גדעון עשת

עם פרסום מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר התברר כי בנק ישראל מתקשה לשלוט על האינפלציה . וזה מעניין כי הבנק מבקש לעגן בחוק את הסידור בפועל ולפיו השליטה באינפלציה היא היעד היחיד שאליו חותר הבנק, ומצוי בסמכותו . אחת הסיבות מדוע הוא כישלון מוניטרי   מתמשך היא בכך שהבנק נעול על דרך אחת לשליטה באינפלציה . הבנק מאמין כי רק באמצעות הריבית ינועו המחירים . האמונה חזקה על אף שהמציאות - שתתבייש לה - ממשיכה להוכיח ההיפך .   מול החד־ממדיות המוניטרית מגלה הבנק אופקים נרחבים במדיניות ציבורית שאינה באחריותו . כך היה אתמול ביום עיון על חינוך שערכה מחלקת המחקר .

מדוע למרצה באוניברסיטה לא מגיע מה שקיבל כל פקיד של הממשלה ? משרד האוצר טוען כי אין הצדקה להצמדת שכר המרצים באוניברסיטאות לשכר הממוצע במשק . זו הסיבה העיקרית לכך שאין הסכם בין הממשלה לבין הסגל האקדמי . הפרופסורים טוענים לשחיקה בשכרם מ־1996   ועד היום - ביחס לשכר הממוצע במשק - בשיעור של . 25%   האוצר רואה רק 4%   מזה .

  האם הגדלת ההוצאה על בריאות   משפרת את הבריאות? התשובה איננה פשוטה . למשל, מי שמחזיקים בהשקפה חברתית ימנית - המאמינים בתחרות חופשית - יטענו כי רק אם הגדלת ההוצאה תיעשה על־ידי המגזר הפרטי, תהיה התשובה חיובית . לרוב , יטענו אלה, שקל שתוציא הממשלה יביא תועלת מעטה אם בכלל, ואילו שקל שיוציא המגזר הפרטי יהיה מועיל ויעיל .   המדינה שמוציאה הכי הרבה כסף על בריאות   היא ארצות־הברית, וזה לא ממש עוזר לה להתמקם בצמרת מבחינת איכות הבריאות   כפי שהיא נמדדת בתוחלת חיים ובמניעת תמותת תינוקות . במדרג הזה ארה"ב היא במקום רע באמצע . היא מוציאה - כסף פרטי וציבורי 16% -   מהתפוקה הלאומית (תמ"ג) שלה על בריאות  - פי־שניים מישראל . באיכות היא נחותה מישראל ומכל המדינות שבהן מערכת הבריאות   מולאמת .

  הנייר, שלא לדבר על מצגת מחשב, סובל הכל .   מיליארד שקל נוספים לאתיופים בחמש שנים - סכום שהממשלה מסרבת בעקשנות להתחייב להעביר לארגון המורים לצורך צמצום מספר התל מידים בכיתה? לכתוב, להצהיר ואף להעביר החלטת ממשלה בנושא - זה קל . זה אפילו יתממש .   בין זה לבין המציאות הישראלית כפי שתהיה בחמש השנים הקרובות יש מרחק לא קטן .