גדעון עשת

  כאשר נוסדה אגודת ישראל, לפני יותר ממאה שנה, התנועה התבדלה משאר המפלגות היהודיות, הציוניות והסוציאליסטיות. היא שללה את הרעיון הציוני, ומשום כך לא הייתה חלק מההסתדרות הציונית. המניע להתארגנות היה שימור היהדות מול הזרמים החילוניים הגואים. עברו כמה שנים והמפלגה השתתפה בקואליציה הראשונה שהוקמה בישראל לאחר מלחמת 1948 וביקשה בתמורה לשותפות עם הציונים שיישמר בחוק  "הסטטוס קוו" שהנהיג כאן הסולטאן הטורקי. בנוסף, ביקשו שהחוק לא יכפה גיוס נשים "דתיות" ושתהיה מכסה לגיוס "תלמידי ישיבה". מה שה"אגודה" לא דרשה בסיים הפולני בו השתתפה.

  לא מכבר כתב אלי קוק מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת חיפה מאמר ביקורת על קרל פולני ( Karl Polanyi, 1886-1964 ) – היסטוריון ואנתרופולג כלכלי. אני שולה מהמאמר, וכמנהג עיתונאים מוציא מההקשר, שני עניינים. האחד, כי פולני, שנתפס כאיש שמאל, היה מעריץ של הקפיטליזם התחרותי. בעניין הזה אני רואה אצלו דמיון לקרל מרקס. השני, כי לא הציג אלטרנטיבה לשיטה החברתית הזו. בול פגיעה בשניהם.

  לפי ההבעה על המקלדת שלכם אני מבין שלא חגגתם ביום ראשון השבוע את "יום האושר הבינלאומי". יש חשש שכלל לא ידעתם על החג הזה ואין חשש שלא חגגתם כי הייתם עסוקים בלווית קנייבסקי.   אבל יש חשש שאתם לא מודעים להחלטת האו"ם 66/281 שמכוחה הייתם אמורים לחגוג השבוע. ההחלטה אומצה   ביוזמת   בהוטן, מדינה שאושר הוא נדבך מחוקתה. ישראלים צריכים להיות האחרונים שמזלזלים באקט הפורמלי הזה. המדינה הוקמה מכוח החלטה כזו, ואם נעצבן את בהוטן והאו"ם, יש אפשרות שההחלטה על חלוקת פלסטינה-א"י לשתי מדינות תבוטל – וכמו שחקן ביש-מזל במונופול, נחזור למשבצת הראשונה לסיבוב נוסף של מלחמה, נכבה, וצרות צרורות, שזה ההיפך מאושר..

  משרד האוצר מציף את התקשורת בפירסומת המבטיחה לבני 60 ויותר הטבות מס "עד 15,000 שקל". לא רע, חשבתי לעצמי והחלטתי לבדוק את הזכאות שלי באתר אליו הפנתה הפרסומת. מלאתי פרטים אישיים והאתר הודיע לי שיתקשרו אלי. וכך היה. מי שהתקשר אלי לא היה משרד האוצר אלא יועץ השקעות פרטי. אלא שידוע שיועץ פרטי הוא אובייקטיבי וכמובן, בגלל שיש תחרות, גם זול יותר.

  בחודשים האחרונים יש התעסקות אינטנסיבית ב "יוקר המחייה". בכל העולם יש עלייה בשיעור האינפלציה. כתוצאה מכך העולם הפיננסי כמרקחה, שהתגברה בעקבות פלישת צבא רוסיה לאוקראינה. עליה במחירים, כך למדנו בעבר, גורמת להעלאת ריבית שמיועדת לקטום את המחירים העולים. והעלאת ריבית עתידית מניבה מיידית ירידה במחירי אגרות חוב הקיימות. אחרי שנים של רגיעה במחירים האלה, ועליה מתמדת במחירי מניות, העולם הפיננסי בדילמה, והפינה האינטרנטית הזו לא באה למצוא מזור למצב.

  פלוני חש כאבים בחזה, פונה לרופא המשפחה וזה משגר אותו מיידית לבית החולים הקרוב. שם נבדק האיש והקרדיולוג מחליט על צינתור. בעוד ההכנות לטיפול מתקדמות מספר הקרדיולוג למטופל כי בבית החולים משתמשים בשני סוגי צנתרים. באיזה צנתר אתה מעוניין? שואל הרופא. של יצרן א' או של יצרן ב' ?   "מה אתה ממליץ" שואל המטופל. הרופא עונה מה שעונה והמטופל, כצפוי, משיב: "אם אתה ממליץ, לך על זה". ולא ידע האיש כי הקרדיולוג משמש גם כיועץ בתשלום לתאגיד שעל צנתרו זה עתה המליץ. תקין?

  בסוף שנת 2000 היו לבנק ישראל נכסים במטבע חוץ בסכום של 24 מיליארד דולר וכן נכסים במטבע ישראלי בסך 15 מיליארד שקל. בסוף 2021 היו לבנק ישראל נכסים במטבע חוץ בסכום של כ – 208 מיליארד דולר. וכן נכסים במטבע ישראלי בסך 126 מיליארד שקל. שאלה: והיה ובנק ישראל ינפיק מניות – האם תקנו אותן?

  עד לאותו הרגע לא פגשתי את האיש. ממה שקראתי מכתביו ועליו רק קיבלתי קבס. ואז יצא לי לשמוע אותו. נתחיל מההתחלה: לפני יותר מ – 40 שנה הליכוד מקים ממשלה. שר האוצר הוא שמחה ארליך. סגנו, יחזקאל פלומין. והשניים שוכרים את שירותיה של חברת פיננסים אמריקאית ידועה לכתוב מסמך על הפרטת החברות הממשלתיות. משהוגש המסמך כונסו כל המי-ומי של כלכלת ישראל באותם הימים להצגה הגדולה כאשר אורח הכבוד והמגיב הראשי על הדו"ח הוא מילטון פרידמן – יקיר הימין הכלכלי.

  אתמול ניתנה התשובה לשאלה המסובכת הזו. במאמר ב"ידיעות אחרונות" פוסק יובל נוח הררי שפוטין וממשלתו כבר הפסידו במלחמה, בין השאר בגלל שהאוקראינים הוכיחו שהם לא יחיו תחת ממשל רוסי. מה שמלמד כי גם אצל מי שנתפס כאחד מחכמי הדור משאלת לב גוברת על תבונת מוח.