גדעון עשת

הוגיה של תכנית אלפא מתכוונים רק לטוב. התכנית "מאפשרת לתלמידים מחוננים...להשתלב בעולם המחקר המדעי העכשווי". היא מיועדת לתלמידי כיתות ח' ו ט' ובימים אלה נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. אחרי סינון מועמדים בבחינה פסיכומטרית הדומה לבחינות למוסדות להשכלה גבוהה מתקיימים לימודים בכמה אוניברסיטאות: תל אביב, ירושלים, הטכניון, מכון וייצמן והדובדבן שבחבורה – "אוניברסיטת" אריאל. משרד החינוך משתתף במימון ובהכוונת התכנית.

לפני כמה חודשים פירסם צוות מחקר בריטי דו"ח על השמנת יתר ומצא שיש גורם מרכזי המשותף לרוב השמנים: סוכר. ליתר דיוק, צריכת יתר של סוכר. לצוות היו המלצות מגוונות ובסופן רמזו לפתרון המועדף עליהם: מס סוכר. ממשלת בריטניה היא שמרנית-ימנית וככזו שונאת מסים (למעט על עניים) ואוהבת עסקים. מס סוכר אמור לפגוע ביצרני ממתקים שייאלצו לייקר את תוצרתם. יצרני ממתקים הם התורמים הגדולים למפלגת השלטון. מכאן הזהירות של הצוות.

על ממדי העוני אנו שומעים מדי שנה. שיעור העוני די יציב – קצת  פחות מחמישית ממשקי הבית. אלא שאנחנו לא מודדים נכון. בישראל נערכים סקרים שנתיים של הכנסות משקי בית. כמובן שלא כולם מדווחים ומקור הנתונים הוא במדגם יחסית קטן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לרשויות המס מידע משלהן אך הן נמנעות מלשתף את הציבור במידע מפורט.  גם אם מקבלים שכל הדיווחים אמינים התמונה עדיין חלקית ביותר. למה? כי אין אצלנו דיווחים על הון שנצבר. הנה שאלה: כמה מיליונרים יש בישראל?

  איך זה שממשלת ישראל מתנגדת לסימון מוצרים מההתנחלויות כאשר הם מיובאים לאיחוד האירופי אך תומכת בסימון יהודים הגרים במדינות האיחוד? נציגי הממשלה לא נלאים מלגדף את האירופים על עמדתם בעניין המוצרים. זאת על אף שישראל עצמה מתעקשת שלא לכלול את ההתנחלויות, כמו את שאר הגדה המערבית, בשטח ישראל. אסור, כך אפשר להבין את עמדת הממשלה, שאירופי יזהה שמקור התמרים הוא בפצאל ולא בבית שאן. למה? כדי לטשטש את מקורו של התמר.

לא מכבר קיבלתי מכתב מקורא המבקש התייחס לתופעה  שנראתה לו תמוהה. בפירסומי האירגון לשיתוף פעולה כלכלי ( OECD ) בנוגע לישראל מופיעה שורה ובה מעין אזהרה כי הנתונים אינם כוללים את מה שקורה במזרח ירושלים, בהתנחלויות בגדה המערבית ובגולן. הקורא לא מצא מדינה אחרת שה OECD מתייחס אליה בצורה כזו. אנטישמיות?

צבי, ייאמר לזכותו, היה בוס גרוע. יש לכך לפחות 3 עדויות. ראשית , הוא הציע לי לעבוד ב"ידיעות אחרונות". שנית , באותם ימים ושנים הרבה לאחר מכן העיתון יצא בבוקר, ואנחנו נאלצנו לעבוד לילות. והיו הרבה מאוד לילות של "תכניות כלכליות" שבושלו ונרקחו. וצבי התעקש לצאת בלילות האלה, לעמוד בקרנות רחוב. להתרוצץ ולהביא פיתות עם אוכל. זה בוס זה? ושלישית , עד מהרה היינו, צבי ואני, לחברים. מאיזה בוס מתחבר כך עם עובדו?

    עומדות לפניכם שתי תכניות לביטוח. מחירה של האחת גבוה  ב – 10% ממחיר האחרת. אבל ב"זולה" יותר, אם קורה משהו, נניח התפוצץ צינור מים בבית, נדרשת השתתפות עצמית בגובה 15% מעלות התיקון. באיזו תכנית תבחרו? כאשר נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לפני יותר מעשרים שנה, היה הרעיון שביטוח הבריאות יהיה כמו תכנית הביטוח הראשונה. כלומר נשלם פרמיה - דמי ביטוח - בכל חודש וכאשר נחלה, יכסה הביטוח את ההוצאות. בפועל הונהגו תשלומים גם על חולים אבל בסכומים קטנים. אלא שלאחר שנתיים הממשלה התחלפה. קיבלנו את בנימין נתניהו ומאז אנחנו משלמים גם פרמיה בכל חודש וגם בעבור מפגש עם רופא.

ערוץ 2 דיווח כי ראש הממשלה שוקל להתנות את הסיוע לערבים תושבי ישראל על פי דרישתם של השרים אלקין ולוין (ליכוד) שמן הסתם מבקשים לתת את הסיוע עליו הוחלט בממשלה – כ – 12- מיליארד שקל על פני שנים – בהצהרות נאמנות לתנועה הציונית ולזכות העם היהודי על כל חלקי ארץ ישראל. לשכת ראש הממשלה הבהירה כי העברת הכספים מותנית בשתי דרישות מרכזיות - בנייה לגובה ואכיפת חוקי התכנון והבנייה. "הקרקע היא משאב יקר ואנו מדינה קטנה" אמר נתניהו. מהאמירה הזאת אפשר אולי ללמוד  כי התניה פוליטית לא תהיה.

הבה נדמיין שהומצאה גלולה שעלותה 100,000 שקל ומי שצורך אותה גובהו צומח  ב – 5 סנטימטר. ברור שהיא תסייע למי שנמוכים במיוחד. אבל האם נער בן 16 שגובהו 210 סנטימטר והמשחק כדורסל ירצה בגלולה? כאן זה מתחיל להיות מסובך. כי אולי הוא ירוויח משהו לתקופה קצרה, אבל בגיל 28 כשיפרוש – הוא לא יעבור בדלת.  עצב גדול שטף את הכלכלנים לא מכבר כאשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה אומדן לצמיחת המשק ב – 2015. המשק גדל ב – 2.4% פי 4 מיפן וכמעט פי 2 מגרמניה ובשיעור דומה לבריטניה. אבל אם מחשבים את קצב הצמיחה לנפש מקבלים 0.3% וזה מספר נורא מעציב, מתברר.

יפית אלפנדרי היא אישה חשובה בחיים הציבוריים בישראל. היא מנהלת תחום צריכה וכספים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ואם זה נשמע מאוד בירוקרטי די לציין שהיא אחראית שמדד המחירים לצרכן יתבסס על המוצרים הנכונים שצורכים משקי הבית. היא גם מקפידה שיהיה לנו  מושג על הכנסות והוצאות של משפחות וכתוצאה מכך גם על ממדי העוני והתחלקות ההכנסה.   לא מכבר היא נדרשה לשאלה "מפוצצת": האם קיצבאות ילדים הן דבר ראוי? והאם ראוי לתת לנשים יותר נקודות זיכוי מאשר לגברים.