אם הכל יתנהל
כשורה יש סיכוי שבשנה הבאה תשוב עטרת המס
ליושנה ומס רכוש יחזור בהיקף מרשים
במקומותינו. מה שהיה אבן יסוד במיסוי באמצע המאה שעברה איבד מאז מזוהרו. אך ככל שאפשר
לשפוט מהפרסומים עד כה, מדובר בברכה לבטלה.
מדוע ברכה?
היה מחיר?
כמה עולה קילו מלפפונים? אפשר להניח כי
כל אדם, למעט כלכלן המרחף בענני התיאוריה,
יודע שזו שאלה חסרת פשר. אין דבר כזה
"מלפפון" או "עגבניה".
יש סוגים שונים של עגבניות ולכל סוג יש מחיר משלו. וגם המחירים של כל סוג לא זהים
ואפילו לא דומים. מחיר פה ומחיר שם לא
תמיד מכירים זה את זה.
אלא שאותו כלכלן שקוע בתיאוריה, לומד משהו אחר לחלוטין. יש "ביקוש" ויש
"הצע" וכאשר גברת ביקוש פוגשת באדון הצע נולד מחיר – הלא הוא מחיר המלפפון.
וכך, לדעת מורי הכלכלה, יש מלפפון ויש לו מחיר. עובדה.
הסמרטוטה
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. כך האימרה העממית שבסוף השבוע קיבלה שוב
רלבנטיות. ביום חמישי התפרסמה
ב"הארץ" מודעה מטעם ההנהלה וצוות המורים הבכירים של מכללת שנקר. במודעה,
מביעים החותמים תמיכה חד משמעית בנשיאת
המכללה, יולי תמיר. במה זכתה תמיר למודעה שרק מנהיגי משטרים אפלים – טורקיה
לאחרונה – מתהדרים בשכמותן ? בסתימת פיות! לא פחות.
התקציב והמס
כמה טיפש הוא מסוגל להיות?
העניין הזה עולה שוב בהקשר של תקציב
המדינה לשנתיים הקרובות והתכניות להפחתת המסים הנלוות לתקציב הזה. התקציב הדו שנתי
שהתחיל כפתרון לתקצוב הממשלה מיד אחרי הבחירות הפך עתה לכלי לשמירת היציבות הממשלתית. החוק קובע כי בהעדר תקציב יש לערוך בחירות.
ולכן תקציב דו שנתי מונע שימוש בכלי התקציב כמכשיר להפלת ממשלה. אם הבית היהודי
רוצה להפיל את הממשלה ולכפות בחירות חדשות – שישכח מזה. אם התקציב עובר, הממשלה לא
תיפול אלא בהצבעת אי אמון.
מובטלים, נמאסתם
נניח שהיה מתברר כי יש בתל אביב עודף של
רופאים. האם היה משרד הבריאות נוהג נכון אילו סגר את בית הספר לרפואה בעיר? גם אם
מניחים שזה כל מה שידוע על מצב הרפואה בתל אביב, התשובה כלל אינה חד משמעית. בכל
זאת אפילו תל אביב וגוש דן אינם מקשה אחת. רמת שירותי הבריאות בדרומה נמוכה וטעונה שיפור ולכן הגיוני דווקא לקלוט את
עודף הרופאים בעיר כדי לשפר את רמת הבריאות באותם אזורים שבהם היא מתחת לראוי.
אבל שיקולים מהסוג הזה לא קיימים במקום
ממשלתי אחר: במשרד החינוך מצאו כי יש עודף מורים באזור הצפון. לא סתם עודף מורים
אלא אבטלה ניכרת בקרב מורים ערבים ומכאן, כך ההיגיון הממשלתי, תקצוב הכשרת מורים
ערבים יוקטן בחצי.
הגבינה והירח
מה הקשר שבין החורים בגבינה צהובה למכתשים
על הירח? כך היו מגיבים פעם על שאלות
הקושרות לכאורה בין שני עניינים נטולי כל קשר. הנה משהו מהאקטואליה בענייני גבינה
וירח: מה הקשר שבין הפנסיה שלכם לרכישות מטבע חוץ בידי בנק ישראל?
תרגיל במחלה
הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין,
הסבירה לא מכבר כי ראוי להפסיק להתעסק עם מונופולים וכי היעד החשוב הוא
"תחרות". אם רק תהיה תחרות, הכל יסתדר מעצמו. מתי, לשיטתה, מונופול בכל
זאת ראוי לבדיקה? רק כאשר הוא מוכר בזול. ולמה יש כאן בעיה? כי בכך הוא פוגע
בתחרות. וכשמוכר ביוקר? לא ראוי לבדיקה.
לא מכבר מצאה י"ב תרגיל עסקי חדש.
י"ב היא חולה כרונית ונזקקת למגוון
של תרופות ותכשירים. בעבר נהגה לרוכשן בבית מרקחת פרטי. לא מטעמים אידיאולוגיים.
ההבדל היה בתור.
תלוש מינימום
איך עיתונאי זר
אמור לדעת "מה חושבים בישראל על הממשלה?"
הוא יכול ללכת לתדרוכים של משרדי הממשלה. הוא יכול להתעניין בחברות העוסקות בסקרי
דעת קהל. אבל מן המפורסמות הוא שהאמת מצויה אצל נהגי מוניות. זה מקור המידע מספר
אחת ל"מה העם חושב".
מדויק? ממש לא.
צבעוני? סביר שכן.
בבל"ת ה – BREXIT
מעטים, אפילו בבריטניה, שמו לב לניסוח. בוריס
ג'ונסון, ממנהיגי קבוצת חברי הפרלמנט השמרנים שתמכו ביציאה מהאיחוד האירופי, אמר כי "בריטניה תפרוש מבלי להפעיל את סעיף
50".
סעיף 50 לאמנה, עליה חתומות כל חברות
האיחוד, קובע איך לפרוש. מה שנדרש הוא מכתב מממשלת בריטניה או הודעה רשמית של ראש
ממשלתה בפורום ראשי ממשלות האיחוד על הפעלת הסעיף.
