גדעון עשת

כ – 12% מהנשים   וכ –   20% מהגברים בישראל מעשנים.   השיעורים האלה לא שונים מהותית מהשיעורים שנמצאו באירופה. אלא שהנתונים על השיעור הממוצע מפספסים את הסיפור היותר מעניין מאחורי העישון.

  באמשים אלה, בהם הממשלה מטרללת את בוחריה בהחלטות המשתנות חדשות לבקרים ונובעות מפראנויה מיניסטריאלית נטולת מרפא, חיפשתי נושא שיסיח את הדעת מהווירוס ומעלליו. למזלי נחת בתא הדואר שלי מאמר על "כלים להתמודדות עם הגודש בכבישים". שמחתי על אף, אחרי פיסקה או שתיים, שהמחבר, ששמו/ה נשאר עלום, הסביר כי יש צד חיובי לווירוס: הוא מקטין את הגודש בכבישים כי יותר אנשים עובדים "מהבית". שמחתי התגברה, כי זה מראה שהשמאל בשלטון, שהרי לפי המידע הממשלתי שני שלישים מחולי הקורונה נדבקים בבית. ללמדנו על הצלחת המזימה השמאלנית להחליש את אזרחינו ולהכין את הקרקע למתקפה האיראנית/לבנונית.

הנה משהו שרק אנשים ספורים מכירים על מצב החברה הישראלית: "שיעור ההשתתפות בכוח העבודה". המספר הזה מודד כמה אנשים עובדים או מחפשים עבודה ביחס לאוכלוסייה בגיל העבודה. ב – 1980 עמד המספר הזה על 65%. לפני שנה הוא הגיע ל – 80%. זה קרה תוך ירידה דרמטית בשיעור המובטלים. אגב, הזינוק הגדול הוא בתעסוקת נשים: מ – 45 ל – 75%. את המספר הזה אני מבקש להשוות לחלקה של העבודה בהכנסה הלאומית. ההכנסה הלאומית כוללת את כלל ההכנסות מכל מקור שהוא. מתוך זה ישנו החלק של השכר. אפשר היה לצפות שהגידול המרשים בתעסוקה יבוא לידי ביטוי בעליית חלקה של העבודה בהכנסה הלאומית. תמשיכו לצפות.   לפני 30 שנה חלקו של השכר בהכנסה היה 68% וב – 2017 הוא היה 61%.

על שעון שמחוגיו לא נעים נהגו לומר שהוא "צודק פעמיים ביממה". מבחינה לשונית המשפט החביב הזה נכון. מהותית, החפץ הנ"ל הפסיק להיות שעון, כי לצופה בו אין מושג מה השעה. נזכרתי במעשייה הזו כאשר הקשבתי לתגובות להצעתו של בנימין נתניהו לחלק כסף במסגרת הזיקית הידועה בשם "התוכנית הכלכלית". במיוחד אהבתי את התגובות מהצד הימני-כלכלי של המפה הפוליטית. העיתון הלכאורה ליברלי – הארץ – לא מצא כותב אחד שיתמוך בחלוקת הכסף הזאת ומאמר המערכת שלו הגדיר אותה כשוחד. "בכירים באוצר" תקפו את ההצעה בטענה השגורה – אין כסף. ואחרים הגיבו "למה לתת כסף לעשירים שלא נפגעו מהמשבר".

המאמר הזה בא להסביר שני מושגים שזוכים לביטוי רב בתכניות הממשלתיות של העת האחרונה, כתרומה לדיון הציבורי. הביטוי הראשון הוא פריון. פעם למילה הזו היה תוכן ביולוגי: כמה ילדים יש לאישה. היום הוא בשימוש כלכלי נפוץ.

לקראת סוף השבוע הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על עוד "תכנית כלכלית". ויש לשמוח על כך לא בגלל שיש תוכן מעניין לאותה תכנית אלא בגלל שעוד אחת-שתיים כאלה וצמד המילים "תכנית כלכלית" יתקבעו בלשון העברית כנרדפות לפאדיחה ולחארטה.

מה ההשפעה של ליקוי ירח על החורים בגבינה מסוג אמנטל? הנה הממצאים שהעליתי ב – 50 השנה האחרונות: כל פעם שיש ליקוי ירח אני מוצא חורים בגבינה הנ"ל. מסקנה: אם אנחנו רוצים לצמצם את החורים בגבינה, ולהגדיל את תכולת הגבינה על חשבון החורים, צריך להפחית את כמות ליקויי הירח. כדי להוכיח את התזה שלי פניתי לקרן המחקר של האקדמיה הלאומית למדעים בבקשה למענק עבור מחקר שיבדוק את הדרכים לצמצום תדירות ליקויי ירח. העניין נמצא בדיונים ואני מחכה לתשובה.

השבוע התקיימו הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לבחירת מועמדי המפלגה בבחירות לקונגרס האמריקאי בנובמבר השנה. ה"פיננשל טיימס" הלונדוני כתב, ו"הארץ" תרגם, מאמר על מימון המועמדים וסיפר על הקרב במחוז ה – 14 בניו יורק בין אלכסנדרה אוקסיו-קורטז (להלן אואק) לבין מישל קרוּסוֹ-קבררה (להלן מיקק).