לפני 55 שנה חצתה משלחת בת 24 אמריקאים, בהם
תשעה שחקני פינג פונג, את הגבול מהונג קונג לסין, במה שהיה המהלך הראשון בתהליך הפשרת
הקרח בין סין וארה"ב. לפעמים ספורט מתערב בפוליטיקה ויוצר תבשיל חיובי.
יחסית.
לפני 32 שנה חולל הכדורגל גם שינוי גיאוגרפי
ענק. ישראל הועברה מאסיה לאירופה, ומאז קבוצות כדורגל ישראליות משתתפות באליפות
אירופה. אלא שהאירופים של ימינו כפויי טובה, ובמקום לברך על שזכו ליהנות מתוצרת
ישראלית איכותית, כמיליון מהם חתמו על עצומה לביטול ההסכמים בין האיחוד האירופי
וישראל בגין "רמה חסרת תקדים של הרג ופציעה של אזרחים, עקירה
רחבת היקף של האוכלוסיה, והרס שיטתי של בתי חולים ומתקנים רפואיים בעזה". לפי חוקת האיחוד האירופי, מוסדותיו יצטרכו לדון בבקשה הזו.
לכך הצטרפה
צרה אחרת – הודעת ממשלת איטליה שהיא מפסיקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. לא
נורא, ובלבד שנישאר עם הספגטי.
שלא לדבר על הצעת חוק של 40 סנטורים מהמפלגה
הדמוקרטית בארה"ב לצמצם את הסיוע הצבאי לישראל.
הדיון אצל ראש הממשלה
כל זה קרה השבוע, מה שמלמד שלצד הניצחון
המוחלט על החמאס שוויתר של שלטונו בעזה, הניצחון
הגדול על איראן שאין לה טילים, משגרים ומצררים והניצחון הכי גדול על חיזבאללה – יש
לא מעט חושך סביב מדינת ישראל. ותודה לממשלתנו הנבונה שחזתה את כל זה מראש, וגם את
ההיפך.
על רקע זאת נרתם הבלוג הפעם לסייע לשיפור המצב באמצעות הכדורגל ובעזרת מידע
סודי ביותר שהובא לידיעתו.
מתברר שהתאחדות הכדורגל בפלסטין פנתה
להתאחדות הכדורגל האירופית בבקשה להצטרף, כמו ישראל, לאירופה. הפלסטינים מודים שארצם
נמצאת באסיה אבל מאחר שישראל – האירופית – סוגרת עליה מכל עבר, מקומה הכדורגלני באירופה.
המידע הסודי הזה הגיע גם למוסד, שהעבירו לראש הממשלה, שכינס מפגש חירום שעניינו:
מה עושים?
ראש השב"כ הציע לנקוט יד קשה. לדבריו, יש
סכנה גדולה באפשרות שקבוצות כדורגל ישראליות ישחקו ברמאללה ובשכם. "מה לדעתכם יקרה אם השופט האנגלי יפסוק
פנדל לטובת הפועל באר שבע?", שאל.
יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל טען
בתגובה שהתרחיש של השב"כ לא ריאלי. "אין בשטחי הרשות הפלסטינית אף
איצטדיון שעומד בתקן האירופי ולכן לא ישחקו שם".
יום העצמאות 2026
ממקורות
בעולם הכדורגל נודע שההתאחדות האירופית עומדת להחליט על קבלת פלסטין אך היא תחויב
לקיים משחקי הבית שלה באיצטדיונים תקניים.
בעוד הם מדברים פנה תאגיד מפנמה לאריאל – המרכז לתרבות, פנאי וספורט בע"מ, שהיא
חברה עירונית בבעלותה המלאה של עיריית ירושלים, בבקשה לשכור את האיצטדיון בשכונת
מלחה למשך שלושה ימים לאירוע "ספורט ומוסיקה". הבקשה אושרה תמורת תשלום.
או אז הודיעה קבוצת הכדורגל Nablus United F.C. שמשחקה הביתי נגד הפועל באר שבע ייערך במלחה – שכונה פלסטינית
ותיקה בעיר אל קודס, ביום רביעי שלאחר הפסקת
האש שבין ישראל ללבנון, ארה"ב ואיראן. יומיים קודם לכן יונפו סביב לאיצטדיון
דגלי פלסטין, לצד דגל ישראל בודד למען הקבוצה האורחת, ושלטים "בכדורגל נשחרר
אותך אל קודס".
ערעורה של ישראל על החלטת ההתאחדות האירופית
לא התקבל, בטענה שלפי תכנית החלוקה של האו"ם – שאישרה הקמת שתי מדינות, ישראל
ופלסטין – ירושלים היא עיר בינלאומית ואין לישראל מעמד מיוחד בה. וחוץ מזה מותר
לערב ספורט בפוליטיקה (ראה פינג פונג). אבל לא להיפך.
נ.ב. התברר כי ממשלת ישראל אמנם אינה מכבדת
את חוקי ישראל אך נשמעת ללא היסוס להוראות נשיא ארה"ב. כלום לא מגיע לתושבי
ישראל זכות בחירה לנשיאות ארה"ב?
