משותפת בבדלנותה

הרשימה המשותפת – לחד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"מ (האיסלמית) – הגיעה למקום השלישי בבחירות לכנסת. ככזו היא זכאית למכסה מוגדלת בוועדות הכנסת. בין השאר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. משהתבשרה הרשימה על הזכאות הזו היא הודיעה מיד על ויתור – בתמורה למיקום מועדף בוועדת הכספים. שם, כך הסבירו ברשימה, הכוח המוגדל יאפשר להם לטפל ביתר יעילות וביתר עוצמה בתנאי החיים של המצביעים הערבים.

וזה קשקוש מוחלט.

אין ועדה בכנסת שבה אין רוב לקואליציה. הרשימה המשותפת לא תהיה בקואליציה. לכן לעולם משקלה הכמותי אינו רלוונטי באף ועדה. משקלה האיכותי, עם זאת, לא תלוי בכמות. ועל כך יעידו תמר גוז'נסקי, אחמד טיבי ודב חנין, שיחסית לשוליותם הפוליטית בקצה השמאלי של השמאל, עשו לא מעט למען המטרות שהציבו לעצמם.

לכן אם בוועדת הכספים יישבו 4 חברי רשימה זה לא יעלה לעניין עליו מדובר. אם הקואליציה תהיה נבזית כלפי ערבים – ותמיד היא היתה כזו – אז הכמות לא תעזור. ואם הקואליציה תתגמש – זה לא בגלל הכמות.

ואת זה יודעים היטב חברי כנסת כמו חנין, טיבי וזחאלקה. 

ואם כך – מה פשר התרגיל בכיסאות הוועדות?

בכך מפגינה הרשימה כי מה שקורה עם מה שנקרא אצלנו "חוץ וביטחון" לא באמת מעניין אותה. שנים עסקו המפלגות הציוניות בהדרת המפלגות הערביות מענייני חוץ וביטחון. לרוב בטענה שהחומרים הנדונים בוועדה הם חסויים. אז מה? האם לדעת המפלגות הציוניות כל הערבים בוגדים? התשובה: כן.

ואת הדעה הזו אישרה עתה הרשימה הערבית בהחלטתה. היא מודיעה קבל עם כי היא לא חלק מההוויה הזו של הישראליות. צודקים הציונים – הערבים לא ראויים לעניינים שכאלה.

ועל כך ראויים חברי הכנסת של הרשימה המשותפת לכל גנאי המוטח בהם. הם הוכיחו כי שותפות בישראל רחוקה מהם בדיוק כפי שהיא רחוקה מהבית היהודי. הם מפלגה לאומית ערבית, ואולי לאומנית ערבית, ותו לא.

לגופה של התעסקותם כביכול בכלכלה, ההימנעות ממקור הכסף מספר אחד מלמדת עד כמה גם תבונתם הכלכלית של חברי הרשימה לוקה. אילו  היו נשארים במקום שיועד להם היו יכולים לחשוף בזבוזי עתק שבוודאי קיימים בצבא, בשב"כ ובמוסד ועל פערי השכר שם – כסף שיכול היה למצוא שימוש טוב יותר. הם היו יכולים להיות האופוזיציה האמיתית היחידה לממסד הביטחוני המשותף לכל המפלגות הציוניות.

הם ויתרו על זה, לבושתם.

שתפו:

קרא עוד

הפועל הרצוג ירושלים

בירושלים, העיר הגדולה בישראל, יש כמה קבוצות ספורט שכולן מאוחדות בהישגים בינוניים.  אלא שיש בינוני ויש בינוני. בית"ר עדיפה על הפועל בכדורגל. ואילו בכדורסל הפועל היא כמעט תמיד ההבטחה הלא ממומשת.

הישגי הספורט המקצועני לא באמת חשובים, למעט לאוהדי העניין. אבל לענייננו יש משהו חשוב במפסיד הסדרתי, במי שמאוד משתדל ולעולם לא מצליח. בכדורסל קבוצת הפועל היא במקום הראשון מבין הקבוצות המתחרות על המקום השני. בכדורגל שתי קבוצות הפועל כלל לא בליגה העליונה. אולי קדושת היתר פוגעת בהישגים.

שתפו:

קרא עוד

כאבי ריבית

הריבית הנמוכה מעוררת את מיטב חכמינו להתדיין על המצב האומלל של בנק ישראל. וכך יש הטוענים כי הבנק המרכזי איבד מכוחו בשל הריבית הנמוכה וכמעט אי אפשר להורידה עוד. מה שכלל אינו נכון. הן ארה"ב והן גוש היורו מצאו דרכים לתפקד על אף הריבית הנמוכה.

אלא שלריבית יש השפעות לוואי. כשהיא גבוהה היא גורמת לדיכוי פעילות כלכלית. כשהיא נמוכה היא מייצרת בועות ונזקים אחרים. העניין הוא איך לטפל  באותם נזקים.

שתפו:

קרא עוד

מכתב לנשיא

בוקר טוב רובי ריבלין.

היום יהיה עבורך היום השקט ביותר בשנה הקרובה. רק בעשר בערב, כשיתפרסמו הסקרים, תתחיל המהומה. ייקח עוד כמה שעות עד שיהיו תוצאות אמת. למחרת ובמשך כמה שבועות המהומה תתעצם.

לשקט של הבוקר מתלווה החלטה קצת בעייתית, מבחינתך. למי להצביע? בנימין נתניהו האכיל אותך מרורים. גם כאשר הדיח אותך מתפקיד יו"ר הכנסת. וגם כאשר ניסה למנוע, כמעט בכל דרך, את בחירתך לנשיא. ברור שאישית אתה מחבב ומעריך את נתניהו לפחות כפי שהוא מעריך ומחבב אותך. אבל גם המפלגה שבראשה הוא עומד לא ממש עמדה לצדך והשלימה עם  המוסיקה שניגן בעת התנכלותו המתמשכת. בעצם אתה יודע שהמפלגה תקועה בקיפאון מחשבתי ומעשי. היא עסוקה בלהלך  אימים ולא מעוררת תקווה. שמחה אין שם אלא לאיד.

שתפו:

קרא עוד

הפרשות בבנק

בעת האחרונה עמוסה התקשורת הכלכלית בענייני הפרשות. עניין פיקנטי שראשיתו בעבירה וסופו, כמקובל, בבונוסים של נצרכים.

וזה סיפור המעשה: בנקים ישראלים מצאו להם תעסוקה שעל גבול הפלילי אם לא מעבר לגבול הזה. בעבר היו אלה בעיקר יהודים שביקשו להבריח כספים ממדינות דרום אמריקה ודרום אפריקה ומצאו בבנקים הישראלים מקום מסתור מפני חוקים האוסרים עניינים שכאלה. הבנקים הישראליים, איך לא, נהגו כך מטעמי ציונות טהורים: יישוב הארץ, שימון כלכלתה. וגם - בונוס לבכירים.

שתפו:

קרא עוד

שמאלבלוף

הנה לכם משהו על טיבו של השמאל בישראל. שבועות מתכתשים עובדי כימיקלים לישראל עם הנהלת התאגיד על רקע פיטורי עובדים שלדעת ההנהלה נדרשים ל"התייעלות". הרבה פוליטיקאים הסתובבו בדרום הארץ והביעו תמיכה בעובדים. ראש הממשלה, כהרגלו, הטעה את העובדים לחשוב כי תופעל "מניית הזהב" למניעת הפיטורים. כאילו אותה מנייה מאפשרת מעורבות כזו.

והנה בית הדין הארצי לעבודה הביא את הניצים להסכמה – פשרה בלשונו – ולפיה הפיטורים יוקפאו והשביתה המתוכננת תתבטל למשך שבועיים, וכל הפוליטיקאים נעלמו. ונאלמו. בעיקר אנשי השמאל לכאורה, ששכחו להתקומם.

שתפו:

קרא עוד

חשמל גרעיני

"יהיה בסדר" הוא שמה של תכנית בגלי צה"ל. אביב לביא ויונה לייבזון מתפקדים כגמ"ח לנפגעי הבירוקרטיה והתאגידים.

לא מכבר התלונן תושב שכונת גילה על כך שליד ביתו, חונות מכוניות על המדרכה ומפריעות להולכי רגל. השיא היה כאשר שתי מכוניות חנו במקביל על המדרכה – מה שהביא להתערבות של "יהיה בסדר".

שתפו:

קרא עוד

סיפור על דיור

יצחק הרצוג הודיע, בעקבות דו"ח הדיור של מבקר המדינה, כי לכשיהיה ראש ממשלה יטפל אישית בבעית הדיור. הנה עוד סיבה מדוע לא להצביע עבור "המחנה הציוני". אם ראש ממשלה מבקש להיות פקיד בכיר, אז חבל על המשכורת. ומה על העוני? גם את זה ייקח אישית? ועל בתי החולים הצפופים להחריד? ועל הסרדינים בגני הילדים? פשוט טמבל.

שתפו:

קרא עוד