נייר עבודה שהתפרסם באחרונה, עוסק בשאלה
שבכותרת. זאת על אף שכל תלמיד בכלכלה יודע שתחרות משפרת את המחיר ולכן אין סתירה
בין השניים. המסמכים עצמם כתובים במשפטנית ולכן לא מומלצים לבני אדם. מה גם שאין לשלושת
הפרופסורים המחברים תשובה חד משמעית לשאלה, מה שמאמר זה מציע.
קצת היסטוריה. בסוף שנות השמונים של המאה
הקודמת פנה תאגיד "בזק" – אז מונופול תקשורת – בבקשה לממשלה להפחית את מחירי
השיחות הבינלאומיות. הממשלה הקימה ועדה וזו המליצה, לא יאומן, לדחות את הבקשה.
מחירי שיחות בינלאומיות באותם ימים היו גבוהים
במיוחד. התשובה המתבקשת במצב הזה היתה לתת לכסף לדבר, להוזיל את השיחות לחו"ל
ולשפר בכך את רווחת הצרכן. אם כך, מדוע אהרון פוגל וחבריו לוועדה התעקשו לדחות את
הפניה?
כי באותה עת הממשלה ביקשה לבטל את המונופול
של "בזק" ולאפשר לגורמים פרטיים להציע שירות של שיחות בינלאומיות. בזק
פנתה לממשלה בבקשה להפחית את המחיר לא מטוב לב או תועלת הצרכן. היא עשתה כן כדי לשכנע
כלכלית כל מתחרה עתידי שלא כדאי להיכנס לתחרות הזו. כך נולדו ספקי שיחות
בינלאומיות בשמות חביבים כמו 012, 013 ו־014 לצד 00 של בזק. כל בעל טלפון בחר בספק
משלו.
בלוף האינטרנט
יפה? נישאר בעולם התקשורת. אתם מעוניינים
באינטרנט. כמה ספקי אינטרנט יש בישראל? כמעט עשרה, אבל חלקם הם מאותה משפחה. למשל
סטינג זה יס, נקסט זה הוט. על איזו תשתית הם יושבים? יש שלושה ספקי תשתית פיסית
(כבלים וסיבים) ושניים מהם תופסים כ־90% מהשוק. עברנו, בהקבלה לשיחות הבינלאומיות,
ממונופול לדואופול של בזק והוט, עם זנב של חברת חשמל. ואחרי כל זה, רוב הוזלת
תעריפי התקשורת, כולל בטלפוניה, מקורה בשינויים טכנולוגיים – הראשון שבהם, שעל
אותו קו טלפון אפשר להרכיב כמה משתמשים – ולא מתחרות.
בלוף המחיר המנצח
הממשלה, בטמטום שגור, ביקשה לאחרונה להוזיל
את סל המוצרים ברשתות השיווק. היא עשתה מכרז שהבטיח למנצח כמה עשרות מיליונים. רק רשת
"קרפור" ניגשה למכרז, ולכן ניצחה. אפשר היה לחשוב שקרפור זו רשת אחת.
לחשוב מותר. מתברר שיש קרפור מרקט, קרפור היפר, קרפור למהדרין, קרפור לה מרשה
וקרפור סיטי. האם המחירים המנצחים חלים על כל משפחת קרפור? ממש לא.
בימים שבביתי נהגו לשתות קוקה קולה מצאתי שמחיר
בקבוק 2 ליטר במכולת השכונתית גבוה יותר מהמחיר ברשת "שופרסל שלי", שהיא
הרשת היקרה ביותר. פניתי לבעל המכולת לברר איך קורה הפלא הזה. הוא שלף את החשבוניות של יצרן המשקה. מתברר שהחברה
המרכזית למשקאות, זכיינית "קוקה קולה" בישראל, מכרה לבעל המכולת את
המשקה במחיר זהה לזה ששופרסל גבתה מהצרכנים.
נחזור לתקשורת. האם "בזק" מוכרת את
שירותי הסיבים שלה במחיר זהה ל"סלקום", המתחרה של חברה בת שלה, ול"יס"
שבבעלותה? לא מזמן "הוט" הציעה ללקוחותיה סיבים אופטיים חינם. האם היא
נותנת את המחיר הזה גם ל"פרטנר", המתחרה בה בשירותי טלפון וטלוויזיה אך
נזקקת לתשתית "הוט"?
תחרות ובתנאי
כאן טמון המוקש בבולשיט של כלכלנים סביב
תחרות וכסף. התחרות חיונית ובלבד שמתקיים
תנאי אחד: איסור על אפליית מחירים. רוצה "קוקה קולה" למכור ל"שופרסל"
ולבעל המכולת בקבוק? שתמכור, בתנאי ששניהם יחוייבו
באותו המחיר. בדיוק כפי שכל מי שקונה את הקולה במכולת או ברשת שיווק משלם מחיר זהה
לכל שאר הקונים.
שימו לב, אין כאן מעורבות ממשלתית במחיר. רק
חובה אחת מוטלת על המוכר: מחיר אחיד לכל קונה. איזה מחיר? מה שבא למוכר.
נ.ב. בענייני היום. בממשלה יש ויכוח מהו
גבול הביטחון. זה אומר נהר הליטני וזה אומר הזהרני. הבלוג ממליץ: מרחק הטיסה של
טיל בליסטי. הכי בטוח.
