 שקלים ללחמניה ועשרה שקלים לשישיה. איך זה שבטווח גיאוגרפי כל כך קטן יש פער מחירים כל כך גדול?

שתפו:

יחי הליטיגציה



הקורא בספריו של ג'ון לה קארה עלול לחשוב שיש בהם סיפורי ריגול. אלא שהסיפורים האלה הם מסווה לטיפול בעניינים שונים לחלוטין ומגוונים למדי. חברות, יחסי אבות ובנים, היוהרה של ה"אריסטוקרטיה" האנגלית היושבת גם בראש הפירמידה הפקידותית, תרבות המועדון של האליטה, התאגידים הבינלאומיים שהם השולטים על אמת ועוד.

שתפו:

האי שיוויון מתעתע



בשביל מה הממשלה גובה מסים? התשובה מוכרת ויש לה זקן של מאות שנים: כדי לממן את הוצאות הממשלה. יופי. אבל אפשר לגבות כסף עבור הממשלה בדרך הרבה יותר פשוטה וקלה. מס גולגולת, למשל. אם במדינה פלונית 8 מיליון תושבים והוצאות הממשלה הם 800 מיליארד שקל – מס הגולגולת הוא 100,000 לשנה שהם כ – 8,300 שקל לחודש. בלי מס הכנסה, בלי זיכויים, בלי ניכויים, בלי מע"מ, בלי מכס, בלי מס רכוש בלי מס שבח, בלי פקידי מס, בלי רואי חשבון ובלי יועצי מס. ממש כיף.

שתפו:

הבועה



לפני 60 שנה השם החם בכלכלה העולמית היה אלבן פיליפס – כלכלן ניו-זילנדי שגילה קשר בין שכר לאבטלה בבריטניה. לימים הוחלף השכר באינפלציה וכך נולדה "עקומת פיליפס": ככל שהאבטלה גדלה, האינפלציה יורדת, ולהפך. בעקבות מחקריו פרץ ויכוח חריף בין כלכלנים כאשר משני עבריו של קו האש ישבו הקיינסיאנים והמוניטריסטים (הנקראים בעת הזו ניאו-ליברלים).
הקרב הזה נמשך היום באותה חריפות שבה פרץ. אבל "עקומת פיליפס" – היא הקשר השלילי שבין אבטלה ואינפלציה – התאדתה.

שתפו:

המינימום של גבאי



יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, הצליח השבוע לייצר מהומות. די נדיר שאיש אופוזיציה מצליח לרכז כל כך הרבה תשומת לב. גבאי הצליח ולכן ישלם גם מחיר.
הוא התחיל בהודעה שהרשימה המשותפת לא תהיה בקואליציה שתנהיג מפלגת העבודה. זה עיצבן את אנשי השמאל, ובצדק מבחינתם. את הימין הקיצוני ששולל כל הסדר מדיני גבאי לא פוסל אוטומטית. אבל את  המפלגה שהכי תומכת בהסדר שתי מדינות הוא פוסל על הסף על אף שלכאורה הוא תומך בהסדר כזה. (העצה השבועית - מספר 15 – הנמצאת כאן מתייחסת לעניין).

שתפו:

חרא של ציפורים



לפני כשנה שאל אותי ידיד האם כדאי לו, מבחינה כלכלית, לפרוש לפנסיה. זה תרגיל בחשבון כאשר מצד אחד יש פנסיה שאפשר לקבל עכשיו ומצד שני יש פנסיה גדולה יותר במועד מאוחר יותר.  ההפרש לא היה גדול ולפיכך הצעתי לו להחליט על פי מדד פוליטי. על פי החוק על הממשלה לתקן את הסדר הפנסיה הקיים על פי תוחלת החיים (העולה) והריבית (הדפוקה). מה הסיכוי, הסברתי לידיד, שהתיקון יתבצע בשנה-שנתיים הקרובות?
שתפו:

אסון הלייזר




העולם, ולא בפעם הראשונה, נגדנו ובקצב הולך וגובר. אמנם כבר למדנו כי כאשר חמאס ופתח – שני האירגונים הפלסטינים הגדולים – מסכימים, זה אומר מעט מאוד. אבל זה בכל זאת מטריד, כי ברור שעושים עלינו תרגיל. בראש חמאס עזה עומד מי שהיה ראש הזרוע הצבאית,יחיא סנוואר, כלומר טרוריסט עם תעודות. ובראש משלחת החמאס לשיחות עם פתח עומד מי שהיה ראש הזרוע הצבאית בגדה המערבית, סלאח ערורי, גם הוא  בעל תואר מוסמך בטרור. אז מה פתאום שני טרוריסטים מדברים "הסכם"? ברור שיש כאן בלוף ראוי לחשיפה.

שתפו:

הכלכלן חוטף סטירה


זה באמת דורש אומץ לב: לתת פרס נובל בכלכלה למישהו שטוען שכלכלנים מנותקים מהמציאות. מה יעשו עתה כלכלנים? האם מי מהם יזרוק ממחר את המודל הכלכלי שנלמד עשרות בשנים בדקדקנות מתמטית? זה כבר דורש אומץ לב מסוג אחר.

שתפו:

מלאימים או משחיתים?



מבין המתעבים את בנימין נתניהו יש קבוצה לא קטנה הזוכרת לו חסד נעורים. מעמד מקשקשי הכלכלה זוכר בערגה את השנתיים (2003-5) שבהן כיהן כשר אוצר בממשלתו של אריאל שרון. ההשקפה בקרב אותם קשקשנים היא ששר האוצר דאז תפס מנהיגות, תפס שליטה על התקציב הממשלתי, קיצץ בקיצבאות (במיוחד בקיצבאות ילדים) והוליך כלכלה כושלת אל האור.

שתפו:

רובוט מפלצתי



למען קוראים צעירים, אחזור 20 שנה לאחור. אדם מבקש לשלוח מכתב לרעהו. לשם כך, הוא זקוק לעט ולנייר. את הנכתב הוא שם במעטפה, מדביק בול שאותו הוא רוכש במשרד הדואר וזורק את המעטפה המבויילת לתא דואר – אחד ממאות הפזורים ברחבי העיר.
מה שנמשך כיממה,  הפך, בסיוע הטכנולוגיה, לעניין של דקות אחדות בכתיבת ומשלוח טקסטים כתובים דרך הטלפון או מחשב אישי אחר.

שתפו:

מדד ההצלחה



אנחנו בראשית שנות ה- 80' של המאה שעברה. האינפלציה היא בסדר גודל של 400% לשנה. כולם עסוקים בשיטות איך לברוח מהכסף ולרכוש מוצרים כי הכסף מאבד מערכו מדי יום. ואז משמיע שר התעשייה הצהרה ולפיה האינפלציה "האמיתית" היא אחוזים ספורים, ולא ה – 400 שמודדים  "כי יש לנכות מהמדד הנמדד את הפיחות". גם קודם להצהרה המפתיעה גדעון פת לא נחשב למי-יודע-מה. עכשיו הוכתר לאידיוט דרגה 3.

שתפו:

אובר חלאס?



נניח שאתם חיים במדינת קו-קו-רי-קו והממשלה החליטה על משאל עם כדי להכריע בין שתי חלופות כלכליות. החלופה הראשונה (חלופה א') מבטיחה הורדה של 50% בכל המחירים אבל בצידה הפחתה של 50% בשכר. החלופה השנייה (חלופה ס') מציעה הכפלה של ההכנסה אבל בצידה הכפלה של המחירים.
נניח כי שתיהן אמינות לחלוטין כמקובל במדינת קוקוריקו. איך אתם מצביעים? 
שתפו:

כמה יציב הוא בנק?



היועץ המשפטי לממשלה הורה על חקירה פלילית נגד מנהלים בבנק לאומי, בחשד שסייעו להלבין הון שחור של מפקידים בבנק. הרשויות האמריקאיות חקרו את הבנק עצמו שהודה בעבירות המיוחסות לו, ושילם כ - 400 מיליון דולר קנס. בתביעה אזרחית שילמו יו"ר הבנק דאז, איתן רף והמנכ"לית דאז, גליה מאור עוד כ- 94 מיליון דולר (הרוב באמצעות חברת ביטוח שאת הפרמיה בגין הביטוח שילמו מפקידי כספים בבנק). עתה עוברת הפרשה לצד הפלילי.
שתפו:

שנת המריחואנה



בישראל יש ויכוח מתמשך בשאלה מדוע אין שלום עם פלסטין ותושביה. העדר השלום, ועל כך אין ויכוח, מונע גם הסכם שלום עם מדינות ערב האחרות.
נעזוב את אנשי ה"שמאל" שטורחים להסביר כי האשם הוא בממשלת ישראל שכלל אינה מעוניינת בשלום אלא בשמירת הסטטוס קוו. נאמץ את עמדת הממשלה, יש עתיד, כולנו וישראל ביתנו והמפלגות החרדיות ולפיה בפלסטין אין פרטנר. השאלה היא למה.
שתפו:

סינדרלה כלכלית



תחילה לתמצית הטרגדיה היוונית. לפני כמה שנים נקלעה יוון למשבר כלכלי חריף ועמדה לשמוט החזר חובות. בבחירות הכלליות ניצחה מפלגת השמאל וזו, אחרי מו"מ מתיש, שבמהלכו פוטר שר האוצר (מהשמאל של השמאל) היווני לדרישת האיחוד האירופי, נחתם הסכם "הבראה". עיקריו: האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית יעמידו אשראי של עשרות מיליארדים לממשלת יוון ובלבד שהממשלה תנהיג משטר צנע שבו יקוצצו השכר, התעסוקה במגזר הציבורי, הפנסיות, חלק מתשלומי הרווחה. הכל במטרה לצמצם את הגירעון הממשלתי ולאפשר למשק לעלות על תוואי של צמיחה.
שתפו:

חברים, נמאסתם



על העניין הבא אין כמעט מחלוקת: פרשת הריגול הכי חשובה במאה השנה האחרונות היא זו של ארבעת האנגלים – עובדי סוכנות הריגול (המקבילה של "המוסד") MI6 – שהיו למעשה סוכנים של ברית המועצות. קים פילבי, גאי בורג'ס, דונלד מקלין ואנתוני בלנט פעלו במשך כמה עשורים ועשו לבריטים בית ספר בריגול.
איך זה קרה?
בראש וראשונה היתה אידיאולוגיה. אבל אחר כך היה מנגנון הגיוס לשרות הריגול הנגדי. MI6 היה ארגון שבו חבר מביא חבר. ורובם הגדול היה ממעמד האריסטוקרטיה האנגלי.
בשביל מה יש חברים? מתברר שכדי להיכשל.
שתפו:

שטייניץ לדין



שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, נמצא בימים אלה בכותרות. לא כל כך בזכות מעשיו אלא עקב חקירת המשטרה של אחדים מחבריו/מקורביו החשודים כעבריינים בפרשת רכש הצוללות ממספנת טיסנקרופ הגרמנית.
כל מי שהיה לו מה להגיד בנושא פתח ואמר כי שטייניץ עצמו נקי וללא רבב. ד"ר לפילוסופיה וכסף? לא יכול להיות. למעט אולי רבב אחד: בכל זאת כנראה שיש בעיה עם קבוצה לא קטנה של אנשים שאותם מינה לתפקידים ממלכתיים חשובים.
שתפו:

קוו ואדיס דה מרקר?



אפילו "העין השביעית" אתר ביקורת תקשורת לוחמני פירגן ל"דה מרקר" על תעוזה, מעוף ומה לא במלחמתו למען תקשורת ביקורתית ויחסי טייקון-ממשלה. מכאן אכזבת עורכי האתר מהחלטת מו"ל "הארץ" לשנות סדרי תקשורת ולהכפיף את העיתון הכלכלי לעורך העיתון, אלוף בן. מהלך זה עומד ברקע פרישתו של עורך המרקר סמי פרץ ומינויו של אבי בראלי לעורך המרקר.
מה שמעניין בדיווח הזה, כמו בדיווחים אחרים בעניין, היא הסיבה הטריוויאלית למהלך. אין לי מידע פנים אבל ניחוש מושכל מוביל למסקנה כי מרקר מחליף מעמד מעיתון עצמאי למוסף בתוך העיתון. מאותה סיבה לא ירחק היום שגם "כלכליסט" של "ידיעות אחרונות" יפסיק לתפקד כעיתון עצמאי.
שתפו:

כמה אי שיוויון?



הדתות, כל הדתות, מתהדרות בחמלה הנדרשת מכולנו כלפי עניים. הדגש על העוני, מובן ככל שיהיה, הוא הגורם המרכזי להזנחת האי שיוויון. איך זה שהדתות הזניחו נושא כל כך חשוב?
הדתות הן יצירה מחוכמת מאוד של רבנים/כמרים/נביאים/כלי קודש. אלה לא חיפשו אמת ואפילו לא צדק. הם חיפשו כלי שליטה חברתי. ולעולם מי ששולט לא מעוניין לתת לנתינים את אשר לשליט. אבל לנהוג באטימות עד הסוף זה מהלך מסוכן למי שרוצה לשלוט על נתיניו. וכך המציאו את החמלה לעניים שהיא תחליף נעים, ולא יקר.
שתפו:

מצילים או מזיקים?



בהודעה שהוציא משרד האוצר בשבוע שעבר דווח, בחנפנות מבחילה, איך שר האוצר "הציל 100 משרות בצפון". מדובר במפעל מתכת בשתולה שנקלע לקשיים ועמד לפני פשיטת רגל. באה הממשלה שמה כסף ויחד עם ההסתדרות ומשקיע מהודו יצילו את המפעל – בכפוף לתכנית התייעלות שכמובן תביא לפיטורי עשרות עובדים, וזה כבר סיפור אחר.
האם הנדבן משה כחלון וסנצ'ו פנסה שלו, אלי כהן, עשו טוב? האם יעשו עוד יותר טוב אם יצילו את 400 עובדי חיפה כימיקלים שפוטרו לא מכבר? האם רצוי לתמוך בנימוקים סביבתיים ולסגור גם את בתי הזיקוק ושאר התעשייה המזהמת במפרץ חיפה?

שתפו:

נשים ללא סיכון


הנתונים די מדהימים. נשים חיות בממוצע יותר מגברים. פער של 4 שנים לטובת הבנות, בתוחלת החיים בלידה הולך וגדל עם השנים. ישראל 2017 הפוכה לחלוטין, מגדרית, מישראל 1950. אז נשים היו מיעוט קטנטן מבין מקבלי תעודת בגרות ותואר ראשון באוניברסיטה ומיעוט זניח ממקבלי תואר שני ודוקטורט. היום בכל פרמטר השכלתי הנשים הן הרוב. וגם אם בפיסיקה יש פחות דוקטוריות מאשר דוקטורים הרי הסטודנטים הפיסיקאים בדרך להיות מיעוט. ברפואה הניצחון הנשי מושלם זה כמה שנים. אם אתה רוצה להיות דוקטור לרפואה רצוי שתחליף מין. כשמסתכלים בגילים יותר צעירים התמונה, מנקודת מבט גברית, משחירה עוד ועוד. במבחני בגרות הזכרים עוד לא בסכנת הכחדה מהעשירון העליון בהישגים אבל מתקדמים לשם בהתמדה.

שתפו:

הפנצ'ר בגלגל



קצת לפני יותר משנה הצביעו הבריטים בעד יציאה מהאיחוד האירופי – Brexit. בחורף הודיעה הממשלה הבריטית  רשמית על כוונתה לפרוש ובימים אלה מתנהל משא ומתן על הפרטים. מה שקורה שם יהיה מקרה לדוגמה בקורס ב"תורת המשחקים". סביר שזו תהיה התבזות.
שתפו:

השקל השחור



בסוף החודש מסתיים הסכם העבודה שבין הממשלה לאירגון המורים העל יסודיים. העדר הסכם חדש אינו משמעותי. ממילא כל עוד הסכם אינו מבוטל – הוא ממשיך להיות בתוקף. אבל התאריך נוח, ומתקרבת תחילת  שנת לימודים, ולכן רוחות הקרב החלו לנשוב. המורים רוצים כך וכך, הממשלה בעיקר לא רוצה.
מה חדש? שאירגון המורים דורש לתגמל מורים לפי "איכות". מה שמעלה את השאלה מיהו/מי היא המורה האיכותי/ת.

שתפו:

אסון טבע



עכשיו יש הרבה חכמים. נחמיה שטרסלר מ"הארץ" התנפל, ובצדק, על ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה) משום שהאשימה את הנהלת תאגיד התרופות "טבע" ברכישת תאגיד תרופות אחר. הוא נימק בכך שזו חוכמה לאחר מעשה. העיסקה התבררה ככושלת והיא שמסבירה חלק חשוב מהמשבר הנוכחי בתאגיד התרופות הלכאורה ישראלי.
מי היה חכם בשעת מעשה? כמובן שלא שטרסלר. כמה אנליסטים, מומחים, כלכלנים כן היו שם? אף לא אחד. אצלנו, בפרשנות הכלכלית, לעולם עסק פרטי מתנהל ביעילות. מי שאינו יעיל זה המגזר הציבורי. ולפעמים גם הבנקים שממנים בעלי שליטה בתאגידים. אבל כמה מצער את חכמינו שדווקא ב"טבע"- תאגיד שעד לפני שבועיים היה הגדול בישראל- לא היה בעל שליטה. וכמה מצער שאיש מהם לא אמר בזמן אמת את מה שיחימוביץ אמרה עכשיו.

שתפו:

תרופה לבטלה?



פרסומת שמשודרת בטלוויזיה האמריקאית טוענת כי "מי שרוצה לחיות יותר" ישתמש בתרופה Nivolumab הידועה בשמה המסחרי Opdivo. המפרסם, היצרן כמובן, לא מטריח את הצופים במידע מפורט: לחיות יותר בהשוואה למה? כמה לחיות יותר? שנים, ימים, חודשים? מה ההסתברות לחיות יותר? כמה בכל זאת יחיו פחות ממי שלוקח תרופה אחרת?

שתפו:

פסיכומטרי בירידה



המבחן הפסיכומטרי הוא שנוא נפשם של כל הנבחנים – וזה מובן למדי. הוא גם שנוא נפשן של קבוצות הטוענות שהמבחן מוטה תרבותית לטובת עדות אשכנז. לא פעם יש המציעים לבטל אותו. והיתה שנה שאכן זה מה שקרה. סילבן שלום (עדת תוניס) כשר אוצר לחץ על לימור לבנת (עדת אשכנז) כשרת חינוך. התוצאה: אחרי שנה הבחינה הוחזרה כי עדות תוניס ודומיהן נפגעו קשות וחטפו באבי-אביהם ואילו בעדת הערבים - שנהנתה מציונים גבוהים יותר בבגרות ,טפו, טפו – חגגו.

שתפו:

הבנק שמסעיר את המדינה


שמחה וששון במקומותינו. בעלי השליטה בבנק איגוד מציעים אותו למכירה. פרשנים כלכליים מדסקסים את ההצעה עד שעמום. חוץ מרכילות כלכלית, מה חשיבות יש להחלפת הטייקון? אבל אלה ימי קיץ שחונים, והטחינה מתמשכת.
השליטה בבנק הקטן הזה עומדת למכירה, מסבירה מירב ארלוזורוב מ"הארץ", כי בעלי השליטה מסוכסכים. ביצועי הבנק יציבים ולא משמעותיים. סיבה טובה למכור מנקודת ראות אנשי ההון השולטים. 

שתפו:

הכישוף ומחירו



תחילה לסיפור מהעבר הרחוק. אהוד ברק הוא עדיין ראש ממשלה. יוסי שריד הוא יו"ר מרצ ושר החינוך. הממשלה מתכנסת לדיון תקציבי ושר האוצר, בייגה שוחט, מציע קיצוץ בתקציבי המשרדים כדי "לעמוד ביעד הגירעון".
על פי ההצעה, גם תקציב החינוך צריך להיות מקוצץ  ויוסי שריד ממהר להודיע כי מרצ מתנגדת לקיצוץ הזה. בלי מרצ אין ממשלה. מישהו מעלה הצעת פשרה: תקציב החינוך לא יקוצץ ואילו המס על הסולר יועלה כדי למנוע גידול בגירעון.
שתפו:

המגיפה החדשה



לא מכבר הודיעה ממשלת צרפת כי משנת 2040 לא תותר מכירה של רכב מנועי.  השבוע הודיעה ממשלת בריטניה על כוונה דומה. בשבוע שעבר הודיעה יצרנית הרכב וולבו משבדיה כי תפסיק לייצר מכוניות עם מנוע בעירה (בנזין ודיזל) החל מ 2019 ותייצר רק מכוניות היברידיות (עם מנוע בעירה ומנוע חשמלי) וחשמליות. כך נראית מגיפה בהתהוות.

שתפו:

הכנסייה, החמסה והמפלגה


"בכל פעם שיש התנגשות ביניהן – עובדות לעולם לא מצליחות לגבור על אמונות. אנחנו עשויים לחשוב שהאמונות שלנו מבוססות על עובדות, אבל האמת היא שהעובדות שאנחנו מאמצים מבוססות על האמונות שלנו...אנשים לא מתים למען עובדות, אנשים מתים למען האמונות שלהם"

ג'ון וורדן, אגם הזאבים, ע' 231

הנה סיפור שעיקרו התפרסם ב"כלכליסט". הכנסייה הרוסית השכירה נכס שבבעלותה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שהיא מרכיב מרכזי בחזית הדמוקרטית לשלום ושיוויון (חד"ש) השותפה ברשימה המשותפת בכנסת. הכנסייה דרשה מהמפלגה להתפנות מהנכס ולבסוף תבעה אותה בגין אי פינוי במועד. בית המשפט הכריע לטובת הכנסיה, ואף פסק לה פיצוי של  1.5 מיליון שקל. לכאורה סיפור על סכסוך נדל"ני , אך במקרה הזה קשה לברוח מהפוליטיקה.
שתפו:

חשבון עם כבל בקצהו



הבה נשחק בנדמה לי. אתם ואתן, קוראות וקוראים, משמשים כיושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת – זו המופקדת בין השאר על משק החשמל. כמנהג הכנסת ראשות הוועדה הזו היא בידי האופוזיציה. 
רשות החשמל, שהכנסת הפכה אותה לגוף ששולט בו שר האנרגיה, מחליטה – בלחצו של השר יובל שטייניץ (ליכוד) – להפסיק עם חשבונות החשמל הדו-חודשיים ולעבור לחשבון חשמל חודשי. מה תהיה תגובתכם?

שתפו:

כן, לפחד



נניח שנתניהו צודק.

 הוא צודק כאשר הוא חוזר וטוען בדבר האיום של איראן על קיומה של ישראל. כך הסביר את מלחמתו בהסכם הבינלאומי למניעת ייצור נשק גרעיני באיראן. זה מה שמסביר את המתקפה החדשה שלו על הסכם רוסיה-ארצות הברית ליצירת אזור חיץ בדרום הגולן ולאורך גבולה של סוריה עם ירדן וישראל. ראש הממשלה מסביר כי ההסכם לא מטפל באיום המרכזי מבחינת ישראל – הצבת כוחות של איראן וחיזבאללה לאורך אותו חיץ, ולמעשה מכשיר מעורבות זו בסוריה וקרוב מאוד לישראל.
שתפו:

אלוהים החדשה



לא מכבר התפרסם מחקר שבדק מה עושים אנשים כאשר הם רוצים לקנות משהו, אבל אין בידם מידע מלא על המוצר המבוקש. לכאורה זה מצב שכיח ואין באמת מה לחקור. ובכן, זה מצב שכיח במציאות אבל מאוד נדיר במציאות המדומה – זו שבה חיים מרבית הכלכלנים שעיסוקם העיקרי הוא לקנות ולמכור.
שתפו:

עצה לגבאי


עצה 40: בלי חצאית

אתה כנראה לא מכיר את סומיה סוואמינטן. היא שחקנית שחמט מהודו והשבוע היא הודיעה כי לא תשתתף בתחרות בינלאומית באיראן כי המשתתפות מחויבות ללבוש כיסוי ראש.
אמרת שאתה תמיד הולך עם כיפה בכיס. אז תשאיר אותה שם עד הביקור הבא שלך בבית כנסת. סומיה דנן עושה מה שראוי שתעשה אתה כאן. תוקיע את האיראנים על הכפייה הדתית שלהם ותודיע כי במקומותינו לא יכריחו נשים ללכת עם כיסוי ראש, או עם חצאית ארוכה. הגברים לא ייאלצו לחבוש כיפות, גם כאשר הם חיילים בצבא השם.
ושליברמן ואייזנקוט יאכלו ממך רעל בדיוק כפי שעשית, ובצדק, לסגן הצבוע הלאומי – יאיר לפיד.

עצה 39: כוח בינלאומי

משהו מוזר קורה במקומותינו. מתרבים המומחים הטוענים שיש מה לדבר עם החמאס ששולט בעזה. כי החמאס שינה כיוון ומוכן לשאת ולתת עם הציונים. לא על הסכם שלום, חס וחלילה, אבל כן על הסדר ארוך טווח כלשהו.
אל תיכנס למלכודת. שני פיקשושים של "כיפת ברזל" והחמאס שוב יחזור למעמדו הטרוריסטי. אבל יש עוד אופציה, בינינו, ושאף אחד לא יקרא. המדיניות של ישראל כלפי עזה היא חרבון אחד גדול. לפי נתוני דובר צה"ל הרסנו יותר "עמדות" ו"מוצבים" של החמאס והג'יהאד האיסלמי מאשר הם הקימו. והמטומטמים לא למדו את הלקח.
תיתלה בהצעה הכווייתית למועצת הביטחון מהשבוע ותציע להציב בעזה כוח בינלאומי של האו"ם. זה גם יעביר אחריות לאו"ם. וזה גם יעזור לממשלתך, לכשתקום, להפסיק את המצור בדרך אלגנטית.
ובעיקר: סוף סוף תצליח לא להיות בייבי ביבי בענייני חוץ וביטחון.

 עצה 38: הליכוד מחלק את ירושלים

מספרים שנרשמת להצטרף כחובב לג'ירו ד'איטליה כשיעבור בתל אביב. תבטל. אתה לא רוצה להיות שותף לחרם שהטילו מארגני המירוץ על מחוזות ישראל שמעבר לקווי 1967. את הזכות הזו אתה מפקיד בידי נתניהו – שהשתתף במפגש עם הרוכבים - ושאר חבריו.

שים לב למסלול. כולו עובר בתוך הקו הירוק. נניח שאפשר להעלים עין ממקום קדוש כהר עיבל ואפילו מחברון מקום קבורת אבותינו ע"ה. אבל להחרים את הכותל? את העיר העתיקה? זו חוצפה נוסח ה - BDS. אתה לא רוצה להיות שותף.

זה לא רק ביבי. הנה עוד ליכודניקים שהצטרפו למחרימי מפעל ההתיישבות ואחדות ירושלים. בראשם זאב אלקין השר לענייני ירושלים והמורשת, עבור דרך גלעד ארדן השר לביטחון פנים. דרך יריב לוין שכל כך מתגאה בתרומתו למפעל החרם הזה על ישראל הניצחית. דרך הליכודניק הסמוי, משה כחלון והדובדבן שבתומכי החרם: שרת הספורט והתרבות מירי רגב שעד היום מתגאה בשמלת ירושלים שלה. כל אלה – כך במודעה – "שותפים" לאירגון המירוץ שמחרים את ישראל השלמה.
פרס כבר לא יצליח לחלק את ירושלים.
רק הליכוד יכול.
ספר את זה לכולם.
שתפו:

המנוול



מדי פעם נשמע ראש הממשלה ממלמל משהו בגנות עודף הרגולציה. כמו בעניינים לא מעטים אחרים כושר הביטוי שלו יעיל יותר מכושר המעשה. לרוב מזוהה רגולציה עם השמאל הפוליטי, וצמצומה - עם הימין. וכמו כל כלל כלכלי אחר מדובר בהבל. לעולם השאלה היא לטובת מי פועלת  הרגולציה.
למשל, כאשר הממשלה החליטה להטיל מס על מחזיקי שלוש  דירות ויותר נומק הדבר ברצון להציף את השוק בדירות שבעליהן יבקשו להיפטר מהן בגלל נטל המס. וכך מחיר הדירות ירד ובא הגואל לזוג הצעיר.
רעיון חביב. אלא שלפי נתוני הממשלה אין כל כך הרבה בעלי דירות שלישיות פלוס. אבל יש פי עשרה ויותר בעלי דירות שניות. שאלה: האם הבחירה בדירה שלישית נובע מכך שלראש הממשלה יש "רק" 2? ואולי גם לשר אוצרו? הנה לפנינו רגולציה המגינה על בעלי דירה שנייה על חשבון זוגות צעירים.

שתפו:

אבי גבאי



ביום שני ייערך הסיבוב השני והמכריע בבחירות ליושב ראש מפלגת העבודה: עמיר פרץ נגד אבי גבאי.
פרץ מוכר ומבחינתו זה גם יתרון וגם חיסרון. מבחינה פוליטית הוא אלוף הארץ בזיג-זג. לכן כאשר הוא אומר בנחרצות – תמיד הוא מאוד נחרץ – שלא ילך עם....זה אפילו לא שווה קליפה של שום שיכולה להוסיף טעם למרק. 
שתפו:

לאן דוהרת המרכבה



בגלי צה"ל דיווחו השבוע כי הצבא, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות עסוקים בשדרוג טנק המרכבה סימן 4. מהידיעה עולה כי מדובר בשיפור מערכות ההגנה של הטנק וכן בתוספת אמצעים אלקטרוניים לדיוק הירי. מה טעם ראה הצבא לדווח על התכנית 3 שנים בטרם תסתיים? לך תדע.
לישראל יש יותר מ – 3,000 טנקים. אומדן זהיר על עלות השידרוג מגיע לכ-100,000 שקל לטנק. הנה לכם ארוחה של 300 מיליון.

שתפו:

דירה להשכיר



מדוע משרד האוצר מחפש פתרון לבעיה שאינה קיימת? הנה עוד דוגמא לנפלאות כהונתו של משה ("נטו למשפחה") כחלון.
שני שלישים ממשקי הבית גרים בדירות בבעלותם, שליש – שוכר. לאחרונה פירסם האוצר בקשה לקבל הצעות איך "לנהל" את שוק השכירות לטווח ארוך – מעל חמש שנים. מה זה "לנהל"? להפעיל חברות ניהול הדירות בשכירות, לסבסד את ביטוח הדירות, להבטיח את תשלום שכר הדירה על ידי השוכרים, ואם צריך – לשנע את מסרבי הפינוי.

שתפו:

מעוז לא כדאי


שלמה מעוז מוכר לצופי הטלוויזיה החדשים כמי שמפרסם חברת מכירת מכוניות (ליסינג) באשראי. מעוז מציע לצופים להקשיב להמלצתו ש"זה כדאי".
כמו ברוב העניינים הכלכליים עניין הכדאי הוא על תנאי. יש מי שכדאי להם ויש מי שלא כדאי להם. אם את מתכוונת לרכוש מכונית חדשה והבנק מוכן לתת לך הלוואה בריבית נמוכה מזו שמגולמת בהסדר הליסינג – אז לא כדאי לך להקשיב למעוז.
שתפו:

זכות? לשבות?



הנה הימור: ישראל עומדת להגביל הגבלה של ממש את הזכות של עובדים אפילו לנקוט עיצומים שאינם שביתה. קואליציה של בעלי עסקים, שרי הימין והפקידות הבכירה בממשלה חברה לעתירות לבית הדין הגבוה לצדק (בג"צ) כדי לפסוק בעניין. ההימור שלי שזה יצליח, ובגדול.
הקייס שנבחר הוא חברת חשמל. זה היה או כאן או ברשות שדות התעופה. בתבונה יוצאת דופן בחרה הממשלה לבחון את זכות השביתה והסנקציות דווקא במונופול החשמל על אף שעל פניו סכנת ניתוק החשמל לא התממשה זה עשרות שנים בעוד שהשבתת טיסות היא עניין כמעט קבוע.
שתפו:

מדד הדפיקות הישראלי



איך זה שאנחנו כל כך מוצלחים וכל כך דפוקים בעת ובעונה אחת? ה"אנחנו" המדובר הם הישראלים בהכללה שנחשבים ליצרני ההי טק מהטובים בעולם. אין יזם זר שלא מגיע לכאן כדי ללטף את האגו של הטכנולוגיה הישראלית.
ובמקביל יש כאן אומה של דפקטים בכל הקשור להשכלה ולפריון העבודה. ומה שהכי מעניין בדילמה הזו היא השאלה  האם בוגרי לימודי מחשבים יוכלו לשאת על "גבם" 8 מיליון "בטלנים" עוד שנים הרבה. כי אם לא  - יקיץ הקץ על הפרויקט הציוני ובא לחמאס הגואל.
שתפו:

נפוטיזם ישראלי



השבועות האחרונים היו כואבים עבור אליעזר פישמן. רבים וטובים מאלה שעסקו בליקוק ישבנו משתאים על ממדי החוב שצבר, הווילות שבבעלות המשפחה הלוחמת, ההתלבטות של מערכת המשפט אם להכריז עליו פושט רגל וההכרה הגוברת שאפשר לעשות כל מה שפישמן עשה – ואין, ולא היתה, בעיה חוקית.

שתפו:

מס דמנציה


מדוע פספסה המפלגה השמרנית את הבחירות הכלליות בבריטניה לאחר שהסקרים המוקדמים הבטיחו לה רוב מוחץ? אחרי שמניחים בצד לרגע את הטענה שהסקרים טעו, הועלו טענות בדבר היהירות של ראשת הממשלה שבטחה בניצחונה וזלזלה ביריב.
מצע המפלגה היה מעורפל ונמנע מההתחייבויות ממשיות. רק במקום אחד הצליל היה בוטה. כמו בישראל גם בבריטניה יש קיצבת סיעוד לאנשים עם מוגבלויות. וכמו כאן גם שם יש מבחן הכנסה לזכאות לקיצבה. אך שם, שלא כמו כאן, לצד ההכנסה השוטפת מודדים גם את ההון. אלא שהגדרת ההון פוטרת את דירת המגורים. תרזה מיי הציעה לתקן את העיוות. קופירייטר מבריק כינה את ההצעה "מס דמנציה" – והכתם, נדמה, דבק.
שתפו:

הנמר והזלדה



כיצד תגיב קטאר  לחרם הסעודי-מצרי-תימני-בחרייני? בימים האחרונים יש נסיונות הרגעה, בעיקר מצד ארה"ב, על רקע האשמת רוסיה בחדירה למחשבי סוכנות הידיעות הקטארית והפצת "פייק ניוז" בדבר מה שאמר (או לא אמר) האמיר של הממלכה הסוררת.
אבל, וכאמונים על ביטחון המדינה, יתכן וגם הסיפור הרוסי אינו אלא המצאה. לכן עלינו להתכונן לכך שקטאר תנסה לפגוע חזרה במתקיפיה. ואיפה זה יקרה? בעזה כמובן. שלוש שנים עברו מאותו "צוק איתן" ואפשר שהגיעו הזמן והסיבה למלחמה הבאה.
שתפו:

הכל כלול?



על פי נתוני התאחדות בעלי בתי המלון בספרד בשנה האחרונה היה גידול של 90% במספר התביעות נגד בעלי בתי מלון בגין "קלקול קיבה" הנובע מהמזון המסופק בתכנית "הכל כלול". דובר מטעם ההתאחדות הסביר כי 90% מהתביעות נמצאו לא מוצדקות אך תעריפי הביטוח של המלונות עלו. עתה שוקלים בספרד לתבוע ממקולקלי הקיבה בגין תביעה חסרת בסיס.
שתפו:

קרבות חניה



מהחודש שעבר נקבעה תקרה בסך 20 שקל ליממה כדמי חניה בחניונים הצמודים לבתי חולים ממשלתיים כלליים. ואם מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הקרובות בבריטניה – המחיר שם יהיה אפס. מה ראוי בסיפור על דמי חניה?
"שירותי החניה במרכזים הרפואיים מהווה שירות חשוב לציבור המטופלים והמבקרים" נכתב בהוראה שהוציא משרד הבריאות בירושלים. אלא שמי שקורא את ההוראה לומד שמדובר בשקר. כי אם שירותי חניה הם אמנם "שירות חשוב" איך זה קורה שההוראה לא חלה על בתי חולים ממשלתיים שאינם "כלליים"? ואיך זה קורה שההוראה אינה תקפה לגבי בתי חולים כלליים שאינם ממשלתיים? ואיך זה קורה שההוראה אינה תופסת לגבי בתי חולים פרטיים?
שתפו:

יהודיות נמאסתן



דני אבבה, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות", הודיע כי יעזוב את העיתון לטובת עבודה כשליח בדרום אפריקה מטעם גוף ציוני. הבה נשתמש בו כדי להדגים את התרחיש הבא:
בחוזה העבודה  שלו המעסיק מציע לשליח החדש, לצד השכר, בונוס של 1000 דולר על כל אדם, מעבר ל 100 הראשונים, שיסכים להגר לישראל ולהתקבל בה כאזרח. אבבה, בסיור הראשון שלו בדרום אפריקה, לומד שיהודי המקום לא ממש ציונים מובהקים. ממילא כאתיופי הוא מכיר  היטב  את צרכי השחורים. הבונוס קורץ והשליח בוחר אזור כפרי נידח ומדביק שם מודעות הקוראות לתושבי המקום לעבור קורס מיוחד שיכשיר אותם להגר  לישראל. הקורס יימשך שנה והבוגרים המצליחים יקבלו מענק של 500 דולר (שווה ערך לשכר של שנה).
שתפו:

חזירות נתב"גית



לא מכבר פסק בית משפט נגד הורים בבית ספר יסודי שדרשו להמשיך ולקיים סלקציה בין הילדים כדי לקבוע מי זכאי ללמוד בבית הספר. הפסיקה עוררה עניין כאילו לפתע הופרו סדרי עולם. ואכן בתי הספר היסודיים – בזרם הנקרא בטעות ממלכתי – הם האחרונים שבהם אין סלקציה.
לפני שנים היתה התמרמרות על הנתיב המהיר לצד כביש 1 בקטע שבין שדה התעופה לוד לתל אביב.בנתיב המהיר המשתמש נדרש לשלם. המחיר, בשונה מכביש אגרה רגיל, משתנה לפי העומס. המתמרמרים טענו כי זה "כביש לעשירים".
שתפו:

הדרשה א-לה טראמפ



רואה החשבון בן ציון דנציגר הוא, סביר להניח, אלמוני לרוב תושבי המדינה. אבל בגלי צה"ל הוא אישיות רצויה מאוד, ויש לו שם פינה שאמורה לעסוק בקשר שבין בני אדם לחשבונותיהם. השבוע החליט ללכת בעקבות בן האלוהים, ישוע היהודי, ולשאת דרשה. הפעם לפני הפריץ העכשווי הלא הוא דונלד טראמפ שבא לחוות חמסין במזרח התיכון.
שתפו:

זילות הציבור



בית הדין לעבודה פסק לטובת תובע שתנאי הפנסיה שלו הורעו עם הלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות ב – 2003. הפסיקה – אם תאושר בערכאות שיפוטיות גבוהות - תהיה מהפכנית, לפחות מהבחינה הכספית.

בתי הדין נשען על עניין טכני. ב - 1984 נחקק חוק להגנה על השקעות הציבור בנכסים פיננסים. החוק הזה גובר על החוק המאוחר יותר -  זה מ - 2003 - שהלאים את קרנות הפנסיה וקבע נוסחה אחידה לחישוב הפנסיה. מדוע? כי נדרש רוב של 61 חברי כנסת לגבור עליו, מה שלא קרה בהצבעה על החוק מ - 2003. החוק החדש יותר מצמצם את זכויות הגמלאים, וגם קובע שקרנות הפנסיה הותיקות סגורות, ולפיכך התוספת שפסק השופט, תבוא על חשבון מבוטחים אחרים.

שתפו:

דוד, גוליית ודרוקר


החוק למיסוי דירה שלישית + נמצא כעת בביקורת שיפוטית בבית המשפט הגבוה לצדק. מתנגדי החוק טוענים שנחקק שלא כהלכה ונתמכים בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת. תומכי החוק טוענים כי זכותה של הכנסת לחוקק חוקים ושבית המשפט לא יבלבל בין הרשויות אלא אם כן יש בחוק פגיעה מהותית בסדרי הדין או בחוקי יסוד – ואין בנמצא פגיעה כזו.
שתפו:

נשים נגד נשים



חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי-אבקסיס מנהלות מאבק עיקש, ובינתיים מוצלח, למנוע העלאת גיל הפרישה לנשים. כיום גיל הפרישה הוא 67 לאישה הזכות לפרוש מגיל 62. החוק קובע שיש להעלות את גיל הפרישה לנשים ל – 64 אלא אם כן תחליט הכנסת אחרת. זה הרקע הפורמלי להחלטה שכנראה תתקבל מיד אחרי הבחירות להסתדרות בסוף החודש.
על פניו נראה העניין מופרך. איך זה שנשים, שכל הזמן מדברות ונלחמות בעד שיוויון, מעוניינות לשמר אי שיוויון בגיל הפרישה.

שתפו:

רווחה או גמ"ח



מארק פירסון, סמנכ"ל תעסוקה ורווחה באירגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), ממליץ לממשלת בריטניה להפסיק לשלם קיצבת זיקנה לזקנים העשירים ביותר ולייעד את הכסף לכל שאר הזקנים.
פירסון מסביר כי בריטניה, כמו רוב המדינות העשירות, "סובלת" מהזדקנות האוכלוסייה. שיעור הזקנים, ביחס לאוכלוסיית העובדים, עולה, ולפיכך נטל הפנסיה מעיק על התקציבים הציבוריים. בריטניה נבחרה להיות מומלצת ראשונה כי שם הקיצבה הבסיסית היא רק 2,500 שקל לחודש – בדומה לישראל ומהנמוכות במדינות החברות באירגון. 

שתפו:

הסללה: אז ועתה



באחד מאתרי האינטרנט העוסק במדיניות חינוך התפתח בשבועות האחרונים ויכוח לוהט. התחיל בו נחום בלס במאמר שבו טען כי ממשלות ישראל, לבטח מאז שנות ה- 60' של המאה הקודמת ואילך, לא התכוונו לשלוח את ילדי העולים מעדות המזרח לבתי ספר מקצועיים – היא ההסללה שבה אנו עוסקים. את הטענה ניסה בלס להוכיח באמצעות נתונים על שיעור התלמידים המזרחיים בבתי הספר העיוניים ושיעור התלמידים האשכנזים בבתי הספר המקצועיים. הנתונים מלמדים, כך כתב, שמדיניות מכוונת לא היתה.

שתפו:

הסטטיסטיקה כן משקרת



אתחיל עם פייק ניוז (fake news): החוקר שינג מינג נשכר בידי תאגיד סוויט אנד סאואר (sweet and sour) כדי לחוות דעתו האם כדאי לתאגיד הסיני לפתוח סניף בישראל.
כמקובל בעניינים שכאלה החל מינג לבדוק מי היא ישראל ולשם כך פתח את נתוני הסטטיסטיקה כפי שמפרסם  האירגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD). הוא מצא כי בשנת 2013 מנתה אוכלוסיית ישראל 8,059,456 נפש וכי ההכנסה הלאומית (GDP) הגיע ל -948,693,000,000 שקל.
מינג היה מוטרד. על ראש דף נתוני האוכלוסייה התנוססה אזהרה ולפיה לא האירגון הוא שאוסף את הנתון אלא הוא מצטט את האו"ם. אבל על דף ההכנסה הלאומית לא הייתה אזהרה כזאת. לפיכך החליט מינג לבדוק את הנתונים כפי שהם מתפרסמים בישראל עצמה.
שתפו:

האגנוסטיקן


לפני הרבה שנים, כשהנושא היה אקטואלי, נשאל הפרופסור לכלכלה אריאל רובינשטיין מה דעתו על העלאת הריבית. אין בנמצא כלכלן שלא היה משפשף ידיו בהנאה ופוצח במזמור כלכלי בזכות (או בגנות) השינוי בריבית.
אבל הפרופסור הזה הגיב בצורה אחרת. אמנם הוא שפשף ידיו בהנאה אבל פסק שדעתו אינה חשובה יותר ולבטח אינה נבונה יותר מזו של אחד האדם.

ללמדנו ששינוי בריבית – נושא הנטחן עד דוק בשיעורי כלכלה באוניברסיטה ובשיח הציבורי – אינו עניין למומחיות. ואם מתעקשים אז לבטח שלא למומחיות של פרופסורים לכלכלה. שינוי בריבית הוא עניין של דעה לא של ידיעה.
שתפו:

העיסה של כחלון



מירב ארלוזורוב מעיתון "הארץ" דיווחה לקוראיה כי יש ספק באשר לחוקיות תכנית "נטו משפחה" שהנפיק שר האוצר לפני כשבוע.  לדעתה אין ספק כי התכנית מנוגדת לרוח החוק. הדיון הפורמליסטי, שבוודאי יעניין עורכי דין תאבי ליטיגזציה, הוא הבעיה הקטנה בעיסה שרקח שר האוצר.

שתפו:

תהיה נשמתו צרורה



לא מכבר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מפורטים על ההכנסות והוצאות של משקי בית ב- 2015. כצפוי, נראה כי לעשירים יש יותר הכנסה וגם יותר הוצאה. אבל זה לא תמיד נכון ויש ממצאים מגניבים.
ידוע שעניים צורכים יותר סיגריות מעשירים, גם כאשר לוקחים בחשבון את הסיגרים בבלפור, בצהלה ובעומר. אבל מי צורך יותר שירותי עורך דין? כאן דווקא העניים מובילים בסולם ההוצאה. העשירים מוציאים יותר על תרופות על אף שהם חולים פחות. אבל מה שהעניים חוסכים בתרופות הם מוציאים על חדרי מיון ואמבולנסים. העניים שלהם  יותר ילדים מוציאים יותר על חינוך חובה, מה שמלמד עם מי מיטיב משרד החינוך.
שתפו:

סלרי לכל ילד



הממשלה מתגאה בהגדלה של תקציב החינוך. לאן הולך הכסף? בזרם המיליארדים קשה להבחין איזו תועלת נוספת הכסף מביא. הצפיפות בכיתות לא באמת פוחתת. הציונים במבחנים כלל ארציים לא מראים שינוי. נתונים בריאותיים מצביעים על כך שיותר ילדים סובלים מהשמנת יתר – כלומר מתזונה לקויה. אבל אין ספק בהישג אחד: בוגרי תיכון מכירים מצוין את הכביש מוורשה לאושוויץ.

שתפו:

יוסי קליין מפספס



עיתונאי "הארץ" יוסי קליין הצליח לעצבן את הממסד הפוליטי לגווניו. במאמר השבועי האחרון שלו הוא כתב כי הציונות הדתית ("דתיים לאומיים") גרועה מחיזבאללה ומיד הותקף על ידי "כולם": מהימין הקיצוני (הבית היהודי של נפתלי בנט) דרך הימין המתון לכאורה (ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן והליכוד) עבור ביאיר לפיד ועד מפלגת העבודה בעיניים (באמצעות היו"ר יצחק הרצוג).
נדמה שבישראל 2017 אין כבוד גדול מזה.
אז יש כבוד, אבל יוסי קליין טועה לחלוטין.

שתפו:

חג ההגירה



כאשר מסתכלים על הפוליטיקה בחמש השנים האחרונות יש לרוב המדינות העשירות מכנה משותף: התעסקות אובססיבית עם הגירה. ההגירה נתפסת כגורם המרכזי בהליכה ימינה של הפוליטיקה הן באירופה והן בארה"ב. פוליטיקאים, בעיקר בימין, רוכבים על שנאת זרים – כולם מהגרים – בדרך לשלטון. זה ההסבר המקובל להצלחתו של שרלטן מופלג כדונלד טראמפ כמו גם להצבעה בבריטניה ליציאה מהאיחוד האירופי. הנושא העיקרי על סדר היום בבחירות בצרפת ובהולנד ובקרוב בגרמניה הוא הגירה.
ואין כמו חג המהגרים – פסח בלשון העברים - לנבור מעט בעניין הזה.
שתפו:

רפואה, גנטיקה וסטטיסטיקה



בן אדם נתקף בחילה, כאבי בטן. הוא רץ להקיא ומשהתעשת הוא ממהר לרופא. הרופא מריץ סטטוסקופ על גופו, תוחב מקל לגרונו, מודד לחץ דם ודופק. ומשלא מוצא דבר שאינו תקין פוסק: יש לך וירוס. תשכב שלושה ימים שלא תדביק אחרים.
כך זה היה לפני 50 שנה.
 היום, מחשש לתביעה משפטית, הרופא יפנה את החולה לחדר מיון. שם בנוסף לבדיקות הקודמות יעשו לו אולטרה סאונד בטן. יתחבו מצלמה לקיבה. ייקחו בדיקות דם ושתן. ומשלא ימצאו דבר, ומשיתברר שגם הסבא לקה בזה, יודיעו שזה גנטי ושהחולה יחזור הביתה.

שתפו:

ככה לא בונים מכרז



ככה לא בונים חומה זעק יורם ארבל בשידור מפורסם של  נבחרת ישראל בכדורגל – ונכנס להיסטוריה בעקבות הגול שחטפנו. כפי שהדברים נראים יש עוד גולים בצנרת אבל אלפי מונים יותר חשובים מהגול האומלל ההוא.

לפי המחיר שחברת תעופה גובה עתה בקו קפריסין – ישראל, הטיסה יותר זולה מהנסיעה במונית מיוחדת מירושלים לנתב"ג. כמה חבל שברברני "איחוד ירושלים" חיסלו את נמל התעופה בעטרות, מה שהיה מאפשר למחצית הנורמלית של תושבי העיר לברוח ממצות בזיל הזול.

שתפו:

דיסקונט בצרות?



"מניית בנק דיסקונט  עלתה אתמול בכ–3% ... לאחר פרסום הדו"חות הכספיים של הבנק ל–2016  בעקבות צמיחה חדה של 10.6% בתיק האשראי, שתורגמה לעלייה של 8.1% בהכנסות ריבית נטו, הגדיל דיסקונט את הרווח הנקי השנתי ב–20.6%, ל–905 מיליון שקל."
כך דיווח השבוע "הארץ". אם לא היו לכם מניות דיסקונט – הפסדתם, לפחות באופן תיאורטי. ואם יש לכם ולא מימשתם? אפשר ואתם בצרות.
שתפו:

כלכלת הבלוף



איך זה ששני המונופולים החזקים במדינה – חברת חשמל ומקורות מתקיימים עם רווחיות אפסית? ואיך זה שענף יבוא כלי הרכב עם תריסר יצרנים מרוויח במידה משוגעת?
דו"ח של משרד האוצר ניתח את תריסר המופלאים על פי הדו"חות שהגישו למס הכנסה. הוא השווה את הרווחיות בשנת 2014 לזו של 2006. הממצאים פשוטים להחריד: בעוד השכר הממוצע כמעט ולא זז, הרווחים גדלו בכ – 70%. במקביל הפחיתה הממשלה את המס על מכוניות כך שמספר המכוניות המיובאות כמעט והוכפל.  

שתפו:

דה ציוניזציה


האם יש אפליה עדתית בישראל? כעת, משהתברר כי ראש הממשלה נתניהו גם הוא ממוצא מזרחי יש לשר האוצר, שרת התרבות, שר הפנים, הרמטכ"ל, מנכ"ל בנק הפועלים ורבים אחרים שותף בכיר כדי שאו-טו-טו יתחילו האשכנזים להתלונן.
לפני יותר מעשור התפרסם מחקר שבדק את השאלה הבאה: האם עו"ד שרית בוזגלו (אשכנזיה במוצאה שנישאה למזרחי) משתכרת יותר או פחות מעו"ד שרית רבינוביץ (מרוקאית במוצאה שנישאה לאשכנזי). בסיס המידע היה מפקד האוכלוסין מ 1995 והממצא היה מדהים: בוזגלו השתכרה פחות מרבינוביץ. מה שקבע היה השם ללא קשר למוצא האמיתי. הכלכלה עשתה מיון לפי שם.
שתפו:

המכס והמחיר



אני לא יודע כמה שמו לב אבל בספטמבר ואוקטובר 2016 חסך משק בית ממוצע כמעט 1.25 אגורות בצריכת שלושה מוצרים בסיסיים: גבינה צהובה, בשר בקר לסטייק ובשר בקר טחון. וזה לא הכל. אם מוסיפים פלפל אדום (אבל לא ירוק, צהוב  או כתום), עגבניות, מלפפונים, קישואים, תפוחי אדמה ובצל חסכנו עוד 1.5 אגורות. בסך הכל חסכנו כמעט 3 אגורות לחודש. ומי שחושב שזה מצחיק כדאי שידע כי כך נכתב בהודעה שהוציא משרד האוצר המתנבאת לשתי אגורות חסכון גם לקראת חג הפסח המתקרב.

שתפו:

כאשר הרב המיוחם פוגש את זוהר בחרא



ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) הציע לא מכבר לספח את השטחים הכבושים (ללא עזה, כנראה) ולתת לתושביהם הערבים "זכויות מלאות" למעט הזכות להצביע לכנסת. זה, לכשעצמו, עושה צחוק מהשפה העברית. יתאר לעצמו חבר הכנסת שיבקש וישלם עבור כוס קפה – אבל יקבל רק חצי. מלא? הצחקתם את בית הקפה.

מייד הותקף הח"כ על משטר ההפרדה הגזעית שהוא מציע. ולפיכך הוסיף כי הערבים המסופחים יוכלו לקבל זכות להצבעה בכנסת בתנאי שיתגייסו לצבא.

שתפו:

מובילאיי שמובילאיי


כרגיל באירועים שכאלה "הארץ" היה יבשושי: "אינטל תרכוש את מובילאיי הישראלית". "ידיעות אחרונות", בקצה השני של הריגוש הלאומי, השתבח: "האקזיט של המדינה", "עסקה גורלית" בכותרת של הפרשן סבר פלוצקר, "ניצחון לכולנו" בכותרת של היזם יוסי ורדי.

יסלחו לי המלומדים. מובילאיי, מה שהיא מייצגת, והעיסקה לרכישתה – כולם גרועים לישראל ולאנושות.

שתפו:

המחלה של הבריאות



לכאורה הסיפור פשוט: במסגרת מה שקרוי "התייעלות" החליט מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלים לאחד את מחלקת ההמטו-אונוקולוגית ילדים עם זו של המבוגרים. כהרגלו, זאב רוטשטין הנחית את ההוראה מבלי להכין את הקרקע. שישה מרופאי מחלקת הילדים, כולל ראש המחלקה, הודיעו על התפטרותם. ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת התכנסה. הממשלה מינתה מגשר. וכמקובל בפוליטיקה הישראלית יימצא פתרון כלשהו.

כלומר לא יפתרו דבר.
שתפו:

בריון ושמו שקל


שר האוצר ושר הכלכלה כינסו השבוע את כל המי ומי לדיון בשקל המתחזק. כולם השתתפו חוץ ממי שאחראי לנושא – בנק ישראל. מה יש לדבר: זו תבונה יוצאת דופן. כמו לשחק כדורגל רק עם שמונה שחקנים. אבל אנחנו עם סגולה וממשלתנו חכמה בשביל שתי מדינות.
השקל מתחזק זה שנים אחדות. לפני 15 שנה הדולר היה שווה 5 שקלים והיום הוא שווה רק 3.7 שקלים.. ב – 2002 היו יתרות מטבע חוץ של המדינה 24 מיליארד דולר (120 מיליארד שקל). היום הם 102 מיליארד דולר (380 מיליארד שקל). הדולרים האלה שוכבים, לרוב, באגרות חוב של ממשלות זרות. בשביל מה? ככה, שיהיה.

שתפו:

רפואה וסטטיסטיקה



לפני כשנתיים התפרסמו כאן ממצאים המראים קשר  בין שיעור הפגים הנולדים לבין שיעור ההפריות החוץ-גופיות. פגים הם תינוקות שנולדים הרבה לפני 40 שבועות - זמן ההריון הנורמלי - ומשקלם קטן מ 2.5 קילוגרם. אם מסתכלים על פגים קטנים במיוחד – פחות מ 1.5 קילו – מתברר כי כרבע מהם נולדו בהריון חוץ גופי על אף ששיעור הלידות החוץ גופיות הוא 4.3% מכלל הילודים.  שיעור הפגים בבתי חולים שבהם נעשים טיפולי הריון חוץ גופי גדול בהרבה משיעורי הפגים בבתי חולים שבהם אין טיפולים כאלה.
שתפו:

האמוניה לא לבד



מה משותף לבגדד שבעירק, לקמפלה שבאוגנדה, לדוחה שבקטאר, לבייג'ינג שבסין ואולי גם לחיפה ולתל אביב? דו"ח שהתפרסם בידי אירגון הבריאות העולמי מוצא שיש ערים שבהן עדיף לא לעסוק בריצה או ברכיבה על אופניים כי יציאה מהבית תגרום נזק הגדול מהתועלת שבפעילות ספורטיבית. חיפה ותל אביב עוד לא שם אבל ישראל כבר בדרך.

שתפו:

חלחול או חירחור



למילה חלחול יש עדנה. עד הימים האלה השימוש במילה הצטמצם לעולם ההידרולוגי. ועתה, תודות לכלכלן הראשי של משרד האוצר, המילה חדרה לתחום הפוליטי.
השבוע פירסם הכלכלן הראשי, יואל נווה, דו"ח מיוחד על "חלחול הצמיחה להכנסת משקי הבית מגמות 2007-2015". נווה כותב שם על הגידול בתפוקה הלאומית שהניב גידול בהכנסה הלאומית וביחד עם צעדיה המבורכים של הממשלה הביאו לגידול בהכנסה נטו של משקי בית.
שתפו:

בין בריסל לאוסלו


הבה נשחק ב"נדמה לי".  בימינו זה לא משחק מופרך. מאז שידידנו טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב התברר שיש עובדות אלטרנטיביות העומדות בניגוד מוחלט למה שהכרנו עד עכשיו כעובדות. כך השבוע היה פיגוע בשבדיה שהשבדים שמעו עליו רק הודות לדונלד טראמפ.
אז לשחק בנדמה לי זה בהחלט במקום. מי שרוצה יכול לקרוא לזה משחק בעובדות אלטרנטיביות.
שתפו:

וירוס ואנטי וירוס

 בשבועות האחרונים התרבו הפגנות  של חרדים, לכאורה נגד גיוסם לצבא. אלא שבכדי לקבל את הפטור מהצבא יש להתייצב בלשכת הגיוס. חובבי הרב החרדי שמואל אוירבך הפגינו לא נגד הגיוס, אלא בעד פטור מהצורך לבקש פטור.                                   
 
שתפו:

השמאל שב"שמאל"



ח"כ יצחק שמולי וסתיו שפיר הם מועמדי אהוד ברק להנהגת מפלגת העבודה. לאחרונה התראיין שמולי כדי לקדם הצעת חוק השוללת מחברות הביטוח את הסמכות לקבוע מי מהמבוטחים נמצא במצב סיעודי. שמולי טרח לציין את שיתוף הפעולה שהוא מקבל מחברי כנסת שבקואליציה.
וזה לא מקרי.


שתפו:

חבילות רק בדואר



צרה גדולה מתרגשת עלינו: משרד התקשורת מנסה לשכנע את הרשות להגבלים עסקיים כי בזק אינו מונופול. ואם אינו מונופול אין סיבה למנוע ממנו להתאחד עם חברות הבת שלו: יס, פלאפון ובזק בינלאומי.

מי שקורא את המוסף הכלכלי של הארץ – מרקר – יודע כי לא מדובר בכלכלה סתם.  מי שעומד מאחורי כל העניין אינו אלא חברו הטוב של ראש הממשלה, שאול אלוביץ', שהוא בעל השליטה בבזק. מכאן קצרה הדרך להון-שלטון- מונופול. אוי ויי ישראל.

שתפו:

הילד והסמארטפון



איך זה שלפני 50 שנה הורים לילדים לא התקשו לסרב לבקשת הילד לכדורגל ואילו היום לכל (כמעט) הילדים בגיל עשר  אולי אין כדורגל אבל בטח שיש טלפון נייד? ולא, זה לא בגלל המחיר היורד של טלפונים ניידים.

את הסיפור הזה ראוי להתחיל עם גרי בקר. בקרב המקצוענים מקובל להניח שהכלכלן המשפיע ביותר במאה השנים האחרונות הוא ג'ון מיינרד קיינס. קיינס הראה איך הקפיטליזם, המועד למשברים, יכול להיחלץ מהם.
אבל האיש שיותר מכל השפיע על הדרך שבה מתנהל השיח הכלכלי בכל השאלות היום יומיות הוא בקר – חתן פרס נובל לכלכלה ב 1992.
שתפו:

מס השבחה לנהגים


הבה נחשוב על הסידור הבא: אדם מבקש רישיון נהיגה, עובר את המבחנים, ונדרש לשלם אגרה בתוספת השבחה. מהי ההשבחה, הוא שואל? בן כמה אדוני? אחד ישיב בן 18 ואחר ישיב בן 81. פלוני הצעיר יידרש לשלם 10,000 שקל ואילו אלמוני הקשיש 100 בלבד.
וכך זה מוסבר: הצעיר עתיד ליהנות 62 שנה מהרישיון שקיבל ולכן עליו לשלם הרבה. הקשיש אמור למות בתוך 8 שנים (לפי תוחלת החיים הסטטיסטית) וייהנה מעט יחסית. לכן האגרה שלו נמוכה.
מי שחושב שזו המצאה פרועה, מוזמן לעיין  בעתירה שהגישו רשויות מקומיות נגד הממשלה בעניין תמ"א 38.
שתפו: