גדעון עשת

  בשבוע שעבר הציגו ראש הממשלה, שר האוצר (דאז ,(   שר התמ"ת ושר הרווחה תוכנית למלחמה בעוני ולהגדלת מספר העובדים במשק . התגובה הציבורית הייתה פושרת למדי . כמו כל דבר אחר שקשור בממשלה הזו, גם התוכנית החדשה נתפסת כמשהו לא רציני . גם מי שהתוכנית טובה בעיניהם לא מאמינים שתצא אל הפועל, ובמידה רבה של צדק: כאשר תוכנית כלכלית ממשלתית לא מספרת מאיפה יבוא הכסף ואיך הוא יזוז ממקומו הנוכחי ליעדים החדשים – זה לא רציני .

מדוע נסיעה באוטובוס אגד מירושלים לתל־אביב עולה 17 . 7   שקל? חסידי הכלכלה האווילית (סליחה , החופשית) עלולים לחשוב שיש מנגנון חופשי שבו אגד מתחרה ברכב פרטי, ברכבת ובמוניות שירות וקובע את המחיר הטוב ביותר מבחינתו במסגרת התחרות הזו . זו חשיבה מעניינת ונטולת קשר עם המציאות .   במציאות, את המחיר קובע משרד התחבורה . ואיך הוא עושה את זה? הוא יודע שהקו הזה מאוד מבוקש . לכן משרד התחבורה מטיל מס על הנוסע . אגד אמנם תשמח להסיע בקו הזה במחיר של 9 שקלים, אבל משרד התחבורה מכריח אותה לגבות 17 . 7   שקל ולהשתמש בהפרש כדי לסבסד, למשל, את הקו מירושלים לחברון .