רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2019

הימין החדש נושן

הנה אני מודה בסטייה נפשית קשה: אני אוהב לקרוא מאמרים של ימין אידיאולוגי. במיוחד כאשר הם לוהטים וגם שכחו לקרוא את איין ראנד ושאר להטוטני העבר שמכרו את אותה מרכולת עוד בשנת תרפפ"ו. על כך - תודה נרגשת לנפתלי בנט ולאיילת שקד על שהמציאו את "החדש" הישן.

הורים וילדים

שר האוצר משה כחלון, כנראה במאמץ נואש לשנות את סקרי דעת הקהל המנבאים לו פרישה מהפוליטיקה, התחייב להפעיל מערכת אוניברסלית של מעונות יום לילדים בגיל הרך. על פי הצעתו ייערך מבחן הכנסה להורים והסכום המרבי שישלמו הורים יהיה 1,200 שקל לחודש. ההצעה עוררה את זעמו הקדוש של כותבי עיתון הימין הכלכלי – "הארץ". לדידם הממשלה היא אם כל חטאת, אף שהעיתון מעולם לא נתפס מבקר את ההוצאות המנופחות של הכור הגרעיני בדימונה או המוסד, ומבחינתם חוץ מהפנסיות גם הצבא בסדר גמור. החבורה הסובבת את טראמפ היתה   אוהבת מאוד   את הימינון הזה. הרי גם הם נגד הממשלה, זולת חובתה להקים חומה בגבול עם מקסיקו. ומה לגופו של נושא? תחילה ראוי לשאול האם המולידים הם בכלל ההורים הטובים ביותר. למיטב זכרוני שיעור הלא-יוצלחים (עבריינים, למשל) שגדלו בחינוך המשותף הקיבוצי היה קטן משמעותית משיעורם באוכלוסיה שהפקירה את ילדיה לחינוך בבית הוריהם. אני משוכנע שמחקר רציני – לו היה נערך – היה מגיע למסקנה שתערובת היא הפתרון המנצח. דהיינו גם המולידים הביולוגיים וגם המחנכים. גם המותק של אמאבא וגם ילד אחד ...

להוריד את מע"מ

לא פעם מאשימים אותי בחד-מימדיות: "אתה בעד העלת מסים כפתרון לכל בעיה". יש בזה משהו. במיוחד כאשר נטל מס ההכנסה בישראל הוא נמוך במיוחד. "אבל המיסוי העקיף – זה המוטל על קניית מוצרים ושירותים - הוא גבוה", טוענים מתנגדי. אז הנה הפתעה: מוצע כאן להוריד שיעור את מס ערך מוסף. זאת, ללא קשר למצב התקציב, למצב מס ההכנסה ולשאר הבושות שרוקחים לנו בממשלה ובכנסת.

קנביס לבן

הנה משהו שלמדתי מהערת שוליים במחקר שהתפרסם לאחרונה : יש דרך לאתר משתמשי קנביס דרך... מערכת הביוב הביתית. והנה עוד דרך למשטרה לחפש "עברייני סמים" שככל הנראה לא גרמו נזק לאיש.  

קדם בחירות (2) – שמאל חַסַר מרץ

לא מכבר קיבלתי מכתב ששיגרה מועמדת בבחירות המקדימות במרצ. במכתב מציגה המועמדת את עצמה ואת תכניותיה וכמובן מבקשת תמיכה ותרומה. אני מעריך ששאר המועמדים מציגים מסמכים דומים. אם אכן כך, מרצ מתקדמת בצעדי ענק לחור השחור של ה"מרכז", שבולע הכל ולא פולט דבר. איך מפלגה לוחמת וצעירה הפכה לזקנה עייפה? אם אנסה לסכם את מצבה של המפלגה במשפט אחד הרי הוא זה: מאז ששולמית אלוני פרשה מפוליטיקה אקטיבית במרצ לא עלה בה רעיון חדש אחד, לא יוזמה חדשה אחת. שום כלום.

לחסל את המסננת

החיים הציבוריים שלנו, ושל בני האדם בעולם כולו, עמוסים במסננים. למשל, קצבאות הביטוח הלאומי. ברוב המקרים אדם זכאי לקצבה רק אם עבר סינון לפי הכנסתו. האם המסננת הזאת מוצדקת? לא, כי לרשויות אין מידע מעודכן על הכנסתו של אדם ואין להן מידע על הונו כלל. הנה לנו מסננת "לא צודקת" שנשארת במקומה ובמפלגת העבודה לא מבקשים לחסלה.

40,000,000,000 שקל

ב"ידיעות אחרונות" שמו את כל ספרות המספר הזה ככותרת ראשית (29 לינואר 2019) ובאותיות של תכלת-לבן דווח על ההישג הכלכלי המדהים: זה מה שישקיע תאגיד "אינטל" במפעל החדש שיוקם בקרית גת. אינטל תעסיק במפעל החדש כ – 1000 עובדים. הללויה לשר האוצר ולשר הכלכלה שזכו לתמונות מחייכות בעיתון הצהוב במדינה על הטובה הענקית שהם עושים לכלכלת ישראל.

Fake statistics

"ירידה רצופה של תשע שנים נקטעה: החוב הציבורי של ישראל עלה ב – 2018" זעקה הכותרת מעל עמודי "דה מרקר" . מאמר המערכת באותו יום נשא כותרת פוליטית יותר "החוב גדל, כחלון נכשל". בין שכחלון נכשל ובין שלא – עיתון השמאל כביכול הפיל את קוראיו ב- fake statistics .