קפיטליזם טפילי

הבה ניכנס לעורו של הבעלים והמנהל של  "מ.מ. ארגזים לרכב". המפעל הקטן משתמש בפח כחומר גלם עיקרי שממנו מייצרים את המרכבים ל"ארגזים" למשאיות. לאחרונה הודיע ספק הפח של מ.מ. כי בכוונתו לייקר את מחיר חומר הגלם.

שאלה: מה יעשה מנהל המפעל?

א.    ישלם את התוספת.

ב.     ייחפש ספק אחר.

ג.      יפנה לבג"צ ויבקש שיכפו על הספק הקיים למכור לו את הפח במחיר הישן.

שתפו:

קרא עוד

גידור או הימור

בסוף שנות ה – 60' של המאה הקודמת נודע קיבוץ כרם שלום שבעוטף עזה כמעוז השמאל. השמאל אז היה שונה ממה שמתקרא שמאל היום. הממשלה היתה בשליטת מפלגת העבודה והשמאל של אז טען שזו ממשלת ימין. השמאל של כרם שלום אף הרחיק לכת וטען כי גם מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם), החברה בקואליציה, לא ראויה להיקרא שמאל.  רק שנבין מה עבר על המדינה מאז ועד היום.

שתפו:

קרא עוד

לא שר אוצר

הבה נדמיין את התוצאה הבאה, לדאבון לבם של הסוקרים במקומותינו: בבחירות הקרובות מקבלת מפלגת העבודה 30 מושבים בכנסת ואחותה שמשמאל – מרצ – 10. שאלה: מי יהיה שר אוצר? תשובה: לא מנואל טרכטנברג.

 יו"ר העבודה, יצחק הרצוג הוא שהכריז על טרכטנברג שר האוצר בממשלתו. הוא וציפי לבני עבדו בהצלחה הן על מי שהקשיב להם והן על הפרופסור עצמו.

שתפו:

קרא עוד

אלימות אלוהית

התקפות הטרור, לאחרונה באירופה, נעשו בשם אללה, אלוהי המוסלמים. יפי הנפש, ובענייני הדת יש הרבה כאלה, מהנשיאים הולנד ואובמה ועד ראש ממשלתנו, אמרו שאין לזהות בין הטרור ובין האיסלם. אמנם הטרוריסטים של עכשיו הם מוסלמים, אבל רוב המוסלמים אינם טרוריסטים. המשוואה איסלם = טרור היא על כן מוטעה. כך בפי יפי הנפש שרובם אף מכירים באופן אישי כמה מוסלמים מתונים וחביבים. הא הראייה.

ובכן, יפי הנפש האלה טועים.

שתפו:

קרא עוד

שלג איראני

במסיבת פרידה שערכה לכבודו שגרירות ישראל בארה"ב אמר הרמטכ"ל  שאסור לאפשר לאיראן להתגרען. בכך בישר רא"ל גנץ על הצטרפותו לפוליטיקה. ברוך הבא.

כמו פוליטיקאי משופשף גם גנץ לא למד שלא לקשקש בפרהסיה. רק בקיץ האחרון נתפס בקלקלתו כשבישר לתושבי עוטף עזה על סיום המלחמה בפרץ פואטי עם כלניות  – כמה שבועות לפני סוף הלחימה.  התושבים חזרו לבתיהם ורבים נאלצו לעזוב שוב. כבר אז היו לו סממני ברברת מיותרת. עתה, בנאום בוושינגטון, הוא ממשיך במסורת.

כמו ראש ממשלתו גם גנץ מתברבר סביב האיראנים והגרעין. אילו  בדיבורים אנטי איראנים כוחנו, אז איראן כבר מזמן היתה בתקופת האבן. בנימין נתניהו לא נלאה – ומצליח – לטחון את הנושא עד דוק. יש בעיה עם מחירי הדירות? הפתרון: לדבר נגד הגרעין האיראני במקרה הטוב, ולהאשים את אולמרט במקרה הרע.

שתפו:

קרא עוד

דונם חשמל

כמה שווה קילווט חשמל במונחי דונם אדמה? שאלה מטופשת להחריד שאיש לא היה שואל אלמלא מדובר בסילבן שלום, אורי אריאל, עוזי לנדאו ובנימין נתניהו. אבל הם, הרי, חכמים גדולים.

וזה סיפור המעשה. ממשלת ישראל, מכאן ההקשר לאדונים המכובדים, מצאה לנכון לייצר חשמל מקרני שמש. רעיון יפה - מה גם שהממשלה התחייבה, בהסכם בינלאומי, להגביל את פליטת המזהמים לאוויר בין השאר על ידי ייצור חשמל נקי.

שתפו:

קרא עוד

מדינת (כמעט) כל מגזריה

אחת הפרשיות בעניינה של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) היא המתקן הרפואי בקרית שמונה. לפתע קמה מפלגה ומשתמשת ב"כספים קואליציוניים" להקמת מתקן רפואי לרווחת הכלל, ולא למשל, למענק קליטה מוגדל ליוצאי ברית המועצות. אז מה לא בסדר?

מבחינת החוק הפלילי העבירה אינה בהקצאת הכסף אלא – אם אכן כך היה – העבירה היא בתמורה שקיבלה המפלגה ש"הביאה את הכסף" או פעיליה/מקורביה/ח"כיה.

שתפו:

קרא עוד

מצע לא ימני – שלטון מקומי

פעם היה הגיון כלשהו במבנה של השלטון המקומי. כשהיישובים היו הומוגניים דמוגרפית ורחוקים זה מזה היה טעם ב"ממשלה המקומית". עתה כשהכל זמין וקרוב ומעורבב אין כל צורך בממשלה מקומית שכזו, לבטח במימדים על פי החוק הקיים שמשקף מצב שהיה בעבר.

כך, למשל, ראוי לבטל את הזיקה של השלטון המקומי לחינוך ולבריאות (טיפות חלב ומוסדות חינוך). ענייני הבריאות יטופלו טוב יותר בידי קופות חולים. ואילו חינוך יסופק בידי המדינה (ראו פרק החינוך).

שתפו:

קרא עוד

מצע לא ימני – מיסוי

שני חוקרים מבנק ישראל, עדי ברנדר וערן פוליצר  פירסמו לא מכבר ממצאי מחקר שמצא כי אין בסיס לטענה שישראל נמצאת "בצד הלא נכון של עקומת לאפר". בתרגום מכלכלית לעברית: אפשר להעלות מסים מבלי לפגוע בתפוקה הכוללת.

ארתור לאפר הוא כלכלן אמריקאי מהזן הימני ובנימין נתניהו נמנה על מעריציו. בימים שכיהן כשר אוצר היה נתניהו שולף את לאפר כהוכחה הניצחת בצורך להוריד מסים. לאפר טען שאם מעלים מסים "יותר מדי" המשק מגיב בנסיגה, ותקבולי המס והפעילות צונחים. מאז התפרסמו הרבה מחקרים שמצאו כי אין מדינה אחת שנמצאת בסכנה שכזו. כעת הצטרפה ישראל  לגוש המדינות  האנטי-לאפר אלא שהפעם נתניהו הוא ראש ממשלה.

שתפו:

קרא עוד

מצע לא ימני – תקשורת

טלויזיה מסחרית: הממונה על הגבלים עיסקיים קבע שהיות וערוץ 2  משותף לשני יצרנים – קשת ורשת – מן הראוי שיפעלו בנפרד ולא כקרטל.

הגיוני וסביר. אלא שכדאי לשים לב לתופעה אחרת בשידורי הטלויזיה המסחרית: הדמיון ה"מפתיע" בזמני שידור הפירסומות והחדשות. מה שמגחך את האפשרות של צופה לעבור מערוץ לערוץ ככלי תחרותי. הזמנים הזהים של שידור הפרסומות הם צורה קלאסית של חלוקת שוק בין יצרנים.

שתפו:

קרא עוד

כחלון הוא לא

מי זוכר את שר הרווחה שכיהן לפני מאיר כהן שהתפטר לאחרונה מהממשלה? אין זה מקרה שקשה לזכור במי מדובר. תחום הרווחה הוא תחום חשוב. צמצום העוני וטיפול בבעלי מוגבלויות הם יעדים שכל המפלגות תומכות בהם -  לפחות במלל. מאיר כהן אולי ייזכר בזכות הועדה הציבורית (ועדת אללוף) שהמליצה על צמצום פערים, ובגלל שכשל בנסיון לממש אפילו קמצוץ מהמלצותיה המתונות מאוד. אבל מה בדבר קודמו בתפקיד? איך זה שאיש אינו זוכר את שר הרווחה של אז, איש ליכוד שורשי ולא מטעם מפלגה נלווית לקואליציה? איך זה שהשר ההוא לא היה מין משה כחלון שכזה שלפי השבחים שנשפכים עליו מכל עבר הפך את הטלפון הסלולרי למוצר שווה לכל נפש? איפה, בקיצור, היה משה כחלון של הרווחה?

שתפו:

קרא עוד