גדעון עשת

שר התקשורת, גלעד ארדן, מבקש לקבוע כי אנטנות סלולאריות המוצבות בגדה המערבית יישארו במקומן גם אם נבנו על קרקע פרטית ללא היתר. מדוע? "בגלל נחיצות בטחונית". והוא יודע על מה הוא שח בהיותו גם שר לביטחון העורף. ובארץ ישראל השלמה גם הגדה המערבית היא עורף.

בדברי הימים,  תיזכר שנת  2008  בגלל  פשיטת הרגל של בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברד'רס. הבנק,  שהיה אז הרביעי בגודלו בארה"ב, הסתבך בכאוס הפיננסי של אותה שנה, אפוף משכנתאות מפוקפקות ואגרות חוב ריקות מערך.  הנשיא הרפובליקני אז, ג'ורג' בוש  האמין בתמימותו,  כי בקפיטליזם דין הנכשל להתמוטט, בדיוק כפי שדין המצליח להרוויח הון.  אבל כשהבנק התמוטט קיפל ממשל בוש את זנבו התחרותי והתחיל להציל את הבנקים שהתמוטטו בזה אחר זה  באפקט דומינו מרהיב. כמו חוזר בתשובה הקפיד בוש על מצוות ההצלה ללא אבחנה בין עשיר, מועל וסתם מפקידים תמימים.

בשנת 1977, ביקר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין במצרים, ואמר שם למארחיו כי היהודים הם שבנו את הפירמידות ובכך תרמו תרומה מכובדת להיסטוריה המצרית ולכלכלת מצרים. אמנם, לפי האגדות היהודיות המסופרות בתנ"ך, היהודים היו עבדים ואם כך מה שעשו לא מרצונם היה. אבל לא צריך להיות קטנוניים.

הטכניון פירסם מכרז לרכישת חשמל. עד כה,  הוא קונה חשמל מחברת חשמל, כמו כולנו. במכרז מבקש הטכניון הצעות מספקים שימכרו לו חשמל זול יותר ממה שהוא משלם לחברת חשמל. מדובר בחוזה ארוך טווח והעניין כל כך שולי שאפילו במוספי הכלכלה בתקשורת הוא בקושי הוזכר. יש יצרן חשמל אחד שלא יוכל להשתתף במכרז שעלותו נאמדת בכ – 800 מיליון שקל: חברת חשמל.

רשות המים החליטה להפחית ב – 150 מיליון קוב את כמות המים המותפלים שתיוצר בשנה הבאה. יצרני המים המותפלים לא אהבו את ההחלטה. כמו גם אלה שמתלוננים כי מחיר המים גבוה מדי ויש להורידו  משום שהמים המותפלים יקרים יותר, והפחתת השימוש בהם מחייבת הוזלת המים.

קולגה בעבר וסוציאליסט אדוק נהג לכתוב בשנות ה 80' של המאה הקודמת על שחיקת השכר הריאלי. אחרי שתי כתבות בנושא פנה אלי והתלונן כי הנתונים לא מסתדרים והשחיקה נעלמה. משהתעקש שחשוב לכתוב על השחיקה הראיתי לו איך, במשחק קל בנתונים, אפשר למצוא את השחיקה המבוקשת. נזכרתי בעניין כאשר שמעתי שנמצאו עודפים בתקציב המדינה לשנת 2013 שיקרינו גם לעודפים בשנה הבאה. כרגיל  כשמדובר במספרים -  העודפים האלה גמישים. 

הידיעה הייתה מה-זה-משמחת. נכתב בה כי מבין כל הפקולטות למשפטים, שיעור התלמידים שעברו את בחינות לשכת עורכי הדין הוא הגבוה ביותר בקרב תלמידי המרכז הבינתחומי בהרצליה – 98%. מקומות פחות מכובדים כמו אוניברסיטת תל אביב הניבו פחות עורכי דין. והאוניברסיטה העברית בכלל "על הפנים".

התגובה הייתה מידית. כשפורסמו ממצאי סקר השכר חברו שרים וח"כים מכל המפלגות להשתתף בסרטון ("שוות ערך") שבא להאיר ולמחות על אפליית נשים לרעה. לימור לבנת ודב חנין, זהבה גלאון עם אורית סטרוק, שלי יחימוביץ עם יצחק הרצוג, מרב מיכאלי עם עמיר פרץ. אהבה חוצת גבולות שכזו לא נראתה במקומותינו עידן ועידנים. כשזה מגיע לשכר – כולנו יחד ללא הבדל דת, גזע ואידיאולוגיה.

מה קדם למה? התרנגולת או הביצה? בעקבות כנס קיסריה (הנקרא עכשיו על שם אלי הורביץ) האחרון שעסק גם באי שיוויון בחינוך ובבריאות, התחדש הוויכוח האם פערי ההשכלה מקורם בפערי ההכנסה או אולי ההפך: פערי ההכנסה מקורם בפערי השכלה. ובמקביל, האם פערי התחלואה והתמותה הם הגורמים לפערי הכנסה או שהעניים חולים יותר. יש לא מעט חוקרים הסבורים  שאי השיוויון בהכנסה הוא האבא של  האי שיוויון בכל התחומים האחרים  – חינוך ובריאות למשל. ורק אם נטפל באי השיוויון הכלכלי יש סיכוי לקבל תוצאות חיוביות – צמצום אי השיוויון – בהשכלה ובבריאות. 

אם רק היתה לו התבונה לעשות מעשה לפני הבחירות.... משה ליאון נתפס במסלול הירוק בשדה התעופה ובאמתחתו מוצרים בשווי אלפי דולרים. הוא,   כך הגיב, לא ידע שאסור. בהזדמנויות קודמות אמרו לו, לטענתו,    שמותר להעביר בגדים באלפי דולרים מבלי לשלם מסים. מה לעשות? נעניש אותו על אי ידיעה? מה גם שאמרו לו שמותר. אמנם הוא היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא רואה חשבון מוסמך ביותר. אבל למה שנצפה מרואה חשבון שיכיר את    חוקי המס? הוא רק מכיר שיטות לתחמון  רשויות המס.  ובעצם, גם בזה הוא לא משהו.

בימים אלה שוב התעורר הוויכוח על זכותו של אדם לקבוע את מועד מותו – בעקבות הצעת חוק של עופר שלח מ"יש עתיד", שמבקש להתיר לרופאים להמית חולה סופני שמבקש לשים קץ לחייו.  אבל כשמדובר במוסד ציבורי, הסוגיה פשוטה בהרבה. אולי כדאי לשקול להחיל המתת החסד על דואר ישראל.   

"משרד החינוך, בראשות השר שי פירון, מקיים משא ומתן מתקדם עם המוסדות החרדיים על הסכמת החרדים ללמד לימודי ליבה בבתי הספר היסודיים שלהם. מדובר בלימודי ליבה חלקית, בתמורה לקבלת מימון של 75% מהמדינה. בתמורה שוקל משרד החינוך לאפשר לחרדים לפתוח בתי ספר קטנים, של 150–200 תלמידים בלבד, לכל חצר רבנית .   " כך בישר השבוע עיתון "הארץ" לקוראיו.  והשאלה היא מיהו חרדי?

זבולון ועידן גרים באותו בניין. שניהם אף עובדים באותו מקום עבודה. זבולון נוסע לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית. עידן עושה כן ברכבו הפרטי. המעסיק שלהם משלם לזבולון החזר הוצאות נסיעה באוטובוס ולעידן – החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי. עד כאן הכל פשוט. כל תשלום שמקבל עובד ממעסיקו, חייב במס.  וכך הן זבולון והן עידן משלמים מס על  החזר הוצאות הנסיעה שהם מקבלים מהמעסיק. גם זה מוכר לכל.