למחרת ההודעה על הסכם איראן־ארה"ב הודיע איתמר בן גביר כי "אזרחי ישראל מתעוררים להסכם בין ארצות הברית לאיראן שנחתם מעל ראשה של ישראל. באבחת חתימה אחת נמחקו הישגים צבאיים אדירים שהושגו באומץ לבם של טייסינו ובדם לוחמינו, בזמן שנתניהו עמד מן הצד [...]. טראמפ חותם על הסכם שמזרים מיליארדים למשטר האייתוללות, משאיר את תשתיות הגרעין על כנן, מותיר את האיום הבליסטי בעינו ומעניק חבל הצלה למשטר הרצחני בטהרן".
חיסול הימין הרופס
בבחירות 2024 שנערכו בבריטניה ניצחה מפלגת הלייבור, לא כן? עובדה היא שראש הממשלה מאז הוא קיר סטארמר מהלייבור וכמוהו יתר חברי הממשלה. העובדה נכונה אבל המילה ניצחה מטעה. מפלגת הלייבור לא ניצחה. שיעור המצביעים עבורה היה כשליש, כמו בבחירות של 2019. המפלגה השמרנית, שניצחה ב־2019 עם כ־44% מהקולות, קיבלה ב־2024 רבע מהם. מה שהפסידו השמרנים הלך בעיקר למפלגה האולטרה ימנית reform, שגדלה מ־2 ל־14 אחוזים.
כשדולר פוגש חשמל
מה משותף לסלקום, אמישראגז, פזגז, בזק, הוט, פרטנר ואלקטרה?
כולם תאגידים ישראלים שמנפחים לנו את השכל בפרסומות
כדי שנקנה מהם... חשמל, ובמחיר זול יותר מזה של חברת החשמל עצמה. התאגידים האלה,
שלא כמו חברת החשמל, אינם מייצרים חשמל ובעיקר אינם מוליכים אותו לבתי הצרכנים.
תבשיל בנוסח שיקגו
למכרי באקדמיה יש רגשות מעורבים כלפי בינה
מלאכותית. מצד אחד הם כבר שכחו מתי כתבו (מאמר) מבלי סיוע של AI, מצד שני הם חוששים שמה שהם קראו (עבודה סמינריונית של סטודנט)
אינו אלא תוצר של הגברת בינה.
השבוע התפרסמה ב"הארץ" ידיעה
ולפיה "הנגיד רמז להורדת ריבית מהירה". כדי לשפוט האם הרמז של הנגיד,
פרופ' אמיר ירון, ראוי למאכל פניתי ל-Gemini
ו-ChatGPT
בשאלה הבאה: במדינה כלשהי יש אינפלציה בשיעור 2% בשנה וזה גם שיעור
האבטלה, ארגון ה־OECD צופה לה צמיחה של 3.3% - האם ראוי להוריד את הריבית? שניהם השיבו בשלילה
מוחלטת.
טוב ששתי הבינות לא חברות בוועדה למינוי נגיד. במבחן הריבית הנגיד בישראל היה נכשל.
האובססיה לריבית
עכשיו הכירו את עפר קליין, סמנכ"ל בכיר וראש אגף כלכלה ומחקר ב"הראל
ביטוח ופיננסים". השבוע הוא פרסם סקירה מקרו כלכלית. לאחר תיאור של מה שקורה
בארץ ובעולם מגיע פרק המסקנות לצפוי בעתיד הקרוב:
א.
קנדה
בדרך למיתון ולכן העלאת הריבית מתרחקת.
ב.
בארה"ב
הריבית תישאר ללא שינוי.
ג.
בגוש
היורו הריבית תעלה.
ד.
בדרום
קוריאה הריבית תעלה.
ה.
בהודו
הריבית תישאר ללא שינוי, עם רמז להעלאתה בעתיד הלא מיידי.
וזה
מעלה את השאלה מה פשר האובססיה ביחס לריבית.
בעשר
השנים האחרונות לא שונתה הריבית בשום מדינה ולו פעם אחת ביותר מ־0.75% לחודש. גם
השיעור הזה חריג והיה רק בתקופת היציאה ממשבר הקורונה לאחר שהאינפלציה קפצה בשיעור
חד. בדרך כלל ההעלאה היא ב־0.25%. באפריל השנה עלה מדד המחירים לצרכן
בישראל בשיעור של 1.3% ואיש לא התרגש. ההסתדרות לא השביתה את המשק בדרישה לתשלום
תוספת יוקר מיידית, דממה מוחלטת למעט תחזית ולפיה יהיה טוב. אבל ריבית? זה משהו
חשוב ביותר.
סיפור על 44
ראו
את אלון מאסק. האיש ביקש לרכוש את טוויטר (היום X). האמת שגם אני רציתי לקנות את הצעצוע הזה. אמרו לי שזה עולה 44.
כשהתברר שמדובר ב־44 מיליארד דולר התלבטתי והחלטתי לוותר. מאסק נשאר קונה יחיד.
אבל גם לו, הבעלים של טסלה, המכונית החשמלית החלוצית בשעתו, לא היה סכום כזה בידיו.
בצר לו מצא שותפים וגם נאלץ ללוות 13 מיליארד דולר.
ניסיתם
פעם ללוות 13 מיליארד דולר? משעשע לקרוא שמתוך הסכום הזה שלושה מיליארד הגיעו
ממכירת מה שמכונה "אג"ח זבל", פיסת נייר שעליה כתוב "אחזיר
למוכ"ז את הכסף, אם יהיה לי".
הכירו
בבקשה את העולם הפיננסי של רכישות של מניות, שבו כל רבע אחוז שינוי בריבית הוא
מספר דמיוני. אצל החבר מאסק זה 130 מיליון דולר בעסקה בודדת ועוד צריך להחזיר חלק
מה־13 מיליארד. נסו פעם ללכת לבנק – כל בנק – ללוות 1,300 שקל ושיחייבו אתכם רק
בחתימה על נייר ובו כתוב "אחזיר את הכסף בעוד שנה, אם יהיה לי".
דבר הרב פרידמן
אבל
נניח, יאמרו מביני כלכלה מוסמכים, שהמצב הכלכלי מחייב "הרחבה מוניטרית",
שזה הפירוש המעשי של הורדת ריבית. איך ניתן לבצע את המהלך הזה בלי הפחתת ריבית?
ב–1969,
בטרם המצאת הבינה המלאכותית, פרסם מילטון פרידמן מאוניברסיטת שיקגו מאמר שבו הציע
חלופה: הליקופטר שיזרוק שטרי כסף לשימוש הציבור. בזמן משבר הקורונה, עם הסגרים, הירידה
בתפוקה והאבטלה המונית, עשתה ממשלת ארה"ב בדיוק את זה בוואריאציה מודרנית:
במקום הליקופטר זיכו את חשבון בנק של כל משפחה במענק. כך הכסף הגיע לכולם ולא רק
לחבורת אלון מאסק.
צא
ולמד, פרופ' אמיר ירון. בהיותך בוגר של אוניברסיטת שיקגו אתה הרי מכיר היטב כתבי
פרופ' מילטון פרידמן.
תחרות? חופשית?
לפי מילון אוקספורד תחרות היא "מצב שבו אנשים, קבוצות או ארגונים מתחרים כדי לקבוע מי המנצח". בריצה, למשל, לא מסתפקים בהגדרה הזו אלא יש כללים נוספים כמו קו התחלה זהה. ביידוי פטיש משקל הפטיש זהה לכל המתחרים. כלל היסוד יציב: מתחרים כדי לקבוע מי מנצח.
כשהאויבים מתנשקים
ב־2018 קיבלה הממשלה את ההחלטה המדינית החשובה ביותר לאחר הסכמי אוסלו. בעוד שאלה נחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"פ), שהכיר בישראל, החלטת 2018 נגעה ליחסי ישראל והחמאס, שלא הכיר בישראל. במסגרת הפסקת אש, אחת מני רבות, החליטה הממשלה לסייע למימון החמאס באמצעות קטאר.
השביט הכלכלי
בסוף השבוע שעבר התרחש בישראל אירוע נדיר,
משהו בסדר גודל של כוכב שביט שמימי: שביתה בסקטור הפרטי על תנאי עבודה תוך כדי
מלחמה.
כל כך נדיר היה האירוע הזה, עד שהצליח לחמוק
אפילו מרוב כלי התקשורת.
השביתה המדוברת היא שביתתם של שחקני כדורסל
מקצוענים ישראלים, הדורשים שיפור בתנאי עבודה. העניין הלכאורה לא־חשוב הזה מפנה
זרקור אל פניו של הקפיטליזם החזירי הנוהג במקומותינו.
מבחני אוריינות
סיפור מעשה שלא היה. שר החינוך החליט לקיים מבחן אוריינות לבני הנוער. בדומה לחידון
התנ"ך, הוא פנה לראש הממשלה בבקשה שישלח את "שאלת ראש הממשלה".
בנימין נתניהו שמח על היוזמה, כינס את יועציו ושאל לדעתם על השאלה הבאה: "האם
במלחמת נהמת התולעת ישראל ניצחה בנקודות או בנוק אאוט?". היועצים השיבו שזו
הזדמנות להראות לנכדים של הקפליניסטים שנתניהו הוא ראש ממשלה של כולם והציעו שישאל
משהו בכלכלה. כידוע, בימים שנתניהו היה שר אוצר, הסבים של הנכדים, כמו פרשני עיתון
"הארץ", כינו את נתניהו "מציל הכלכלה".
ימין, שמאל ופלסטלינה
לא מכבר מצאתי על מפתן ביתי מסמך שנכתב בידי
מפלגה המבקשת להשתתף בבחירות הבאות לכנסת. הנה מבחר מתוך עמדותיה של המפלגה בכמה עניינים.
טרור פיננסי
נכון שצדיק הוא לא אבל ראוי לחמול על ראש הממשלה, שהצרות מקיפות אותו מכל עבר ועתה נוספה לו צרה כלכלית.
נתניהו וממשלתו רוצים מלחמה. לא כל כך חשוב
עם מי – העיקר שתהיה. אפילו את קאטר הם תקפו למרות שיש בה בסיס צבאי אמריקאי. והנה
עכשיו טראמפ מכריז כמעט מדי יום שהסכם עם איראן קרוב, גם אם טיבו לא ידוע ויש חשש שמחיר רכישת אורניום 60% מאיראן יהיה בין
היתר עצירת כיבוש לבנון בטרם הוכחד חיזבאללה. טראמפ גם מכריז את ההיפך, ומאיים על
איראן בתקיפה. כל זה לא רק לפני שישראל השיגה ניצחון מוחלט. אפילו ניצחון זעיר אין לה.
אנחנו גנבים?
האומדן הוא כ-2,300 שקל. זה הסכום שכל אחד מ־6 מיליון תושבי ישראל
מגיל 21 גנב. וראש וראשון לגנבים הוא שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. אם תהיתם למה המשטרה
לא פועלת לאיתור הגנב הראשי, אז לידיעתכם, לא מדובר בחסינות או באכיפה בררנית אלא בגניבה
היחידה המותרת בחוק.
כשהרחפן הגיע (*)
באחרונה התברר כי לישראל אין מענה הולם לנשק החדש של חיזבאללה – רחפן מופעל דרך כבל. כדי להבין מה קורה כאן פניתי למומחה להיסטוריה ב־CHAT GPT – להלן המקור. הנה רישום השיחה בינינו.
מהו הנשק החדש שהופעל
נגד חיילי ישראל בלבנון?
מדובר ברחפן נושא פצצה שמתקשר עם מפעילו באמצעות סיב
אופטי דקיק ולא בתקשורת אלחוטית.
מתי הומצא הנשק הזה?
הרעיון של חיבור
כלי נשק בכבל התחיל עוד בשנות ה־70:
- מערכות כמו TOW Missile השתמשו בכבל לשליטה בטיל.
זה היה הבסיס הרעיוני.
ובהמשך:
- שנות ה־90 עד שנות ה-2000: ניסויים ברחפנים עם כבל (בעיקר
תצפית).
- בשנים 2000–2010: רחפנים קשורים (tethered) לאבטחה,
עם חשמל ותקשורת בכבל.
השימוש הקרבי הרחב
הראשון ברחפנים עם סיב אופטי מתגלגל היה:
- במהלך הפלישה של רוסיה לאוקראינה.
- בעיקר מ־2023 ואילך.
האם לישראל יש רחפנים
כאלה?
כן — אבל עם
הסתייגות:
ישראל
מפתחת, חוקרת וכנראה גם בוחנת בשטח.
אבל אין עדות פומבית לשימוש רחב כמו
באוקראינה.
מהן החברות ישראליות בתחום?
- Kela Technologies
פיתוח
רחפני FPV עם סיב אופטי.
- Sky Sapience
רחפנים
עם כבל (בעיקר לתצפית)
- Elbit Systems
- Israel Aerospace Industries
- Xtend
האם יש נשק הגנה נגד זה?
כן — אבל אין
פתרון מושלם.
הבעיה: רחפנים עם סיב אופטי לא משדרים, לא ניתנים לשיבוש וכמעט לא
ניתנים לזיהוי אלקטרוני.
הפתרונות
הקיימים : יירוט פיזי באמצעות ירי מנשק קל ורחפני יירוט.
אך הכי יעיל כרגע הוא
חיתוך
הכבל, שתיאורטית עובד אך בפועל קשה מאוד (הכבל דק מאוד).
מחסומים:
רשתות, כיסויים ותיל.
מה אוקראינה עושה בפועל?
אוקראינה מובילה
בהתמודדות עם האיום הזה:
🧵
1. תיל ורשתות
- חוטים שמסתבכים בכבל
- רשתות מעל עמדות
🕸️ 2.
רובים יורי רשת
- טווח קצר
- יעיל בלחימה קרובה
🚁 3. רחפני יירוט
- רחפן נגד רחפן
- מיוצר בכמויות גדולות
🔫 4. ירי רגיל
- מקלעים
- צוותי ירי
החיילים
הישראלים בלבנון, כך מדווח בתקשורת, מצוידים רק בסעיף 4 דלעיל. בכל יחידה יש חייל
שבמקום להסתכל קדימה לאוייב בעיניים מסתכל למעלה לחפש רחפן ואו יורהעליו בנשק
האישי. זה מסוכן בפני עצמו, כי אם הירי מצליח והרחפן נופל – יש אפשרות שיתפוצץ ליד
החיילים.
סיכום מצב:
1.
איך זה
שכחמישים שנה יש כלי טיס/רקטות מונחים כבל ובישראל לא עשו דבר בעניין? איך זה שיש
חמישה תאגידים ישראליים העוסקים ברחפנים ככלי לתצפיות ולהתקפות ועד היום הם לא
המציאו נשק הגנה יעיל ופשוט נגדם?
2.
אוקראינה
היא הסובלת העיקרית מהעפיפון עם כבל אופטי והיא מצאה כי גדר תיל היא אמצעי ההגנה
הטוב ביותר. אם כך, איך זה שהצבא לא כיסה
את כל דרום לבנון בגדר תיל, בטרם נשלח ולו חייל אחד לשם?
3.
ואיך
זה שלא נתנו לכל גדוד בצבא גדר תיל מסתובבת שנעה יחד עם החיילים. הידע קיים: ראו
כאן מאמרו של ניר גזית על מתנדבים ישראליים במלחמת רוסיה ואוקראינה.
4.
ומכיוון
שיש לישראל די רחפנים משלה, איך זה שלא התקינו בהם מספריים שיחתכו את הכבל האופטי,
שיטה די מוצלחת לדעת המקור.
5.
האם
הממשלה, ובמיוחד שר הביטחון, נרדמו בשמירה? היה זה שר ביטחון אחר – עמיר פרץ שמו – שהתעקש
על פיתוח וייצור "כיפת ברזל", נשק הגנתי שהוכיח יעילות.
התשובה לכל הקושיות האלה היא אחת: צה"ל
אינו צבא הגנה. הוא אולי יודע לתקוף, וגם זה רק אם צבא ארה"ב מסייע. הוא
בעיקר יודע להרוס מבנים ולרצוח חפים מפשע ברבבות לצהלת כל הקואליציה ורוב
האופוזיציה גם יחד.
(*) "כשהרחפן הגיע היינו לבד
בשטח" – ציטוט של חייל בלבנון, "ידיעות אחרונות".
אשקלון + חדרה = 0
קשה להבין מדוע בג"צ לא דחה על הסף את
העתירה לחייב הממשלה להקים ועדת חקירה למלחמת עזה המתחוללת מאז אוקטובר 2023. גם
אם יש חשיבות לחקירה כזו היא כולה בזירה הפוליטית. בית משפט אינו מקום להכריע
בענייני מדיניות אפילו אם הממשלה שימשה סייענית למימון החמאס במשך שנים ארוכות. העובדה
שממשלות בעבר הקימו ועדות כאלה אינה הופכת לתקדים משפטי. הממשלות הקודמות אולי היו
הגונות יותר – לפני ממשלות נתניהו הרי היו
נישואים וגירושים אזרחיים, הלא כן? – אבל גם זו בחירה פוליטית.
פנטזיה ליום העצמאות
לפני 55 שנה חצתה משלחת בת 24 אמריקאים, בהם
תשעה שחקני פינג פונג, את הגבול מהונג קונג לסין, במה שהיה המהלך הראשון בתהליך הפשרת
הקרח בין סין וארה"ב. לפעמים ספורט מתערב בפוליטיקה ויוצר תבשיל חיובי.
יחסית.
דילמה עם משכנתה
לבנימין נתניהו יש תכונה ראויה להערצה. אם יעשו סקר בקרב כל מצביעי הליכוד ומעריציו האחרים בשאלה האם הוא תומך בהסכמי אוסלו ובהקמת מדינה פלסטינית, 99% מהנשאלים ישיבו בשלילה. להערכתי, גם נתניהו עצמו ישיב בשלילה. אבל בנאום באוניברסיטת בר אילן ב־2009 הוא צידד במדינה פלסטינית, וכאשר נבחר לראש ממשלה לא ביטל את הסכמי אוסלו אלא העביר לרשות הפלסטינית כ־13% משטחי הגדה המערבית (= שטחי ישראל המזרחית) ואת השליטה בעיר חברון. מה שלא הפריע לו, בוויכוח על הקמת ועדת חקירה לאירועי אוקטובר 2023, לדרוש שהוועדה תחקור גם את אחריות הסכם אוסלו למחדל.
סקר בחירות 2026
תמיד, כאשר מציגים סקרי בחירות, מסייגים ואומרים "אילו הבחירות נערכו עכשיו". סקר שערכתי אחרי ההכרזה על הפסקת האש, בניכוי לבנון, מעלה שבבחירות ינצח הימין. אילו הבחירות נערכו עכשיו.
מקובל אצלנו לנתח תוצאות על פי חלוקה
לקואליציה ואופוזיציה. הסקר שלי מתבסס על ארבעה נציגי מה שמכונה אצלנו אופוזיציה. בסקרי
מנדטים שפורסמו ה"אופוזיציה" הנוכחית מקבלת 69 מושבים בכנסת אלא שחלק
מהמפלגות האלה – בעצם רובן – הודיעו שאינן חלק מגוש הכולל את חד"ש ורע"ם,
כלומר הערבים.
מי כאן במצוקה
הקבוצה שצמחה מספרית בשיעור הגבוה ביותר מקרב
האקדמאים בארה"ב היא זו של הפוסטֿֿ דוקטורנטים – פי ארבעה בין 1979 ל־2019.
הרבה יותר מבעלי תואר ראשון ושני וכן ממספר בעלי תואר דוקטור שהועסקו אחרי
לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה.
אצל הדוקטורים, במיוחד הצעירים שבהם, יש דחף
להתפרסם. באקדמיה ידוע כי "או שתפרסם או שתיעלם" (publish or perish). קשה למצוא נושאים חדשים
למחקר בתחום היוקרתי ביותר – תיאוריה כלכלית.
התחזית השחורה
כותרת ב"הארץ" השבוע הודיעה על "מחטף
התקציב". זאת בעקבות אישור תקציב הממשלה ל־2026 בהצבעה בכנסת. מחטף, מושג
שלילי בעליל, מקורו בעסקה בין המפלגות החרדיות וראש הממשלה ולפיה יועברו סכומים
גדולים למגזר החרדי תמורת הצבעתם בעד התקציב. בכך נמנע מצב שבו היעדר תקציב היה
מביא לבחירות מוקדמות.
הנה ניחוש: בחישוב ההוצאה לנפש, הכסף שהועבר
ויועבר לחרדים לא מגיע לקרסולי מה שממשלות מפלגת העבודה העבירו לקיבוצים ולמושבים.
נתניהו רוצח ?
אדם מתגורר בדירה בקומת קרקע וסביבה גינה. פרחים, שיחים ועצים. עם הזמן גדלה הצמחיה וחרגה מעבר לגבול הגינה אל הרחוב. האיש נדרש לגזום את הענפים החורגים ולא – כך הוסבר לו – העיריה תעשה זאת במקומו, במחיר עתק, שהוא למעשה קנס.
הבונוס של המלחמה
השבוע נפתח עם שתי הודעות: האחת, של נשיא ארה"ב ובה אולטימטום של 48 שעות לאיראן שהוארך בחמישה ימים. השנייה, של מביני הכלכלה ולפיה העולם נכנס למשבר, שהתחיל עם עליה של כ־20% במחיר הנפט הגולמי ושל כ־30% במחיר הבנזין בארה"ב. לצדן היתה גם עלייה של כמעט אחוז בתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ומדינות רבות אחרות מאז תחילת המלחמה – שווה ערך להתייקרות של 25%. כלומר הממשלות יצטרכו לשלם ריבית יותר גבוהה, ובהרבה, כדי לגייס כסף לצרכיהן.
לצורך הדיון אשים בצד את מעללי המלחמה
האחרים ואסביר מדוע, אם אכן יהיה משבר – זה יהיה טוב לאנושות.
אתנחתא מהמלחמה
רגע אחרי שראש הממשלה הודיע שלאיראן אין
יותר טילים ורגע לפני הכניסה הקרקעית לאיראן, כהבטחת ראש הממשלה, במבצע שייקרא
"נקמת מרדכי"...
ציונים רגרסיביים
נניח שאת או אתה ממונים על יחסי אנוש
והבוסית מבקשת מכם למצוא עובד למחלקת השיווק. אתם מפרסמים מכרז לתפקיד, כמקובל. מגיעים 20 מועמדים, ואתם מתחילים בהליכי המיון.
לבסוף נשארים שניים שנראים שווים ברמתם לפי כל קנה מידה שהצבתם. ההבדל היחידי הוא שאחד מהם סיים תואר ראשון בציון 85 והאחר – בציון
"עבר".
במי מהשניים הייתם בוחרים?
הניחוש המתבקש הוא שייבחר זה שקיבל 85 כי ציון
"עבר" נתפס כנמוך ממנו. אלא אם כן אתם ערים לאינפלציה.
האינפלציה מוכרת לנו מחיי היומיום. ברור ש-100
שקל של היום שווים – במונחי סל מוצרים אחיד – חצי ממה שהיו שווים לפני 30 שנה, מאז
היתה האינפלציה של100%. מה הקשר לציונים?
חוקרים בתחום החינוך מכירים את התופעה.
הציון הממוצע של מסיימי תיכון בארה"ב בשנים 1985-2020 עלה ב־19% ושל תלמידי
קולג' –
ב14%. יש חוקרים הטוענים שזה משקף שיפור אמיתי ברמת
ההוראה. אחרים סבורים שזה ביטוי לאינפלציה, בדומה למשל למחירי הנקניקיות. כלומר, מורים
מנפחים ציונים.
במחקר המצוטט כאן מובא ממצא מעניין, תוצאת השוואה בין תלמידים
שלמדו אצל מורים שנתנו ציונים – 85 בדוגמא דלעיל. לבין מורים שנתנו ציון "עבר"
במקרה הטוב. מתברר שמי שקיבלו ציון "עבר" הרוויחו במהלך השנים 260 אלף
דולר יותר ממי שקיבלו ציון 85. אז מה יעשו הממונים על יחסי אנוש?
תרגיל פיננסי
דוקטורנטית לפיננסים ביוניברסיטי קולג' בלונדון
הראתה איך עושים עלינו תרגילים פיננסיים.
בנקים מקבלים כסף זול – הפיקדונות של הציבור,
לרוב בריבית אפסית אם בכלל. הם מוכרים כסף במחיר יקר – הלוואות עם ריבית. אם הבנק
מפשל, למשל כאשר נתן אשראי לעסקות שלא צלחו ולכן מתמוטט - או
אז מתערב הבנק המרכזי ומפצה את בעלי הפיקדונות. זה סוג של סובסידיה.
כדי למנוע את זה, הבנק המרכזי מחייב את הבנק
המסחרי להשתמש גם ברווחי הבנק לצורך הלוואות
שהוא נותן. וכך, אם הבנק יטעה, גם הוא יפסיד, מה שגורם לו לנהוג בזהירות.
או שלא. תרגיל מקובל הוא שהבנק מבטח בחברת
ביטוח חלק מהאשראי שהוא נותן. במקרה כזה הוא אינו חייב להשתמש ברווחיו כנדרש על יד
הבנק המרכזי. אלא שהביטוח תקף במגבלות מסוימות, ואם הבנק מתמוטט הוא לא מכסה את
הנזק וכך הציבור נושא בנטל הפיצוי. ובלשון המקצועית: הבנק המסחרי מעביר את הסיכון
במתן אשראי מעצמו לציבור.
מכאן עולות שתי מסקנות שלי. האחת, אם אתם
קוראים, רואים או שומעים שהבנק שלכם גדל בנתח השוק שלו, ובהרבה – מתבקשת זהירות. יש
אפשרות שאור האשראי התופח מעוור את העין. אתם לא רוצים להיקלע למשבר בנקאי שאולי
יזכה לסבסוד הממשלתי אבל ייתכןשהממשלה תתחכם ותגביל את סכום הפיצוי בהתאם לגודל הפיקדון.
המסקנה השנייה היא שראוי שהבנק המרכזי יקבע שכל הלוואה תכלול נתח של רווחי הבנק,
בלי קשר לתרגיל הביטוחי.
השבוע
התבשרנו שישראכרט, כלומר תאגיד בשליטת יצחק תשובה, קנה את הבנק הדיגיטלי "אש
לישראל". אם יש לכם כרטיס אשראי של ישראכרט כדאי שתשאלו מה יהיה דין הבנק הזה
אם איראן תעשה לגז הישראלי של תשובה מה שישראל עשתה לגז איראני.
האם ייתכן שבנקים מתמוטטים?
ובכן, הנה רשימה מהעשור האחרון:
בארה"ב: בנק סיליקון, בנק סיגנצ'ור, בנק סילברגייט ופירסט רפבליק בנק.
בשווייץ - קרדיט סוויס.
באיטליה: בנק פופולר די
ויצנזה, ונטו בנק.
בספרד: בנקו פופולר
אספניול.
אם ניפטר מהלוחמנות לה
שותפים הקואליציה ורוב האפוזיציה – אל דאגה. יש עוד דברים שראוי לטפל בהם.
פרשת גבעולי
רב סרן שאול גבעולי מאוגדה 778 של חיל
האפסנאות זכה אשתקד בקידום המהיר ביותר בצה"ל – הוא הועלה בדרגה כעבור חצי שנה בלבד. גבעולי פיתח אלוגריתם שחישב
את מספר טילי היירוט הנדרשים כפונקציה של מספר הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן
במלחמה הראשונה. כמפקד פלגת האפסנאות של טילי יירוט באוגדה המסופחת לחיל האוויר
מצא גבעולי כמה טילי יירוט רצוי שיהיו בידי אוגדה. על כך הוא זכה בפרס ביטחון
ישראל.
מה שטוב לאירופה טוב לישראל
בכותרת מצוטטת הסיסמה שהנפיקה הממשלה לפני שנה וחצי בהתייחס ל"רפורמה". מה שמלמד שאין כמו סיסמה להסתיר שקרים. כי באירופה מותר למשל לאזרח דנמרק להינשא לאזרחית פולין אבל בישראל אזרחית המדינה אינה יכולה להינשא לאזרח פולני. בצרפת מותר לכל אזרח להינשא לכל אזרחית, אך בישראל – לא. בכל המדינות באירופה שיש להן צלב בדגל – אין להן כפייה דתית. כאן הדת היהודית מכתיבה מה מותר ומה אסור – תחבורה ציבורית בחגי יהודים, למשל.
מחיר המלחמה
כמה עולה המלחמה, תהה הפרשן הכלכלי. נבר במרשם הכספים ומצא את הנתון 20 מיליארד שקל לשבוע, שמשמעותם 30 מיליארד עד היום. ומנוף הכסף עוד עובד. הרמטכ"ל הודיע שהמלחמה תיקח עוד זמן רב". מה שמוביל למסקנה שאנחנו בדרך לפשיטת רגל שתקרה במהלך השנה עת ננצל את כל 600 מיליארד הדולר של ההכנסה הלאומית השנתית.
אין סיכוי, יש סיכוי
בדיווחים על המלחמה הנוכחית ובפרשנויות לההתעלמו לחלוטין משני נושאים שהמאמר הזה מבקש להאיר.
הראשון הוא עמדתה של ממשלת איראן ולפיה היא
רק מגיבה לתוקפנות של ארה"ב וישראל. מעניין שאינה מעלה נימוק יותר מוצלח: שטיליה
מכוונים לנכסים בבעלות איראנית ולכן מותר לה להחליט – למשל משיקולים כלכליים
ותכנוניים – להרוס את הקיים כדי לבנות משהו אחר.
"נכסים בבעלות איראנית" בישראל?! ובכן,
מעשה שהיה כך היה.
הפרוייקט הקנדי
לפני שהדיקטטורה האיסלמית תפסה את השלטון באיראן
שלט שם דיקטטור מלוכני, בן למשפחת פהלווי
שהמליכה את עצמה ב־1925. עם הדיקטטור הזה היו לישראל יחסים מצוינים, למרות ששתי
המדינות לא נהגו להתנשק בפומבי. כך נולד פרויקט משותף של יצוא נפט מאיראן, הובלתו
במיכליות לנמל אילת, הזרמתו בצינור לאשקלון ומשם למכליות שהובילו את הנפט לנמלי הים התיכון.
ביזנס מוצלח בהתחשב במגבלות שהיו אז על העברת מכליות גדולות בתעלת סואץ.
כדי להסוות את העניין הקימו שתי הממשלות
תאגידים בקנדה. שני התאגידים הקימו מצדם חברה קנדית משותפת שהפעילה את הפרויקט – קו
צינור אילת־אשקלון (קצא"א).
כשהחלה להתערער שליטתו של פהלווי באיראן ישראל
נערכה לבאות ורכשה מאיראן כמויות נפט גדולות. אבל היא לא שילמה עליו. ולאחר שהתחלפו
השליטים באיראן סירבה ישראל לשלם את החוב בטענה שהשלטון החדש עוין.
חוב הנפט נאמד בכמיליארד דולר. בינתיים
ישראל העבירה את נכסי קצא"א – כמה מיליארדי דולר כולל רווחים מהעבר - לחברה חדשה
בשם קו צינור אירופה אסיה, גם היא קצא"א, כדי שכולם יתבלבלו.
איראן דרשה לקיים בוררות אך ישראל סרבה
בטענה שהיא כלל אינה צד להסכם אלא חברה קנדית. הבורר בסכסוך בין שתי החברות
הקנדיות פסק לטובת איראן יותר ממיליארד דולר שישראל אינה משלמת. קצא"א המשיכה
להתנער מהחצי האיראני שלה.
אם כך, למה אסור לאיראן להפציץ את החצי שלה?
לחלופין, מה יקרה אם ישראל תחזיר לאיראן את חלקה בקצא"א בתמורה להפסקת העשרת
אורניום והעברת כל הטילים הבליסטיים לאריזונה?
אבל במדינת הגנבים, הגניבה היא נורמה. לפי
דיווחי רשות המסים במחצית מהעסקים שנבדקו נמצאו ליקויים: שוכחים לרשום הכנסות
ומזייפים הוצאות.
בין אללה ליהוה
בבחירות האחרונות לכנסת הצביעו בבית שמש
כ־85% בעד המפלגות שמרכיבות את הממשלה הנוכחית. הליכוד קיבל רק 15% מתוכם. היהדות
האורתודוכסית היא שליטה עליונה בבית שמש, בני ברק של פרוזדור ירושלים.
אז איך זה שהאיסלם האורתודוקסי־שיעי לא מגלה
יחס של כבוד למקבילו היהודי? הטיל שהתפוצץ בבית שמש הרי חלף בשמי ירושלים. מדוע
איראן לא בחרה לפוצץ את משרד ראש הממשלה, הכנסת וקריית הממשלה הסמוכים זה לזה שאין
לידם בנייני מגורים? כנראה מחשש שפספוס בירושלים עלול להסתיים במסגד אל אקצה. את זה אללה לא מרשה.
יהוה, לעומתו, ממש בטלן. לא רק שהוא איפשר פיצוץ
בעיר חרדית הוא גם אישר פיצוץ של בית כנסת של יהודים חרדים. האם הם יבואו חשבון עם
יהוה? בה במידה שהשיעים הדתיים באיראן ובלבנון יבואו חשבון עם אללה שלא הגן עליהם
מפני התקיפות של האויב החילוני. אין סיכוי. וגם אין סיכוי שהחילונים בישראל מנגד יתנערו
מהזיווג עם הדת היהודית האורתודוקסית.
בין טראמפ לנתניהו
אז למה יש סיכוי? בינואר 1973 הכריז נשיא
ארה"ב על הפסקת המלחמה בויטנאם ונסיגת הצבא האמריקאי ממנה. בלי לפרק את צפון
וייטנאם מנשק, ובלי להחליף את השלטון.
אם דונלד טראמפ יילך בדרך זו הרי שממשלת
ישראל תתקפל ומי יודע, אולי אפילו תציע לאיראן שותפות בקצא"א והחזר חוב.
בוגד משלנו? (*)
הזרקור הפוליטי הפנימי בישראל הופנה השבוע להצבעה בכנסת שבה הופל צו של שר האוצר לפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 150 דולר במקום 75 דולר כנהוג היום. זאת לאחר שכמה חברי כנסת מהליכוד לא נענו לדרישת ראש הממשלה לשמור על משמעת קואליציונית. האם הקוסם הפוליטי איבד שפן?
פופוליזם בתיבול שבדי
בבואו למתוח ביקורת על מהלך ממשלתי שאינו מוצא חן בעיניו – נוהג הפרשן הכלכלי להביא סימוכין מדעיים לטענותיו. גם אם כלכלה היא מדע בערך כמו שבישול הוא מדע.
המקור הנוח והיוקרתי ביותר הוא פרסומי ה־OECD, אותו ארגון המאגד 38 מדינות, שאוסף
סטטיסטיקות כלכליות ממדינות שונות ומארגן אותן במבט השוואתי. רואה הפרשן כי
מהבחינה המדידנית ישראל נמוכה מהממוצע ולבו נמלא דאגה עמוקה. כך למשל מפרסם הארגון,
שבתבונה קולינרית ממוקם בפריז, מדד שחיתות (לא נדקדק בדרך המדידה) שישראל נמצאת בו
במקום ה־35. אות ומופת כי אנו מושחתים למהדרין.
תכנית החיסולים
כמה כסף העברנו אשתקד – אנחנו, לא הממשלה – לממשל
האמריקאי? הנה תחשיב לא מוסמך, תוצרת הדיוט.
הצריכה הפרטית ב־2025 היתה טריליון שקל.
בישראל יש 10 מיליון נפשות, כלומר כל נפש הוציאה 100 אלף שקל. 90% מהעסקאות נעשו
באמצעות כרטיסי אשראי, שעליהם שולמו בממוצע עמלה של אחוז אחד (בין חצי אחוז לאחוז
וחצי). העמלה הועברה לשני תאגידים, ויזה ומאסטרקארד, חציה למקום מושבם בניו יורק וחציה
לידי הזכיינים הישראלים של תאגידים אלה. דיינרס
קלאב ואמריקן אקספרס הם זניחים בנתח השוק שלהן. כלומר, כל ישראלי העביר בערך 500
שקל לתאגידים האמריקאיים, ששילמו מצדם מס על הרווח הזה. דונלד טראמפ מודה למשפחה
הממוצעת הישראלית על תרומתה בסך כ־1,800 שקל לכלכלת ארה"ב בסעיף עמלות
לרכישות בכרטיסי אשראי בלבד.
כבוד הנשיא
צריך להגיד שהכותרת די מוגזמת, מר הרצוג. הג'וב של נשיא המדינה הוא לא ממש מכובד, כפי שיובהר להלן. וחוץ מזה היו אמנם בין קודמיך מי שהמילה כבוד נקשרה לשמם על תפקודם הציבורי בטרם נבחרו לנשיאות אבל, במקרה שלך, יש לומר, התואר כבוד לא נקשר לשום תפקיד ציבורי שמילאת. גם קשה להיזכר ברעיון מעניין וחדשני כלשהו שהעלית בתפקיד היותר חשוב שהיה לך – יו"ר מפלגת העבודה.
מדד הפרצוף
בחמישים השנים האחרונות נתקפה אוכלוסיית העולם במחלת המדדת. הזמנתם משהו. הוא הגיע. מיד אתם מקבלים שאלון על טיב המשלוח בסגנון דרג מ-1 עד 5. בית החולים הדסה בירושלים שולח בקשות דירוג כאלה כדי לתת ציונים לרופאים. כאילו הציון 5 שנתתי לדוקטור פלוני זהה במהות לציון שנתן שכני לדוקטורית אלמונית.
עכבר רץ במדרגות הבנק
בנק ישראל פירסם השבוע הודעה ובה נכתב כי "בהמשך להמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי, שפורסמו באוגוסט 2025... בראש הצוות עמדו המפקח על הבנקים וראש אגף תקציבים במשרד האוצר, ומטרתו היתה לקדם את התחרות במערכת הבנקאית ולהסיר חסמי כניסה לשחקנים חדשים, לרבות עבור גופים חוץ בנקאיים".
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל אמר "בנק
ישראל הציב את קידום התחרות במערכת הבנקאית כיעד אסטרטגי מרכזי שתכליתו שיפור
השירותים הבנקאיים לכלל הציבור,"
יפה, לא?
