החוליה החלשה

 בישראל היתה בשבוע שעבר קואליציה מקיר לקיר. ממילא הקירות פה עשויים קרטון ומרבית האופוזיציה תומכת בממשלה, בוודאי ככל שזה נוגע למלחמה בעזה, אבל ההצלחה הפנומנלית של הצבא בהדיפת מתקפת הטילים והמטוסים  מאירן הלהיבה ממש את כולם. סוף סוף הצבא כיפר במשהו על מחדלי ה־7 באוקטובר.

שתפו:

חול דיגיטלי

 "אני שמח לבשר... על הכוונה שלנו להוציא פרוייקט משמעותי. ...הפרויקט יבוצע בהשראת פרויקט ’Rosalind’ שהתבצע על ידי ה-BIS Innovation Hub. בפרויקט זה אנחנו נבנה סנדבוקס מבוסס שכבת APIs ונזמין אתכם - גופים פיננסיים, חברות פינטק, ולמעשה כל מי שירצה - לפתח use-cases מתקדמים וחדשניים שיסייעו לנו להבין כיצד נכון לעצב את מערכת השקל הדיגיטלי כך שתוכל לתמוך ב-use-cases כאלה."

אני מעריך כי המידע החשוב הזה לא התפרסם ברוב כלי התקשורת בגלל שהם נשלטים על ידי שמאלנים שמונעים מהציבור מידע חיובי כחלק ממאבקם נגד הממשלה.

שתפו:

כדורגל כמשל

 שליתי ממחשבו של פרופ' רפאל פלוטקין את מבחן הגמר בשיעור במבוא לכלכלה לתלמידי כלכלה, מנהל עסקים ופכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע מדינה).

"במדינת רוריטניה מתנהלות מלחמות בצפונה ובדרומה והשבוע התערבה מדינה זרה ושיגרה מאות כלי טיס ועשרות טילים נגד רוריטניה. ראש הממשלה הורה על גיוס מילואים נרחב בעיקר לזרוע ההגנה האווירית והגנת העורף. אמש התכנסה הממשלה והחליטה על יבוא חופשי של עובדים מחו"ל. נקבע כי העובדים הזרים יוכלו לעבוד 10 שנים ובסיומן ייאלצו לחזור למדינתם. כל חוקי העבודה יחולו על העובדים ולא יתאפשר, כנהוג היום, לנכות משכרם תשלומים לשכר דירה וביטוח רפואי. כמו כן ייאלצו מעסיקים לשלם מע"מ על היבוא בגובה השכר שישלמו.

האיגודים המקצועיים הודיעו כי ישקלו שביתה כללית אלא אם תקוצר תקופת העבודה לשנתיים. ארגון הגג של המעסיקים הודיע כי יעתור לבית המשפט כנגד המע"מ.

חוו דעתכם על ההשלכות של המדיניות החדשה."

שתפו:

אופס שכחנו

 אני יודע שזה לא מכובד להיטפל לחולי אמנזיה. אבל כאשר החולה אינו אדם אלא אירגון יש חשד שהשיכחה אינה מקרית אלא תירוץ להסתרת מידע. השבוע פירסם משרד האוצר פרק מדו"ח הכנסות המדינה ל – 2023. הפרק עוסק בהטבות המס ובשוויין הכספי. אבל מי שמחפש שם פירוט של כל הטבה ומחירה – יתאכזב. תחילה חשבתי שזאת עוד דוגמא לכך שהאוצר פשוט לא יודע מה קורה כאן ועכשיו. כמו למשל שהנתונים האחרונים על הכנסות משקי בית הם מ - 2018.

לפיכך פניתי לדו"ח קודם, משנת 2019. מתברר שאכן המשרד הממשלתי הזה סובל אמנזיה כרונית ולחילופין חשוד בהסתרת מידע.

שתפו:

פורום קשקשת

 פורום קהלת, כך טוענים יודעי מסדרונות השלטון, הוא בעל השפעה מכרעת על השלטון. ולא רק על הנוכחי אלא גם על ממשלת בנט־לפיד. ואם מסתכלים על מעשיהם בממשלה של הה' גנץ, אייזנקוט וגדעון סער (שפרש מהממשלה על רקע אידיאולוגי־מוסרי באשר למיקום ישבנו בוועדת שרים) נמצא שאם ייערכו עתה בחירות חדשות – המחשבה לא תשתנה. רק הישבנים.

שתפו:

חרבות פלסטלינה

 קרן המטבע הבינלאומית הוקמה בתום מלחמת העולם השנייה כלקח מהמשבר הכלכלי של שנות השלושים במאה הקודמת. המטרה היתה, ונשארה, למנוע משברים מתגלגלים ממדינה למדינה. כך או כך הקרן עושה מאז הקמתה, ומדי שנה, מבחני כושר למדינות. וכאשר במדינה מסויימת מתגלים סימני ריפיון – למשל חובות תופחים שספק אם יש כושר להשיבם – הקרן ממליצה על טיפול רפואי שעיקרו דיאטה. קיצוצים, ועוד קיצוצים, ועוד יותר קיצוצים. בתמצית: הקרן נשלטה על ידי האידיאולוגיה המכונה היום ניאו־ליברלית.

שתפו:

משל הכביש

 מה היא מטרת פעילותנו הכלכלית? התשובה לשאלה מוסכמת על כל מי שמתעניין בכלכלה לרבות אלה שחלוקים ביניהם על הדרך אליה, והיא רווחה לכולם.

ב־1951 פירסם קנת ארו ספר המתבסס על הדוקטורט שלו.  טמון בספר "משפט האי־אפשרות" שלימים זיכה את ארו בפרס נובל לכלכלה. בפשטנות, (ופרופ' ארו היה זורק אותי מהכיתה על מה שייכתב להלן) ארו הוכיח תיאורטית כי אי אפשר להגיע ליעד הרווחה לכולם על יד חיבור הרווחה של כל אחד מהתושבים.


רווחת הכביש 


איך זה יכול להיות? הנה תרגיל: ביישוב כלשהו יש כביש אחד צר חד סיטרי לשימושם של התושבים. שני תושבים בוחרים לנהוג במהירות 60 קמ"ש והשלישי בוחר במהירות 80 קמ"ש. כל עוד הם נוסעים בשעות שונות אפשר ושלושתם יהנו ממירב הרווחה. אולם אם יבחרו לנסוע באותה שעה – הנהג השלישי לא יהנה מרווחה. ובהכללה, אי אפשר לספק רווחה לפלוני אם היא תלויה ברווחה של אלמוני. 

וזה מה שקורה על כביש, ולא רק בו.


רווחת האדם הממוצע


כדי להתגבר על הקושי הזה המציאו הכלכלנים את האדם הממוצע. בכביש שלנו יש שני אנשים שקיבלו 100% רווחה ואחד שקיבל 70% בלבד ולכן הרווחה הממוצעת  היא 90%. המספר נראה טוב לעומת כביש אחר בו הממוצע הוא 65%. הממוצע, על כן, עוזר לטשטש את המציאות.

בהמשך, בסיוע מניפלוציות דומות, הוכיח "מדע" הכלכלה כי תחרות חופשית מניבה מירב רווחה לכולם. מאותו רגע כמעט פסק הדיון על כלכלת הרווחה כי יש גואל: התחרות החופשית.

השנה חוגגים בבריטניה מלאות 25 שנה לחקיקת חוק שכר מינימום. השבוע הועלה השכר והגיע ל־11.44 ליש"ט לשעה (= 52 שקל). בישראל שכר המינימום הוא 32 שקל לשעה. והנה הפלא: ההכנסה הלאומית לנפש בישראל גבוהה ב־10% מזו של בריטניה. מה שמחזיר אותנו לנושא שלשמו התכנסנו: היכן יש יותר רווחה? בבריטניה או בישראל?


מי נהנה מזיהום


במשחק המספרים דלעיל מדדנו רווחה בעזרת הכלי האהוב על הכלכלנים: כסף. נעשה, על כן, סטייה קלה. אחד הממצאים המוכרים מכל מקום בעולם הוא שככל שההכנסה גבוהה יותר – פליטת מזהמים גדולה יותר. כלומר, כל נפש ישראלית מזהמת את כל חבריה הישראליים יותר מזו של נפש בריטית. אבל, אבוי ואבוי, פליטת מזהמים אינה כלולה בהכנסה הלאומית. בדיוק כפי שהפקק בכביש ובזבוז הזמן וזיהום האוויר לא כלולים בהכנסה הלאומית (תמ"ג – בכלכלנית).

הנה עוד תרגיל קטן. נניח ששיעור העוני בבריטניה ובישראל זהה על אף פערי שכר המינימום. העניים בישראל סופגים יותר זיהום לגופם מאשר העניים בבריטניה. היכן, על כן, העוני מציק יותר? עכשיו, כדי להתקרב למציאות, נשקלל לתוך הזיהום את פערי ההכנסה לנפש בין שתי המדינות.

בריטניה היא לא מדינה נחשבת בתחום הרווחה. ישראל הרבה מתחתיה.


כולנו ביחד?


ארו הוכיח תיאורטית כי "כולם לא ביחד". סיסמאת הבלוף שהמציאה ממשלת ישראל בדרך לכתישת עזה לאבק דק לא תופסת גם בפוליטיקה, דבר המתבטא בוויכוח הנוכחי על מי לא מגוייס לצבא.

בכלכלה כמעט כל החלטה היא כמו הכביש הצר. מנקודת מבטו של הנהג השלישי (חובב 80 קמ"ש) רווחתו נפגעת משני הנהגים האחרים. זה מה שמסביר מדוע שכר המינימום הישראלי נמוך כל כך – יחסית ואבסלוטית גם יחד –לשכר הבריטי. כי אלה שמחליטים על השכר הם תושבי הצמרת שגם בטלסקופ לא מזהים שכר מינימום.

מה שלא מפריע לאנשי ימין לטעון כי בישראל מי ששולט זה השמאל....



 

שתפו:

הספקן (*)

 "ממש כמו רבים אחרים, מצאתי לאחרונה את עצמי משנה את דעתי, תהליך מעצבן למי שהיה כלכלן למעלה מחצי המאה. אני לא כולל את השמועות על שחיתות שהפכו לנפוצות במקצוע שלי. יחד עם זאת, ניתן להאשים בצדק את הכלכלנים על כך שהם שגשגו יפה במשך חצי המאה האחרונה בהיותם בעלי אינטרסים מובהקים בהצלחה רבה של הקפיטליזם כפי שהוא פועל כיום.

כוח

הדגש שלנו על יתרונותיהם של שווקים חופשיים ותחרותיים ושל שינויים הטכנולוגים יכולים להסיח את תשומת הלב מחשיבותו של כוח בקביעת המחירים והשכר, בבחירת כיוון השינוי הטכנולוגי, ובהשפעתו על הפוליטיקה כדי לשנות את כללי המשחק. ללא ניתוח של עוצמה וכוח, קשה להבין את אי-השיוויון יחד עם הרבה דברים אחרים בקפיטליזם המודרני.

פילוסופיה ואתיקה

 בניגוד לכלכלנים מאדם סמית וקרל מרקס דרך ג'ון מיינרד קיינס, פרידריך הייאק ואפילו מילטון פרידמן, פסקנו לחשוב על אתיקה ועל רווחה אנושית. אנחנו ממוקדים ביעילות. כלכלת הרווחה נעלמה מתכנית הלימודים מזה הרבה זמן, יחד עם דיון במה שיש לפילוסופים לומר על שוויון. אם לוחצים עלינו, אנחנו מזהים רווחה עם כסף או צריכה. רווחה היא רק אישית ונטולת הקשר חברתי.

יעילות

 רבים בינינו גורסים שכלכלנים צריכים להתמקד ביעילות ולהשאיר דיונים על שיוויון לאחרים, כגון פוליטיקאים או מנהלים. אבל האחרים האלה לא מופיעים לדיון., מכיוון שדרישות היעילות מיתרגמות בהפניית משאבים במעלה רמות ההכנסה, ההמלצות שלנו הופכות לרישיון לשוד. קיינס כתב שהבעיה של הכלכלה היא לאזן בין יעילות הכלכלית, צדק חברתי וחירות האישיות. אנו טובים ביעילות, וכלכלנים ליברטריאנים דואגים לחירות האישית, אבל הצדק החברתי נופל בין הכסאות. לאחר שכלכלנים בשמאל נכנסו לבית ספר של שיקגו - "כולנו פרידמנים עכשיו" - הצדק החברתי נפל קורבן לרצון השווקים, ובמקום דאגה לחלוקת העושר פנינו להסתכלות על הממוצע כמה שמייצג את "האינטרס הלאומי".

שיטות אמפיריות

 המהפכה במתודולוגיות האמפיריות הייתה תגובה מובנת לזיהוי של מנגנונים סיבתיים בדרכים לא משכנעות. אך לשיטות הניתוח הנמצאות בשימוש נרחב היום כיום יש אפקט של התמקדות בתופעות מקומיות, הרחק ממנגנונים איטיים הפועלים עם השהיות ארוכות ומשתנות. היסטוריונים לעתים עושים עבודה טובה יותר מכלכלנים בזיהוי מנגנונים חשובים, מעניינים אשר שווה לחשוב עליהם, גם אם הם לא עונים על סטנדרטי ההכרעה של הכלכלה היישומית העכשווית.

צניעות

 לעיתים קרובות אנו מאוד בטוחים שאנו צודקים. לכלכלה יש כלים חזקים שיכולים לספק תשובות ברורות, אך הם מחייבים הנחות שאינן תקפות בכל הנסיבות. הבה נבין שיש לרוב כמה דרכים לאפיין מאורעות, ונלמד דרכים לבחור ביניהן.

איגודים מקצועיים

 כמו רוב בני גילי, חשבתי על איגודים מקצועיים כמי שמפריע ליעילות כלכלית (ולעיתים גם אישית) וברכתי על גסיסתם האיטית. אך היום לחברות גדולות יש עוצמה גדולה מדי בהחלטות בוושינגטון בנושאי תנאי עבודה ושכר. שם אין לאיגודי העובדים כל קול מול לוביסטים עסקיים. האיגודים היו בעבר חלק חשוב מההון חברתי והעניקו כוח פוליטי לעובדים. ירידת קרנם תרמה ירידת חלקם של השכירים בכלל ההנסה הלאומית, להרחבת הפער בין מנכ"לים ועובדים, להרס של קהילות ולפופוליזם עולה.

מסחר חופשי

 אני הרבה יותר ספקני לגבי היתרונות של המסחר החופשי ולאמירה כי הגלובליזציה הייתה אחראית להפחתה בעוני בשלושים השנים האחרונות. כמו כן, אני לא מגן עוד על הדעה שהרעת מצבם של העובדים בארה"ב על ידי הגלובליזציה היא מחיר סביר להפחתת העוני מחוץ לארה"ב. אני בדעה כי ההפחתה בעוני בהודו לא הייתה קשורה למסחר עולמי.

הגירה

 בעבר האמנתי שההגירה לארצות הברית היא דבר טוב, עם יתרונות גדולים למהגרים וכמעט ללא עלויות לעובדים מקומיים בעלי כישורים נמוכים. כעת אינני סבור כך. אמונות הכלכלנים בנושא הזה אינן אחידות. ניתוח האי-שוויון על פני מאה וחמישים שנים מציג תמונה שונה. האי-שוויון היה גבוה כאשר אמריקה הייתה פתוחה.

קשר אמיץ יותר עם רעיונותיהם של פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים יכול רק להיטיב עם הכלכלנים כפי שהיטיב עם אדם סמית בשעתו. גם הפילוסופים, מן הסתם  גם ההיסטוריונים והסוציולוגים יצאו נשכרים."

(*) אנגוס דיטון הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה ועניינים בינלאומיים בבית הספר לעניינים ציבוריים ובינלאומיים של פרינסטון ובמחלקה לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון. הוא זוכה פרס נובל למדעי הכלכלה לשנת 2015.

המאמר הוא תמצית מהמקור האנגלי שהתפרסם כאן.






















 

שתפו:

להרחיק את ההורים

 ידיעה שהגיעה מהעתיד. הורים לילדים בבית ספר ביישוב אבן יהודה פנו למנהלת בית הספר בדרישה לחגוג  ביום שישי ה' בניסן התשפ"ד, 12 לאפריל 2024 למניינם, לרגל הריגתו של הילד ה- 5784 (התשפד) בעזה כנקמה על רצח ילדים ב־7 לאוקטובר ביישובי עוטף עזה. מנהלת בית הספר פנתה למשרד החינוך וזה פסק כי יש להתיר את קיום האירוע כמבוקש.

YNET חשף לא מכבר כי הורים פנו למנהלת בית הספר בדרישה שמעיין שחר לא תורשה להשתתף במסיבת פורים. הסיבה: מעיין בת ה־10 נפצעה קשה בתאונה באוטובוס שהסיע את תלמידי כיתתה ומאז היא נכה שלא מתפקדת ולא מדברת. ההורים הסבירו כי מראה הנכה ייצור טראומה עבור הילדים הבריאים. מנהלת בית הספר פנתה למשרד החינוך וזה פסק שאסור למעיין שחר הנכה להשתתף במסיבה.

מה שמזמין דיון על חינוך חובה.


החוק וההונאה


חוק חינוך חובה נוצר במטרה לתת לילדים אפשרויות שוות בחייהם ללא אפליה על רקע כלכלי, מגדר ומוצא באמצעות השכלה ופעילות משותפת. החוק הטיל חובה על הורים לשלוח ילדיהם לגן ילדים ובית ספר ועונש מאסר על מי שלא עושים כן.

זה מסוג ההונאות העצמיות השגורות בחברה הישראלית. יש בתי ספר פרטיים – הגובים שכר לימוד מהורים - הניזונים גם ממימון ממשלתי. יש בתי ספר שמפלים על רקע מגדר. יש גם לימודי בית שמשרד החינוך מפקח עליהם. יש ואריאציות על מה מותר ומה אסור. כאשר יש כפיית לימוד דת על בתי ספר ממלכתיים ואין כפייה ללמוד מדעי החיים בבתי ספר דתיים. ישראבלוף מוכר וידוע.

יש עוד סיבה מדוע החינוך הוא חובה: כדי שהילדים יוצאו לזמן מה מהשפעת הוריהם. שיכירו עולם אחר. שילמדו שיתופי פעולה עם זרים. ההורים אמורים להיות מוזמנים למורים אחת לכמה חודשים כדי לשוחח על מצב הילדים. ההורים לא אמורים להיות מורים או מפקחים. הם בעיקר לא כשירים לעבודה הזו כי הדבר היחיד שמעניין אותם זה הילד שלהם, לא האחרים ולא הקבוצה.


משטר הפחד


בפועל, עם השנים, נוצר מצב  שהורים הטילו מורא על מורים ומנהלים. מה שקרה באבן יהודה הוא חלק משיגרה חדשה שבה הורים או ועדי הורים או רבנים מתפקדים כדירקטוריון של בתי הספר. זה יתגבר עם תתקבל הצעת החוק לפיה הורים יוכלו לצפות בילדיהם בפעוטונים כל העת באמצעות הטלפון שבידיהם.

אם המורים והגננות הם פקידי הוראה/בייבי סיטר של הורים והם לא מקור הסמכות על מה שנעשה במוסד בו הם עובדים, אז עדיף לבטל את חינוך החובה וגם את משרד החינוך שמתיר אפליה נגד נכים בניגוד לרוח החוק שבא לאסור אפליה. מורים שיודעים כי הורי התלמידים הם הבוסים יעשו הכל לרצות אותם. כך גם נראה מעמד המורה ומי שבוחר במקצוע הזה.

במחשבה נוספת ילד בן 18 לא שונה בהרבה מילד בן 17. אז הבה במסגרת גיוס חובה לצבא נאפשר להורים את אותו מעמד שיש להם בבתי ספר. במיוחד עתה כאשר מתברר כי בעלי המקצוע בצבא קיפלו דעתם כדי לרצות ראש הממשלה שאמר שחמאס מורתע כי זו המדיניות לפיצול פלסטין.


תפקיד ההורים


חינוך חובה לא חייב ולא ראוי שיהיה אחיד. בתי ספר יציגו נושאי ושיטות לימוד. זה שליד האוניברסיטה יכול להציע לימודי שפינוזה – בכל זאת היהודי הכי חשוב בתולדות האנושות עד כה, למעט בנימין נתניהו. זה שליד בית העלמין יכול להציע אקולוגיה עם התמחות בלימודי מיחזור גופות בני אדם כתחליף לייצור אשלג מים המלח. זה שליד בית תפילה - לימודי דתות – בלשון רבים -שבמרכזם היצירה האנושית הנקראת אלוהים.

 להורים יהיה תפקיד אחד: לבחור את בית הספר שבו ילמדו ילדיהם.

ושיעופו מבתי הספר.


 


 

 

 

 

שתפו:

תענוגות התחרות החופשית

 האם יש תחרות חופשית בעיר אופקים? השאלה אינה תמוהה כפי שהיא נראית. כי ברור שכל מי שרוצה, חופשי לפתוח כל עסק שהוא בעיר הדרומית. אבל בין החופשי לתחרות יש פער הנובע מכך שאין הרבה קופצים על פתיחת בית מרקחת באופקים. ליתר דיוק חנות גדולה שבית המרקחת טמון אי שם בקצה ואחרי שורות של מדפים שמלאים בהכל חוץ מתרופות. או, בקצרה, סופרפארם.

שתפו:

חסידי האופק

 העובדה שאחרי כמעט חצי שנה של מלחמה, רבבות הרוגים, כמיליון פליטים והרעבה אין ניצחון העלתה לסדר היום, כעוף החול, ההצעה לאופק מדיני.  על טיבו של המושג ומה שעומד מאחוריו נסוב המאמר הנוכחי.

שתפו:

להרוג את המת

 לדוברי אנגלית אין ספק: שמו הים המת. בתרגום חוזר מאנגלית לעברית  הוא מכונה ים המוות. יש הטוענים ששמו המקורי הוא ים המלח. ויש בזה היגיון כי הדבר היחיד שצומח שם הוא מלח. יצורים חיים מדירים עצמם מהמקום הזה למעט בני אדם שמאמינים כי להשתכשך במים מלוחים מבריא ממיני תחלואי עור.

שתפו:

לנצח בתיק"ו

 עבור

מר יחיא סינוואר

מנהרה 312 (ג)

עזה

במשך כמה חודשים אני מנסה לשכנע את ממשלת ישראל (האויב הציוני – לשיטתך) להפסיק את המלחמה המוטרפת הזו. לא רק שהממשלה לא נענית אלא יש ירידה במספר קוראי הבלוג שלי דבר המעיד שגם הישראלים מאכזבים. מכאן הפניה אליך לא רק כמפקד החמאס בעזה אלא גם כשותף פיננסי לבנג'מין ניתאי(*) בקבלת מימון מסבא קטאר.

To cut the bullshit הנה הצעתי:

שתפו:

דו תחמוצת המע"מ

 היה היו שני ויכוחים. האם יש התחממות גלובלית חריגה? ואם יש – האם היא מעשה ידי אדם? שניהם טרם הוכרעו מדעית בעיקר בגלל שיש לאנושות, במקרה הטוב, מידע על הטמפרטורות על פני כדור הארץ רק במאות שנים ספורות. יש מידע עקיף. כך למשל דיווח חוקר בכינוס שהיה במכון ואן ליר בירושלים על ממצאיו במאובנים בני מאות אלפי שנים שנמצאים עמוק באוקיינוס. הממצא הרלוונטי היה כמות הפחמן הקטנה יחסית במאובנים בהשוואה לשאריות בעלי חיים צעירים יותר. מה שמלמד כי אז באוויר היה פחות פחמן, ואולי גם שיש קשר בין שיעור הפחמן באטמוספירה לבין ההתחממות על פני כדור הארץ.

שתפו:

פדיון גיוס

 אין דבר שמרטיט יותר את מתנגדי הממשלה הנוכחית מאשר למצוא איש ליכוד שעוקץ את ראש הממשלה. כך נתפסה הודעתו של שר ה(אי)ביטחון, יואב גלנט, כי יביא לכנסת חקיקה בענייני גיוס רק בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה. אפשר לשאול מדוע אמירה חסרת תוכן ממשי נתפסת כעוקץ. לא ברור ממנה מה הוא החוק שגלנט רואה לנגד עיניו. ואפשר לנחש שהוא יציע משהו דומה למצב הנוכחי. אבל לא התוכן עניין את מתנגדי הממשלה אלא הסיכוי שלא תושג הסכמה של כל הקואליציה, הממשלה תיפול, יהיו בחירות, הבוחרים יצביעו לפי הסקרים של היום, ויהיה שמח.

שתפו:

מטבע קשיח

 מעשה שהיה כך היה. שני חברים היו בירושלים. אחד מהם (להלן האספן) השקיע ביינות אדומים. השני (להלן הכלכלן) אהב לשתות יין אדום. כשהגיע הכלכלן לגיל 60 אירגן האספן סעודה אותה הכין שף ידוע ועל השולחן הניח בקבוק מהאוסף. זה לא סתם יין, אמר האספן לכלכלן. זה היין הכי יקר באוסף שלי ושוויו נאמד בקרב האספנים ב־15,000$. הבה נפתח ונחגוג. רגע, רגע הזהיר הכלכלן. אם אתה מוכן להיפטר מהבקבוק הזה – תמכור אותו ותקנה 150 בקבוקים במחיר 100$ אותם נשתה בעשר השנים הבאות.

האספן התעקש לטעום בו ברגע מהיין הטוב ביותר באוסף. הבקבוק נפתח והחומץ זלג.


ת'אצ'ר בפעולה


מרגרט ת'אצ'ר היתה ראש ממשלת בריטניה בשנות ה־80 במאה שעברה. האינפלציה שם היתה דו ספרתית ועלתה השאלה מה עושים לבולמה. כמו הרב הראשי גם לה היתה תורה שיש לפעול לפיה. תורתה היתה "תורת הכמות של הכסף". על פי אלוהי התורה הזו מה שיוצר אינפלציה זו הדפסת כסף. לפיכך מה שנדרש הוא לעצור את ההדפסה הזו. הגיוני, לא? הורתה ראש הממשלה לנגיד הבנק המרכזי להפסיק הדפסת שטרלינג. הנגיד ציית, אבל האינפלציה לא.

מה שקרה הוא שבעקבות פעולת הנגיד הנ"ל, הבנקים המסחריים החלו להדפיס ניירות משלהם (IOU) והסכימו ביניהם שהם יכבדו את הניירות האלה כאילו היו כסף של הבנק המרכזי. בדיוק המצב ששרר בבריטניה עד 1694  עת הוקם שם בנק מרכזי.


ביטקוין בפעולה


השבוע נרשם מחיר שיא ל"מטבע" דיגיטלי בשם ביטקוין – 226,000 שקל.

ביטקוין הומצא לפני כ־30 שנה במטרה לייצר מטבע קשיח. כזה שערכו קבוע, יציב, לא נתון לשיקולים פוליטיים ולהחלטות אנושיות מזדמנות של נגידי בנק המרכזי כל שהוא. כלקח ממימוש תורת הכמות של הכסף הבינו ממציאי המטבע כי נדרש מנגנון שישנה את כמות הכסף מבלי שהוא יאבד מערכו. כך מתנהל העסק הפרטי הזה. יש נוסחה מסובכת איך כמות הביטקוין משתנה אבל כשמסתכלים על ה"מטבע" הזה הוא מתנדנד. כלומר אם אתה מחזיק מטבע ישראלי, אנגלי או אמריקני נראה שביטקוין מתנדנד. מנקודת המבט של הביטקוין מי שמתנדנד הן המטבעות שמנפיקים הבנקים המרכזיים.

אלא שזו טענה של כל מניה כשהיא מקבלת רשות דיבור.


הבנק המרכזי מקנא


התקנאו בנקים מרכזיים בביטקוין ובכל מדינה, למעט אחת, מתקיימים דיונים האם להנפיק מטבע קשיח על ידי הבנק המרכזי. החריגה היא אל סלוואדור שם ההילך החוקי הוא ביטקוין. רק מיעוט מהעיסקות בכלכלת המדינה מבוצע בביטקוין.

בבנק ישראל פועלת ועדה לעניין המטבע הדיגיטלי. המצב היום הוא שאנחנו משתמשים בכלים דיגטליים ברוב העיסקות שלנו. בין אם זה בכרטיס אשראי, בארנק דיגיטלי הטמון בטלפון או במחשב. אלא שהעיסקות הדיגיטליות לא שונות מעיסקות במזומן ככל שהדבר נוגע בערך השקל, בחוזקו, ביציבותו. זו רק טכנולוגיה שונה.

איך מייצרים מטבע קשיח של בנק מרכזי?  מטבע קשיח, מסביר מחקר חדש, אמור לספק יציבות, יעילות ואמון. אלא, וזה החידוש, מטבע קשיח מסוגל לממש רק שתיים מתוך שלוש המטרות האלה והבנק המרכזי בוחר מה השתיים שהוא חומד.

ובהכללה: מה שאדם אחד מייצר, יכול אדם אחר לקלקל, יש לחות'ים טילים בליסטיים? לישראל יש טילים מסוג "חץ" שניזונים מאכילת טילים חות"יים. יש לבית חולים מיחשוב מרכזי עם הגנות חזקות? אל תצחיקו את ההאקר האיראני שפיצח את ההגנה של בית החולים "זיו" בצפת.

או, כמו ששאלו חילוניים את הדתיים: "האם אלוהים, הכל יכול, מסוגל ליצור אבן שהוא לא יכול להרים אותה?"

אין דבר כזה מטבע קשיח.

 


 

שתפו:

עכשיו ואחר כך

 

המאמר הזה בא לשרטט את המפה הפוליטית בישראל בראשית 2024. לכאורה התמונה ידועה. לפי סקרי דעת קהל, בהם יש דמיון בין הסוקרים ויציבות בתוצאות, אם היו נערכות בחירות עתה הליכוד וחבורת החרדים והיודו־נאצים השולטת עתה היתה נדחקת לאופוזיציה בהפרש ניכר. בני גנץ היה ראש ממשלה. יאיר לפיד היה ממלא מקומו שמקבל כל תפקיד שיחשוק בו. וכך הלאה.

אלא שהמיפוי הזה הוא מפלגתי. המיפוי הפוליטי שונה לחלוטין. אתחיל את השירטוט הפוליטי באמצעות שני פוסטרים המצויים כמעט בכל קרן רחוב.


הראשון הופיע כחודש אחרי תחילת המלחמה: "החזירו את החטופים עכשיו". המאבק הפוליטי הקודם, עד ל־­7 באוקטובר על הרפורמה/הפיכה משפטית מת עם החטוף הראשון. נושא פוליטי חדש צץ עם הדרישה לשים בקדימות את שחרור החטופים. לכאורה, עניין מוסכם על כולם. אלא שלא כך הם פני הדברים. התברר, ושר האוצר אמר את זה במפורש, ששחרור חטופים רצוי אבל יש רצוי יותר: הכיבוש של עזה, הדברת החמאס וכו'. העניין בא לביטוי בפוסטר השני שבו המילה עכשיו נמחקה באמצעות X בצבע שחור. בירושלים, להערכתי, יותר ממחצית הפוסטרים הם מהזן הסמוטריצ'י.



מה שמעניין, פוליטית, זה הפוסטר המקורי. התנועה המזוהה עימו – משפחות החטופים ותומכי ה־עכשיו – לא מדברים כלל על הדבר הכי פוליטי שקורה בעולם בעת הזו: הפסקת אש. ברור שהדרך המעשית לשחרור השבויים הישראלים כרוכה בהפסקת אש. נראה גם שאפשר לשחרר את כולם מחר עם הפסקת אש ממושכת וחזרה לגבול. אבל המהלכים הפוליטים המתבקשים לא כלולים בסדר היום של מי שלכאורה מתנגדים לממשלה.

יותר מזה: התנועה המארגנת פיטרה את רונן צור, המופקד על יחסי הציבור, כי הוא היה גם מי שהופקד בתחום הזה בתנועה נגד ההפיכה המשפטית. הכל כדי שלא יהיה זיהוי בין המאבק לשחרור השבויים בידי החמאס והמעשה הפוליטי.


שתי מדינות - יוק


בינתיים בזירה הפוליטית, בכנסת, היו שני אירועים שמלמדים על המצב הפוליטי. בראשון, 85 חברי כנסת הצביעו בעד הדחתו של עופר כסיף שתמך בתביעת דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי בהאג.  איך זה שלקואליצה בת 64 חברי כנסת יש עוד 21 תומכים? מהאופוזיציה, כמובן.

מי שעדיין ספקן מוזמן לשים לב למעשיו של יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, בעת הדיון בכנסת על ההצעה שישראל לא תכיר במדינה פלסטינית. לפיד האיר את המניעים של הממשלה להצעה התמוהה הזו. ספין של נתניהו. עניין חסר ערך, לדבריו.

מתבקש היה שהוא וכל חבריו יקומו ויצאו מהאולם הכנסת לאות שהם לא משתתפים בתיאטרון של הביביזם. לפיד בחר בדרך מקורית: הוא וחבריו תמכו בממשלה וכך 99 חברי כנסת הסבירו את דעתם בעניין פתרון שתי המדינות.

בני גנץ ושותפיו למחנה הממלכתי כבר בתוך הקואליציה והביב. יאיר לפיד מוכן להצטרף ובלבד שנתניהו יעוף. אבל מחלוקת פוליטית? לא היתה ואין.

הנה המפה: יש רוב לסילוקו של ביבי וחבריו מהשלטון. יש רוב, הרבה יותר גדול, להמשך הביביזם בשלטון והפעם באדיבות האופוזיציה.

 

 

 

שתפו:

שחרור מחובה

 בדיחה נדושה מספרת על כינוס דירקטוריון של חברה כדי לדון ברכישת חברה אחרת בסכום של 5 מיליארד. הדיון נמשך 20 דקות ובסופו המלצת המנכ"ל מתקבלת. הסעיף הבא על סדר היום הוא הקמת מתקני קשירה לאופניים לעובדי החברה. המנכ"ל מביא הצעה על סך 30,000 שקל. הדיון נמשך כל הלילה וטרם הסתיים. כי כל חבר דירקטוריון מבין במספרים הקטנים. פלוני מכיר קבלן שיעשה את העבודה ב־2000 שקל פחות ואלמוני מציע מתקן מברזל ולא מאלומיניום. 5 מיליארד? זה מסובך וסומכים על המנכ"ל שהם בחרו.

שתפו:

לציונות־לסוציאליזם־לאחוות עמים

 השומר הצעיר – התנועה שייסדה את הקיבוץ הארצי, מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"מ), היומון "על המשמר" והשבועון "חותם" – היא התנועה היחידה בהיסטוריה היהודית בארץ ישראל שהניפה את שלושה הדגלים המצויינים בכותרת המאמר. זה גם היה הלוגו של "על המשמר", שהתקיים בין בשנים 1943-1995. אירועי השבוע ייבחנו בהקשר של השילוש הקדוש הזה.

שתפו:

על מתמטיקה ופיקוח נפש

 בשבוע שעבר עקצה חברת דירוג האשראי מודיס את ישראל. היא הפחיתה את הדירוג (מילה שמשמעותה ציון)  והוסיפה כי העתיד נראה כרגע שלילי, כלומר הציון עלול לרדת עוד. דירוג אשראי נסמך בעיקר על היחס שבין כמות החוב (מושג מדיד) של הממשלה לבין ההכנסה הלאומית (= התמ"ג, דהיינו התוצר מקומי גולמי - מושג מומצא). ככל שהיחס הזה גדול יותר כך מצב המדינה מוגדר רע יותר. הנה ממצאי מתמטיקה אפס יחידות שמצאתי באתר אירגון ה – OECD .

שתפו:

שלום, דוד ג'ו

 ממה שמתפרסם בישראל קל להגיע למסקנה שאתה לא מסתדר עם בנימין נתניהו. יש אפילו המצטטים אותך קורא לו חור תחת (וזה קצת מפתיע כי החור המדובר הוא איבר חיוני אצל יצורים חיים. ואילו נתניהו? נו, מילא).

בהמשך תהיה עבורך עצה מעשית אבל לפני כן כמה דברי הסבר על הישראליות.

שתפו:

עשיית דין בחמאס ובעוזריו

 כמה משרי הממשלה מאשימים את מתנגדיה – המכונים בטעות "שמאל" – באחריות למלחמה ולקשיי המשא ומתן עם החמאס בעניין החטופים והשבויים. הם טוענים שעיתוי המלחמה מקורו בהפגנות התכופות כנגד מה שמכונה בפיהם הרפורמה  המשפטית. ההפגנות, כך נטען, היו איתות לחמאס על הפילוג הפנימי שהתבטא, בצבא, בהימנעות מהתנדבות של אנשי מילואים ובעיקר טייסים. בכך הפחיתו מעוצמת ההרתעה שהושגה במבצעים צבאיים בעזה בעשור האחרון.

שתפו:

הסדרי מיסוי ומדורי הגיהינום

 לאמתחתי הגיע מסמך של פורום קהלת שעניינו הטבות מס. הטבות מס הן שיעורי מס נמוכים או פטור ממס הניתנים לפלחי אוכלוסייה מוגדרים. בזמן האחרון תשומת הלב הציבורית נתונה לקבוצות הנהנות משינויים לטובתן בתקציב המדינה, כגון תלמידי ישיבה שנהרגים באוהלה של תורה, שוחטי פרות ותרנגולות, ורבני ערים ושכונות. אנו נפנה כאן זרקור אל הנהנים מהטבות מס  המסתכמות בסכומים גדולים בהרבה, גם בחישוב לנפש.

שתפו:

תגיד לי מי החבר שלך

 "גיבורי" השבוע הם ריצ'ארד טורנטה וקתלין מק-קורמיק שיצרו אפשרות שתקציב המדינה השנה ייכנס במהרה לביוב וכלכלת ישראל תוסג לאחור עשרות שנים. אפילו התקשורת העוינת את הממשלה לא שמה לב למעללי שני האנשים האלה.

הנה, על כן, הסיפור במלואו.

שתפו:

ארץ יקרה?

 מן המפורסמות התקשורתיות הוא שישראל היא מדינה יקרה. עם סגירת מדד המחירים לצרכן של 2023 היו שטענו שאמנם האינפלציה האטה תנועתה "אבל ישראל תישאר יקרה". במוסף הכלכלי של "הארץ" היה מי שמצא כי "כשהאינפלציה יורדת, המחירים עולים" ובממצא הזה ישראל היא אור לגויים שאצלם אינפלציה היא שיעור עליית מחירים.

באותו מקום אף הוסיפו, כדי שנבין, כי "למרות הציפיות להאטת האינפלציה – יוקר המחיה צפוי להחריף". הקוראים אמורים להבין שלא רק שסבלנו אלא שאנחנו צפויים לסבל מתמשך.

שתפו:

חמאס זה (גם) כאן

"בלי ניתוק בין אש"פ לחמאס לא יהיה מהלך מדיני". זו הכותרת למאמר שכתב צבי בראל, לדעתי העיתונאי הטוב ביותר בישראל. המאמר הזה בא להציג תמונה רחבה יותר, ולא להסתפק ביחסי אש"פ וחמאס. אצל בראל משתמע כי זו לא ממשלת ישראל לדורותיה, שעצרה "מהלך מדיני". האיש הרע בסיפור הם הפלסטינים תומכי אש"פ שלא מתגרשים מהחמאס והג'יהאד האיסלמי שרוצים פלסטין שלמה ואיסלמית. משתמע שבעבור מהלך מדיני צריך לשבת על התחת, לא להתנגד לכיבוש ולאכול בפה סגור.

לפני כשנה שבה נתניהו וחבורת החמאס היהודי לא היו בממשלה. יפי הנפש מכל שאר המפלגות – חוץ מחד"ש, כמובן – ניהלו את המדינה והציעו לאש"פ "מהלך מדיני", לא כן? קדחת.

שתפו:

מאה אחוז

 חידה תחילה: מה טיבם של המספרים הבאים: 7010, 10060, 16150, 22440, 46690? הנה רמז: מבחינה חברתית היה ראוי שההפרש בין המספרים האלה יהיה שווה. אבל הוא לא. הנה עוד רמז: אחרי המספר האחרון ראוי שיהיו עוד 10 מספרים נוספים. אבל אין.

לפני פתרון החידה הנה ידיעה שמצאתי במוסף הכלכלי של עיתון הארץ. לקראת ועידת דאבוס של כל המי ומי הלא־ראויים אבל עתירי ממון נקבצו כ-200 מיליונרים ומיליארדרים לשלוח מכתב לראשי המדינות שהתכנסו באתר הסקי ובו דרישה להכביד עליהם, ועל עמיתיהם לעושר, את נטל המס. להלן ציטוטים מהמכתב.

"אנו חיים בעידן של קיצוניות. גידול בעוני והתרחבות פערי העושר; עליית הלאומנות האנטי-דמוקרטית; מזג אוויר קיצוני ונסיגה אקולוגית; חולשות במערכות החברתיות המשותפות; וצמצום ההזדמנות של מיליארדי אנשים מהשורה להשתכר למחייתם"

"ההיסטוריה של חמשת העשורים האחרונים היא סיפור של עושר שזורם אך ורק למעלה. בשנים האחרונות המגמה הואצה. בשנתיים הראשונות של המגפה עשרת האנשים העשירים ביותר בעולם הכפילו את עושרם, בעוד 99% מהאנשים סבלו מירידה בהכנסה."

"הפתרון ברור לכל. אתם, נציגינו הגלובליים, צריכים להטיל עלינו, העשירים־מאוד, מסים. ואתם צריכים להתחיל עכשיו."


ישראל 2024


המספרים דלעיל הם מדרגות מס הכנסה למי שעובד. במדרגה הראשונה המס הוא בשיעור 10% והשיעור עולה בכל מדרגה עד 47%. שם הוצב מחסום. כלומר שיעור המס לא עולה גם למיליונר שמשתכר מיליון ש"ח. כלומר הוא שווה שיעור מס למי שמשתכר 46,690 ש"ח. למה? ככה!

שימו לב למופע הפער. שיעור המס בהכנסות הנמוכות יחסית קופץ מהר –  בין 3050 ל־6290 ש"ח בין מדרגה למדרגה. אך כאשר מגיעים לבעלי הכנסה בגובה 22440, המדרגה הבאה נכנסת לפעולה אחרי עוד 24250 ש"ח. למה? ככה!

הרי לנו בחמישה מספרים איך מערכת מס הכנסה מצ'פרת את מי שהכנסתו נמדדת בחמש ספרות לחודש. העשירון העליון (כלומר, 10% בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר) לא באמת משלם 47% מס הכנסה. הוא משלם בערך 30% כולל דמי ביטוח לאומי. אני מעריך שגם המיליונרים המצוטטים לא משלמים יותר מזה. זו מחלה כלל עולמית.

אם נכניס לחשבון גם הכנסות מהון התמונה נראית עוד יותר מעניינת. מס על הכנסה מדיבידנד הוא 25%־30% ועל ריבית – 25%. ובואריאציה של קפיטליסט על המניפסט הקומוניסטי: מכל אחד לפי יכולתו לכל אחד לפי יכולתו לסדר שיעור מס נמוך.


הגבול העליון


נא להכיר את אינגריד רוביינס מחברת הספר Limitarianism. היא פרופסור לאתיקה וכלכלה באוניברסיטת אוטרכט, הולנד, ובשבוע שעבר התראיינה לעיתון הבריטי "גרדיאן". וכך היא טענה: "במדינות ברמה סוציו­־אקונומית כמו הולנד (ישראל בחבורה הזו – ג.ע.) אין לאפשר הכנסה של יותר מ-10 מיליון לשנה". ובמדינה בה יש מערכת פנסיה סולידית הסכום המירבי צריך להיות מיליון אחד בלבד.

מה שמביא אותי לכותרת של המאמר הזה. כן, במדינה מתוקנת ראוי שיהיה שיעור מס של 100% על הכנסות של מעל 80,000 שקל לחודש. ואם נתאים עצמנו לאמת המידה ההולנדית – 320,000 שקל לחודש. כמה ניזוקים יהיו מהשיעור המירבי הזה? כ־160 אלף איש.

לא נורא.











 

 

 

שתפו:

חטופי מס

 במסגרת טמטום כלכלי רב שנים נחקק חוק עידוד השקעות הון שעיקרו שהמשקיע יכול לצבור במטמוני כיסו רווחים פטורים ממס. כלל הרווחים שנהנו מההסדר הזה נאמד ב־700 מיליארד ש"ח.

בלשון רואי החשבון, 700 המיליארד האלה נקראים "כלואים". הפטור ממס עליהם חל כל עוד החברות המחזיקות בהם אינן מחלקות אותם כדיבידנד לבעליהן. אם יחלקו אותם, יחול עליהם מס חברות בשיעור 10-25% - תלוי בזהות המשקיע. הבעלים יתבקשו לשלם מס על הדבידנד.

שתפו:

הניצחון המוחלט

 כה אמר נתניהו: "ישראל לא תתפשר על פחות מניצחון מוחלט". המאמר הזה בא לתת פשר לניצחון מוחלט שעכשיו מתברר שהוא היעד לא רק של נתניהו, ולא רק של הממשלה אלא של ישראל. לאמור: אנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו הולכים במלחמה הזו.

כלומר, לא ממש בדיוק.

שתפו:

חובבי ציוּן

בעת מגפת הקורונה כמה אוניברסיטאות בארצות הברית ביטלו את המבחן הפסיכומטרי ככלי לקביעת הזכאות ללימודים. עתה, מדווח הניו יורק טיימס, הגלגל מתהפך כי מחקר מראה שהמבחן הזה דווקא מוצלח.

במה מוצלח המבחן הפסיכומטרי? הוא מנבא טוב, יחסית, את ההצלחה במבחני הגמר באוניברסיטאות ובמכללות. בישראל מצאו כי המנבא הטוב הוא שילוב בין הפסיכומטרי וציוני מבחני הבגרות. מנבא מה? את ההצלחה בציונים באוניברסיטה.

שתפו:

ליברל ברוטב ישראלי

 אני מתנצל על בורותי שבגינה לא ידעתי שגולדי רייך היא דמות חשובה בישראל. פעם חרדית ועתה חילונית. גם ספורטאית. גם מרצה מבוקשת. ומתברר שהיא גם ליברלית שמצדדת ב"גם וגם" שהיא הווריאציה הליברלית־ישראלית של הסיסמא הממשלתית "ביחד ננצח".

שתפו:

תיקון עולם(*)

 "חשבנו שאם נעשה שלום עם מדינות שאף פעם לא היו איתנו במלחמה, נוכל להמשיך להחיל כיבוש על הפלסטינים בגדה ולהתנחל על אדמותיהם.

חשבנו שהשם יתברך הבטיח רק לנו את הארץ בין הנהר לים, ומתברר שהוא מדבר ביותר מלשון אחת.

חשבנו שהפלסטינים מורתעים, והתברר לנו שאפילו החותים הצטרפו לחיזבאללה ומשתתפים בחגיגה.

חשבנו שאפשר גם להחזיר את החטופים וגם להגיע לסינוואר.

חשבנו שהיתרון שלנו בנשק, במספר ובאיכות הצבא יכריעו את החמאס במהירות.

חשבנו שאפשר להחזיק שני מיליון עזתים בכלא על מנות רעב, להפציץ כל מה שזז בעזה והעולם ישתוק.

חשבנו שאנחנו חזקים והם חלשלושים,

חשבנו שאנחנו צועדים בקלילות לניצחון אך חזרנו 50 שנה לאחור.

טעינו בהכל"

(לקוח מדף הפייסבוק של גרי שפר)

אני מוסיף: חשבנו שאם נחסל את סאלח אל עארורי יהיה הישג. אבל רק האגו התנפח על חשבון התבונה.


היום שאחרי


הרקע: שני חברים - בנימין ויחיא. החברות ביניהם נוצרה משאיפה פוליטית זהה: למנוע חלוקת א"י־פלסטין לשתי מדינות. כדי לממש את השאיפה הם שיחקו אותה כאילו הם אויבים. מדי כמה שנים הם התקוטטו. כל אחד משוכנע שהצליח/הרתיע את השני. אבל בנימין, שהיה יותר מודאג מהאופציה הזו, צ'יפר את יחיא בהקמת צינור כסף חד כיווני. הוא קיווה שיחיא יירגע. בפועל הוא וצבאו נרדמו בשמירה ויחיא עשה בית ספר לרציחת אזרחים. בנימין נורא התעצבן והתלהט ומאז צבאו עוסק ברצח אזרחים. בהיסטוריה של אירגוני מאפיה הם היו מקבלים צל"ש.

 הבעיה: איך לייצר לשניהם מצב שבו כל אחד יצהיר שהוא ניצח ובכך לספק את האגו – המרכיב העיקרי בנפשם.

 יחיא אמר שהוא מוכן לשחרר את השבויים שהוא מחזיק בתנאי שבנימין ישחרר שבויים שהוא מחזיק. בנימין מתבקש להוציא את צבא השחרור הישראלי (צה"ל) מעזה ולהסכים להפסקת אש ארוכה. בנימין הודיע באמצעות סגנו, בצלאל, שעזה שייכת לאבא שלו והוא מתכוון לגור בחאן יונס. בנימין הודיע שהצבא לא יוצא לפני שיחיא יפגוש את סאלח.

 

 הפתרון המוצע 

 

 יחיא מתפשר על הפסקת אש של חודש לאחר החזרת כל השבויים הישראלים ושחרור השבויים הפלסטינים. במקביל ישראל פונה לאו"ם ומבקשת שיקבל לידיו את השליטה בעזה. המדינות החברות באו"ם רוצות את עזה באחריותן כמו שהן רוצות חור בראש. אבל לא נעים להן והן נאלצות להסכים.

מזכיר האו"ם ממנה את בלגיה וסין לשלוח בתוך שבועיים שוטרים וכוח אדם שמתמצא בדמוקרטיה ודיקטטורה כדי להקים ממשל או"ם בעזה. אחרי עוד שבועיים צה"ל מקבל חופשת שחרור מהאו"ם.

בלגיה וסין מודיעות כי עזה תהיה אזור סחר חופשי והן מממנות הקמת מפעל לייצור מריחואנה רפואית שתסופק לתושבי ישראל ופלסטין במחיר שווה לכל נפש. כדי להרגיע את הנפשות.


 תחזית


 ראשית, בהנחה שבנימין ויחיא יסכימו למוצע: המנוולים מהאו"ם, יעבירו תוך שנה את השליטה בעזה ובמדינת פלסטין כולה לנציגים הנבחרים של העם הפלסטיני שייבחרו בבחירות דמוקרטיות־דיקטטוריות כמקובל באזור.

בנימין ויחיא, אני מקווה, מתמנים לנציגי האו"ם באוקראינה. יחיא שוקל להשכיר את ביתו לבצלאל.

שנית, בהנחה שבנימין ויחיא לא יסכימו למוצא במעורבות צד ג': הבוץ יעמיק גם בלי גשם והרציחות יימשכו.

 

(*) תיקון עולם הוא שמה של אחת החברות לייצור גראס רפואי בישראל.



 

 

 

שתפו: