ג'ורג' קלוני נגד מדינת ישראל

"נספרסו היא מונופול – צרכן בישראל משלם 35% יותר מאשר צרכן באירופה". כך כותרת במוסף הכלכלי של "הארץ" המצטט מתוך בקשה לתביעה ייצוגית כנגד תאגיד נסטלה שמייצר ומשווק את הקפסולות של הקפה. ובאותו גיליון נמסר כי "על מוצרי איקאה משלמים בישראל עד 96% יותר מאשר בטורקיה, יוון ושבדיה". ללמדנו כי יוקר המחיה כאן גבוה כי גופים כלכליים גדולים סוחטים את הצרכן הישראלי עד הפרוטה האחרונה. כמה ש"אנחנו" מסכנים.

שתפו:

קרא עוד

הוועדה לשיפור הבורקס

מתחילות השיחות, מתחילות, במילמול חרישי 
עובר חודש אחד, השיחות נמשכות 
עוברים שני חודשים, בראש חודש שלישי מודיעים: 
בקרוב ימשכו השיחות, ימשכו השיחות 
נתן אלתרמן

נא להכיר: אמיר ירון - יו"ר, אנדרו אביר, ראובן גרונאו, צבי הרקוביץ ומשה חזן – חברים. אלה הם חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל והם מתכנסים לפחות אחת לחודש לדון בשאלה הקשה: להעלות/להוריד/להשאיר את הריבית. זו עומדת היום על 0.25% וסביר מאוד שאתם לא מכירים אותה כי אף אחד לא ייתן לכם הלוואה בריבית הזו. ואף בנק גם לא ייתן לכם ריבית כזו עבור יתרות זכות בחשבון עובר ושב.

שתפו:

קרא עוד

חבורת אני מסכים

בסרט "לאה צמל" עשתה הבימאית תרגיל מעניין. לפי הבנתי הסיפור על צמל הוא כיסוי. קנקן. העניין האמיתי הוא ביקורת חריפה על מערכת המשפט בישראל, לפחות ככל שהיא נוגעת בפלסטינים. די מפתיע שמירי רגב ומפעל הפיס כועסים על הסרט שסייעו לממן. רגב היא מבקרת לא קטנה של בית המשפט. אז מה בדיוק הבעיה?

שתפו:

קרא עוד

יומולדת נפשע

הבה נעשה תרגיל מחשבתי. עקב האינפלציה הנמוכה (ביוני מדד המחירים לצרכן ירד ב 0.6%) מחליט הבנק המרכזי לעודד את הפעילות הכלכלית במשק. מכיוון שהריבית – הפחתתה היא כלי עידוד מקובל – קרובה לאפס מחליט הבנק על ריבית שלילית.

זה אומר שכל מי שמחזיק יתרות כסף בבנק ישלם לבנק ריבית – הנקראת שלילית – במקום שהבנק ישלם ריבית למפקיד הכסף.

שתפו:

קרא עוד

מנדלבליט כבעיה

משהביע השופט את דעתו לפיה החלטת עיריית עפולה לסגור את הפארק העירוני למי שאינם תושבי העיר בכל ימות השבוע (למעט שישי) בחודשי הקיץ אינה חוקית – התקפלה העירייה. כנראה מחשש לפסיקה נחרצת עוד יותר מדעת השופט בעל פה.

שתפו:

קרא עוד

בזכות הבורות

נניח שאתם הולכים ברחוב ורואים מעליכם בשמיים אבן. אפשר לומר בוודאות כי כל אחד מאיתנו יזוז הצידה מתוך ידיעה שהאבן היא בתנועה מטה ולא בתנועה מעלה. אנחנו יודעים כי יש גרביטציה למרות שלא ראינו אותה בעיניים או הרחנו אותה. הנה לנו מה שנקרא מדע. ואת זה אנחנו לומדים בבית ספר או מהתפוח שנפל לראשו של ניוטון שלא היה זהיר.

שתפו:

קרא עוד

הפרת הסכמים

הקרב, המילולי בינתיים, מתחמם. ארה"ב מזהירה את איראן מפני הגדלת שיעור האורניום שהיא מייצרת, מחריפה את הסנקציות הכלכליות נגדה, ורומזת על אופציות אחרות – צבאיות, מן הסתם. האם הגדלת שיעור האורניום היא הפרה של הסכם?

יש אמריקאים שטוענים שכן. אלא שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין עם איראן בקול גדול. מכאן שאותם אמריקאים הטוענים שאיראן מפרה הסכם לוקים בצביעות יתר. ארה"ב החריפה הסנקציות כנגד איראן לא בגלל שהאחרונה הפרה את ההסכם. היא עשתה כן בתביעה לשינוי ההסכם כך שיכלול לא רק את מצב האורניום בישבנו של חמינאי אלא גם את מצב הטילים הבליסטיים באותו מיקום.

אם כך, אולי ההפרה של איראן את ההסכם אינה מול ארה"ב אלא מול המדינות האחרות שחתומות עליו, כמו צרפת, למשל? הנה שאלה מעניינת ששייכת לתחום המוסר הציבורי. ההסכם כלל התחייבות איראנית בתחום האורניום והתחייבות המדינות האחרות להסיר סנקציות כלכליות. מדינה אחת פרשה מההסכם והטילה סנקציות – האם היא מפרה את ההסכם או שהוא מבוטל מכוח הפרישה של ארה"ב? איראן עצמה טוענת שלא מוצו הליכים לטיפול בהפרות הנקובים בהסכם עצמו. מה, אם כן, השורה התחתונה?

עזה, למשל

מאז שעזה נכבשה בידי החמאס יש סגר מתמיד של ישראל על האזור הזה. במהלך ההתקוטטויות שבין המשטר כאן והמשטר שם (לרוב על חשבון האזרחים) ישראל מדי פעם משחררת קצת כוסברה או שטח ימי לדייג. אבל הסגר הגדול – אי מעבר של תושבים מעזה לגדה ולהפך ואיסור על עבודה בישראל – נשאר במקומו.

הסכמי אוסלו קובעים מפורשות – אגב, בדרישת ישראל שהתנגדה לאזור סחר חופשי ודרשה וקיבלה איחוד מכס – חופש תנועה של סחורות ועבודה. יש סעיף קטן המאפשר לעצור את התנועה הנ"ל "מסיבות ביטחוניות",  לתקופה קצובה. האם כל הפלסטינים הם טרוריסטים שצריך למנוע מהם להיכנס לכאן? ואיך זה שיש אישורי עבודה (לפי ההסכם זה בכלל לא נדרש) לפלסטיני בגדה אך לא לפלסטיני מעזה?

האם זו הפרה של ההסכם? אם כן, אולי משלוח טייארות בוערות הוא מהלך של סנקציות ביטחוניות שנוקט הממשל בעזה כנגד הטרור הכלכלי של הממשלה בישראל? או שמשמעות ההסכם היא שישראל יכולה לעשות מה שבא לממשלתה בראש, ושיקפצו כל השאר? מי בסיפור העזתי היא איראן ומי היא ארה"ב?

אישה בוגדת

בית הדין הרבני פסק כי אישה ש"בגדה" לא זכאית לחלקה ברכוש המשותף, במקרה הזה – דירה. האם זה הדין גם לגבי גבר "בוגד"? או שמא חובת הנאמנות המינית היא חד צדדית וחלה רק על האישה מכוח הסכם הנישואין שלהם. ברור שבית הדין הרבני לא מכיר את המושג "גבר בוגד" לצורך חוקי הקניין. אבל חוקי המדינה קובעים שאין אפליה על רקע מגדרי. חוקי הדת היהודית קובעים אחרת – לפחות לדעת הרבנים. האם האישה הפרה הסכם? האם הפרת ההסכם מצדיקה שלילת זכויות קניין?

חוזה עבודה אישי

בעל חנות כרת הסכם עם אדם שביקש אצלו עבודה. לפי ההסכם האיש יעבוד 45 שעות בשבוע ובתום כל חודש יקבל שכר של 4,000 שקל. אחרי שנה העובד מתפטר ותובע את המעסיק ששילם מתחת לשכר המינימום. נעזוב לרגע את הזווית המשפטית הצרה (המעסיק יפסיד, ובגדול). האם התביעה היא הפרה של ההסכם בין העובד והמעסיק מהבחינה המוסרית -ציבורית? הרי הוא הסכים לשכר של 4,000, מה פתאום הוא קופץ עתה?

הפתרון של יצחק שמיר

כאשר יצחק שמיר (ליכוד) היה ראש ממשלה הועלתה הדרישה באו"ם ובקרב רוב מדינות העולם לכינוס וועידה שתפקידה לסייע להגיע שלום. מעורבות בינלאומית כזו נדחתה קודם לכן בידי ישראל ובהסכם הקואליציוני עם מפלגת התחייה (הימין החדש של פעם) זה נכתב בדיו על גבי נייר.

כאשר ח"כ גאולה כהן מאותה מפלגה ניפנפה בהסכם הקואליציוני בטענה ששמיר מפר אותו בהסכמתו לוועידת מדריד, הגיב ראש הממשלה – כך השמועה – באמירה "היא יכולה לתחוב את הנייר ב.....".

ובכן, האם מותר להפר הסכמים? מעשית יש אינספור הפרות. ההצדקות הן לעולם פוליטיות. משפט ומוסר הם שחקנים זוטרים בתיאטרון ההפרות.

שתפו:

קרא עוד

הגירעון הקולינרי

לא מכבר בביקור בשכונה בצפון לונדון התברר כי באסטת הפלאפל הישראלית נסגרה. אני משער שאם היו שואלים את שר החוץ הוא היה מאשים את האנטישמים מה-BDS. אלא שהעניינים, מתברר, סבוכים.

שתפו:

קרא עוד

איך להפסיד ולהתגאות

הכותרת באתר משרד האוצר הייתה מחוייכת ומתגאה: "הבעת אמון נוספת בכלכלה הישראלית". הסיבה למסיבה היא הנפקה של אגרות חוב של הממשלה בסכום של חצי מיליארד אירו. מה שמיוחד בהנפקה הזו הוא שכל הכסף הגיע ממקור אחד (קרן פנסיה אירופית ששמה לא הוזכר). שאגרות החוב הן לתקופה של 50 שנה וכי הריבית היא רק 2% לשנה.

וכך אמר שר האוצר, משה כחלון: "חוזקה של כלכלת ישראל נבחנת באמון המשקיעים והמוסדות הפיננסים העולמיים בה. ההנפקה הזו היא הבעת אמון בכלכלת ישראל ובמשק הישראלי, אך יותר מכך, היא מבטאת את אמון העולם בכך שמדינת ישראל כאן כדי להישאר". אז אם היו למישהו ספקות באשר לתוחלת חייה של המדינה, הנה ההוכחה הנדרשת.

שתפו:

קרא עוד